אנרגיה מתחדשת
צילום: מרטין באודין, unsplash
דעה

רשות ני"ע פוגעת בחברות בשוק ההון כשהיא מבקשת דוחות ESG - תשאירו את זה למשרד להגנת הסביבה

הקשחת הרגולציה ופגיעה בחברות הציבוריות - זו לא הדרך לעודד את הגברת המסחר וכניסת חברות פרטיות לשוק ההון. רשות ניירות ערך בתגובה: "מדובר על גילוי שנדרש כבר כיום ואינו מייצר חובות דיווח חדשות על התאגידים"
אילן פלטו | (3)

בחודשים האחרונים, היקף המסחר בשוק ההון הישראלי יורד. סקירה שנעשתה על-ידי הבורסה לניירות ערך העלתה נתונים עגומים והראתה כי מחזור המסחר היומי במניות ברבעון הראשון של 2023 נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. המצב כרגע הוא שהנפקה של חברות חדשות נעצרה לחלוטין. והנה, בימים האחרונים, התעוררו כמה חברות ציבוריות בבוקר וגילו בתיבת הדואר מכתב מהרשות לניירות ערך. הן היו בטוחות שלאור המצב הן ישמחו לגלות שהמדינה הולכת להקל עליהן. אך במקום זאת, הן גילו שהמדינה דווקא מקשה את ההתנהלות של החברות הציבוריות – ומכריחה אותן למלא שאלונים מורכבים על סיכונים סביבתיים שדורשים שעות עבודה רבות, כאשר ברור כי השלב הבא הוא להפוך את זה לנוהג קבוע ומורכב אף יותר. מה נותר לומר? אולי רק "הפוך, גוטה, הפוך".

 

תפקידה של הרשות לניירות ערך הוא "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". תפקיד הרגולטורים הפיננסים הוא לדאוג לתקינות הפעילות הפיננסית של החברות ולהגן על משקיעים וחוסכים. ברור כי הקשר בין רגולציה פיננסית וסוגיות סביבה ואקלים כמו טיפול בפסולת או עידוד מחזור הן אינן מתפקידיה, אלא נמצאים תחת המשרד להגנת הסביבה – ולמעשה הרשות חורגת מתפקידה. אין מנוס מקביעה כי המדינה מנצלת, בבריונות מסויימת, את כוחה ואת סמכותה לפקח על החברות הציבוריות - ובכך יוצרת אפליה בין חברות ציבוריות ופרטיות, שאינן נדרשות כמובן לכל הדרישות הללו – שכל קשר בינן ובין היותן חברה ציבורית מקרי בהחלט. ובעצם, למה שהרשות לניירות ערך תעצור כאן? מי יודע, אולי מחר יבקשו ברשות לניירות ערך לדעת כמה דו"חות תנועה על מהירות מופרזת צברו עובדי החברה, מה שיעור ילדי העובדים שלומדים לימודי ליבה, כמה עובדים בחברה שירתו שירות מלא בצה"ל ואפילו מה הייתה התפלגות הצבעת עובדי החברה בבחירות האחרונות...

זה הזמן להזכיר: שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית שמצבה בימים אלה אינו מזהיר, והצטרפות של כמה שיותר חברות אליו הוא אינטרס לאומי מובהק. הכנת דו"ח כזה, כמו גם מטלות אחרות שהרשות לניירות ערך מטילה על החברות, דורשת משאבים רבים ויוצרת עודף רגולציה ועומס על החברות הציבוריות. כתוצאה מ"גזירות" כאלה עימן החברות הציבוריות נדרשות להתמודד מעת לעת, הן עשויות להחליט להימחק מהמסחר; ולא פחות מכך, חברות פרטיות ששוקלות להפוך לציבוריות רואות את הנעשה ונמנעות מראש מלהפוך לציבוריות.

כדי לתרץ את הבקשות הנ"ל, הרשות לניירות ערך והרגולטורים הפיננסיים מסתתרים תחת הסיסמה של "ניהול סיכונים" - והם גם משוכנעים שהם יודעים טוב יותר לנהל סיכונים מהחברות עצמן. בחברות ציבוריות יש תהליך מובנה  של ניהול סיכונים שלוקח בחשבון גם סיכונים כגון הגנה על הסביבה. יש לאפשר לחברות הציבוריות ולגופים הפיננסיים בישראל לנהל את הסיכונים באופן עצמאי, הם יודעים טוב יותר מהרגולטורים איך לעשות את זה. לצורך העניין, ראוי להזכיר שבסקרים שנערכים בקרב חברות המדרגים את הסיכונים העומדים בפני החברה, הסיכונים האמיתיים הם המצב הכלכלי, עליית הריבית והאינפלציה, פגיעה בשרשראות האספקה וכמובן סיכוני סייבר.

