בניין פסגות
צילום: אלכסנדר כץ

רני צים מוכר את השליטה בפסגות ב-40 מיליון שקל

איש העסקים רני צים מוכר את השליטה בקבוצת פסגות ליניב בנדר, מנכ"ל החברה לשעבר, תמורת 40 מיליון שקל; לאחר ההסכם בנדר יעלה לאחזקה של כ-73% בחברה
אביחי טדסה | (1)

רני צים נפרד מפסגות - קבוצת פסגות פסגות קבוצה עדכנה היום כי בעל השליטה בחברה, איש העסקים רני צים, התקשר בהסכם מחייב עם יניב בנדר, לשעבר מנכ"ל החברה, לפיו ימכור צים לבנדר את מלוא אחזקותיו בחברה (65.7% מההון וכן אופציות סחירות) תמורת 40 מיליון שקל. יניב בנדר מחזיק כיום בכ-7.39% מהון החברה (10.53% בדילול מלא) ועם השלמת העסקה יעלה לאחזקה של כ-73.09% מההון (75.64% מההון בדילול מלא).

רני צים מוכר את השליטה ליניב בנדר; קרדיט: מאיר אדרי

רני צים מוכר את השליטה ליניב בנדר; קרדיט: מאיר אדרי

בין התנאים להם השלמת העסקה כפופה - השלמת מכירת החברה הנכדה, פסגות ניירות ערך, ופירעון אגרות החוב של החברה (סדרה ג'), שבהתאם לשטר הנאמנות, צפוי להתרחש במועד ועם קבלת התמורה מהעסקה למכירת פסגות ני"ע, וכן ביטול כלל רישיונות מתן אשראי ומתן שירות בנכס פיננסי בחברה ובחברות הבנות שלה. מימוש חברת פסגות ניירות ערך מהווה למעשה את המכירה המשמעותית האחרונה של פעילות בית ההשקעות של פסגות, לאחר שזו השלימה בחודש מאי האחרון את מכירת יתרת פעילות קרנות הנאמנות ל-IBI, וזאת בהמשך להשלמת מכירת חלק מפעילות הקרנות וניהול התיקים להפניקס במרץ האחרון ובמהלך שנת 2023.

לאחרונה עדכנה החברה גם על חתימת מזכר הבנות מחייב למכירת אחזקותיה בפסגות ניירות ערך, וכן המותג פסגות לחברת כרמל קרדיט וזאת תמורת 73.5 מיליון שקל בעסקה שכפופה לקבלת אישור הבורסה לניירות ערך בתל אביב. עם השלמת המכירה של פסגות ניירות ערך, קבוצת פסגות, אשר צפויה לשנות את שמה לאחר השלמת המכירה של פסגות ניירות ערך, תהיה חברה עם יתרת מזומן משמעותית, עם חובות של צדדים שלישיים כלפיה וללא חוב פיננסי כלשהו.

פסגות ציינה כי התמורה תשמש, בין היתר, לפירעון הלוואה בסך של כ-10 מיליון שקל שהעמידה כרמל קרדיט לטובת פסגות בית השקעות. המימוש מגיע לאחר ההודעה של פסגות על מכירת חבר הבורסה ב-82 מיליון שקל. בנוסף, בחודש מאי, הושלמה העסקה למכירת חברת פסגות קרנות נאמנות לאי.בי.אי בתמורה לסך של 147 מיליון שקל. הרווח בגין העסקה מוערך בין 60-70 מיליון שקל. בהמשך לשתי עסקאות אלה, פרעה פסגות את רוב חובותיה הפיננסיים, והיא צפויה להפוך לחברה נזילה ללא חוב.

היחסים בין רני צים ובנדר

בתחילת שנת 2023 נפתחה כנגד רני צים ויניב בנדר חקירה ברשות לניירות ערך בחשד לעבירות שימוש במידע פנים. בין השאר, בעת רכישת השליטה בבית ההשקעות פסגות. כעבור כ-15 חודשים מאז תחילתה של החקירה הגלויה התקבל האישור שלא דבק כל רבב במעשיהם של צים ובנדר ובפעילותם העסקית, והתיק נסגר.

בתחילת השנה דווח על כך שצים רוצה להשתמש בקופת המזומנים של פסגות שתרכוש ממנו את אחזקתו בחברת הנדל"ן  רני צים -0.44%  , מהלך שמשקיעים רבים הרימו לגביו גבה. בשיחה שהתקיימה עם מנכ"ל החברה הנוכחי, דניאל לבנטל, והמנכ"ל היוצא, יניב בנדר, לבין המשקיעים, התייחס בנדר לעסקה שצים ניסה להוציא לפועל, "רני הציע הצעה לדירקטוריון וכרגע הוקמה ועדה בלתי תלויה. דעתי האישית לא רלוונטית לפורום הזה". מאוחר יותר, רני צים הבין את חששות המשקיעים, ומשך את הצעתו. "רני צים קשוב למחזיקי ניירות הערך של החברה ואיני מעוניין ללכת נגד שוק ההון ולהרע לחברה", וכי מבחינתו תוקף ההצעה פקע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פסגות נסחרת בשווי שוק של 59.5 מיליון שקל, מניית החברה ירדה 63% מתחילת השנה, ו-55% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית פסגות ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 07/10/2024 11:30
    הגב לתגובה זו
    רק את פסגות שוק ההון עם הגמל והפנסיה, עם כל הנלווה של חבר בורסה? אחלה פוטנציאל, ישאיר תחרות. הכי חשוב שההנפקה תהיה נקיה ללא חובות עבר משאר השיט שדחפו, הלוואות חוץ...
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים