אנרגיה מתחדשת
צילום: מרטין באודין, unsplash
דעה

רשות ני"ע פוגעת בחברות בשוק ההון כשהיא מבקשת דוחות ESG - תשאירו את זה למשרד להגנת הסביבה

הקשחת הרגולציה ופגיעה בחברות הציבוריות - זו לא הדרך לעודד את הגברת המסחר וכניסת חברות פרטיות לשוק ההון. רשות ניירות ערך בתגובה: "מדובר על גילוי שנדרש כבר כיום ואינו מייצר חובות דיווח חדשות על התאגידים"
אילן פלטו | (3)

בחודשים האחרונים, היקף המסחר בשוק ההון הישראלי יורד. סקירה שנעשתה על-ידי הבורסה לניירות ערך העלתה נתונים עגומים והראתה כי מחזור המסחר היומי במניות ברבעון הראשון של 2023 נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. המצב כרגע הוא שהנפקה של חברות חדשות נעצרה לחלוטין. והנה, בימים האחרונים, התעוררו כמה חברות ציבוריות בבוקר וגילו בתיבת הדואר מכתב מהרשות לניירות ערך. הן היו בטוחות שלאור המצב הן ישמחו לגלות שהמדינה הולכת להקל עליהן. אך במקום זאת, הן גילו שהמדינה דווקא מקשה את ההתנהלות של החברות הציבוריות – ומכריחה אותן למלא שאלונים מורכבים על סיכונים סביבתיים שדורשים שעות עבודה רבות, כאשר ברור כי השלב הבא הוא להפוך את זה לנוהג קבוע ומורכב אף יותר. מה נותר לומר? אולי רק "הפוך, גוטה, הפוך".

 

תפקידה של הרשות לניירות ערך הוא "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". תפקיד הרגולטורים הפיננסים הוא לדאוג לתקינות הפעילות הפיננסית של החברות ולהגן על משקיעים וחוסכים. ברור כי הקשר בין רגולציה פיננסית וסוגיות סביבה ואקלים כמו טיפול בפסולת או עידוד מחזור הן אינן מתפקידיה, אלא נמצאים תחת המשרד להגנת הסביבה – ולמעשה הרשות חורגת מתפקידה. אין מנוס מקביעה כי המדינה מנצלת, בבריונות מסויימת, את כוחה ואת סמכותה לפקח על החברות הציבוריות - ובכך יוצרת אפליה בין חברות ציבוריות ופרטיות, שאינן נדרשות כמובן לכל הדרישות הללו – שכל קשר בינן ובין היותן חברה ציבורית מקרי בהחלט. ובעצם, למה שהרשות לניירות ערך תעצור כאן? מי יודע, אולי מחר יבקשו ברשות לניירות ערך לדעת כמה דו"חות תנועה על מהירות מופרזת צברו עובדי החברה, מה שיעור ילדי העובדים שלומדים לימודי ליבה, כמה עובדים בחברה שירתו שירות מלא בצה"ל ואפילו מה הייתה התפלגות הצבעת עובדי החברה בבחירות האחרונות...

זה הזמן להזכיר: שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית שמצבה בימים אלה אינו מזהיר, והצטרפות של כמה שיותר חברות אליו הוא אינטרס לאומי מובהק. הכנת דו"ח כזה, כמו גם מטלות אחרות שהרשות לניירות ערך מטילה על החברות, דורשת משאבים רבים ויוצרת עודף רגולציה ועומס על החברות הציבוריות. כתוצאה מ"גזירות" כאלה עימן החברות הציבוריות נדרשות להתמודד מעת לעת, הן עשויות להחליט להימחק מהמסחר; ולא פחות מכך, חברות פרטיות ששוקלות להפוך לציבוריות רואות את הנעשה ונמנעות מראש מלהפוך לציבוריות.

