אינפלציה מדד מחירים
צילום: olieman.eth, Unsplash

האינפלציה מרימה ראש; איזה סקטורים ומניות יכולים לספק הגנה

בתוך סקטור הסחורות, חברות האנרגיה מספקות בדרך כלל הגנה טובה מאינפלציה בינונית או גבוהה; גם חברות נדל"ן מניב, בנקים וחלק מחברות הצריכה וההייטק יכולות לספק הגנה
קובי ישעיהו |

האינפלציה מרימה ראש בישראל. מדד חודש אפריל קפץ ב-0.8%, הרבה מעל צפי הכלכלנים, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 2.8% באינפלציה. אמנם הקצב השנתי עדיין לא גבוה, אבל המגמה מדאיגה ומצביעה על האצה בקצב בחודשים האחרונים.גם בארה"ב פורסם בשבוע שעבר מדד המחירים לצרכן. המדד שם אמנם עלה רק ב-0.3% באפריל, בהתאם לציפיות, אבל עדיין ברמה שנתית (3.4%) הוא גבוה מהיעד של הפד (אינפלציה של כ-2%).אז איך משקיע יכול להתגונן מפני אינפלציה? אפשר להשקיע כמובן באג"ח צמודות למדד, ממשלתיות או קונצרניות. אלה יספקו הגנה מלאה או חלקית שכן הן מושפעות גם מגורמים אחרים. אבל, משקיע שירכוש למשל אג"ח ממשלתית צמודה למדד במח"מ של כ-4 שנים (נסחרת כיום בתשואה של כ-1%) ויחזיק אותה עד לסוף התקופה יקבל הגנה מעליית המדד בתוספת התשואה. בכל אופן, גם משקיע במניות יכול להגן על חלק מתיק ההשקעות שלו או על כולו מפני נזקי האינפלציה שכן יש סקטורים שיכולים לעמוד בקלות יחסית בפני עליות המחירים. 

נדל"ן מניב, אנרגיה, בנקים, הייטק

סקטור כזה הוא מניות הנדל"ן המניב, ובתוכם קרנות הריט (קרנות שהוקמו במיוחד לצורך השקעה בנדל"ן מניב, כמו ריט1). החוזים שחותמים חברות הנדל"ן המניב מול השוכרים שלהן, רובם ככולם, צמודים למדד כזה או אחר (בהתאם לאופי הפעילות של החברה והמדינות בהן היא פועלת) כך שאם האינפלציה עולה ההכנסות שלהן עולות במקביל. ואם הן מצליחות לשמור על רמת הוצאות יציבה, או עלייה נמוכה יותר בהוצאות ביחס לעלייה בהכנסות, הן יכולות להצמיח את הרווחים ולחלק דיבידנדים גבוהים יותר לבעלי מניותיהן.סקטורים נוספים שלאורך השנים נמצא שיכולים להגן מאינפלציה: פיננסים, בנקים, סחורות ותחבורה ותקשורת. הסקטורים האלה משיגים בדרך כלל ביצועים עודפים לעומת מדד S&P 500 בתקופות בהן ציפיות האינפלציה עולות. בתוך סקטור הסחורות, חברות האנרגיה מספקות בדרך כלל הגנה טובה מאינפלציה בינונית או גבוהה. לחברות בתחום האנרגיה – כגון יצרני נפט וגז - יש כוח "לגלגל" עליות מחירים לצרכנים ולמנוע פגיעה ברווחים שלהן ולכן סקטור האנרגיה הוא אחד הטובים להשקעה כאשר האינפלציה מאיצה, בין אם האינפלציה עולה ברמה בינונית ומתונה ובין אם היא עולה בחדות.איך נחשפים לחברות אנרגיה? בדרך כלל באמצעות קרנות סל על התחום (כמו XLE או IXC ) או באמצעות רכישת מניות של חברות אנרגיה כמו אקסון מובייל, שברון ואחרות.עלייה חדה בקצב האינפלציה מאלצת את הבנקים המרכזיים להעלות את גובה הריבית, מה שגורם כמעט תמיד לעלייה חדה ברווחי הבנקים (ללא התערבות רגולטורית שתנסה "לגלח" להם חלק מהעודפים). גם התייצבות של האינפלציה ברמה גבוהה יחסית משאירה את המרווח הבנקאי גבוהה ולכן הבנקים יכולים להרשות לעצמם לחלק דיבידנדים שמנים (כמו בנק הפועלים לאחר דוחות הרבעון הראשון השנה..)גם חברות מסוימות במגזרי ההייטק השונים יכולות לספק הגנה מעליית מדדי המחירים. למעשה כל חברה שהמוצרים שלה דרושים מאוד על ידי הסקטור העסקי (כמו אנבידיה למשל) או מבוקשים מאוד על ידי צרכנים פרטיים (כמו אפל או חברות משקאות ומזון כמו קוקה קולה או הרשי) כך שיש להן כוח והן יכולות להעלות מחירים בלי לפגוע בביקוש למוצרים או לשירותים שלהן, מספקת למשקיע הגנה מאינפלציה. אבל בשורה התחתונה צריך לזכור כי מדובר במניות והן נתונות לעוד הרבה השפעות שונות ויכולות גם להפתיע עם ירידה חדה בתקופה קצרה מסיבה שאינה קשורה לאינפלציה או נתון מאקרו אחר (למשל הסלמה גיאופוליטית או כל אירוע פתאומי אחר שיכול לטלטל את השווקים). וכמובן שלכל חברה יש את המאפיינים שלה. אין באמור לעיל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל קנייה או מכירה של ניירות הערך עם זיקה לנחושת המוזכרים בכתבה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.