הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
בורסה מסחר משקיע מניות
צילום: תמר מצפי

השקעות פאסיביות: עדיף לפעול דרך קרנות סל או קרנות מחקות?

משקיע שמעוניין בנזילות מקסימלית ובאפשרות להגיב לאירועים במהלך יום המסחר, בעיקר בתקופות של אי ודאות גבוהה ותנודתיות בשווקים, יעדיף השקעה באמצעות קרנות סל
קובי ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה קרנות מחקות קרנות סל שוק ההון

נהוג לחלק את עולם ההשקעות והמסחר בבורסה ל-2 סוגי ניהול עיקריים - ניהול אקטיבי וניהול פאסיבי. בעבר היה קיים רק הניהול האקטיבי (כלומר בחירה של מניות או אג"ח מסויימות, לבד או באמצעות קרן נאמנות כלשהי) אולם לפני עשרות שנים החל עידן הניהול הפאסיבי עם הופעתן של תעודות הסל העוקבות אחרי מדדים. 

הניהול הפאסיבי החל, כמובן, בארה"ב, והגיע גם לארץ הקודש לפני כ-20 שנה. מאז הוא הלך והתרחב וכיום יש למשקיע מגוון עצום של קרנות סל וקרנות מחקות, בארץ ובחו"ל, העוקבות אחרי כמעט כל מדד אפשרי, מניות או אג"ח.

ניהול פאסיבי הוא למעשה ניהול "טיפש", אבל ניהול נכון יכול להניב תשואה עודפת, לעיתים משמעותית, על מנהלי הקרנות האקטיביים. באופן עקרוני משקיע מפזר את תיק ההשקעות על פני מכשירים עוקבי מדדים לאחר שהחליט על תמהיל שמתאים לו בין מכשירים מסוכנים יותר או פחות ומדי פעם (זה יכול להיות כל כמה שבועות, חודשים או שנים) הוא מאזן אותו. למשל, אם החלק המנייתי בתיק קפץ מ-40% ל-55% לאחר תקופה של עליות בבורסות המשקיע יכול למכור את חלקו ולהעביר לאג"ח.

אגב, אחד מכללי האצבע הידועים בהשקעות אומר שככל שהמשקיע צעיר יותר שחוסך לזמן ארוך יותר, מרכיב המניות בתיק שלו אמור להיות גבוה יותר. הסיבה - מניות מספקות לאורך זמן תשואה עודפת, גם אם יש מפולות בדרך.

עסקאות בקרן מחקה - פעם אחת ביום

אז מה עדיף, השקעה באמצעות קרנות סל או קרנות מחקות?

בעולם ההשקעות הפאסיביות שהוא הנכון לרוב הציבור יש שתי אפשרויות עיקריות - קרנות מחקות וקרנות סל. קרן מחקה היא קרן נאמנות שמטרתה להשיג את תשואת המדד וזה יכול להיות כמובן מדד אג"ח, מדד מניות - לדוגמה - תל בונד 60 או מדד ת"א 35. עם זאת, במקרים רבים קיימים פערי עקיבה - פערים בין תשואת המדד והתשואה של הקרן המחקה.

קרן מחקה למעשה היא קרן נאמנות כך שהיא פועלת באמצעות חשבון נאמנות מופרד מפעילות הגוף המנהל. עסקאות בקרן מחקה ניתן לבצע פעם אחת ביום - לפי שער הנעילה של הקרן. דמי הניהול בקרן מחקה נמוכים. 

אגב, קרנות מחקות החלו להופיע בשוק המקומי בשנת 2008, כמענה של הגופים המנהלים קרנות נאמנות לקרנות הסל עוקבות המדדים שהחלו לנגוס נתח הולך וגדל משוק הקרנות. מנהלי הקרנות הבינו כנראה שאם אי אפשר להילחם במגמה אז כדאי לנסות להצטרף ולנגוס חלק מסוים מהכספים המופנים לסקטור הפאסיבי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קרן הסל מנגד היא מוצר שנסחר באופן רציף בבורסה. כלומר, אפשר לקנות ולמכור בכל רגע שרוצים ולא בנקודה אחת ביום כמו הקרן המחקה. גם קרנות הסל לא מחויבות לספק את התשואה של המדדים, אלא להעניק למשקיע תשואה קרובה ככל הניתן למדד. גם בקרנות סל וגם בקרנות מחקות, לרוב מדובר בפערי עקיבה קטנים במיוחד.

החיסרון העיקרי של קרנות הסל לעומת קרנות מחקות הוא בפער בין המחיר ההוגן של הקרן סל לבין המחיר שבו אתם רוצים לקנות או למכור. בקרן מחקה אתם רוכשים או מוכרים את הקרן לפי מחיר כלכלי, כלומר לפי שווי הוגן. בקרן סל מאחר שהיא נסחרת בשוק, המשקיע מוכר או קונה בשוק וזה יכול להיות שונה מהמחיר הכלכלי (במיוחד בימים של תנודתיות גבוהה).

דמי ניהול נמוכים בשני סוגי הקרנות

בנוגע לדמי הניהול והעמלות, אלה נמוכים למדי בשני המכשירים ותלויים במדדים שהקרנות עוקבות אחריהם. בקרנות אג"ח דמי הניהול בדרך כלל נמוכים יותר לעומת קרנות סל מניות. בגדול דמי הניהול נעים סביב 0.15%-0.25% לשנה בקרנות הסל והמחקות.

בקרנות מחקות יש מרכיב נוסף שלא קיים בקרנות הסל - דמי ניהול משתנים. המטרה של הקרנות המחקות, היא להגיע לתשואה כמה שיותר דומה לנכס הבסיס, אך יש טעויות עקיבה מכיוון שהן בדרך כלל לא מחזיקות בנכס הבסיס אלא עוקבות אחריו באמצעות אסטרטגיות שונות. מטרת דמי הניהול המשתנים (יכולים להגיע עד 0.3% במקרי קיצון) היא להגן על המשקיעים ממצב בו התשואה של הקרן יותר נמוכה מתשואת נכס הבסיס.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מס דיבידנדים 22/06/2024 13:51
    הגב לתגובה זו
    האם מחקה לא משלמת מס דיבידנדים, כי אינני מחזיק במניות ובדיבידנדים
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס רוני על-דור גיא ברנשטיין פורמולה

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:

 



להמשך הכתבה לחץ כאן