השקעות פאסיביות: עדיף לפעול דרך קרנות סל או קרנות מחקות?
נהוג לחלק את עולם ההשקעות והמסחר בבורסה ל-2 סוגי ניהול עיקריים - ניהול אקטיבי וניהול פאסיבי. בעבר היה קיים רק הניהול האקטיבי (כלומר בחירה של מניות או אג"ח מסויימות, לבד או באמצעות קרן נאמנות כלשהי) אולם לפני עשרות שנים החל עידן הניהול הפאסיבי עם הופעתן של תעודות הסל העוקבות אחרי מדדים.
הניהול הפאסיבי החל, כמובן, בארה"ב, והגיע גם לארץ הקודש לפני כ-20 שנה. מאז הוא הלך והתרחב וכיום יש למשקיע מגוון עצום של קרנות סל וקרנות מחקות, בארץ ובחו"ל, העוקבות אחרי כמעט כל מדד אפשרי, מניות או אג"ח.
ניהול פאסיבי הוא למעשה ניהול "טיפש", אבל ניהול נכון יכול להניב תשואה עודפת, לעיתים משמעותית, על מנהלי הקרנות האקטיביים. באופן עקרוני משקיע מפזר את תיק ההשקעות על פני מכשירים עוקבי מדדים לאחר שהחליט על תמהיל שמתאים לו בין מכשירים מסוכנים יותר או פחות ומדי פעם (זה יכול להיות כל כמה שבועות, חודשים או שנים) הוא מאזן אותו. למשל, אם החלק המנייתי בתיק קפץ מ-40% ל-55% לאחר תקופה של עליות בבורסות המשקיע יכול למכור את חלקו ולהעביר לאג"ח.
אגב, אחד מכללי האצבע הידועים בהשקעות אומר שככל שהמשקיע צעיר יותר שחוסך לזמן ארוך יותר, מרכיב המניות בתיק שלו אמור להיות גבוה יותר. הסיבה - מניות מספקות לאורך זמן תשואה עודפת, גם אם יש מפולות בדרך.
עסקאות בקרן מחקה - פעם אחת ביום
- למכור את קרן ההשתלמות על ה-S&P? היא סיפקה תשואה שלילית כשהמדד עלה
- איך להשקיע במניות הבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עדיף, השקעה באמצעות קרנות סל או קרנות מחקות?
בעולם ההשקעות הפאסיביות שהוא הנכון לרוב הציבור יש שתי אפשרויות עיקריות - קרנות מחקות וקרנות סל. קרן מחקה היא קרן נאמנות שמטרתה להשיג את תשואת המדד וזה יכול להיות כמובן מדד אג"ח, מדד מניות - לדוגמה - תל בונד 60 או מדד ת"א 35. עם זאת, במקרים רבים קיימים פערי עקיבה - פערים בין תשואת המדד והתשואה של הקרן המחקה.
קרן מחקה למעשה היא קרן נאמנות כך שהיא פועלת באמצעות חשבון נאמנות מופרד מפעילות הגוף המנהל. עסקאות בקרן מחקה ניתן לבצע פעם אחת ביום - לפי שער הנעילה של הקרן. דמי הניהול בקרן מחקה נמוכים.
אגב, קרנות מחקות החלו להופיע בשוק המקומי בשנת 2008, כמענה של הגופים המנהלים קרנות נאמנות לקרנות הסל עוקבות המדדים שהחלו לנגוס נתח הולך וגדל משוק הקרנות. מנהלי הקרנות הבינו כנראה שאם אי אפשר להילחם במגמה אז כדאי לנסות להצטרף ולנגוס חלק מסוים מהכספים המופנים לסקטור הפאסיבי.
- אלקטריאון: עסקה בשווי 21.8 מיליון שקל בארה"ב
- אקונרג'י מרחיבה פעילות באירופה וצופה שילוש בהכנסות עד 2027
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א ביטוח ירד ב-3.5%, ת"א נדלן איבד 2.7%, הבנקים ירדו ב-1.4
קרן הסל מנגד היא מוצר שנסחר באופן רציף בבורסה. כלומר, אפשר לקנות ולמכור בכל רגע שרוצים ולא בנקודה אחת ביום כמו הקרן המחקה. גם קרנות הסל לא מחויבות לספק את התשואה של המדדים, אלא להעניק למשקיע תשואה קרובה ככל הניתן למדד. גם בקרנות סל וגם בקרנות מחקות, לרוב מדובר בפערי עקיבה קטנים במיוחד.
החיסרון העיקרי של קרנות הסל לעומת קרנות מחקות הוא בפער בין המחיר ההוגן של הקרן סל לבין המחיר שבו אתם רוצים לקנות או למכור. בקרן מחקה אתם רוכשים או מוכרים את הקרן לפי מחיר כלכלי, כלומר לפי שווי הוגן. בקרן סל מאחר שהיא נסחרת בשוק, המשקיע מוכר או קונה בשוק וזה יכול להיות שונה מהמחיר הכלכלי (במיוחד בימים של תנודתיות גבוהה).
