הפניקס במו"מ מתקדם לרכוש את הקרנות האקטיביות של פסגות
קסם קרנות של הפניקס במו"מ מתקדם לרכישת קרנות הנאמנות האקטיביות מידי פסגות של רני צים תמורת 160-175 מיליון שקל. היקף הנכסים הצפוי להירכש הוא כ-19-20 מיליארד שקל. בכך תבסס קסם קרנות נאמנות אותה מנהל אבנר חדד (שמנהל גם את הפניקס בית השקעות ששולט בקסם) את מקומה הראשון בתעשיית הקרנות נאמנות. עם זאת, עיקר החוזקה של קסם היא עדיין בקרנות עוקבות המדדים, כך שהרכישה תאזן את סל הקרנות שלה - בין פאסיביות (קרנות סל ומחקות) לאקטיביות.
לפני הרכישה מנהלת קסם קרנות בהיקף של מעל 65 מיליארד שקל, הרכישה תביא אותה להיקף של קרוב ל-85 מיליארד שקל
הקרנות האקטיביות מנוהלות באופן שוטף על יד מנהלי הקרנות כדי להשיג תשואה גבוה יותר מהמדדים. הניהול מתבטא בדמי ניהול גבוהים יותר מאשר בקרנות פאסיביות -עוקבות מדדים ששם המעקב הוא טכני ואין צורך בניהול שוטף.
בשבוע שעבר הודיעו אי.בי.אי ופסגות כי אי.בי.אי במו"מ מתקדם לרכישת פעילות הקרנות הפאסיביות של פסגות. דירקטוריון החברה ודירקטוריון חברת הבת אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות אישרו את כניסתן של החברות למשא ומתן עם פסגות.
- S&P מעלות בדירוג ראשון להפניקס בית השקעות: ilA+
- רשות החשמל שמה תקרה למחירים - מניות משק אנרגיה ושו"ב נופלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המו"מ בשלב מתקדם והכוונה לרכוש 100% ממניות פסגות קרנות נאמנות, שבה תיוותר פעילות הקרנות הפאסיביות בלבד בתמורה לסכום של כ-150 מיליון שקל. הפעילות של פסגות נמכרת למעשה בחלקים. הפעילות הפאסיבית היא חלק מהקרנות שנותרו במסגרת פסגות קרנות נאמנות כשבפסגות מצפים לסכום כולל של כ-320 מיליון שקל בתמורה לפעילות הקרנות הפאסיביות ויתר הפעילות שנותרה בפסגות. היקף הקרנות הפאסיביות מסתכם ב-22 מיליארד שקל.
בתחילת ינואר מכרה פסגות לחברת הפניקס את מלוא הפעילות של ניהול התיקים הנעשית בידי פסגות ניירות ערך וכן חלק מקרנות הנאמנות, המנוהלות בידי פסגות קרנות נאמנות.
- 2.המשקיע האגדי 07/12/2023 21:33הגב לתגובה זוהמניה אמורה לעלות כ75% משווי שוק העכשווי
- 1.דודי 07/12/2023 21:29הגב לתגובה זולא נשכח ולא נסלח.
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
