דן זיציק חלל תקשורת
צילום: יחצ
דוחות

על רקע ההמתנה להחלטת בית המשפט; חלל תקשורת רושמת הפסד של 2.6 מיליון דולר על 24.6 מיליון דולר הכנסות

ה-EBITDA עלה ב-6% והסתכם ב-18.3 מיליון דולר; צבר ההזמנות הסתכם ב-221 מיליון דולר. בחברה ממתינים להחלטת בית המשפט בנוגע להסדר חוב שהציעו, לאחר שבית המשפט אישר להגיש את עמדת כל הצדדים עד תחילת חודש ספטמבר
נחמן שפירא | (1)

חברת חלל תקשורת חלל תקשורת 27.72% העוסקת בשיווק שירותי תקשורת ע"י לווייני "עמוס", הכניסה ברבעון השני 24.6 מיליון דולר לעומת הכנסות של 24.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - עלייה  זניחה של 0.2%. החברה כזכור ממתינה להחלטת בית המשפט בנוגע להצעה להסדר חוב שהגישה. ההכנסות מעמוס 17 ברבעון עמדו על 7.8 מיליון דולר עלייה של 16% לעומת הרבעון המקביל אז עמדו ההכנסות מהלוויין על 6.7 מיליון דולר.

חלל תקשורת רשמה ברבעון הראשון הפסד נקי של 2.6 מיליון דולר בהשוואה להפסד נקי של 20.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA עלה ב-6% והסתכם ב-18.3 מיליון דולר לעומת 17.2 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-7.6 מיליון דולר (כ-30.9% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 8 מיליון דולר (כ-33% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-5.1 מיליון דולר לעומת הפסד גולמי של 21.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

נרשמה עלייה של כ-24% בתזרים מפעילות שוטפת, שהסתכם ב-11.9 מיליון דולר, לעומת כ-9.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. יתרות המזומנים ומזומנים מוגבלים בחברה עומדות על כ-98.7 מיליון דולר. צבר ההזמנות הסתכם לסך של כ-221 מיליון דולר, מתוכו צבר ההזמנות ללוויין עמוס-17 הסתכם בכ-58 מיליון דולר.

מניית חלל תקשורת ירדה ב-24% מתחילת השנה, וב-66% ב-12 החודשים האחרונים למחיר של 1.16 שקל ושווי שוק של 41.7 מיליון שקל.

מניית חלל

צניחה של 66%. מניית חלל בשנה האחרונה

 

מחכים לבית המשפט

כזכור, החברה הגישה בתחילת החודש ב-3 לאוגוסט, לבית המשפט המחוזי בתל אביב הצעת הסדר לפירעון מלא של כל חובותיה. לפי הסדר החוב המוצע תתבצע חלוקה של כ-50 מיליון דולר במועד ההסדר. לפני שבוע אישר בית המשפט בקשה בהסכמה להארכת המועד להגשת התשובות כך שעל המחזיקים להגיש תגובתם עד ליום 1 בספטמבר, ועל הממונה על הליכי חדלות פירעון להגיש תגובתו עד ליום 6 בספטמבר - נכון למועד פרסום דוח זה טרם אושר הסדר וטרם אושרה בקשת החברה לבית המשפט כאמור.

בהצעתה לבית המשפט ציינה הנהלת החברה כי החברה מתחייבת לשמירה על יתרות מזומנים מינימליות בחברה על מנת לאפשר התמודדות עם תנודתיות בפעילות העתידית וכן לשמור על יכולת תגובה לשינויים בשוק. כמו כן במסגרת ההסדר ייקבע כי יבוצעו  תשלומי ריבית שוטפת לכל הסדרות וכן פריסה של לוחות הסילוקין בהתאמה לתחזיות הפעילות של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד לפי הצעת ההסדר: החברה תשתמש במזומנים העודפים לצורך פירעון חוב מעבר ללוח הסילוקין, וכן למתן פיצוי ריבית של עד 3.5% לעומת ריבית המקור. במסגרת ההסדר החברה תבצע הקצאה של עד 25% ממניות החברה למחזיקי האג"ח. בהסדר המוצע נקבע גם כי חלק מהתזרים הנובע מהלוויינים המשועבדים ישמש לצורך פירעון הסדרה הלא-מובטחת, וכי ייקבעו מנגנונים אשר יתמרצו הכנסת משקיע משמעותי לחברה.

 

כזכור, בחודש פברואר האחרון נכנסה חברת 4iG כמשקיעה ב-20% מחלל-תקשורת. לדברי החברה ההסדר המוצע יאפשר שילוב משקיע אסטרטגי בחברה כדי להמשיך בפיתוח החברה. הסדר החוב המוצע, מבוסס על מבנה השעבודים הקיים בחברה, ערכי הלוויינים כפי שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט ועל תחזיות הפעילות של החברה. להערכת החברה, הסדר החוב ושמירה על החברה כעסק חי עדיפים על פני החלופות האחרות העומדות בפני סדרות האג"ח.

 

בלי הסדר לא תעמוד בתחייבויותיה

הנהלת החברה מציינת בדוחות כי הגישה את הצעתה להסדר חוב לאחר שתשואות אגרות החוב של החברה נסחרות בתשואות דו ספרתיות ומעלה, ולכן החברה מעריכה כי תתקשה לבצע גיוסי חוב הנדרשים לצורך פירעון חובותיה. החברה אף ציינה בדוח כמתחייב כי  נכון למועד דוח זה, להערכת החברה היא לא תעמוד בהתחייבויותיה. וכי לאור אי הוודאות ובהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, עולים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי.

בהתאם להוראות שטרי הנאמנות של אגרות החוב שהנפיקה החברה, אגרות החוב של החברה יועמדו לפרעון מיידי בהתממשותן של עילות פרעון סטנדרטיות, לרבות, בין היתר, במקרה בו תיכלל הערת "עסק חי" בדוחותיה הכספיים במשך תקופה של שני רבעונים רצופים. נוכח העובדה שבמסגרת הדוחות הכספיים החל מיום 30 ביוני 2022 נכללת הערת "עסק חי", רשאים המחזיקים, אך אינם חייבים, להפעיל את זכותם מכוח אגרות החוב שהנפיקה החברה, להעמיד לפירעון מיידי את חוב החברה כלפיהם.

בהנהלת החברה מציינים כי בהתאם ללוחות הסילוקין הקבועים בשטרי הנאמנות של אגרות החוב, ובמידה ולא יועמד החוב לפירעון מיידי, החברה נדרשת בשנת 2023 לעמוד בתשלומי קרן וריבית בגין אגרות החוב בסך של כ-126 מיליון דולר.

הנהלת החברה מציינת כי אין בידה והיא גם לא צופה שיהיו בידיה בעתיד הנראה לעין וללא גיבושו של הסדר החוב האמור, מקורות כספיים נזילים המספיקים לצורך פירעונות אלו ולצורך פירעונות עתידיים. לפיכך, להערכת החברה היא לא תעמוד בהתחייבויותיה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מושיקו לויקו 29/08/2023 16:54
    הגב לתגובה זו
    ב"ה מעל 18 מ' דולר EBITDA. עם חלק הפחת של כ- 13 מילון דולר ברבעון. לכן יש הפסד. אבל הכסף בקופה. ונכון צריך לשרת חוב גדול מאד. ולכן ה"אג"ח המסוכן" - הוא המעניין..
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.