דמי ניהול נמוכים בשני סוגי הקרנות
בנוגע לדמי הניהול והעמלות, אלה נמוכים למדי בשני המכשירים ותלויים במדדים שהקרנות עוקבות אחריהם. בקרנות אג"ח דמי הניהול בדרך כלל נמוכים יותר לעומת קרנות סל מניות. בגדול דמי הניהול נעים סביב 0.15%-0.25% לשנה בקרנות הסל והמחקות.
בקרנות מחקות יש מרכיב נוסף שלא קיים בקרנות הסל - דמי ניהול משתנים. המטרה של הקרנות המחקות, היא להגיע לתשואה כמה שיותר דומה לנכס הבסיס, אך יש טעויות עקיבה מכיוון שהן בדרך כלל לא מחזיקות בנכס הבסיס אלא עוקבות אחריו באמצעות אסטרטגיות שונות. מטרת דמי הניהול המשתנים (יכולים להגיע עד 0.3% במקרי קיצון) היא להגן על המשקיעים ממצב בו התשואה של הקרן יותר נמוכה מתשואת נכס הבסיס.
- 1.מס דיבידנדים 22/06/2024 13:51הגב לתגובה זוהאם מחקה לא משלמת מס דיבידנדים, כי אינני מחזיק במניות ובדיבידנדים

מחלבות גד הונפקה בתל אביב לפי שווי של 725 מיליון שקל
החברה גייסה 280 מיליון שקל בהנפקה שנרשמה בביקושי יתר של פי שלושה; כ־210 מיליון יוזרמו להשקעות ולפירעון חוב, ו־70 מיליון ממכירת מניות של גרין לאנטרן, דיסקונט קפיטל ומגדל.
מחלבות גד, אחת מיצרניות הגבינות המובילות בישראל, השלימה בהצלחה את הנפקת המניות שלה בבורסה בתל אביב. החברה גייסה 280 מיליון שקל לפי שווי של 725 מיליון שקל "לפני הכסף", מה שמציב את שוויה לאחר ההנפקה על 935 מיליון שקל.
הביקושים להנפקה חצו את רף 900 מיליון שקל, פי שלושה מסכום הגיוס. בסופו של דבר, כ־210 מיליון שקל יוזרמו ישירות לחברה להרחבת פעילותה ולפירעון חובות, ואילו 70 מיליון שקל גויסו ממכירת מניות של בעלי עניין – קרן גרין לאנטרן, דיסקונט קפיטל וחברת הביטוח מגדל. בין הרוכשים בהנפקה נמנו שמות בולטים בשוק ההון המקומי: מור, ילין לפידות, מיטב, כלל ואנליסט. עבורם, מדובר בחשיפה לחברה בעלת נתח משמעותי בשוק הגבינות, אשר מציגה צמיחה מתמשכת ורווחיות עולה בשנים האחרונות. עזרא כהן, מייסד החברה, שבידיו היה חצי מהמניות טרם ההנפקה, בחר שלא למכור מניות, כשהוא מחזיק כ־40% מהמניות.
הגיוס הנוכחי מהווה שלב נוסף בתוכנית הצמיחה של מחלבות גד. עיקר הכספים שייכנסו לקופת החברה – כ־200 מיליון שקל – צפויים להיות מופנים להשקעה במחלבה החדשה ובמרכז הלוגיסטי שמוקמים בתימורים. הפרויקט צפוי להכפיל את כושר הייצור של החברה ל־25 אלף טון בשנה, ולהגדיל משמעותית את המכירות והרווחיות עד סוף העשור.
בנוסף, חלק מהתמורה צפוי לשמש לפירעון מסגרות אשראי בהיקף של כ־115 מיליון שקל ולמימוש תוכניות נדל"ן. כך למשל, כהן מתכנן להסב את הקרקע עליה יושבת המחלבה הוותיקה בבת ים לטובת הקמת מגדל בן 35 קומות.
- מחלבות גד בדרך לבורסה, האם המחיר אטרקטיבי?
- גד בדרך לבורסה: תנפיק לפי שווי של עד 900 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה, שהוקמה ב־1985, מחזיקה כיום בנתח של כ־6% משוק החלב המקומי. עם זאת, היא שחקן מוביל בתחומים ייחודיים: 37% מנתח שוק הגבינות המלוחות, 32% בקטגוריית הלאבנה, 29% בגבינות מיוחדות ו־19% בגבינות שמנת. מגוון המוצרים כולל גבינות בקר, עיזים וכבשים,
לצד יוגורטים, רטבים וקינוחים.