רמי לוי
צילום: Bizportal

סולגרין תמכור חשמל לרמי לוי תמורת 150 מיליון שקל למשך 10 שנים

מדובר במכירת חשמל בהיקף שנתי של כ-36 מיליון קוט"ש; נכון למועד זה, לחברה הסכמים למכירת חשמל בהיקף כולל של כ-110 מיליון קוט"ש בשנה
דור עצמון | (2)

חברת סולגרין סולגרין העוסקת בייזום ותפעול פרויקטי יצור חשמל מאנרגיה סולארית, חתמה על הסכם עם קבוצת רמי לוי  רמי לוי 0.97% למכירת חשמל לתקופה של 10 שנים החל מחודש אפריל, בהיקף שנתי של כ-36 מיליון קוט"ש ובסך כספי כולל מוערך לתקופת ההסכם של כ-150 מיליון שקל ברוטו.

ההסכם האמור מצטרף להסכמים למכירת חשמל נוספים שעליהם חתמה החברה, ונכון למועד זה, לחברה הסכמים למכירת חשמל בהיקף כולל של כ-110 מיליון קוט"ש בשנה.

עוד נמסר מסולגרין כי ההתקשרות האמורה הינה בהתאם לאסטרטגיה הרב שנתית ותכנית העבודה של החברה, להרחבה משמעותית של פעילותה בתחום האספקה, הסחר וניהול החשמל, והפיכתה מחברת ייצור אנרגיה ירוקה לחברת אנרגיה רב ממדית מוכוונת לקוחות בעלת היקף חשמל ירוק ואגירה שישרת לקוחות אלו. להערכת החברה, הפרויקטים אותם מקימה ופועלת להקים החברה בימים אלה מכוח זכייתה במסגרת הליך תחרותי אגירה מס' 2, במכסה בהיקף כולל של כ-210 מגה -וואט מותקן וכ-440 מגה-וואט שעה קיבולת אגירה, יהוו אמצעי ייצור בשילוב אגירה בהיקף משמעותי, וצפויים לתמוך בפעילות האספקה של החברה תחת אסדרת מודל השוק, לרבות ביחס לפעילות האספקה של החברה תחת ההסכם כאמור.

מדובר בעסקה משמעותית עבור סולגרין שהמכירות שלה בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו ב-170.6 מיליון שקל. מעבר לעובדה שהחברה תכניס 15 מיליון שקל, האירוע המשמעותי בעסקה הוא אורך התקופה שמבטיח הכנסות לארוך זמן ולא מדובר בעסקה חד פעמית. במקים רבים, עסקאות מעין אלו, המבטיחות הכנסות, מתורגמות לאמון מהמשקיעים ואף לעלייה במניה.

מניית סולגרין ירדה ב-28% מתחילת השנה (וטרם פתיחת המסחר הבוקר) למחיר של 6.5 שקל המבטא שווי שוק של 183.1 מיליון שקל.

ארז בלשה, מנכ"ל זמני: "אנו מעדכנים היום על הסכם משמעותי שהינו חלק מיישום אסטרטגיית החברה להרחיב את פעילותה בישראל בתחום האספקה, הסחר וניהול החשמל, ולמעשה להפוך לחברת אנרגיה מוכוונת לקוחות בעלת אמצעי ייצור ואגירה שישרתו לקוחות אלו. בכך סולגרין תהנה מכלל שרשרת הערך של ייצור חשמל ירוק, אגירתו ואספקתו ללקוחות קצה. הפרויקטים המשמעותיים אותם אנו מקימים וצפויים להקים מכוח זכיית החברה במסגרת הליך תחרותי אגירה מס' 2 ייתמכו בפעילות זו של החברה ואנו פועלים להרחבה משמעותית של פעילות הייצור, האגירה והאספקה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מי שעשיר בישראל מקבל הנחות ע.ח האזרח הקטן, בקיצור 29/03/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
    מי שעשיר בישראל מקבל הנחות ע.ח האזרח הקטן, בקיצור בעל המאה בעל הבית
  • תגובה של לוזר (ל"ת)
    רון 29/03/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?