אבטחה
צילום: elementsenvato

עם מנועי צמיחה משמעותיים וצמיחה עקבית - מה צופן העתיד לחברת G1?

גדילה בהכנסות וברווחים, ומנועי צמיחה יפים - לאן תתקדם חברת האבטחה הגדולה בישראל G1?
עדן ספיר | (3)

אחרי שנים של סטגנציה, חברת האבטחה הישראלית ג'י וואן, מציגה אופציה מעניינת לצמיחה. 

קבוצת G1 בשליטת קרן פימי הינה הקבוצה המובילה בישראל בשילוב שירותי בטחון, בטיחות ובקרה מאוישים וטכנולוגיים ופועלת בפריסה ארצית מלאה. הקבוצה נוסדה לפני 85 שנים בשם "חברת השמירה" ובשנים האחרונות נמצאת בשליטת קרן פימי של ישי דוידי המחזיקה 50.20% בהצבעה מאז 2019.

הקבוצה עוסקת במספר תחומי פעילות עיקריים –  פתרונות אבטחה, מוקדים, טכנולוגיות ונקיון.

ראשית אתחיל בזה שהחברה נהנית מרוח גבית חזקה מהביקוש ההולך וגובר באבטחה.

הירידה בביטחון האישי שחש האזרח הישראלי מתגברת עקב תקיפות, פיגועים וכו' והחברה שנחשבת להכי גדולה בתחומה בישראל, נהנית מזה על ידי אספקת הפתרונות שלה לצרכן.

החברה צופה המשך צמיחה וגדילה בעיקר על ידי רכישות מרחיבות יכולות ומנסה להגיע לכמה שיותר תחומי עיסוק כמו לדוגמא, הכניסה לסקטור הניקיון שנכנסה אליו לאחרונה.

החברה מציגה צמיחה בנתונים הכספיים של הרבעון הראשון לשנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בתחום הביטחון למשל הגדילה את המחזור מ- 123.9 מיליון שקל ל- 129.5 שקל.

בתחום המוקדים מ- 46 מיליון שקל ל- 48 מיליון שקל.

ובתחום הטכנולוגיות מ- 32.6 מיליון שקל ל- 36.5 מיליון שקל.

מתוך מצגת החברה

גם פה ניתן לראות את העלייה העקבית בהכנסות מהרבעון הראשון של שנת 2021 עד השנה הנוכחית.

מתוך מצגת החברה

גם פה ניתן לראות צמיחה יפה ברווח הנקי של החברה מ- 7.1 מיליון שקל ל- 8.6 מיליון שקל, צמיחה של 21%.

בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של השנה פרסמה החברה על עסקת מיזוג פלוס - העסקה הגדולה שביצעה מאז הונפקה החברה - במסגרתה תרכוש את השליטה (51%) בחברת מיזוג פלוס המספקת שירותי התקנה ותחזוקה למערכות מיזוג אוויר מתקדמות.

מיזוג פלוס היא חברה מובילה בתחומה אשר עוסקת בתכנון וביצוע של מערכות מיזוג אוויר יוקרתיות בישראל עם ותק של 35 שנות ניסיון. תחום הפעילות העיקרי של מיזוג פלוס הוא בעיקר במגורי יוקרה פרטיים לצד אספקת שירותי תכנון וביצוע של מערכות מורכבות ומתקדמות לחללים מסחריים גדולים. הלקוחות העיקריים המשתמשים בשירותי החברה הן חברות הייטק, מפעלים, בתי חולים, מגדלי משרדים, מסעדות וכו'.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כעת לאחר המיזוג בו תחזיק G1 ב51% מהחברה, מייסדי מיזוג פלוס עדיין ימשיכו לנהל אותה.

G1 רכשה את מיזוג פלוס ב24.5 מיליון שקל ומימון הרכישה יעשה ממקורותיה העצמיים וממקורות האשראי הזמינים של הקבוצה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הגולש 30/07/2023 19:16
    הגב לתגובה זו
    לפי תחום העיסוק של חברת המיזוג לא מפליא אם יהיו הרעות בתוצאות , 2 התחומים ההאטה רצינית
  • משקיע 30/07/2023 22:07
    הגב לתגובה זו
    עדיף לא להגיב אם אתה לא מבין מה שאתה כותב..
  • 1.
    חברה מקצוענית עם עובדים איכותיים במיוחד. (ל"ת)
    רמי 30/07/2023 07:57
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?