איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות ברבעון עלו ב-12.4%, צבר העבודות עומד על 30.8 מיליארד שקל

הקבוצה סיימה את הרבעון עם EBITDA בסך של כ-234 מיליון שקל ועם רווח נקי בסך של כ-74.3 מיליון שקל; ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-3 מיליארד שקל
נחמן שפירא |

חברת אלקטרה אלקטרה 1.75% הפועלת בפרוייקטים לנדל"ן, תשתיות, וזכיינות, סיימה את הרבעון השלישי של 2023 עם הכנסות של 3 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות של  2.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-12.4%. בחברה אומרים כי הגידול נובע מצמיחה בכל מגזרי הפעילות בהם פועלת הקבוצה, כתוצאה מגידול בכמות הפרויקטים אותם מבצעת הקבוצה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ל-243.1 מיליון שקל (כ-8.1% מההכנסות), לעומת כ-200.7 מיליון שקל (כ-7.7% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2022, עלייה של 21%.

הכנסות אחרות, נטו ברבעון הסתכמו לכ-1.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-54.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אשר כללו בעיקר רווח בסך של כ-56 מיליון שקל כתוצאה ממכירת החזקות הקבוצה בקבלן ההיסעים בפרויקט הנתיבים המהירים של גוש דן.

איתמר דויטשר צילום טל גבעוני

       מנכ"ל קבוצת אלקטרה איתמר דויטשר צילום טל גבעוני 

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2023  ירד ב-21.1% והסתכם ב-74.3 מיליון שקל, לעומת כ-94.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים כי בניטרול הרווח ממכירת ההחזקות בקבלן ההיסעים בפרויקט הנתיבים המהירים, הסתכם הרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד בכ-51.2 מיליון שקל, ובהתאם הרווח הנקי ברבעון השנה משקף עלייה בשיעור של כ-45% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA ברבעון ירד ב-7.7% והסתכם ב-233.9 מיליון שקל, לעומת כ-253.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שכלל את הרווח האמור ממכירת פרויקט הנתיבים המהירים, בחברה מסבירים כי בניטרול רווח זה, ה-EBITDA ברבעון משקפת עלייה בשיעור של כ-18.5%.

ממאזן החברה, נכון ל-30 בספטמבר 2023 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-569 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה, נכון ל-30 בספטמבר 2023 הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל.

 

צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום 30 בספטמבר, 2023 עלה לכ-30.8 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-28.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.

מניית אלקטרה ביזפורטל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

           ירידה של 20% מתחילת השנה. מניית אלקטרה ביזפורטל​

מניית אלקטרה ירדה ב-20.9% מתחילת השנה למחיר של 1,472 שקל ושווי שוק של 5.66 מיליארד שקל.

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה אמר כי  "החברה ממשיכה במסלול של צמיחה ומסכמת את תשעת החודשים הראשונים והרבעון השלישי לשנת 2023 עם גידול בהכנסות בכל מגזרי הפעילות, וגידול ברווחיות במרבית המגזרים, לרבות מגזר פרויקטים בחו"ל שעלה על פסי צמיחה בהיקף הפעילות וברווחיות. בחודשים האחרונים זכינו בשני פרויקטים נוספים משמעותיים בתחום הגרינטק, שלהערכתנו יהפוך למנוע צמיחה ורגל משמעותית נוספת לקבוצת אלקטרה. במסגרת זו, זכינו במכרז של איגודן לתכנון, בנייה ותפעול של מתקן לייבוש בוצה בהיקף כולל בסך של כ-1.75 מיליארד שקל. כמו כן, נבחרנו כחברה הזוכה במכרז לתכנון, הקמה ותפעול של מערכת פניאומטית נוספת במתחם יבנה מזרח בהיקף של כ-212 מיליון שקל.

דויטשר ציין כי "במקביל, אנו ממשיכים לממש החזקות בפרויקטי זכיינות לטובת הצפת ערך לקבוצה. בדומה למכירת ההחזקה בפרויקט האגירה השאובה ומכירת ההחזקות בקבלן ההיסעים בפרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן אשתקד, השנה, לאחר תום הרבעון, חתמנו על הסכם למכירת הזכיין במעונות הסטודנטים בבר-אילן. לאחר שתושלם העיסקה, היא תניב לאלקטרה רווח לפני מס המוערך בכ-20 מיליון שקל, ותביא להקטנת החוב הפיננסי שלנו בכ-430 מיליון שקל".

בהתייחסות למלחמה אמר "בתחילת אוקטובר פרצה בישראל מלחמת חרבות ברזל. אנחנו משתתפים באבלם הכבד של משפחות הנרצחים והחללים, ומייחלים להשבת החטופים במהרה לביתם. המלחמה הובילה להאטה ולשיבוש בכלכלה הישראלית, ואנו פועלים להתאמת פעילות הקבוצה במגזרי הפעילות השונים על מנת לצמצם השפעות אלה. אנחנו מאמינים בחוזקו של המשק הישראלי, וסבורים שישראל תחזור לתנופת פעילות במהרה, כאשר אלקטרה תהיה שחקנית מרכזית בשיקום האזורים שנפגעו ובהקמת פרויקטים שיבססו את המשך צמיחת המשק במגזרי הבנייה והתשתיות, ובמגזרים העסקיים הנוספים שלנו".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.