האינפלציה מרימה ראש; איזה סקטורים ומניות יכולים לספק הגנה
האינפלציה מרימה ראש בישראל. מדד חודש אפריל קפץ ב-0.8%, הרבה מעל צפי הכלכלנים, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 2.8% באינפלציה. אמנם הקצב השנתי עדיין לא גבוה, אבל המגמה מדאיגה ומצביעה על האצה בקצב בחודשים האחרונים.גם בארה"ב פורסם בשבוע שעבר מדד המחירים לצרכן. המדד שם אמנם עלה רק ב-0.3% באפריל, בהתאם לציפיות, אבל עדיין ברמה שנתית (3.4%) הוא גבוה מהיעד של הפד (אינפלציה של כ-2%).אז איך משקיע יכול להתגונן מפני אינפלציה? אפשר להשקיע כמובן באג"ח צמודות למדד, ממשלתיות או קונצרניות. אלה יספקו הגנה מלאה או חלקית שכן הן מושפעות גם מגורמים אחרים. אבל, משקיע שירכוש למשל אג"ח ממשלתית צמודה למדד במח"מ של כ-4 שנים (נסחרת כיום בתשואה של כ-1%) ויחזיק אותה עד לסוף התקופה יקבל הגנה מעליית המדד בתוספת התשואה. בכל אופן, גם משקיע במניות יכול להגן על חלק מתיק ההשקעות שלו או על כולו מפני נזקי האינפלציה שכן יש סקטורים שיכולים לעמוד בקלות יחסית בפני עליות המחירים.
נדל"ן מניב, אנרגיה, בנקים, הייטק
סקטור כזה הוא מניות הנדל"ן המניב, ובתוכם קרנות הריט (קרנות שהוקמו במיוחד לצורך השקעה בנדל"ן מניב, כמו ריט1). החוזים שחותמים חברות הנדל"ן המניב מול השוכרים שלהן, רובם ככולם, צמודים למדד כזה או אחר (בהתאם לאופי הפעילות של החברה והמדינות בהן היא פועלת) כך שאם האינפלציה עולה ההכנסות שלהן עולות במקביל. ואם הן מצליחות לשמור על רמת הוצאות יציבה, או עלייה נמוכה יותר בהוצאות ביחס לעלייה בהכנסות, הן יכולות להצמיח את הרווחים ולחלק דיבידנדים גבוהים יותר לבעלי מניותיהן.סקטורים נוספים שלאורך השנים נמצא שיכולים להגן מאינפלציה: פיננסים, בנקים, סחורות ותחבורה ותקשורת. הסקטורים האלה משיגים בדרך כלל ביצועים עודפים לעומת מדד S&P 500 בתקופות בהן ציפיות האינפלציה עולות. בתוך סקטור הסחורות, חברות האנרגיה מספקות בדרך כלל הגנה טובה מאינפלציה בינונית או גבוהה. לחברות בתחום האנרגיה – כגון יצרני נפט וגז - יש כוח "לגלגל" עליות מחירים לצרכנים ולמנוע פגיעה ברווחים שלהן ולכן סקטור האנרגיה הוא אחד הטובים להשקעה כאשר האינפלציה מאיצה, בין אם האינפלציה עולה ברמה בינונית ומתונה ובין אם היא עולה בחדות.איך נחשפים לחברות אנרגיה? בדרך כלל באמצעות קרנות סל על התחום (כמו XLE או IXC ) או באמצעות רכישת מניות של חברות אנרגיה כמו אקסון מובייל, שברון ואחרות.עלייה חדה בקצב האינפלציה מאלצת את הבנקים המרכזיים להעלות את גובה הריבית, מה שגורם כמעט תמיד לעלייה חדה ברווחי הבנקים (ללא התערבות רגולטורית שתנסה "לגלח" להם חלק מהעודפים). גם התייצבות של האינפלציה ברמה גבוהה יחסית משאירה את המרווח הבנקאי גבוהה ולכן הבנקים יכולים להרשות לעצמם לחלק דיבידנדים שמנים (כמו בנק הפועלים לאחר דוחות הרבעון הראשון השנה..)