רשות ני"ע פוגעת בחברות בשוק ההון כשהיא מבקשת דוחות ESG - תשאירו את זה למשרד להגנת הסביבה
בחודשים האחרונים, היקף המסחר בשוק ההון הישראלי יורד. סקירה שנעשתה על-ידי הבורסה לניירות ערך העלתה נתונים עגומים והראתה כי מחזור המסחר היומי במניות ברבעון הראשון של 2023 נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. המצב כרגע הוא שהנפקה של חברות חדשות נעצרה לחלוטין. והנה, בימים האחרונים, התעוררו כמה חברות ציבוריות בבוקר וגילו בתיבת הדואר מכתב מהרשות לניירות ערך. הן היו בטוחות שלאור המצב הן ישמחו לגלות שהמדינה הולכת להקל עליהן. אך במקום זאת, הן גילו שהמדינה דווקא מקשה את ההתנהלות של החברות הציבוריות – ומכריחה אותן למלא שאלונים מורכבים על סיכונים סביבתיים שדורשים שעות עבודה רבות, כאשר ברור כי השלב הבא הוא להפוך את זה לנוהג קבוע ומורכב אף יותר. מה נותר לומר? אולי רק "הפוך, גוטה, הפוך".
תפקידה של הרשות לניירות ערך הוא "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". תפקיד הרגולטורים הפיננסים הוא לדאוג לתקינות הפעילות הפיננסית של החברות ולהגן על משקיעים וחוסכים. ברור כי הקשר בין רגולציה פיננסית וסוגיות סביבה ואקלים כמו טיפול בפסולת או עידוד מחזור הן אינן מתפקידיה, אלא נמצאים תחת המשרד להגנת הסביבה – ולמעשה הרשות חורגת מתפקידה. אין מנוס מקביעה כי המדינה מנצלת, בבריונות מסויימת, את כוחה ואת סמכותה לפקח על החברות הציבוריות - ובכך יוצרת אפליה בין חברות ציבוריות ופרטיות, שאינן נדרשות כמובן לכל הדרישות הללו – שכל קשר בינן ובין היותן חברה ציבורית מקרי בהחלט. ובעצם, למה שהרשות לניירות ערך תעצור כאן? מי יודע, אולי מחר יבקשו ברשות לניירות ערך לדעת כמה דו"חות תנועה על מהירות מופרזת צברו עובדי החברה, מה שיעור ילדי העובדים שלומדים לימודי ליבה, כמה עובדים בחברה שירתו שירות מלא בצה"ל ואפילו מה הייתה התפלגות הצבעת עובדי החברה בבחירות האחרונות...
זה הזמן להזכיר: שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית שמצבה בימים אלה אינו מזהיר, והצטרפות של כמה שיותר חברות אליו הוא אינטרס לאומי מובהק. הכנת דו"ח כזה, כמו גם מטלות אחרות שהרשות לניירות ערך מטילה על החברות, דורשת משאבים רבים ויוצרת עודף רגולציה ועומס על החברות הציבוריות. כתוצאה מ"גזירות" כאלה עימן החברות הציבוריות נדרשות להתמודד מעת לעת, הן עשויות להחליט להימחק מהמסחר; ולא פחות מכך, חברות פרטיות ששוקלות להפוך לציבוריות רואות את הנעשה ונמנעות מראש מלהפוך לציבוריות.
כדי לתרץ את הבקשות הנ"ל, הרשות לניירות ערך והרגולטורים הפיננסיים מסתתרים תחת הסיסמה של "ניהול סיכונים" - והם גם משוכנעים שהם יודעים טוב יותר לנהל סיכונים מהחברות עצמן. בחברות ציבוריות יש תהליך מובנה של ניהול סיכונים שלוקח בחשבון גם סיכונים כגון הגנה על הסביבה. יש לאפשר לחברות הציבוריות ולגופים הפיננסיים בישראל לנהל את הסיכונים באופן עצמאי, הם יודעים טוב יותר מהרגולטורים איך לעשות את זה. לצורך העניין, ראוי להזכיר שבסקרים שנערכים בקרב חברות המדרגים את הסיכונים העומדים בפני החברה, הסיכונים האמיתיים הם המצב הכלכלי, עליית הריבית והאינפלציה, פגיעה בשרשראות האספקה וכמובן סיכוני סייבר.
- דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
- הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם המשרד להגנת הסביבה חושב שצריך לקבוע רגולציה סביבתית כלפי החברות בארץ, עליו לעשות זאת באמצעות חקיקה בכנסת או באמצעים דומים אחרים, וכמובן להשית את התקנות על כלל החברות הפועלות בארץ – הציבוריות והפרטיות כאחד. וגם אז, חשוב שזה ייעשה באמצעות התנהלות מסודרת שכוללת בירור לגבי התכלית הברורה לרגולציה, בדיקת הצורך להתערבות רגולטורית, ביצוע הערכה של התועלות הצפויות מהחלת הרגולציה, דרכי וגורמי האכיפה המתאימים וכיוצא בזה.
הרשות לניירות ערך, לתשומת ליבך: לא זו הדרך לעודד חברות פרטיות להפוך לציבוריות. במצב הנוכחי של המשק, ובעת מגמת ירידה במסחר בשוק ההון הישראלי, המהלך הנוכחי מהווה "גול עצמי" מיותר, והוא מזיק הרבה יותר ממועיל.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
אילן פלטו.
הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות
- 3.יובל 19/06/2023 22:35הגב לתגובה זומשקיעים רוצים לדעת מה המדיניות של החברה בנושא זיהום, בנושא התייחסות לעובדים ועוד, לא יזיק שהחברות הציבוריות יתנו ביאור בנושא, להיות ציבור זו אומר לתת מידע פיננסי וכל מה שמשפיע על תוצאות החברה
- 2.בלי שמות 18/06/2023 12:07הגב לתגובה זודוח ESG בא לשרת אג'נדה מאוד ברורה (שלא ממש קשורה לאיכות סביבה) ונהנים ממנה גורמים מאוד מסוימים (בהם משרדי יחסי ציבו,ר עורכי דין ועוד). לחברות הגדולות אין בעיה לשלם עבור הדוח המיותר, כאמור, מי שנפגע הן הגופים הקטנים.
- 1.אלון 18/06/2023 12:01הגב לתגובה זוואחר כך מתעצבנים כשמשתמשים במונח שלטון הפקידים.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg)