דניאל לבנטל
צילום: יחצ

מה חושב מנכ"ל פסגות על הכוונה של רני צים להשתמש בקופת המזומנים של החברה?

פסגות נמצאת בעיצומו של תהליך מימושים, ובשיחת המשקיעים התייחסו המנכ"ל הנוכחי של הקבוצה, יניב בנדר, והמנכ"ל הנכנס, דניאל לבנטל, למצב החברה והצפי לטווח הקרוב; יניב בנדר על הכוונה של רני צים להשתמש במזומנים של החברה: "דעתי בעניין לא רלוונטית"
רוי שיינמן | (8)

פסגות נמצאת בתהליך מימושים וכרגע הפעילות שלה הפסדית. הקבוצה הפסידה 83 מיליון שקל ב-2023 וזה עוד כשפעילות ההשקעות היא טובה, ההפסדים הגיעו מכל הפעילויות האחרות ובעיקר מפעילות של אשראי חוץ בנקאי. עם זאת, הקופה של פסגות גדלה בכ-407 מיליון שקל לאחרונה, לאחר שהחברה מכרה את פעילות קרנות הנאמנות האקטיביות שלה לקבוצת הפניקס, ואת פעילות הקרנות הפסיביות לבית ההשקעות אי.בי.אי.

המנכ"ל הנוכחי של הקבוצה, יניב בנדר, והמנכ"ל הנכנס, דניאל לבנטל דיברו בשיחת המשקיעים של הקבוצה והתייחסו למצב החברה כמו גם לאירועים האחרונים והצפי לטווח הקרוב.

"אני מאמין שגם עסקת מכירת חבר הבורסה תושלם בזמן הקרוב ועם זאת תושלם מכירת פעילות בית ההשקעות", אמר בנדר. "פסגות השקעות נקנתה ב-510 מיליון שקל באוגוסט 2021 באמצעות מימון בנקאי. אנחנו מורווחים 120 מיליון שקל על הפעילות ומחכים להשלמה של עסקת איי בי איי ולמכירה של חבר הבורסה.

לצד זאת יש את פעילות האשראי, בראש ובראשונה אפליצ'ק", המשיך בנדר. "היתרה לסוף 2023 הייתה 112 מיליון שקל. סה"כ היתרה בכל פעילות האשראי עמדה על 175 מיליון שקל. אנחנו בקצב פרעונות נהדר".

בנדר המשיך: "באמצע 2021 החברה שינתה כיוון מהאשראי חוץ בנקאי וקנתה את בית ההשקעות. האחריות שלנו היא לשרת בצורה מיטבית את המשולש שנקרא עובדים בעלי חוב ובעלי המניות ולספק להם את הטוב ביותר שניתן. לא ציפינו למכור את בית ההשקעות. אם נחזור רגע לתחילת הכהונה של בתחילת 2022, אז היה לחברה מאזן של מיליארד שקל שמורכב מ-200 מיליון הון ו-800 חוב עם מח"מ די קצר. בנוסף היו עליות ריבית חדות מאוד שלא תרמו לאווירה וניסיונות ההשבחה, והתקבלה החלטה להקטין את הפעילות הזאת".

"לא כל התכניות מתכנסות כמו שרוצים וצריך לפעמים לקבל החלטות מהירות", הוסיף בנדר. "עשינו עסקה ראשונה עם הפניקס והנזלנו את הקופה משמעותית אבל העסקה נתקעה למשך 7-8 חודשים, אבל אין תירוצים, האחריות היא אצלינו. בין כל האפשרויות שהיו לפנינו קיבלתי עם חברי הדירקרטוריון את ההחלטה הכי טובה שתשרת את המשולש הזה".

"החברה הגיעה למצב שהיא סובלת מבעיית נזילות", המשיך בנדר. "לצד זה הרצון שלנו למחזר את החוב או לפרוע את האשראי חוץ בנקאי לא התכתב עם הלוז שנדרש ברמה התזרימית ולכן אני עומד מאחורי ההחלטה שהתקבלה. נכון להיום פרענו 800 מיליון שקל חובות בחברה. העסקה עם איי בי איי תחתום את פירעון החוב של החברה. הבנק הממן בבית ההשקעות נפרע כמעט במלואו. הבטחנו שהחברה תמשיך להיות פעילה עם מזומנים של כמה מאות מיליונים. עשינו את המירב על מנת להביא את התוצאה הטובה ביותר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דניאל לבנטל, המנכ"ל הנכנס של הקבוצה הוסיף: "יניב תיאר את הבחירה הלא פשוטה והכואבת שהייתה לנו. המציאות וסביבת הריבית וגם שוק ההון השתנו והיינו צריכים לקבל החלטה לא פשוטה וכואבת אבל היא ההחלטה הנכונה ביותר. הצטרפתי לפסגות לפני שנתיים ולפני כחצי שנה מוניתי להיות יו"ר בתקופה מאתגרת. לפני חודש הדירקטוריון אישר את המינוי שלי למנכ"ל. בסוף תהליך המימושים יתנקזו לחברה הציבורית של בית ההשקעות 275 מיליון שקל מה שמייצג רווח של קצת מעל 100 מיליון שקל על מה שהושקע. זה יעלה את ההון העצמי של הקבוצה כולה. מהצד השני יש את הפעילות של האשראי חוץ בנקאי, לאחר החוב לבעלי אגח אנו רואים תמונה נטו של 260 מיליון שקל".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נחמן 03/04/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    מי המטומטם ששם אצלהם כסף? כמה טיפש אפשר להיות ???
  • 5.
    לרון 02/04/2024 18:32
    הגב לתגובה זו
    יודע בד"כ ומבין,פסגות אסור שתחלק דיבידנד המצב לא מאפשר זאת
  • 4.
    אלי 02/04/2024 16:42
    הגב לתגובה זו
    רני רוצה להתחמק מהערבות שלו כ 35 מיליון
  • 3.
    מיקי 02/04/2024 16:40
    הגב לתגובה זו
    שקרנים אסור לאשר להם לגנוב את הקופה. בנדר שקרן ולא ממצמץ
  • 2.
    תכניסו תוכן בינה מלאכותית (ל"ת)
    ניר 02/04/2024 16:19
    הגב לתגובה זו
  • אני לא מכיר מנכל שיוצא מחברה ועולה לדבר בשיחה ומקד 02/04/2024 18:42
    הגב לתגובה זו
    אני לא מכיר מנכל שיוצא מחברה ועולה לדבר בשיחה ומקדיש זמן ולא מתחמק משאלות קשות. מבורך לדעתי
  • אירנה 02/04/2024 21:00
    עוד לא ראיתי בנאדם אחד שעבד איתך שלא טען שאתה מניפולטור ובלתי נסבל. הרסתם את החברה. עבדתי בחברה למעלה מ4 שנים.
  • 1.
    משקיע בפסגות 02/04/2024 13:26
    הגב לתגובה זו
    ההצעה פוגעת קשות בבעלי המניות מקרב הציבור. צריך לחלק דיבידנד של לפחות חצי מהסכום במזומן שיהיה בקופה לאחר כל המימושים ובחלק השני לבדוק אפשרות להשקעה נבונה, או לחלק גם את החלק השני כדיבידנד.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.