אנרגיה מתחדשת
צילום: מרטין באודין, unsplash
דעה

רשות ני"ע פוגעת בחברות בשוק ההון כשהיא מבקשת דוחות ESG - תשאירו את זה למשרד להגנת הסביבה

הקשחת הרגולציה ופגיעה בחברות הציבוריות - זו לא הדרך לעודד את הגברת המסחר וכניסת חברות פרטיות לשוק ההון. רשות ניירות ערך בתגובה: "מדובר על גילוי שנדרש כבר כיום ואינו מייצר חובות דיווח חדשות על התאגידים"
אילן פלטו | (3)

בחודשים האחרונים, היקף המסחר בשוק ההון הישראלי יורד. סקירה שנעשתה על-ידי הבורסה לניירות ערך העלתה נתונים עגומים והראתה כי מחזור המסחר היומי במניות ברבעון הראשון של 2023 נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. המצב כרגע הוא שהנפקה של חברות חדשות נעצרה לחלוטין. והנה, בימים האחרונים, התעוררו כמה חברות ציבוריות בבוקר וגילו בתיבת הדואר מכתב מהרשות לניירות ערך. הן היו בטוחות שלאור המצב הן ישמחו לגלות שהמדינה הולכת להקל עליהן. אך במקום זאת, הן גילו שהמדינה דווקא מקשה את ההתנהלות של החברות הציבוריות – ומכריחה אותן למלא שאלונים מורכבים על סיכונים סביבתיים שדורשים שעות עבודה רבות, כאשר ברור כי השלב הבא הוא להפוך את זה לנוהג קבוע ומורכב אף יותר. מה נותר לומר? אולי רק "הפוך, גוטה, הפוך".

 

תפקידה של הרשות לניירות ערך הוא "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך". תפקיד הרגולטורים הפיננסים הוא לדאוג לתקינות הפעילות הפיננסית של החברות ולהגן על משקיעים וחוסכים. ברור כי הקשר בין רגולציה פיננסית וסוגיות סביבה ואקלים כמו טיפול בפסולת או עידוד מחזור הן אינן מתפקידיה, אלא נמצאים תחת המשרד להגנת הסביבה – ולמעשה הרשות חורגת מתפקידה. אין מנוס מקביעה כי המדינה מנצלת, בבריונות מסויימת, את כוחה ואת סמכותה לפקח על החברות הציבוריות - ובכך יוצרת אפליה בין חברות ציבוריות ופרטיות, שאינן נדרשות כמובן לכל הדרישות הללו – שכל קשר בינן ובין היותן חברה ציבורית מקרי בהחלט. ובעצם, למה שהרשות לניירות ערך תעצור כאן? מי יודע, אולי מחר יבקשו ברשות לניירות ערך לדעת כמה דו"חות תנועה על מהירות מופרזת צברו עובדי החברה, מה שיעור ילדי העובדים שלומדים לימודי ליבה, כמה עובדים בחברה שירתו שירות מלא בצה"ל ואפילו מה הייתה התפלגות הצבעת עובדי החברה בבחירות האחרונות...

זה הזמן להזכיר: שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית שמצבה בימים אלה אינו מזהיר, והצטרפות של כמה שיותר חברות אליו הוא אינטרס לאומי מובהק. הכנת דו"ח כזה, כמו גם מטלות אחרות שהרשות לניירות ערך מטילה על החברות, דורשת משאבים רבים ויוצרת עודף רגולציה ועומס על החברות הציבוריות. כתוצאה מ"גזירות" כאלה עימן החברות הציבוריות נדרשות להתמודד מעת לעת, הן עשויות להחליט להימחק מהמסחר; ולא פחות מכך, חברות פרטיות ששוקלות להפוך לציבוריות רואות את הנעשה ונמנעות מראש מלהפוך לציבוריות.

כדי לתרץ את הבקשות הנ"ל, הרשות לניירות ערך והרגולטורים הפיננסיים מסתתרים תחת הסיסמה של "ניהול סיכונים" - והם גם משוכנעים שהם יודעים טוב יותר לנהל סיכונים מהחברות עצמן. בחברות ציבוריות יש תהליך מובנה  של ניהול סיכונים שלוקח בחשבון גם סיכונים כגון הגנה על הסביבה. יש לאפשר לחברות הציבוריות ולגופים הפיננסיים בישראל לנהל את הסיכונים באופן עצמאי, הם יודעים טוב יותר מהרגולטורים איך לעשות את זה. לצורך העניין, ראוי להזכיר שבסקרים שנערכים בקרב חברות המדרגים את הסיכונים העומדים בפני החברה, הסיכונים האמיתיים הם המצב הכלכלי, עליית הריבית והאינפלציה, פגיעה בשרשראות האספקה וכמובן סיכוני סייבר.

אם המשרד להגנת הסביבה חושב שצריך לקבוע רגולציה סביבתית כלפי החברות בארץ, עליו לעשות זאת באמצעות חקיקה בכנסת או באמצעים דומים אחרים, וכמובן להשית את התקנות על כלל החברות הפועלות בארץ – הציבוריות והפרטיות כאחד. וגם אז, חשוב שזה ייעשה באמצעות התנהלות מסודרת שכוללת בירור לגבי התכלית הברורה לרגולציה, בדיקת הצורך להתערבות רגולטורית, ביצוע הערכה של התועלות הצפויות מהחלת הרגולציה, דרכי וגורמי האכיפה המתאימים וכיוצא בזה.

הרשות לניירות ערך, לתשומת ליבך: לא זו הדרך לעודד חברות פרטיות להפוך לציבוריות. במצב הנוכחי של המשק, ובעת מגמת ירידה במסחר בשוק ההון הישראלי, המהלך הנוכחי מהווה "גול עצמי" מיותר, והוא מזיק הרבה יותר ממועיל.

 

אילן פלטו, צילום: באדיבות איגוד החברות הציבוריות

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אילן פלטו. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יובל 19/06/2023 22:35
    הגב לתגובה זו
    משקיעים רוצים לדעת מה המדיניות של החברה בנושא זיהום, בנושא התייחסות לעובדים ועוד, לא יזיק שהחברות הציבוריות יתנו ביאור בנושא, להיות ציבור זו אומר לתת מידע פיננסי וכל מה שמשפיע על תוצאות החברה
  • 2.
    בלי שמות 18/06/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    דוח ESG בא לשרת אג'נדה מאוד ברורה (שלא ממש קשורה לאיכות סביבה) ונהנים ממנה גורמים מאוד מסוימים (בהם משרדי יחסי ציבו,ר עורכי דין ועוד). לחברות הגדולות אין בעיה לשלם עבור הדוח המיותר, כאמור, מי שנפגע הן הגופים הקטנים.
  • 1.
    אלון 18/06/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך מתעצבנים כשמשתמשים במונח שלטון הפקידים.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.