כמה ימים לאחר שפרצה מלחמת חרבות ברזל - ב- 12 לאוקטובר 2023, קיבל יו"ר ומנכ"ל טראקנט טראקנט -1.85% , חנן פרידמן, טלפון בהול שקורא לו לסייע למדינה. בצד השני של הקו היה מנכ"ל מועצת המובילים של ישראל, דוד כוכבא, שביחד עם נציג חברת נמלי ישראל דרש ממנו להצטרף לשולחן עגול שיזמו אנשי משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה. החשש של כולם היה לגבי איתנות המגזר העסקי בזמן המלחמה.

טראקנט, שנסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-36 מיליון שקל, איבדה מאז ההנפקה שלה יותר מ-80% משוויה. מניית החברה רשמה זינוק בחודש שעבר, אך שבה למגמת הירידה בהמשך. על פי דו"חות החברה למחצית הראשונה של 2023 (דו"חות המחצית השנייה עדיין לא פורסמו), החברה רשמה הון שלילי של כ-4.1 מיליון שקל והכנסות של 162 אלף שקל בלבד. בין בעלי המניות בחברה נמצאים קרן ההשקעות הון הטבע (21.3%), פרידמן עצמו (17.9%), עופר גלזר (7.4%) והפניקס (7%). האחרונה הקטינה את אחזקותיה בטראקנט, דרך קרנות הנאמנות וקופות הגמל שלה, שחדלו מלהיות בעלות עניין בה. החברה אף דיווחה בשבוע שעבר כי חתמה על הסכם לקבלת הלוואת גישור בסך 700 אלף שקל, שאותה היא אמורה להחזיר בתוך שישה חודשים, בריבית של פריים פלוס 3%.

"הם עדכנו אותי שיש בעיה חמורה בכל שרשרת האספקה של המדינה", מספר פרידמן בשיחה עם "ביזפורטל". "התברר להם שכ- 35% מהצי של מדינת ישראל - נהגים, משאיות, וחברות שמעניקות שירות למשרד הביטחון - גויסו בצו 8, ויש קושי לנייד סחורה בתוך המדינה. בגלל שכוכבא הכיר את הטכנולוגיה שלנו, שמסייעת לצמצם את מספר המשאיות שנוסעות ריקות, ביקשו ממני להגיע".

טראקנט פיתחה פלטפורמה מבוססת ענן לאופטימיזציה של התובלה היבשתית עבור חברות המנהלות ציי רכב. המערכת שלה מייצרת אוטומציה לתהליכי שילוח סחורה. היא יודעת לשייך מטענים למשאיות, אוניות ומטוסים, תוך שהיא מתייחסת למיקום המשאית, האונייה או המטוס, גודל המטען, רמת הביטוח, היעד והזמן שייקח למשאית, למטוס או לאונייה להגיע ליעד. במקביל, הטכנולוגיה עוקבת ומודדת את פליטת גזי החממה בתהליך המשלוח.

• לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
• לאומי מתגמל 111 מנהלים במניה הכי לוהטת של השנים האחרונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי פרידמן, לחמ"ל הגיעו כלל הגורמים במשק: נציגי מכון היצוא, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ומכון יעיל שהוקם על ידי סוכנות היהודית. מטרתם  המשותפת היתה למצוא פתרונות יצירתיים לחיזוק החוסן הכלכלי של ישראל. "החלטנו לתת מענה לבעיות הלוגיסטיות שצצו עקב הלחימה, באמצעות הטכנולוגיה של טראקנט. כך, בתוך ימים בודדים נרשמו למערכת יותר מ-1,000 משאיות שמובילות סחורה ברחבי ישראל". הוא מספר.

לפני שפרצה המלחמה, סבלה טראקנט מסנטימנט שלילי, בדומה לרוב חברות ההייטק העולמי, שמניותיהן קרסו בבורסה. טראקנט כבר היתה חתומה אז על חוזה לאספקת שירותים למשרד הביטחון, סיימה פיילוט עם המשרד להגנת הסביבה בנושא שינוע מכולות בישראל, והפעילה באירופה כחצי מיליון משאיות ששינעו סחורה ממזרח למערב היבשת כחלק מהסכם שלה עם ענקית הלוגיסטיקה DSV ומפעל הזכוכית הגדול באירופה סנובנק.

אך בפועל הכנסותיה, על פי הדיווח האחרון למשקיעים, היו זניחות: 162 אלף שקל בלבד מפעילות החברה הבת ברומניה במחצית הראשונה של 2023. בקופתה נותרו כ-329 אלף שקל, והיא הציגה גירעון של כ-4.2 מיליון שקל בהון העצמי. המצב הכספי הוביל את החברה לנקוט הליך התייעלות וצמצום במספר העובדים. באוגוסט גייסה החברה בבורסה כ-1.5 מיליון שקל.

• הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

אבל אז נרשמה תפנית: בספטמבר האחרון, בעקבות החתימה על הסכמי אברהם עם האמירויות, יצא פרידמן עם משלחת של משרד החוץ והשר דאז אלי כהן, לבחריין. "חתמנו שם על הסכם לשיתוף פעולה עם שר התעשייה של בחריין, עבדול אבן עדל פאקרו, והתחלנו לספק שירותים במפרץ הפרסי. כיום החברה שלנו מעניקה שירותים לחברות באמירויות, שמעניקות שירותי לוגיסטי לצבא ארה"ב", מסביר פרידמן.

השינוי החל עקב התקפות החות'ים. לדבריו, "עם תחילת ההתקפות, הבנו בחמ"ל שיש בעיה עם כלל המשלוחים הבינלאומיים שמגיעים לישראל מהמזרח הרחוק: הודו, סין תאילנד וסינגפור. בגלל שטראקנט העניקה כבר אז שירות לחברות לוגיסטיקה באזור, בדקו איתי את האפשרות לתת מענה גם לאירוע הזה. הניסיון שיש לנו הראה שניתן להביא משאית מנמל דובאי בג'בל עלי לישראל בתוך ארבעה ימים, ומבחריין לגשר הירדן בישראל הנסיעה של משאית לוקחת יומיים ושבע שעות.

לכן רתמתי את כלל השותפים העסקיים שלי באזור: חברת הלוגיסטיקה Cox Logistics מבחריין, שמול המערכות שלה כבר ביצענו אינטגרציה למערכות השילוח; חברת הלוגיסטיקה מאיחוד האמירויות FZCO Puretrans שעובדת בשיתוף עם חברת הנמלים DP WORLD. כך התחלנו לייבא מטענים בנתיב היבשתי המחבר בין דובאי, סעודיה וירדן לנמל חיפה, ובחזרה. בגלל שהיינו ערוכים עם התשתיות, בתוך שבוע קיבלנו יותר מ-100 פניות מיבואנים ויצואנים גדולים בישראל - חברות מזון, שמנים, כימיקלים, דלקים, ברזל, חקלאות, טכנולוגיה ועוד. התחלנו לשלח עבורם את הסחורה דרך הנתיב היבשתי החדש. בזכות התקפות החות'ים, את הפעילות שתכננו להתחיל בנובמבר 2024 - אנו מבצעים כיום כבר באופן מסחרי".

כמה הובלות עברו דרככם מאז פתיחת הקו?

"אסור לי לענות על כך. מדובר בנושא רגיש מבחינה דיפלומטית. גם עדיין לא דיווחנו על ההכנסות. אבל רק בשביל להבין את גודל הפוטנציאל, החברות הפועלות באזור מעבירות בין המזרח למערב כל שנה מאות אלפי טונה של סחורה. אם לאונייה שיוצאת מנמל שנחאי בסין לוקח כ-30 יום להגיע לישראל, מתוך הזמן הזה – 14 יום הסחורה שטה בין מדינות באזור האמירויות. את החלק הזה אנחנו יכולים לקצר לארבעה ימים באמצעות נתיב המסחר שפתחנו.

פתחנו מעין קו אקספרס, המשלב שילוח דרך הים והיבשה. הקו הזה יקר ב-20% בשוטף, אך עדיין יש לקוחות שלדעתי גם בלי ההתקפות של החות'ים יעדיפו להשתמש בו, כדי לקבל את הסחורה שלהם מוקדם יותר. לכן, אם אנו יודעים שכ-20% מהסחורות בעולם עוברות דרך תעלת סואץ, גם אם נתפוס פרומיל מהמטענים שעוברים באזור - מדובר במגה אירוע עבורנו כחברה. מיליוני טונות של סחורה שיכולים להיות משולחים באמצעות טכנולוגיה שלנו. לא מדובר רק על שירות לחברות ישראליות, אלא גם לחברות מאירופה, שכן יצרנו גשר בין-יבשתי המשנע במסלול חדש סחורה עד לנמלי חיפה ואשדוד, ומשם לאירופה".