אם המשרד להגנת הסביבה חושב שצריך לקבוע רגולציה סביבתית כלפי החברות בארץ, עליו לעשות זאת באמצעות חקיקה בכנסת או באמצעים דומים אחרים, וכמובן להשית את התקנות על כלל החברות הפועלות בארץ – הציבוריות והפרטיות כאחד. וגם אז, חשוב שזה ייעשה באמצעות התנהלות מסודרת שכוללת בירור לגבי התכלית הברורה לרגולציה, בדיקת הצורך להתערבות רגולטורית, ביצוע הערכה של התועלות הצפויות מהחלת הרגולציה, דרכי וגורמי האכיפה המתאימים וכיוצא בזה.

הרשות לניירות ערך, לתשומת ליבך: לא זו הדרך לעודד חברות פרטיות להפוך לציבוריות. במצב הנוכחי של המשק, ובעת מגמת ירידה במסחר בשוק ההון הישראלי, המהלך הנוכחי מהווה "גול עצמי" מיותר, והוא מזיק הרבה יותר ממועיל.

 

אילן פלטו, צילום: באדיבות איגוד החברות הציבוריות

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אילן פלטו. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יובל 19/06/2023 22:35
    הגב לתגובה זו
    משקיעים רוצים לדעת מה המדיניות של החברה בנושא זיהום, בנושא התייחסות לעובדים ועוד, לא יזיק שהחברות הציבוריות יתנו ביאור בנושא, להיות ציבור זו אומר לתת מידע פיננסי וכל מה שמשפיע על תוצאות החברה
  • 2.
    בלי שמות 18/06/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    דוח ESG בא לשרת אג'נדה מאוד ברורה (שלא ממש קשורה לאיכות סביבה) ונהנים ממנה גורמים מאוד מסוימים (בהם משרדי יחסי ציבו,ר עורכי דין ועוד). לחברות הגדולות אין בעיה לשלם עבור הדוח המיותר, כאמור, מי שנפגע הן הגופים הקטנים.
  • 1.
    אלון 18/06/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך מתעצבנים כשמשתמשים במונח שלטון הפקידים.
ישי דוידי, מייסד ויו”ר קרן פימי צילום:שלומי יוסףישי דוידי, מייסד ויו”ר קרן פימי צילום:שלומי יוסף

קרן פימי החלה בגיוס ל"קרן פימי 8", בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר

קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5  מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר

תמיר חכמוף |

קרן פימי הודיעה היום על תחילת הגיוס  של "קרן פימי 8", ארבע  שנים לאחר סיום הגיוס של "קרן פימי 7", בה גייסה 1.25 מיליארד דולר עם עודפי ביקוש של למעלה מ- 2 מיליארד דולר. השלמת הגיוס מתוכננת עד יוני 2026. קרן פימי 8 תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה של הקרן  עד כה. הקרן תבצע השקעות ותהליכי השבחה משמעותיים בחברות ישראליות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.


ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: " אני שמח להודיע היום על תחילת הגיוס לקרן 8. קרן פימי תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה שלה, רכישת חברות והשבחתן. השנים האחרונות היו מאתגרות במיוחד למשק הישראלי והעולמי, עם אירועים חסרי תקדים כגון מגפת הקורונה ומלחמת 7 באוקטובר, אך גם בתקופה זו המשכנו להשקיע באופן עקבי ואף הגברנו משמעותית את פעילותנו. עובדה זו משקפת את האמון העמוק שלנו בחברות הישראליות ובפוטנציאל הכלכלי שלהן בארץ ובעולם. מאז הקמתה השקיעה פימי ב-108 חברות והביאה לישראל הון של מיליארדי דולרים ממשקיעים מובילים בעולם. הניסיון, היציבות והאיתנות הפיננסית שלנו מאפשרים לנו להמשיך ולהוביל את השוק, לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולייצר תשואה למשקיעים המקומיים והבינלאומיים כאחד. לקרן פימי תרומה משמעותית למשק הישראלי. חברות הקרן יצרו אלפי משרות חדשות, וחיזקו את מעמדה של הכלכלה הישראלית. תהליכי ההשבחה והשקעות של מיליארדי שקלים בחברות הגדילו את פעילויות החברות בישראל ובעולם."


