האינפלציה מרימה ראש; איזה סקטורים ומניות יכולים לספק הגנה
האינפלציה מרימה ראש בישראל. מדד חודש אפריל קפץ ב-0.8%, הרבה מעל צפי הכלכלנים, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 2.8% באינפלציה. אמנם הקצב השנתי עדיין לא גבוה, אבל המגמה מדאיגה ומצביעה על האצה בקצב בחודשים האחרונים.גם בארה"ב פורסם בשבוע שעבר מדד המחירים לצרכן. המדד שם אמנם עלה רק ב-0.3% באפריל, בהתאם לציפיות, אבל עדיין ברמה שנתית (3.4%) הוא גבוה מהיעד של הפד (אינפלציה של כ-2%).אז איך משקיע יכול להתגונן מפני אינפלציה? אפשר להשקיע כמובן באג"ח צמודות למדד, ממשלתיות או קונצרניות. אלה יספקו הגנה מלאה או חלקית שכן הן מושפעות גם מגורמים אחרים. אבל, משקיע שירכוש למשל אג"ח ממשלתית צמודה למדד במח"מ של כ-4 שנים (נסחרת כיום בתשואה של כ-1%) ויחזיק אותה עד לסוף התקופה יקבל הגנה מעליית המדד בתוספת התשואה. בכל אופן, גם משקיע במניות יכול להגן על חלק מתיק ההשקעות שלו או על כולו מפני נזקי האינפלציה שכן יש סקטורים שיכולים לעמוד בקלות יחסית בפני עליות המחירים.
נדל"ן מניב, אנרגיה, בנקים, הייטק
סקטור כזה הוא מניות הנדל"ן המניב, ובתוכם קרנות הריט (קרנות שהוקמו במיוחד לצורך השקעה בנדל"ן מניב, כמו ריט1). החוזים שחותמים חברות הנדל"ן המניב מול השוכרים שלהן, רובם ככולם, צמודים למדד כזה או אחר (בהתאם לאופי הפעילות של החברה והמדינות בהן היא פועלת) כך שאם האינפלציה עולה ההכנסות שלהן עולות במקביל. ואם הן מצליחות לשמור על רמת הוצאות יציבה, או עלייה נמוכה יותר בהוצאות ביחס לעלייה בהכנסות, הן יכולות להצמיח את הרווחים ולחלק דיבידנדים גבוהים יותר לבעלי מניותיהן.סקטורים נוספים שלאורך השנים נמצא שיכולים להגן מאינפלציה: פיננסים, בנקים, סחורות ותחבורה ותקשורת. הסקטורים האלה משיגים בדרך כלל ביצועים עודפים לעומת מדד S&P 500 בתקופות בהן ציפיות האינפלציה עולות. בתוך סקטור הסחורות, חברות האנרגיה מספקות בדרך כלל הגנה טובה מאינפלציה בינונית או גבוהה. לחברות בתחום האנרגיה – כגון יצרני נפט וגז - יש כוח "לגלגל" עליות מחירים לצרכנים ולמנוע פגיעה ברווחים שלהן ולכן סקטור האנרגיה הוא אחד הטובים להשקעה כאשר האינפלציה מאיצה, בין אם האינפלציה עולה ברמה בינונית ומתונה ובין אם היא עולה בחדות.איך נחשפים לחברות אנרגיה? בדרך כלל באמצעות קרנות סל על התחום (כמו XLE או IXC ) או באמצעות רכישת מניות של חברות אנרגיה כמו אקסון מובייל, שברון ואחרות.עלייה חדה בקצב האינפלציה מאלצת את הבנקים המרכזיים להעלות את גובה הריבית, מה שגורם כמעט תמיד לעלייה חדה ברווחי הבנקים (ללא התערבות רגולטורית שתנסה "לגלח" להם חלק מהעודפים). גם התייצבות של האינפלציה ברמה גבוהה יחסית משאירה את המרווח הבנקאי גבוהה ולכן הבנקים יכולים להרשות לעצמם לחלק דיבידנדים שמנים (כמו בנק הפועלים לאחר דוחות הרבעון הראשון השנה..)גם חברות מסוימות במגזרי ההייטק השונים יכולות לספק הגנה מעליית מדדי המחירים. למעשה כל חברה שהמוצרים שלה דרושים מאוד על ידי הסקטור העסקי (כמו אנבידיה למשל) או מבוקשים מאוד על ידי צרכנים פרטיים (כמו אפל או חברות משקאות ומזון כמו קוקה קולה או הרשי) כך שיש להן כוח והן יכולות להעלות מחירים בלי לפגוע בביקוש למוצרים או לשירותים שלהן, מספקת למשקיע הגנה מאינפלציה. אבל בשורה התחתונה צריך לזכור כי מדובר במניות והן נתונות לעוד הרבה השפעות שונות ויכולות גם להפתיע עם ירידה חדה בתקופה קצרה מסיבה שאינה קשורה לאינפלציה או נתון מאקרו אחר (למשל הסלמה גיאופוליטית או כל אירוע פתאומי אחר שיכול לטלטל את השווקים). וכמובן שלכל חברה יש את המאפיינים שלה. אין באמור לעיל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל קנייה או מכירה של ניירות הערך עם זיקה לנחושת המוזכרים בכתבה.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגריטיילורס קופצת 11%, תדיראן 6.9%; מגמה חיובית במדדים
דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
ריטיילורס ריטיילורס מקבלת רוח גבית מהסנטימנט החיובי סביב נייקי Nike Inc 4.12% , שאותה היא מייצגת בישראל ובשווקים נוספים. העלייה החדה במניית נייקי, אחרי רצף
רכישות עצמיות מצד הנהלת החברה והדירקטוריון, כמו גם רכישות ממנכ"ל אפל טים קוק נתפסת בשוק כאיתות אמון ביכולת ההתאוששות של המותג וביישום תוכנית ההבראה - טים
קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שניב שניב קופצת. דיווחים כי משפחת ברנט, שמחזיקה בשליטה בחברה הנייר, מנהלת מגעים
למכירת חלק מהאחזקות לפי שווי של כ-450 מיליון שקל, גבוה משווי השוק הנוכחי שעומד על כ-390 מיליון שקל. בשלב הזה לא ברור אם מדובר במכירת שליטה, כלומר העברת ניהול החברה לגורם חדש, או במכירת נתח חלקי למשקיע מוסדי. שניב פועלת בעיקר בייצור מוצרי נייר וטואלטיקה, עם
פעילות רחבה גם במוצרי ניקיון, קוסמטיקה ונדל"ן מניב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 החברה הציגה עלייה של 9% במכירות ל-708 מיליון שקל, לצד שחיקה קלה ברווחיות הגולמית, אבל הרווח הנקי עלה כמעט ב-19% והסתכם ב-20.4 מיליון שקל. משניב
נמסר לבורסה: "בהמשך לפרסומים בתקשורת בדבר מו"מ למכירת השליטה בחברה, מבקשת החברה להבהיר כי בעלי השליטה בחברה כמו גם החברה מקבלים מעת לעת פניות מגופים מוסדיים למכירה ו/או השקעה בחברה. עם זאת יובהר כי בשלב זה אין הצעה קונקרטית לעסקה כלשהי. אם וככל שתחול
התפתחות בנושא, תדווח החברה כנדרש על פי דין".