כדי לתרץ את הבקשות הנ"ל, הרשות לניירות ערך והרגולטורים הפיננסיים מסתתרים תחת הסיסמה של "ניהול סיכונים" - והם גם משוכנעים שהם יודעים טוב יותר לנהל סיכונים מהחברות עצמן. בחברות ציבוריות יש תהליך מובנה  של ניהול סיכונים שלוקח בחשבון גם סיכונים כגון הגנה על הסביבה. יש לאפשר לחברות הציבוריות ולגופים הפיננסיים בישראל לנהל את הסיכונים באופן עצמאי, הם יודעים טוב יותר מהרגולטורים איך לעשות את זה. לצורך העניין, ראוי להזכיר שבסקרים שנערכים בקרב חברות המדרגים את הסיכונים העומדים בפני החברה, הסיכונים האמיתיים הם המצב הכלכלי, עליית הריבית והאינפלציה, פגיעה בשרשראות האספקה וכמובן סיכוני סייבר.

אם המשרד להגנת הסביבה חושב שצריך לקבוע רגולציה סביבתית כלפי החברות בארץ, עליו לעשות זאת באמצעות חקיקה בכנסת או באמצעים דומים אחרים, וכמובן להשית את התקנות על כלל החברות הפועלות בארץ – הציבוריות והפרטיות כאחד. וגם אז, חשוב שזה ייעשה באמצעות התנהלות מסודרת שכוללת בירור לגבי התכלית הברורה לרגולציה, בדיקת הצורך להתערבות רגולטורית, ביצוע הערכה של התועלות הצפויות מהחלת הרגולציה, דרכי וגורמי האכיפה המתאימים וכיוצא בזה.

הרשות לניירות ערך, לתשומת ליבך: לא זו הדרך לעודד חברות פרטיות להפוך לציבוריות. במצב הנוכחי של המשק, ובעת מגמת ירידה במסחר בשוק ההון הישראלי, המהלך הנוכחי מהווה "גול עצמי" מיותר, והוא מזיק הרבה יותר ממועיל.

 

אילן פלטו, צילום: באדיבות איגוד החברות הציבוריות

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אילן פלטו. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יובל 19/06/2023 22:35
    הגב לתגובה זו
    משקיעים רוצים לדעת מה המדיניות של החברה בנושא זיהום, בנושא התייחסות לעובדים ועוד, לא יזיק שהחברות הציבוריות יתנו ביאור בנושא, להיות ציבור זו אומר לתת מידע פיננסי וכל מה שמשפיע על תוצאות החברה
  • 2.
    בלי שמות 18/06/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    דוח ESG בא לשרת אג'נדה מאוד ברורה (שלא ממש קשורה לאיכות סביבה) ונהנים ממנה גורמים מאוד מסוימים (בהם משרדי יחסי ציבו,ר עורכי דין ועוד). לחברות הגדולות אין בעיה לשלם עבור הדוח המיותר, כאמור, מי שנפגע הן הגופים הקטנים.
  • 1.
    אלון 18/06/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך מתעצבנים כשמשתמשים במונח שלטון הפקידים.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

הרשי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אזורים; קרדיט: תמר מצפיהרשי פרידמן, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברת אזורים; קרדיט: תמר מצפי
דוחות

אזורים Living: עליה של 13% בהכנסות ועוברת ל-FFO חיובי

ה-NOI עלה ל-15.4 מיליון שקל, ה-FFO (לגישת ההנהלה) עבר לחיובי של 2.3 מיליון שקל, וההפסד הנקי הצטמצם ל-12 מיליון שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אזורים

קרן הריט אזורים Living, ריט אזורים ליוי 1.31%    הפועלת בשוק הדיור להשכרה הארוך טווח ובבעלות קבוצת אזורים, מסכמת רבעון של התקדמות תפעולית על רקע המשך פיתוח פורטפוליו הייזום של הקרן. הענף כולו נמצא בתקופה של ביקוש יציב לשכירות לצד אתגרי מימון, והקרן ממשיכה להתרחב ולפתח מספר פרויקטים משמעותיים במקביל.

