תמר
צילום: ניו מד
דוחות

ישראמקו - זינקה 50% בשנה, על רקע שיפור בתוצאות והגברת ההפקה בתמר

רווח של 133 מיליון דולר בשנת 2023 למרות הפסקה בקידוח של 37 ימים בשל המלחמה
רוי שיינמן |

ישראמקו נגב 2 שמחזיקה ב-28.75% מקידוח תמר מדווחת על תוצאות שנת 2023 כשברקע תהליך הגברת היקף ההפקה ב-60% תוך שנה וחצי-שנתיים. הגברת ההפקה תשפר מאוד את תוצאות ישראמקו שגם בקצב ההפקה הנוכחי הן טובות:

  • הכנסות השותפות בניכוי תמלוגים בשנת 2023 הסתכמו לכ-382 מיליון דולר, לעומת כ-414 מיליון דולר בשנת 2022. הקיטון בהכנסות, נטו נבע בעיקר מהפסקת ההפקה ממאגר תמר מיום ה-7 באוקטובר 2023 ולמשך 37 ימים, בעקבות פתיחת מלחמת חרבות ברזל.
  • ה-EBITDA בשנת 2023 הסתכם לכ-318 מיליון דולר, לעומת כ-358 מיליון דולר בשנת 2022.
  • הרווח הנקי בשנת 2023 הסתכם לכ-133 מיליון דולר, לעומת כ-159 בשנת 2022.
ישראמקו עלתה בשנה האחרונה ב-50% לשווי של 4.3 מיליארד שקל. רון מאור, מנכ"ל ישראמקו, אמר על רקע התוצאות: "אנו מסכמים את שנת 2023, בה התחלנו להשקיע בהרחבת כושר הייצור של מאגר תמר, במקביל להמשך אספקת הגז הטבעי בישראל ובמצרים. תוצאות הרבעון הרביעי שלנו הושפעו  בעיקר מהפסקת הפעילות בהוראת הממשלה של אסדת תמר החל מה-7 באוקטובר ולמשך 37 ימים. בחודש שעבר התקשרו השותפים בפרויקט תמר בתיקון להסכם הייצוא למצרים. זוהי התפתחות משמעותית עבורנו אשר תאפשר להרחיב הייצוא למצרים בכ-43 BCM נוספים. בסמוך לכך הודענו גם על קבלת החלטת השקעה סופית לשדרוג המדחסים באשדוד, לצורך הרחבת יכולת ההפקה. במהלך שנת 2024 נמשיך לקדם את פיתוח תשתיות ההולכה לייצוא מהמאגר אשר יאפשרו הגדלה נוספת של יכולות ההולכה בהתאם לתכניות ארוכות הטווח שהצגנו".

 

אירועים מרכזיים ברבעון הרביעי ולאחריו - מלחמת חרבות ברזל - ב-7 באוקטובר 2023 הופסקה הפקת הגז הטבעי ממאגר תמר בהוראת משרד האנרגיה. ביום 13 בנובמבר 2023 חזרה אסדת תמר להפקה סדירה לאחר קבלת הודעה ממשרד האנרגיה, לפיה ניתן לחדש את הפקת הגז.

פרויקט ההרחבה – בחודש פברואר 2024 קיבלו שותפי תמר החלטת השקעה סופית (FID) לשדרוג המדחסים במתקן הקבלה באשדוד, וזאת בהמשך להחלטת השקעה סופית שהתקבלה בחודש דצמבר 2022, לפיתוח והרחבת יכולת ההפקה של פרויקט תמר. הרחבת יכולת ההפקה ושדרוג המדחסים צפויים להסתיים במהלך המחצית הראשונה של 2025 ומטרתם להגדיל את יכולת ההפקה המקסימלית ממאגר תמר לעד כ-1.6 BCF ליום. נכון למועד הדוח, בקשר עם שדרוג מערכות ההולכה לייצוא, פועלים שותפי תמר לקבלת החלטות השקעה סופיות (FID) בפרויקט FAJR ופרויקט ניצנה.

הסכם הייצוא למצרים – בחודש פברואר 2024 התקשרו שותפי תמר עם Blue Ocean Energy בהסכם לאספקת כמות גז נוספת בהיקף כולל נוסף של כ-43 BCM, מעבר לכמות  המקורית שנקבעה בהסכם הייצוא למצרים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.