"תקציב המדינה צפוי לתמוך בפעילות ברנד; 2023 תהיה טובה יותר מ-2022"
קבוצת ברנד ברנד -8.99% , העוסקת בתכנון והקמת מערכות חשמל ובקרה, תשתיות מתכת ומתקני אנרגיה, חתמה על הסכם לביצוע עבודות קונסטרוקציה בתחום הפלדה בהיקף כספי של 36 מיליון שקל להקמת אצטדיון הכדורגל העירוני באשדוד. העלות המשוערת של הפרויקט כולו נאמדת בכ-311 מיליון שקל.
את שנת 2022 סיימה ברנד עם גידול של כ-31% בהכנסות שהסתכמו בכ-285 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של כ-218 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח נקי של ברנד בשנת 2022 הסתכם בשיא של כ-19 מיליון שקל לעומת הפסד של 1.3 מיליון שקל בשנת 2021.
מניית ברנד נסחרת תמורת 2.3 שקל המבטא שווי שוק של 115.2 מיליון שקל.
מנכ"ל החברה, ירון סילש, אומר בראיון לביזפורטל כי "באשר לאיצטדיון באשדוד, הבסיס שלו הוא אמנם בטון אבל כל הקירוי והמערכות מסביב הן פלדה וקונסטרוקציה שאנחנו נבצע ברווחיות הנורמטיבית שלנו. אם מסתכלים על הדוחות הכספיים, לכל מגזר יש רווחיות גולמית נורמטיבית שאנחנו מצפים לקבל ממנו. במגזר הקמות האלקטרו-מכניקה והמערכות אנחנו זה כ-25% רווחיות גולמית ובמגזרי התעשייה והאנרגיה הרווחיות היא סביב ה-13% גולמי.
"שנת 2022 הייתה לא רק שנה טובה אלא שנת שיא בעשור האחרון שלנו. המהפך שאנחנו עושים בחברה הבשיל ב-2022 וימשיך ב-2023, חלק מזה הוא בדיוק הפרויקט של האיצטדיון באשדוד ובקרוב יהיו עוד דיווחים. עובדים גם על פרויקט גדול של אינטל בדרום ומתקדמים בכל המגזרים".
- ברנד: "2025 היא שנת השינוי, ב-2026 נראה את הפירות"
- ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה השתנה בחברה בחצי השנה האחרונה? הגדלתם את סל המוצרים כפי שרציתם?
"חתמנו על עסקה להקמת פלטפורמה לאנרגיות מתחדשות באיטליה ובפולין ואנחנו מאוד מרוצים מאיך שזה מתקדם. בנוסף, המשכנו לקדם את הפרויקטים שלנו באנרגיה מתחדשת באנגליה ואני חושב שנראה את הפירות של המאמצים הללו מוקדם יותר מכפי שחשבנו בתחילה על 2024-2025. במגזר התעשייה אנחנו ממשיכים בהגדלת הצבר וישנם עוד דברים בקנה. באופן כללי אנחנו מצפים ש-2023 תהיה המשכית אם לא יותר טובה מ-2022".
הכלכלה העולמית כידוע בטלטלה, אתה מזהה סימני האטה בשוק?
"אנחנו כרגע לא מזהים סימני האטה בשוק אך אין ספק שהריביות העולות והאינפלציה משפיעות על מצב הרוח בהחלטות הפיננסיות של חלק מהשחקנים. ביצענו הנפקת אג"ח ואנחנו מרגישים בנוח עם המצב הפיננסי שלנו. במקביל אני גם לא רואה האטה בפרויקטים, אינטל ממשיכה לבנות את הפרויקטים שלה ופרויקטי תשתיות אחרים ממשיכים לצאת. אני מאוד מקווה שתקציב המדינה החדש שיאושר בקרוב ימשיך לתמוך בענף התשתיות כאחד מהקטרים שיוציאו אותנו מהמיתון הזה. אנחנו מסתמכים הרבה מאוד על פרויקטי תחבורה ואנחנו רואים שזה לא מאט - הרכבות הקלות, המטרו והרכבת הכבדה אלו פרויקטים של שנים שממשיכים ואנחנו שמחים על כך כי ענף המערכות שלנו נסמך לא מעט על התחבורה. גם בתחום התעשייה אנחנו מקימים מרלו"גים חדשים, סיימנו את המפעל החדש של רב-בריח באשקלון ומבני תעשייה אחרים. אני לא רואה האטה, ודווקא מחירי הפלדה שירדו קצת וגם מחירי ההובלה הימית שירדו עזרו לנו. אין לנו חשיפה גדולה למט"ח ולא רגישים לתנודות בשוק הסחורות העולמי".
איך ברנד מתכננת להתפתח? יש כוונה לבצע רכישות או להיכנס לשווקים חדשים?
"אנחנו בוחנים בכל רגע נתון הזדמנויות כאלו ואחרות להרחיב את סל המוצרים שלנו כדי להפוך לקבוצת תשתיות גדולה ומשמעותית. מצד אחד זו תקופת מיתון וישנן קריאות לשמור על הכסף, אך מצד שני יש היום כל מיני הזדמנויות בגלל קשיים שחברות נקלעות אליהן ואנחנו בוחנים זאת. אנחנו מאוד דקדקנים במה שאנחנו בודקים ונעשה צעד רק כאשר הוא מאוד יתאים לנו".
- קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל
- תיגבור עולה, לאור הכנסות שיא של 391 מיליון שקל וזינוק ברווחיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
המניה של ברנד איבדה 50% בשנה האחרונה, הרבה מעל שאר השוק, מה אומרים למשקיעים?
"אנחנו לא מנהלים את מחיר המניה. תפקידי הוא לדאוג שהחברה תהיה מצליחה, שתרוויח כמה שיותר ושתהיה יציבה לשנים הבאות. אם מסתכלים על שאר המניות בענף, המניות ירדו בשיעור דומה ואנחנו לא רחוקים מהממוצע. אין לי הסבר אמיתי לירידה והוא עומד בניגוד למגמת השיפור למגמת השיפור שחלה בחברה בשנתיים האחרונות. כשאני עושה שיחות עם משקיעים אני מסביר להם על החברה, מראה להם את התכניות ל-23' ו-24', מוכיח להם שעמדנו ביעדי 21' ואף עקפנו עוד יותר ב-22', ואני מקווה שהשוק יתאושש. לצערי הסחירות במניה כרגע לא גבוהה וכאשר יש מכירות המגיבה בחדות מטה אבל בסוף מסתכלים לטווח הארוך. אנחנו עובדים בשת"פ מלא עם בעל השליטה שמרוצה מאוד ורואה איתנו עין בעין את החזון של ברנד. שקלנו לבצע ביי-בק, אנחנו בוחנים את זה אבל עדיין אין החלטה בנושא".
- 1.ש.ק. 02/05/2023 16:15הגב לתגובה זוברנד חייה מעבודה ומעבודה קשה להרוויח.

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה
העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.
ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה
אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך
שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת
הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח
ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה
עד להכרעה.