גם חברות מסוימות במגזרי ההייטק השונים יכולות לספק הגנה מעליית מדדי המחירים. למעשה כל חברה שהמוצרים שלה דרושים מאוד על ידי הסקטור העסקי (כמו אנבידיה למשל) או מבוקשים מאוד על ידי צרכנים פרטיים (כמו אפל או חברות משקאות ומזון כמו קוקה קולה או הרשי) כך שיש להן כוח והן יכולות להעלות מחירים בלי לפגוע בביקוש למוצרים או לשירותים שלהן, מספקת למשקיע הגנה מאינפלציה. אבל בשורה התחתונה צריך לזכור כי מדובר במניות והן נתונות לעוד הרבה השפעות שונות ויכולות גם להפתיע עם ירידה חדה בתקופה קצרה מסיבה שאינה קשורה לאינפלציה או נתון מאקרו אחר (למשל הסלמה גיאופוליטית או כל אירוע פתאומי אחר שיכול לטלטל את השווקים). וכמובן שלכל חברה יש את המאפיינים שלה. אין באמור לעיל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל קנייה או מכירה של ניירות הערך עם זיקה לנחושת המוזכרים בכתבה.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בייתי (GEMINI)הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי
היום ייסגר הפרק של המסחר בימי ראשון, ורגע לפני שהשבוע עובר לשני עד שישי שווה לעשות סדר בפרטים ולתת מבט אחרון על מה שזה בעצם משנה ביומיום של השוק
למי שפספס את זה איכשהו, הבוקר הבורסה בתל אביב נפתחה בפעם האחרונה ביום ראשון, ומכאן זה כבר שבוע מסחר אחר. כבר בשבוע המסחר הבא, זה שנפתח ביום שני ה-5 בינואר, הלוח עובר לשני עד שישי, כך שביום ראשון ה-4 בינואר לא יתקיים מסחר בבורסה.
בפועל זה מכניס את יום שישי פנימה כיום מסחר מקוצר, כחלק ממהלך שמגדיל את החפיפה מול אירופה וארצות הברית ומקטין את הימים שבהם השוק המקומי מגיב בלי מסחר מקביל בחו״ל. ומה עם יום ראשון, חופש? ממש לא, ואפילו לא קרוב.
למה בכלל נוגעים במסורת
עד עכשיו יום ראשון היה יום מסחר עם פחות נקודות ייחוס מחו״ל, מאחר ורוב הבורסות הגדולות סגורות. תל אביב פועלת, אבל אירופה וארצות הברית סגורות, כך שהמסחר מתנהל בעיקר מול חדשות מקומיות. לא פעם זה התבטא במחזורים מתונים יותר ובפתיחות שבוע שמושפעות מפערי סגירה מחו״ל, בלי יכולת לראות מיד איך זה מתגלגל למסחר באירופה ובארצות הברית.
המעבר לשני עד שישי נועד לייצר חפיפה טובה יותר ולהכניס את המסחר המקומי לרצף עבודה שמסתדר עם השווקים המובילים.
איך השבוע החדש נראה
בימים שני עד חמישי שעות המסחר נשארות בלי שינוי. ההבדל הגדול הוא יום שישי שנכנס בתור יום מסחר מקוצר, כדי להשאיר מרווח לפני כניסת השבת.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביום שישי המסחר הרציף במניות ובאג״ח נקבע בין 10:00 ל 13:50. בנגזרים המסחר נפתח ב 9:45 ומסתיים ב 14:00 לפי שעון ישראל. זה נותן לשוק חלון קצר להגיב למה שקורה בחו״ל בחמישי בלילה ובשישי בבוקר, לפני סגירת השבוע במתכונת מקוצרת.
