מוטי נגר מנכל באטמ
צילום: אביתר נגר

באטמ תספק את פלטפורמת ה-Edgility ללקוח טלקום Tier1 חדש

מדובר בחוזה חדש לשלוש שנים לאספקת פלטפורמת הוירטואליזציה ומחשוב הקצה של באטמ לחברת טלקום במקסיקו; מצפה כי הסכם זה יתרום לעמידתה בתחזית המכירות של הפלטפורמה עבור השנה הנוכחית; המניה קופצת ב-8%

דור עצמון |
נושאים בכתבה באטמ דואליות

חברת באטמ (BATM)  באטמ 2.26% העוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת וסייבר ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה חתמה על הסכם לשלוש שנים לאספקת פלטפורמת Edgility לווירטואליזציה מחשוב קצה והחומרה הנלווית, ל-Totalplay, חברת תקשורת Tier-1 מובילה במקסיקו, המספקת שירותי אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה על גבי אחת מרשתות הסיבים האופטיים הגדולות במקסיקו, אשר בבעלותה.

Totalplay תפרוס את Edgility על מנת לבצע וירטואליזציה מלאה וניהול בקנה מידה רחב היקף של שירותי הקישוריות שלה ללקוחות עסקיים באזור. לאחר שלב היתכנות, נבחרה פלטפורמת BATM להחלפת פתרון הוירטואליזציה הקיים של Totalplay, בעיקר בשל הארכיטקטורה הפתוחה של Edgility המספקת ללקוחות גמישות מלאה המאפשרת שימוש בכל תוכנה או חומרה הקיימת בשוק.

BATM מצפה כי הסכם זה יתרום לעמידתה בתחזית המכירות של Edgility עבור השנה הנוכחית. בהתייחס להיקף הפעילות הנוכחי של Totalplay ולצמיחה המתמשכת של שירותיה, קיים פוטנציאל הרחבה והארכה משמעותי במספר ובמשך רישיונות Edgility שהקבוצה תספק ל-Totalplay.

מניית באטמ בתל-אביב קופצת כעת במסחר למחיר של 93 אג' ולשווי שוק של 408.3 מיליון שקל.

מוטי נגר, מנכ"ל באטמ: "אנו שמחים על קבלת ההסכם החדש לספק את פלטפורמת ה-Edgility לחברת Totalplay, שהינה חברת תקשורת Tier-1 מובילה במקסיקו. פתרון הוירטואליזציה ומחשוב הקצה שלנו נבחר להחליף פתרון של ספק קודם של Totalplay הודות לארכיטקטורה הפתוחה של Edgility ולתמיכה במגוון רחב של ספקי חומרה ותוכנה, עובדה המהווה אשרור לאסטרטגיה שלנו וממחיש את האיכות המעולה של הפתרון שלנו. בזמן שתעשיית הטלקום חווה התחדשות משמעותית, אנו זוכים להתעניינות רבה למוצר Edgility. הסכם זה מהווה ראיה להתקדמות ולמימוש האסטרטגיה שלנו, והינו רק אחד מתוך מספר חוזים חדשים עבור Edgility שאנו מצפים לזכות בם בטווח הקרוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

בתוך זה נרשמת גם תזוזה בתדמית. מה שנתפס בעבר ככסף שמגיע מאוחר ונגרר אחרי טרנד, נראה השנה יותר כמו ציבור שמכיר את הקצב של השוק ומגיב מהר, לטוב ולרע, עם פחות היסוס סביב ימים אדומים.


הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

הזהב חוזר חזק, וקרנות הסל הופכות לצינור המרכזי

הסיפור השני של השנה הוא הזהב, ובעיקר דרך קרנות סל. SPDR Gold Shares (GLD) מקבלת השנה זרימות חריגות, ובאומדן של ג’יי פי מורגן צ’ייס היקף הזרימות אליה השנה גבוה מסך הזרימות בחמש השנים הקודמות יחד. במקביל הזהב עצמו רושם מהלך חד, כשמחיר הזהב מגיע לשיאים ומחירי החוזים בארצות הברית עוברים את רף 4,000 דולר לאונקיה בתקופות מסוימות.

פחות מניות בודדות ויותר קרנות סל, אבל הטכנולוגיה עדיין במרכז

מאביב ואילך בולט מעבר של חלק מהפעילות ממניות בודדות לקרנות סל, בעיקר סביב מדדי מניות גדולים וסקטורים. אצל ג’יי פי מורגן צ’ייס מציינים שבתקופה הזו הציבור מפחית חלקית את המיקוד במניה אחת לטובת חשיפה רחבה יותר דרך קרנות, מהלך שמקל להחזיק עמדה גם כשחוזרים ימי תנודתיות.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים