אינפלציה מדד מחירים
צילום: olieman.eth, Unsplash

האינפלציה מרימה ראש; איזה סקטורים ומניות יכולים לספק הגנה

בתוך סקטור הסחורות, חברות האנרגיה מספקות בדרך כלל הגנה טובה מאינפלציה בינונית או גבוהה; גם חברות נדל"ן מניב, בנקים וחלק מחברות הצריכה וההייטק יכולות לספק הגנה
קובי ישעיהו |

האינפלציה מרימה ראש בישראל. מדד חודש אפריל קפץ ב-0.8%, הרבה מעל צפי הכלכלנים, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 2.8% באינפלציה. אמנם הקצב השנתי עדיין לא גבוה, אבל המגמה מדאיגה ומצביעה על האצה בקצב בחודשים האחרונים.גם בארה"ב פורסם בשבוע שעבר מדד המחירים לצרכן. המדד שם אמנם עלה רק ב-0.3% באפריל, בהתאם לציפיות, אבל עדיין ברמה שנתית (3.4%) הוא גבוה מהיעד של הפד (אינפלציה של כ-2%).אז איך משקיע יכול להתגונן מפני אינפלציה? אפשר להשקיע כמובן באג"ח צמודות למדד, ממשלתיות או קונצרניות. אלה יספקו הגנה מלאה או חלקית שכן הן מושפעות גם מגורמים אחרים. אבל, משקיע שירכוש למשל אג"ח ממשלתית צמודה למדד במח"מ של כ-4 שנים (נסחרת כיום בתשואה של כ-1%) ויחזיק אותה עד לסוף התקופה יקבל הגנה מעליית המדד בתוספת התשואה. בכל אופן, גם משקיע במניות יכול להגן על חלק מתיק ההשקעות שלו או על כולו מפני נזקי האינפלציה שכן יש סקטורים שיכולים לעמוד בקלות יחסית בפני עליות המחירים. 

נדל"ן מניב, אנרגיה, בנקים, הייטק

סקטור כזה הוא מניות הנדל"ן המניב, ובתוכם קרנות הריט (קרנות שהוקמו במיוחד לצורך השקעה בנדל"ן מניב, כמו ריט1). החוזים שחותמים חברות הנדל"ן המניב מול השוכרים שלהן, רובם ככולם, צמודים למדד כזה או אחר (בהתאם לאופי הפעילות של החברה והמדינות בהן היא פועלת) כך שאם האינפלציה עולה ההכנסות שלהן עולות במקביל. ואם הן מצליחות לשמור על רמת הוצאות יציבה, או עלייה נמוכה יותר בהוצאות ביחס לעלייה בהכנסות, הן יכולות להצמיח את הרווחים ולחלק דיבידנדים גבוהים יותר לבעלי מניותיהן.סקטורים נוספים שלאורך השנים נמצא שיכולים להגן מאינפלציה: פיננסים, בנקים, סחורות ותחבורה ותקשורת. הסקטורים האלה משיגים בדרך כלל ביצועים עודפים לעומת מדד S&P 500 בתקופות בהן ציפיות האינפלציה עולות. בתוך סקטור הסחורות, חברות האנרגיה מספקות בדרך כלל הגנה טובה מאינפלציה בינונית או גבוהה. לחברות בתחום האנרגיה – כגון יצרני נפט וגז - יש כוח "לגלגל" עליות מחירים לצרכנים ולמנוע פגיעה ברווחים שלהן ולכן סקטור האנרגיה הוא אחד הטובים להשקעה כאשר האינפלציה מאיצה, בין אם האינפלציה עולה ברמה בינונית ומתונה ובין אם היא עולה בחדות.איך נחשפים לחברות אנרגיה? בדרך כלל באמצעות קרנות סל על התחום (כמו XLE או IXC ) או באמצעות רכישת מניות של חברות אנרגיה כמו אקסון מובייל, שברון ואחרות.עלייה חדה בקצב האינפלציה מאלצת את הבנקים המרכזיים להעלות את גובה הריבית, מה שגורם כמעט תמיד לעלייה חדה ברווחי הבנקים (ללא התערבות רגולטורית שתנסה "לגלח" להם חלק מהעודפים). גם התייצבות של האינפלציה ברמה גבוהה יחסית משאירה את המרווח הבנקאי גבוהה ולכן הבנקים יכולים להרשות לעצמם לחלק דיבידנדים שמנים (כמו בנק הפועלים לאחר דוחות הרבעון הראשון השנה..)גם חברות מסוימות במגזרי ההייטק השונים יכולות לספק הגנה מעליית מדדי המחירים. למעשה כל חברה שהמוצרים שלה דרושים מאוד על ידי הסקטור העסקי (כמו אנבידיה למשל) או מבוקשים מאוד על ידי צרכנים פרטיים (כמו אפל או חברות משקאות ומזון כמו קוקה קולה או הרשי) כך שיש להן כוח והן יכולות להעלות מחירים בלי לפגוע בביקוש למוצרים או לשירותים שלהן, מספקת למשקיע הגנה מאינפלציה. אבל בשורה התחתונה צריך לזכור כי מדובר במניות והן נתונות לעוד הרבה השפעות שונות ויכולות גם להפתיע עם ירידה חדה בתקופה קצרה מסיבה שאינה קשורה לאינפלציה או נתון מאקרו אחר (למשל הסלמה גיאופוליטית או כל אירוע פתאומי אחר שיכול לטלטל את השווקים). וכמובן שלכל חברה יש את המאפיינים שלה. אין באמור לעיל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל קנייה או מכירה של ניירות הערך עם זיקה לנחושת המוזכרים בכתבה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%