אנרגיה מתחדשת
צילום: מרטין באודין, unsplash
דעה

רשות ני"ע פוגעת בחברות בשוק ההון כשהיא מבקשת דוחות ESG - תשאירו את זה למשרד להגנת הסביבה

הקשחת הרגולציה ופגיעה בחברות הציבוריות - זו לא הדרך לעודד את הגברת המסחר וכניסת חברות פרטיות לשוק ההון. רשות ניירות ערך בתגובה: "מדובר על גילוי שנדרש כבר כיום ואינו מייצר חובות דיווח חדשות על התאגידים"
אילן פלטו | (3)

בחודשים האחרונים, היקף המסחר בשוק ההון הישראלי יורד. סקירה שנעשתה על-ידי הבורסה לניירות ערך העלתה נתונים עגומים והראתה כי מחזור המסחר היומי במניות ברבעון הראשון של 2023 נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. המצב כרגע הוא שהנפקה של חברות חדשות נעצרה לחלוטין. והנה, בימים האחרונים, התעוררו כמה חברות ציבוריות בבוקר וגילו בתיבת הדואר מכתב מהרשות לניירות ערך. הן היו בטוחות שלאור המצב הן ישמחו לגלות שהמדינה הולכת להקל עליהן. אך במקום זאת, הן גילו שהמדינה דווקא מקשה את ההתנהלות של החברות הציבוריות – ומכריחה אותן למלא שאלונים מורכבים על סיכונים סביבתיים שדורשים שעות עבודה רבות, כאשר ברור כי השלב הבא הוא להפוך את זה לנוהג קבוע ומורכב אף יותר. מה נותר לומר? אולי רק "הפוך, גוטה, הפוך".

 

תפקידה של הרשות לניירות ערך הוא "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". תפקיד הרגולטורים הפיננסים הוא לדאוג לתקינות הפעילות הפיננסית של החברות ולהגן על משקיעים וחוסכים. ברור כי הקשר בין רגולציה פיננסית וסוגיות סביבה ואקלים כמו טיפול בפסולת או עידוד מחזור הן אינן מתפקידיה, אלא נמצאים תחת המשרד להגנת הסביבה – ולמעשה הרשות חורגת מתפקידה. אין מנוס מקביעה כי המדינה מנצלת, בבריונות מסויימת, את כוחה ואת סמכותה לפקח על החברות הציבוריות - ובכך יוצרת אפליה בין חברות ציבוריות ופרטיות, שאינן נדרשות כמובן לכל הדרישות הללו – שכל קשר בינן ובין היותן חברה ציבורית מקרי בהחלט. ובעצם, למה שהרשות לניירות ערך תעצור כאן? מי יודע, אולי מחר יבקשו ברשות לניירות ערך לדעת כמה דו"חות תנועה על מהירות מופרזת צברו עובדי החברה, מה שיעור ילדי העובדים שלומדים לימודי ליבה, כמה עובדים בחברה שירתו שירות מלא בצה"ל ואפילו מה הייתה התפלגות הצבעת עובדי החברה בבחירות האחרונות...

זה הזמן להזכיר: שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית שמצבה בימים אלה אינו מזהיר, והצטרפות של כמה שיותר חברות אליו הוא אינטרס לאומי מובהק. הכנת דו"ח כזה, כמו גם מטלות אחרות שהרשות לניירות ערך מטילה על החברות, דורשת משאבים רבים ויוצרת עודף רגולציה ועומס על החברות הציבוריות. כתוצאה מ"גזירות" כאלה עימן החברות הציבוריות נדרשות להתמודד מעת לעת, הן עשויות להחליט להימחק מהמסחר; ולא פחות מכך, חברות פרטיות ששוקלות להפוך לציבוריות רואות את הנעשה ונמנעות מראש מלהפוך לציבוריות.

כדי לתרץ את הבקשות הנ"ל, הרשות לניירות ערך והרגולטורים הפיננסיים מסתתרים תחת הסיסמה של "ניהול סיכונים" - והם גם משוכנעים שהם יודעים טוב יותר לנהל סיכונים מהחברות עצמן. בחברות ציבוריות יש תהליך מובנה  של ניהול סיכונים שלוקח בחשבון גם סיכונים כגון הגנה על הסביבה. יש לאפשר לחברות הציבוריות ולגופים הפיננסיים בישראל לנהל את הסיכונים באופן עצמאי, הם יודעים טוב יותר מהרגולטורים איך לעשות את זה. לצורך העניין, ראוי להזכיר שבסקרים שנערכים בקרב חברות המדרגים את הסיכונים העומדים בפני החברה, הסיכונים האמיתיים הם המצב הכלכלי, עליית הריבית והאינפלציה, פגיעה בשרשראות האספקה וכמובן סיכוני סייבר.

אם המשרד להגנת הסביבה חושב שצריך לקבוע רגולציה סביבתית כלפי החברות בארץ, עליו לעשות זאת באמצעות חקיקה בכנסת או באמצעים דומים אחרים, וכמובן להשית את התקנות על כלל החברות הפועלות בארץ – הציבוריות והפרטיות כאחד. וגם אז, חשוב שזה ייעשה באמצעות התנהלות מסודרת שכוללת בירור לגבי התכלית הברורה לרגולציה, בדיקת הצורך להתערבות רגולטורית, ביצוע הערכה של התועלות הצפויות מהחלת הרגולציה, דרכי וגורמי האכיפה המתאימים וכיוצא בזה.

הרשות לניירות ערך, לתשומת ליבך: לא זו הדרך לעודד חברות פרטיות להפוך לציבוריות. במצב הנוכחי של המשק, ובעת מגמת ירידה במסחר בשוק ההון הישראלי, המהלך הנוכחי מהווה "גול עצמי" מיותר, והוא מזיק הרבה יותר ממועיל.

 

אילן פלטו, צילום: באדיבות איגוד החברות הציבוריות

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אילן פלטו. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יובל 19/06/2023 22:35
    הגב לתגובה זו
    משקיעים רוצים לדעת מה המדיניות של החברה בנושא זיהום, בנושא התייחסות לעובדים ועוד, לא יזיק שהחברות הציבוריות יתנו ביאור בנושא, להיות ציבור זו אומר לתת מידע פיננסי וכל מה שמשפיע על תוצאות החברה
  • 2.
    בלי שמות 18/06/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    דוח ESG בא לשרת אג'נדה מאוד ברורה (שלא ממש קשורה לאיכות סביבה) ונהנים ממנה גורמים מאוד מסוימים (בהם משרדי יחסי ציבו,ר עורכי דין ועוד). לחברות הגדולות אין בעיה לשלם עבור הדוח המיותר, כאמור, מי שנפגע הן הגופים הקטנים.
  • 1.
    אלון 18/06/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך מתעצבנים כשמשתמשים במונח שלטון הפקידים.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.