יאיר המבורגר
צילום: גבע טלמור
זרקור

האם מניות חברות הביטוח אטרקטיביות? תקן חדש יגדיל את ההון במעל 30%

התקן יאפשר גם לנתח את הדוחות שנחשבו "חור שחור" ולהעריך את שווי החברות; יאיר המבורגר יו"ר הראל ואבי בן אסאייג יו"ר מנורה מצפים לעלייה בשווי החברות 
רוי שיינמן | (6)

הדוחות הכספיים של חברות ביטוח לא מובנים למשקיעים ולקוראי הדוחות, לא ניתנים להשוואה בין החברות השונות, תלויים במספר גורמים מאוד גדול ולא צפוי, ולמעשה הם "חור שחור" שבמקרה הטוב מובן להנהלת החברות, ובפועל - גם הדירקטורים בדירקטוריון של החברות האלו, לא יודעים באמת מה יש בכל סעיף, ומה מצבה של הפירמה על פי הדוחות הכספיים.

החשבונאות אומנם אמורה לשרת את קוראי הדוחות והמשקיעים ולהציג נתונים שמספרים על המצב הפיננסי, ובפועל יש חתירה לכך, אבל, דוחות חברות ביטוח מבטאות את הפעילות הביטוחיות, לצד כיסוי הביטוח, לצד השלכות גדולות של שוק ההון, רגולציה וכמובן ריבית. הדוחות לא מבטאים בהכרח את הפעילות השוטפת, וקשה לגזור מהדוחות רווח ורווחיות מייצגת. 

זו הסיבה שחברות הביטוח בהגדרה פחות נסקרות על ידי אנליסטים. בעוד שבנקים נסקרים על ידי כולם  כי הפעילות והניתוח פשוטים - יש הכנסות מריבית, יש הוצאות ריבית, הפרשה להפסדי אשראי, הכנסות תפעוליות ורווח מייצג ותשואה להון מייצגת. בביטוח זה עולם מורכב של כמה פעילויות, קופצניות,תנודתיות, לא ברורות.

חוסר הסיקור וחוסר היכולת של מנהלי השקעות להבין את דוחות חברות הביטוח שם את כל התחום החשוב הזה קצת מחוץ למעגל ההשקעות. כלומר, משקיעים כמובן בחברות האלו, אבל במשקל יתר יחסית לגודלן. 

נראה שזה עומד להשתנות. בדיון של פורום שווי הוגן באוניברסיטת רייכמן לרגל השקת הספר ״חשבונאות ביטוח חדשה: IFRS 17 שחיברו שלומי שוב ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן ויבגני אוסטרובסקי סגן הממונה על שוק ההון לשעבר, התייחסו מנהלי חברות הביטוח, רגולטורים ואנליסטים לתקינה החשבונאית החדשה שאמורה לפשט את הדוחות. המסקנה היא שאכן יהיה קל יותר לנתח דוח של חברת ביטוח. החברות האלו נסחרות היום ברובן עמוק מתחת להון העצמי. דוחות ברורים יותר, עשויים לשפר את המצב ולהביא משקיעים לתחום שהוא כמובן לא רק הביטוח. כל חברת ביטוח היא בעצם חברת פיננסים עם פעילות גדולה של ניהול השקעות. בכלל יש פעילות חדשה דרך רכישת מקס - כרטיסי אשראי והלוואות. 

רו

רו"ח שלומי שוב; קרדיט: יח"צ

  

בתחילת הדיון אמר שלומי שוב, "אני מסתכל על כך שסוף סוף ניתן יהיה להבין את התוצאות של חברות הביטוח לאור ההפרדה בין תוצאות הפעילות החיתומית – כלומר, תוצאות שירותי ביטוח לבין תוצאות הפעילות הפיננסית, כך ששוק ההון ובגדול גם השינויים בריבית לא יתערבבו עם שירותי הביטוח. הרי עד כה חוץ מכמה מתי מעט, כמו סמנכ"לי הכספים של החברות עצמן, אף אחד לא באמת הבין את הדוחות האלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברות הביטוח יכמתו בביאורים את השינויים הצפויים לאור התקינה החדשה בדוחות רבעון שלישי של 2024 כשהתקן צפוי להיכנס בשנת 2025 לדוחות עצמם. הכוונה העיקרית של התקינה היא למצע את ההוצאות כך שתהיה הקבלה נכונה בתחום חיתום הביטוח והוצאות בגין רכישת לקוחות וכך וההוצאות יוקבלו נכון להכנסות השוטפות. במקביל ההתחייבויות הביטוחיות יוצגו ויופחתו אחרת מהמצב כיום.

ההשפעה על הדוחות צפויה להיות מאוד גדולה. מדובר על גידול בהון של 38% כשהסיבה היא השמרנות הגדולה של דוחות חברות הביטוח כיום. התקינה החדשה מאפשרת להוון בפחות שמרנות את ההוצאות החיתומיות והוצאות רכישת לקוחות וכן להציג את ההתחייבות העתידית בצורה יותר כלכלית ופחות שמרנית. 

"אני חושב שחברות הביטוח יושפעו מאוד מהתקן החשבונאי הזה", אומר יאיר המבורגר הבעלים ויו"ר של קבוצת הראל השקעות, "ראשית, אני חושב שחברות הביטוח יהיו חייבות לחשוב  שוב על כל האסטרטגיה שלהן לאור התקן. אני חושב שחברות הביטוח יצטרכו לחשוב היטב על מה הם מוכרים, על איזה תמהיל של מוצרים הם מוכרים, האם כדאי להם למכור או לא כדאי למכור. נושא מאוד חשוב הוא גם המשקיעים, סופסוף באיזשהו סיטואציה יהיה הרבה יותר קל. אני חושב שהמשקיעים סוף סוף יוכלו באמת לקבל דרך להשוות את שוויין של חברות הביטוח. עד היום כל נושא השווי של חברות הביטוח היה עם הרבה "חורים שחורים", ואני חושב שחלק גדול מהתקן החדש הזה פותר את הנושא הזה. זה יהיה אתגר גדול מאוד לחברות הביטוח, מכיוון שבאיזשהו מקום הם יצטרכו להתמודד עם המציאות החדשה הזאת, אז ככה שאני רואה בשינוי הזה שינוי באמת יוצא דופן.

יאיר המבורגר; קרדיט: גבע טלמור

יאיר המבורגר; קרדיט: גבע טלמור

גם יהודה בן אסאייג יו"ר קבוצת מנורה סבור שמדובר בתקינה שתשפר את יכולת המשקיעים להבין את דוחות חברות הביטוח - "אני חושב שיש משהו שאנחנו מאחלים בו כתוצאה מ- IFRS 17 זה בסוף להכניס קצת רציונליזציה לענף. אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד מורכבת בחלק מהאופן שבו אנחנו נהנים לפחות ממכירה של חלק מהמוצרים. הדבר השני, שהייתי מאחל לו זה שיצטמצם הפער בין השווי שוק להון העצמי אצלנו. הדברים האלה לא סבירים ומעידים על כנראה או יכולת ניתוח לא מספיק טובה של המשקיעים או על עיוות חשבונאי שאנחנו עוד לא יודעים להתמודד איתו. אני חושב שכדי לצמצם את התופעה הזו, יש צורך לקבל החלטות מדיניות מאוד משמעותיות, רוחביות שיעזרו לנו להתכנס למדיניות אחידה, מסודרת אשר תמנע פערים גדולים כפי שקיים היום בענף הביטוח.

יהודה בן אסייאג; קרדיט יחיהודה בן אסאייג; קרדיט יח"צ

משה ברקת לשעבר הממונה על רשות שוק ההון והביטוח אמר שהבעיה במספרים של חברות הביטוח משתקפת בצד ההתחייבויות. "אי הוודאות נמצאת בצד ההתחייבויות, הרגולטור לא מוכן לריתוק ההון בגובה ההון החשבונאי הוא רוצה ריתוק הון גבוה יותר, בצד ההתחייבויות יש לך אי וודאות מאוד גבוהה. אז אולי יש דיסקאונט עמוק בשווי שוק, אני מסכים עם התזה, אבל יש כאן גם שאלה לגבי ההתחייבויות ואיך להציג אותם. הרגולטור רוצה ריתוק הון גבוה בשל הסיכונים".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מושיקו 25/02/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    מדינת היהודונים
  • לרון 25/02/2024 16:29
    הגב לתגובה זו
    תמיד צופים פני עתיד והעתיד ככה ככה או אחרת זה סיום כלכלי של תקופת נתניהו והבורסה רואה כלכלית וערכי מניות ומחירן
  • 4.
    BABA 25/02/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    רק דלק קבוצה וקיסטון ריטאלוני חץ ורימון תשתיות.חברות ביטוח?לא להתקרב,ראו מה הולך במיגדל ביטוח! דירקטורית מתלוננת על הטרדה מינית יושב ראש הדירקטוריון שותק כמו דג.
  • 3.
    לרון 25/02/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
    גם אחרי ההסברים בכתבה אף אחד לא מבין את תחום הביטוח וכך זה גם ישאר למרות שוורן באפט מאוד אוהב את התחום
  • 2.
    מי יודע מה ההבדל בתקנים שלנו ושל אירופה? (ל"ת)
    זליג 25/02/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    "מצפים" פחח. כמו שהקבלנים "מצפים" (לעליה) (ל"ת)
    ירידות, ירידות 25/02/2024 10:24
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.