בחודשים האחרונים, היקף המסחר בשוק ההון הישראלי יורד. סקירה שנעשתה על-ידי הבורסה לניירות ערך העלתה נתונים עגומים והראתה כי מחזור המסחר היומי במניות ברבעון הראשון של 2023 נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. המצב כרגע הוא שהנפקה של חברות חדשות נעצרה לחלוטין. והנה, בימים האחרונים, התעוררו כמה חברות ציבוריות בבוקר וגילו בתיבת הדואר מכתב מהרשות לניירות ערך. הן היו בטוחות שלאור המצב הן ישמחו לגלות שהמדינה הולכת להקל עליהן. אך במקום זאת, הן גילו שהמדינה דווקא מקשה את ההתנהלות של החברות הציבוריות – ומכריחה אותן למלא שאלונים מורכבים על סיכונים סביבתיים שדורשים שעות עבודה רבות, כאשר ברור כי השלב הבא הוא להפוך את זה לנוהג קבוע ומורכב אף יותר. מה נותר לומר? אולי רק "הפוך, גוטה, הפוך".

תפקידה של הרשות לניירות ערך הוא "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". תפקיד הרגולטורים הפיננסים הוא לדאוג לתקינות הפעילות הפיננסית של החברות ולהגן על משקיעים וחוסכים. ברור כי הקשר בין רגולציה פיננסית וסוגיות סביבה ואקלים כמו טיפול בפסולת או עידוד מחזור הן אינן מתפקידיה, אלא נמצאים תחת המשרד להגנת הסביבה – ולמעשה הרשות חורגת מתפקידה. אין מנוס מקביעה כי המדינה מנצלת, בבריונות מסויימת, את כוחה ואת סמכותה לפקח על החברות הציבוריות - ובכך יוצרת אפליה בין חברות ציבוריות ופרטיות, שאינן נדרשות כמובן לכל הדרישות הללו – שכל קשר בינן ובין היותן חברה ציבורית מקרי בהחלט. ובעצם, למה שהרשות לניירות ערך תעצור כאן? מי יודע, אולי מחר יבקשו ברשות לניירות ערך לדעת כמה דו"חות תנועה על מהירות מופרזת צברו עובדי החברה, מה שיעור ילדי העובדים שלומדים לימודי ליבה, כמה עובדים בחברה שירתו שירות מלא בצה"ל ואפילו מה הייתה התפלגות הצבעת עובדי החברה בבחירות האחרונות...

זה הזמן להזכיר: שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית שמצבה בימים אלה אינו מזהיר, והצטרפות של כמה שיותר חברות אליו הוא אינטרס לאומי מובהק. הכנת דו"ח כזה, כמו גם מטלות אחרות שהרשות לניירות ערך מטילה על החברות, דורשת משאבים רבים ויוצרת עודף רגולציה ועומס על החברות הציבוריות. כתוצאה מ"גזירות" כאלה עימן החברות הציבוריות נדרשות להתמודד מעת לעת, הן עשויות להחליט להימחק מהמסחר; ולא פחות מכך, חברות פרטיות ששוקלות להפוך לציבוריות רואות את הנעשה ונמנעות מראש מלהפוך לציבוריות.

כדי לתרץ את הבקשות הנ"ל, הרשות לניירות ערך והרגולטורים הפיננסיים מסתתרים תחת הסיסמה של "ניהול סיכונים" - והם גם משוכנעים שהם יודעים טוב יותר לנהל סיכונים מהחברות עצמן. בחברות ציבוריות יש תהליך מובנה  של ניהול סיכונים שלוקח בחשבון גם סיכונים כגון הגנה על הסביבה. יש לאפשר לחברות הציבוריות ולגופים הפיננסיים בישראל לנהל את הסיכונים באופן עצמאי, הם יודעים טוב יותר מהרגולטורים איך לעשות את זה. לצורך העניין, ראוי להזכיר שבסקרים שנערכים בקרב חברות המדרגים את הסיכונים העומדים בפני החברה, הסיכונים האמיתיים הם המצב הכלכלי, עליית הריבית והאינפלציה, פגיעה בשרשראות האספקה וכמובן סיכוני סייבר.

• דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
• הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם המשרד להגנת הסביבה חושב שצריך לקבוע רגולציה סביבתית כלפי החברות בארץ, עליו לעשות זאת באמצעות חקיקה בכנסת או באמצעים דומים אחרים, וכמובן להשית את התקנות על כלל החברות הפועלות בארץ – הציבוריות והפרטיות כאחד. וגם אז, חשוב שזה ייעשה באמצעות התנהלות מסודרת שכוללת בירור לגבי התכלית הברורה לרגולציה, בדיקת הצורך להתערבות רגולטורית, ביצוע הערכה של התועלות הצפויות מהחלת הרגולציה, דרכי וגורמי האכיפה המתאימים וכיוצא בזה.

הרשות לניירות ערך, לתשומת ליבך: לא זו הדרך לעודד חברות פרטיות להפוך לציבוריות. במצב הנוכחי של המשק, ובעת מגמת ירידה במסחר בשוק ההון הישראלי, המהלך הנוכחי מהווה "גול עצמי" מיותר, והוא מזיק הרבה יותר ממועיל.

• ר.ג.א בדרך לרכישת פעילות תברואה בכ-72 מיליון שקל
• גילת טלקום עם הזמנה של 52 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה יחסית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

אילן פלטו. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות