מנהלי הקרנות אופטימיים יותר, צופים האצה בצמיחה ומזרימים כסף לסחורות
בנק אוף אמריקה פרסם את הסקר של מנהלי הקרנות בעולם, שהוא עורך מדי 3 חודשים. הסקר נערך בקרב 260 מנהלי קרנות (בעיקר קרנות נאמנות וגידור).
הסקר מצביע על הסנטימנט החיובי ביותר מאז ינואר 2022 לצד קפיצה משמעותית ביותר באופטימיות לגבי הצמיחה הכלכלית הגלובלית מאז מאי 2020. בנוסף, נרשמה עלייה חסרת תקדים בהקצאות של מנהלי הקרנות לסחורות (כמו נפט וזהב), ומנגד רמות המזומן בקרנות יורדות ל-4.2% (מ-4.4%).
בבנק אוף אמריקה מציינים כי הסנטימנט החיובי בשוק עוד לא ברמות המעידות על מכירה אוטומטית (רמות מזומן מתחת ל-4%), "אולם נכסי סיכון הרבה יותר רגישים כיום לחדשות שליליות מאשר לחיוביות".
לגבי תחומי המאקרו כלכלה עולה מהסקר כי בפעם הראשונה מאז דצמבר 2021, משקיעים צופים האצה בצמיחה העולמית וכ-78% מהמשקיעים לא צופים מיתון עולמי. הציפיות ל"נחיתה ללא נחיתה" מזנקות ל-36% (לעומת 7% בינואר). ציפיות ל"נחיתה רכה" צונחות ל-54%, והצפי "נחיתה קשה" עומד על 7% בלבד (לעומת 30% באוקטובר 2023 .
לגבי שערי ריבית, כ-76% ממנהלי הקרנות צופים 2 או יותר הפחתות ריבית על ידי הפד ב-2024, לעומת 8% בלבד שאומרים שלא יהיו הפחתות. עם זאת, המשקיעים פחות אופטימיים לגבי האינפלציה ואגרות החוב (38% צופים ירידה בתשואות האג"ח לעומת 62% בדצמבר 2023).
- דו"ח: המוסדיים מגדילים חשיפה להשקעות אלטרנטיביות
- דייב לובצקי: הייפ הבינה המלאכותית הוא אבי אבות הבועה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים העיקריים לשווקים: אינפלציה (41%) וגיאופוליטיקה (24%). הזרזים להפחתת סיכון והגנתיות: 33% מציינים שיעור אבטלה של 4.5% בארה"ב, 30% תשואת אג"ח ל-10 שנים מעל 4.5%, 29% מחיר נפט מעל 100 דולר לחבית.
ההשקעות הנפוצות ביותר בקרב מנהלי הקרנות: לונג על 7 הכלכלות הגדולות (52%) ושורט על סין (16%).
עוד עולה מהסקר כי בשלושת החודשים האחרונים נרשמה הירידה הגדולה בהקצאה לאג"ח מאז יולי 2003, לצד הירידה הגדולה ברמות המזומן מאז דצמבר 2020. מנגד, נרשמה עלייה חסרת תקדים בהקצאה לסחורות. אבל, הזהב מוערך כנכס "יקר מדי" (ברמה הגבוהה מאז אוגוסט 2020) לאחר שעלה לשיא חדש לאחרונה. כמו כן נרשמה רוטציה משמעותית לתחום החומרים (העלייה הגדולה אי פעם), אנרגיה, תעשייה ובורסות באירופה (משקל יתר הגבוה ביותר מאז פברואר 2022). מנגד, נרשמה כאמור ירידה במשקל של מזומן, לצד ירידה בהקצאה לשווקים מתעוררים ומוצרי צריכה בסיסיים (משקל חסר הגדול ביותר מאז נובמבר 2021).
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
