בניין פסגות
צילום: אלכסנדר כץ

רני צים מוכר את השליטה בפסגות ב-40 מיליון שקל

איש העסקים רני צים מוכר את השליטה בקבוצת פסגות ליניב בנדר, מנכ"ל החברה לשעבר, תמורת 40 מיליון שקל; לאחר ההסכם בנדר יעלה לאחזקה של כ-73% בחברה
אביחי טדסה | (1)

רני צים נפרד מפסגות - קבוצת פסגות פסגות קבוצה עדכנה היום כי בעל השליטה בחברה, איש העסקים רני צים, התקשר בהסכם מחייב עם יניב בנדר, לשעבר מנכ"ל החברה, לפיו ימכור צים לבנדר את מלוא אחזקותיו בחברה (65.7% מההון וכן אופציות סחירות) תמורת 40 מיליון שקל. יניב בנדר מחזיק כיום בכ-7.39% מהון החברה (10.53% בדילול מלא) ועם השלמת העסקה יעלה לאחזקה של כ-73.09% מההון (75.64% מההון בדילול מלא).

רני צים מוכר את השליטה ליניב בנדר; קרדיט: מאיר אדרי

רני צים מוכר את השליטה ליניב בנדר; קרדיט: מאיר אדרי

בין התנאים להם השלמת העסקה כפופה - השלמת מכירת החברה הנכדה, פסגות ניירות ערך, ופירעון אגרות החוב של החברה (סדרה ג'), שבהתאם לשטר הנאמנות, צפוי להתרחש במועד ועם קבלת התמורה מהעסקה למכירת פסגות ני"ע, וכן ביטול כלל רישיונות מתן אשראי ומתן שירות בנכס פיננסי בחברה ובחברות הבנות שלה. מימוש חברת פסגות ניירות ערך מהווה למעשה את המכירה המשמעותית האחרונה של פעילות בית ההשקעות של פסגות, לאחר שזו השלימה בחודש מאי האחרון את מכירת יתרת פעילות קרנות הנאמנות ל-IBI, וזאת בהמשך להשלמת מכירת חלק מפעילות הקרנות וניהול התיקים להפניקס במרץ האחרון ובמהלך שנת 2023.

לאחרונה עדכנה החברה גם על חתימת מזכר הבנות מחייב למכירת אחזקותיה בפסגות ניירות ערך, וכן המותג פסגות לחברת כרמל קרדיט וזאת תמורת 73.5 מיליון שקל בעסקה שכפופה לקבלת אישור הבורסה לניירות ערך בתל אביב. עם השלמת המכירה של פסגות ניירות ערך, קבוצת פסגות, אשר צפויה לשנות את שמה לאחר השלמת המכירה של פסגות ניירות ערך, תהיה חברה עם יתרת מזומן משמעותית, עם חובות של צדדים שלישיים כלפיה וללא חוב פיננסי כלשהו.

פסגות ציינה כי התמורה תשמש, בין היתר, לפירעון הלוואה בסך של כ-10 מיליון שקל שהעמידה כרמל קרדיט לטובת פסגות בית השקעות. המימוש מגיע לאחר ההודעה של פסגות על מכירת חבר הבורסה ב-82 מיליון שקל. בנוסף, בחודש מאי, הושלמה העסקה למכירת חברת פסגות קרנות נאמנות לאי.בי.אי בתמורה לסך של 147 מיליון שקל. הרווח בגין העסקה מוערך בין 60-70 מיליון שקל. בהמשך לשתי עסקאות אלה, פרעה פסגות את רוב חובותיה הפיננסיים, והיא צפויה להפוך לחברה נזילה ללא חוב.

היחסים בין רני צים ובנדר

בתחילת שנת 2023 נפתחה כנגד רני צים ויניב בנדר חקירה ברשות לניירות ערך בחשד לעבירות שימוש במידע פנים. בין השאר, בעת רכישת השליטה בבית ההשקעות פסגות. כעבור כ-15 חודשים מאז תחילתה של החקירה הגלויה התקבל האישור שלא דבק כל רבב במעשיהם של צים ובנדר ובפעילותם העסקית, והתיק נסגר.

בתחילת השנה דווח על כך שצים רוצה להשתמש בקופת המזומנים של פסגות שתרכוש ממנו את אחזקתו בחברת הנדל"ן  רני צים 1.8%  , מהלך שמשקיעים רבים הרימו לגביו גבה. בשיחה שהתקיימה עם מנכ"ל החברה הנוכחי, דניאל לבנטל, והמנכ"ל היוצא, יניב בנדר, לבין המשקיעים, התייחס בנדר לעסקה שצים ניסה להוציא לפועל, "רני הציע הצעה לדירקטוריון וכרגע הוקמה ועדה בלתי תלויה. דעתי האישית לא רלוונטית לפורום הזה". מאוחר יותר, רני צים הבין את חששות המשקיעים, ומשך את הצעתו. "רני צים קשוב למחזיקי ניירות הערך של החברה ואיני מעוניין ללכת נגד שוק ההון ולהרע לחברה", וכי מבחינתו תוקף ההצעה פקע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פסגות נסחרת בשווי שוק של 59.5 מיליון שקל, מניית החברה ירדה 63% מתחילת השנה, ו-55% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית פסגות ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 07/10/2024 11:30
    הגב לתגובה זו
    רק את פסגות שוק ההון עם הגמל והפנסיה, עם כל הנלווה של חבר בורסה? אחלה פוטנציאל, ישאיר תחרות. הכי חשוב שההנפקה תהיה נקיה ללא חובות עבר משאר השיט שדחפו, הלוואות חוץ...
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?