ברבעון השלישי ההכנסות עלו בכ-13% והגיעו לכ-17.2 מיליון שקל, מול כ-15.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח מהשכרת נכסים והפעלתם (NOI) צמח בכ-12% והסתכם בכ-15.4 מיליון שקל. ה-FFO (לגישת ההנהלה) עבר לחיובי והגיע לכ-2.3 מיליון שקל, לעומת FFO שלילי של כ-21.2 מיליון שקל אשתקד. שינוי זה נובע בעיקר מהיוון עלויות מימון בפרויקטים חדשים שנכנסו לביצוע, בהם צומת פת ונופי בן שמן. במהלך הרבעון נרשמה עלייה בשווי ההוגן של הנכסים בהיקף של כ-9.5 מיליון שקל, לעומת ירידת שווי של כ-5.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד הנקי הצטמצם לכ-12 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-22.4 מיליון שקל בשנה שעברה, כאשר עיקר ההפסד הנוכחי נובע מהוצאה חד-פעמית בגין מס רכישה שהשלימה הקרן בעקבות מכירת 49% מפרויקט צומת פת למגדל.

ה-NOI הרבעוני משקף קצב שנתי של כ-61.6 מיליון שקל, וצפוי לעלות לכ-71.6 מיליון שקל עם אכלוס מלא של פרויקטי אשקלון ופארק הים במהלך 2026. ה-EBITDA עלה לקצב שנתי של כ-41 מיליון שקל, לעומת 36 מיליון שקל ב-2024. ה-FFO בקצב שנתי של כ-9 מיליון שקל צפוי לגדול לכ-29 מיליון שקל עם התקדמות פרויקטי פארק חורשות ולוד הרובע הבינלאומי, שגם הם צפויים להתקדם משמעותית ב-2026.

נכון לסוף ספטמבר 2025 מציגה הקרן יתרות נזילות של כ-327 מיליון שקל, לעומת כ-232 מיליון שקל בסוף 2024. מתוך הסכום, כ-240 מיליון שקל מיועדים לפרעון אג"ח ב' בדצמבר 2025. הגירעון בהון החוזר ירד באופן חד ל-75 מיליון שקל, אחרי גירעון של 637 מיליון שקל בסוף 2024. הנהלת הקרן צופה שההון החוזר יהפוך חיובי עם כניסת פרויקטי הפיתוח המרכזיים לשלבי ביצוע ב-2026. שיעור המינוף של הקרן עומד על כ-65.7%.

במקביל, מרבית פרויקטי הייזום של הקרן נמצאים כעת בשלבי הקמה מתקדמים. פרויקט "שכונת אגמים" באשקלון מציג המשך התקדמות בשיווק הדירות: נמכרו 73 יחידות בהיקף של כ-132 מיליון שקל, 58 מהן נמסרו לרוכשים, ויתרת תזרים של כ-47 מיליון שקל צפויה ממכירת 23 יחידות נוספות. בפרויקט צומת פת נמשך קידום ההקמה לאחר משיכת הערר ועם אישור הקלות הבנייה ל-350 יחידות דיור, ובהמשך להשלמת העסקה עם מגדל בחודש ספטמבר. בנופי בן שמן החלה החברה בעבודות ההקמה ל-402 יחידות, לצד פירעון הלוואה של כ-131.5 מיליון שקל וקבלת מימון חדש בתנאים מעודכנים. החברה נמצאת במשא ומתן מתקדם לקבלת ליווי מלא לפרויקט. ברובע הבינלאומי בלוד הוארכה הלוואה של 95 מיליון שקל לשנה נוספת. פרויקט פארק חורשות בתל אביב התקדם לאישור היתר בנייה בתנאים לבניין הכולל 86 יחידות דיור, והחברה עובדת להשלמת התנאים לקבלת היתר מלא.