קיבלתם פניות לשיתופי פעולה מחברות אירופיות?

"קיבלנו כבר פניות לשיתוף פעולה עם חברות ספנות גדולות ברחבי העולם, שרוצות להצטרף לפרויקט. הן מבינות שאת קו האקספרס הן יוכלו למכור כחלק מכלל השירותים שלהן ללקוחות הקיימים. לדעתי, בעתיד ניתן יהיה לחבר את הקו לרכבת הבקעה. מהלך כזה צפוי להקטין את התנועה בכבישים, ולמנוע תאונות דרכים. אך ישראל תידרש להרחבת גשר הירדן, שבו כיום יכולות לעבור רק 350 משאיות ביום".

מה מודל ההכנסות שלכם עם השותפים?

"המודל מתחלק לשניים: אנו מקבלים כסף עבור שירותי הדיגיטציה, הנראות בזמן אמת של הסחורה, חישוב המרחק והפליטות בכל נסיעה. סכום נוסף  אנו מקבלים עבור התאמת המטענים למשלח. מדובר בתיווך בין המטען שיורד מהאונייה ועולה למשאית או למטוס".

בסוף דצמבר 2023 הודיעה טראקנט על מזכר הבנות עם חברת הלוגיסטיקה הבינלאומית המצרית WWCS Agencies Commercial. על פי ההסכם, כלל המטענים שיעברו דרך הגשר היבשתי המחבר בין איחוד האמירויות, נמלי חיפה, אשדוד ואילת - למצרים או יעדים אחרים במזרח התיכון, יכללו באופן בלעדי את שירותי טראקנט. מודל ההכנסות שנקבע בין הצדדים הוא חלוקת 20% לטרקאנט מכלל ההכנסות המתקבלות בגין שירותיה בנתיב הגשר היבשתי למצרים. כמו גם 20% מההכנסות של שיווק שירותי פלטפורמת טראקנט במצרים.

"ההסכם עם החברה המצרית מוביל לחיסכון של שבוע בזמן שילוח הסחורה. זה לא מעט עבור חברות שסופגות כיום עלויות שילוח יותר גבוהות בשל התקפות החות'ים. המסלול התארך בשלושה שבועות, שכן צריך לעקוף את אפריקה מסביב", מסביר פרידמן.

לדבריו, המלחמה והבעיות שחוללו החות'ים הפכו את הסטארט-אפ הקטן מאילת לכזה שמדברים עליו בכל המזרח התיכון: "ישראל היא רק בורג קטן במערכת. בגלל שמדובר במגה אירוע, ועלויות השילוח זינקו ב-40%-50%, כתבו עלינו כבר בירדן, סעודיה עיראק, כווית, מצרים, צרפת, איראן וארה"ב. העולם מבין שהבעיה החות'ית היא כלל-עולמית, וכך נהפכנו לסטארט-אפ שמשגע את המזרח התיכון. האירוע של המלחמה הבליט את הטכנולוגיה שבנינו".

קיבלתם כבר כסף מהמדינה בגין הפרויקט של החמ"ל?

"בהתחלה הכל היה בהתנדבות, כיום מי שממן את הפרויקט הוא המדינה".

כמה משלמים לכם?

"זה ידווח בדו"חות הכספיים".

מה צפוי ב-2024?

"צ'רצ'יל אמר בעבר 'לעולם אל תבזבז משבר טוב'. אנשים ישנו את שיטות העבודה בעקבות המלחמה. אני מאמין שהקו הזה יימכר בעתיד גם אחרי המלחמה כקו אקספרס. מי שימכרו אותו הן חברות ספנות שזה יהיה חלק מהמסלול שלהן. בעוד 15 שנה האירוע שהתחלנו יגרור אירוע תשתיות גדול מאוד - תיבנה מסילת רכבת שתייעל את קו השילוח הזה, ותחבר יבשתית את כל האזור - עד הודו".

איפה המתחרים שלכם?

"יש כל הזמן מתחרים, אך הם פועלים בסגמנטים שונים של שירותים. אין לנו מתחרה שמוכר כמונו שירות כולל של  One Stop Shop".

האם מתוכנן גיוס?

"כרגע לא מתכננים גיוס. אם האירוע הזה בשנה הבאה יהפוך למגה אירוע, הוא יפתח לחברה הרבה אפשרויות".

מה קצב שריפת המזומנים?