רני צים
צילום: מאיר אדרי

פסגות: הפסד של 18 מיליון שקל למרות עליה בהכנסות

בית ההשקעות מדווח על ירידה בהכנסות מדמי ניהול ומשירותי בורסה ומסחר
רוי שיינמן | (2)

פסגות קבוצה מדווחת על הכנסות של 81 מיליון שקל לעומת 78.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 3.4%, כשהכנסות מדמי ניהול של קרנות נאמנות וקרנות סל הסתכמו ב-40.8 מיליון שקל לעומת 49.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 17.7% בשל מכירת חלק מפעילות הקרנות. 

ההפסד הנקי הסתכם ב-17.9 מיליון שקל לעומת רווח של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. לדברי החברה הירידה בהכנסות מדמי ניהול קרנות נאמנות וקרנות סל נובעת מירידה בשווי שוק ושינוי תמהיל ממסורתיות לכספיות. הוצאות התפעול וההנהלה של החברה הסתכמו ב-46.1 מיליון שקל לעומת 31.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של 44.5% כאשר לדברי החברה הגידול נובע מהתחלת פעילויות חדשות ומהוצאות בגין עסקת הפניקס. 

פסגות והפניקס יצרו קשר עוד בחודש ינואר האחרון בנוגע מכירת פעילות ניהול התיקים וחלק מקרנות הנאמנות של פסגות להפניקס. לפי העסקה המקורית פסגות הייתה אמורה למכור להפניקס מספר כולל של 105 קרנות עם קצב הכנסות מדמי ניהול של 63.9 מיליון שקל במחיר של 260 מיליון שקל, אך לאחר התערבות של רשות התחרות שבאה להגביל את היקף העסקה מכרה פסגות להפניקס 83 קרנות עם קצב הכנסות מדמי ניהול של 45.4 מיליון שקל במחיר של 200 מיליון שקל. מספר הקרנות המנוהלות בפסגות לאחר העסקה עומד על 241 לעומת 324 לפני העסקה. בנוסף חתמה פסגות על צו מוסכם עם הממונה על התחרות לפיו תשלם קנס של 469 אלף שקל ובתמורה לא תבצע רשות התחרות צעדי אכיפה כנגד החברה.

בינואר האחרון נחקרו ברשות ניירות ערך מנכ"ל החברה, יניב בנדר, ורני צים, בעל השליטה, בחשד לשימוש במידע פנים. החקירה נוגעת לאירועים שהתרחשו לפני רכישת החברות בפסגות בית השקעות והיא אינה נוגעת לפעילותן. בנוסף בתחילת החודש ביצעה החברה הנפקת מניות בסך כולל של 36.6 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברה בעייתית מאוד 31/08/2023 19:34
    הגב לתגובה זו
    השוק לא תומך במצב של פסגות אך במקביל היא אינה מנוהלת בצורה מקצועית והבעלים מנסה להיפטר ממנה. זה משפיע מאוד על המניה. לא להאמין שפעם הייתה שווה מעל מיליארד שח!
  • 1.
    בשביל מה היה צריך את כאב הראש הזה? 31/08/2023 18:07
    הגב לתגובה זו
    בשביל מה היה צריך את כאב הראש הזה?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.