קרן פימי נוסדה בשנת 1996 והיא קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל עם נכסים מנוהלים של מעל 8 מיליארד דולר. הקרן נמצאת באופן עקבי בין  הקרנות הטובות בעולם המשיאות למשקיעיהן את התשואות הגבוהות ביותר, בשוק המנהל השקעות בסך של למעלה מ- 5 טריליון דולר


השותפים בקרן פימי הם: המייסד והמנכ"ל ישי דוידי, השותפים הבכירים- גילון בק, לילך אשר טופילסקי, עמית בן צבי ואמיר וידמן. השותפים-אורי בוצר, רועי גזית ועידו ענפי.

המשקיעים בקרנות פימי הם 50% זרים, הכוללים את הגופים המוסדיים והפרטיים מהגדולים בעולם, בין היתר, בנקים, קרנות בבעלות מדינות, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, אוניברסיטאות, משקיעים פרטיים מהמובילים בעולם, חברות ענק בינלאומיות ועוד ו- 50% ישראלים, הכוללים בנקים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים גדולים ומובילים בישראל, אוניברסיטאות, משקיעים פרטיים ועוד.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בבורסה: מדד הבנקים מזנק 2%, הדולר נופל ל-3.1 שקלים

ת״א 35 ות״א 90 קופצים עד 1.5%; גילת עולה אחרי דוח חיובי והעלאת תחזית; הקמעונאיות מזנקות - שופרסל, רמי לוי ויוחננוף מטפסות עד 5% וגם מקס סטוק מצטרפת; במקביל הדולר נופל אל מתחת ל-3.2 שקל

מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 1.2%, ת״א 90 מזנק 1.4%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית - מדד הבנקים מזנק 2%, ת״א ביטוח מוסיף 0.9%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.4%, מדד הנדל״ן עולה 0.3%, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.1%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף 0.05%   אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״


ראיון מיוחד עם מנכ״ל בלייד ריינג׳ר - בלייד ריינג’ר בלייד ריינג'ר 45.7%   לוהטת היום, היא מזנקת בעשרות אחוזים, זה מגיע אחרי שדיווחה על מזכר הבנות למכירת מלוא פעילות סולאר דרון החברה הבת שלה שבאמצעותה פיתחה טכנולוגיית רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים - לידי VisionWave האמריקאית, חברה קטנה יחסית בשווי של כ-190 מיליון דולר שמציגה עצמה כחברת AI ביטחונית. העסקה, אם תצא לפועל, תתבצע לפי שווי של כ-23 מיליון דולר במניות VisionWave שזה סכום גבוה בהרבה משווי השוק של בלייד ריינג’ר כולה, שעמד על כ-15 מיליון שקל לפני פתיחת המסחר והזינוק היום.

יש הרבה סימני שאלה סביב העסקה הזאת. מי עשה את ה"שידוך" בין החברות? מה ראתה VisionWave - חברה ביטחונית קטנה (והפסדית) במוצר של בלייד ריינג’ר, עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם עליו פרמיה כל כך גבוהה? וגם אם הם כל כך מאמינים במוצר אז למה זה קורה במניות ולא במזומן? האם זה באמת מהלך אסטרטגי אמיתי שמבוסס על פוטנציאל טכנולוגי, או בעסקת נייר כדי ״לנפח את החלום״? ובכלל האם מזכר ההבנות יבשיל להסכם מחייב? וגם - לאן זה לוקח את בלייד ריינג’ר. חברה שאם מסתכלים על המחצית ששורפת כ-300-400 אלף שקל ברבעון, עם תזרים שלילי ואזהרת "עסק חי" - ומה הם יעשו עם המניות - יממשו מיד? 

ישבנו לשיחה עם שמוליק ינאי שהוא גם בעל השליטה וגם המנכ"ל הטרי של בלייד ריינג’ר הוא סיפר על איך נולדה העסקה, על האכזבה מהשוק הישראלי, חשף שהם בדרך לרישום כפול בנאסד״ק וגם התאפק מאוד לא לגלות שתיכף תצא הודעת יח״צ מהחברה VisionWave על התפתחות משמעותית וגם - איך השם ״עופר ינאי״ - ״פותח דלתות״ מנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״