השוק הסולידי
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

להשקיע באג"ח דרך קרנות או באופן ישיר, מה התשואה הצפויה באג"ח ומה המח"מ המועדף?

נתנאל אריאל | (7)

השוק הסולידי לא סיפק תשואה טובה בשנה האחרונה. האג"ח נפלו, חלקם אפילו באחוזים דו ספרתיים. סיפרו לכם שאג"ח זה סולידי, אמרו לכם שאם אתם לא רוצים סיכון אז לכו על אג"ח ולא על מניות - אבל שילמתם את המחיר - המנהלים ידעו שהם לוקחים אתכם להפסדי עתק ולמרות זאת הלכו לשם. אפילו אג"ח מדינה וחברות גדולות נפגעו משמעותית. הסיבה היא כמובן עליית הריבית במשק, כשבמקביל האינפלציה פגעה גם היא והורידה את הערך הריאלי של הכסף. אבל האם אחרי הירידות האג"ח מעניין בשנת 2023?

 

שי ירון מנכ"ל קרנות נאמנות ויו"ר חטיבת הלקוחות באלטשולר שחם, רונית הראל בן זאב מנכ”לית S&P מעלות, מיכאל צ’רניאק, פרשן ביזפורטל, והלל בש מנהל סיכונים פיננסיים ומנכ"ל סמארט אופשנס - ניסו לענות על השאלות הקשות.

"השנה האחרונה בשוק האג"ח זו שנה שלא נראתה אולי מאה שנה, המספרים מדהימים. אגרות חוב גם קצרות, גם של שלוש שנים, ירדו בשיעורים של 5-7%. הדבר המדהים יותר הוא שגם אג"ח צמודה לשלוש שנים ירדה ב-5%. זאת אומרת- האינפלציה היא הסיבה להכל. וגם אם חשבת אינפלציה הפסדת והמציאות הזאת היא לא כל-כך מתקשרת עם סולידית", כך אמר שי ירון, מנכ”ל קרנות נאמנות וראש חטיבת לקוחות, אלטשולר שחם. הוא הוסיף והתייחס לשאלה מה יהיה בשנה הקרובה "אי אפשר לדעת כמובן מה יהיה בשנה הקרובה, אף פעם, אף שנה לא יודעים, ובכל זאת אנו מנהלים סיכונים. הירידות השנה הן אחרי מחזור כלכלי מאוד ארוך שלא היה הרבה מאוד זמן, מאז 2008, והתרגלנו לריביות אפסיות, והחשיבה הייתה חשיבה של ריביות אפסיות - למרות שזה היה 'לא נורמלי'. אבל זה השתנה, זה כבר לא המצב והשווקים מגלמים את הסיכון של העלאות ריבית ולכן הסיכון להמשך ירידות כאלה, מאוד פחת לדעתי".

האם זה אומר שכדאי להשקיע עכשיו דווקא בקרנות הכספיות? 

ירון: "הקרנות הכספיות הן הכוכב אולי של השנה והחודשים האחרונים. הייתי רוצה לאזן קצת את התמונה. קרן כספית היא פתרון לחשיבה לטווח קצר, היא תחליף למי שלא רוצה לעשות משא ומתן על פיקדונות, מספקת ריבית מאוד אטרקטיבית לרובו הציבור ונזילות מאוד גבוהה. יחד עם זאת למרות שאנחנו מדברים היום על תשואה במונחים שנתיים אולי של 3.7% , היא לא מבטיחה את התשואה הזאת. התשואה מתעדכנת יחד עם הריביות בשוק. לכן, כל מי שצריך כסף נזיל, מן הסתם מזומן זה אאוט. קרן תספק לו פתרון מצוין. אך אין זו חשיבה לטווח ארוך. זה לא מכשיר השקעה לטווח ארוך, אולי מכשיר טקטי לפעמים איפה להחנות את הכסף. חשיבה לטווח ארוך זה יותר האג"חים".

האם שוק הנדל"ן למגורים והנדל"ן למשרדים מסוכן יותר מאשר תחומים אחרים? לדברי רונית הראל בן זאב, מנכ”לית S&P מעלות התשובה חיובית: "תמיד נזילות זאת מילת המפתח בדירוג, בוודאי שמסתכלים על הטווח הקצר ובתקופות כאלה על אחת כמה וכמה. אנחנו מבצעים הרבה בדיקות לחץ על החברות לראות מה קורה כשעלויות המימון עולות, כשההכנסות או תזרים המזומנים יורד. אנחנו מתמקדים גם בחברות שהן יותר רגישות לדעתנו גם מבחינת תחום הפעילות. ישנם סקטורים שיותר צפויים להיפגע וסקטורים שפחות.

"תחום הנדל"ן המניב ומשרדים למשל מסוכן יותר בגלל ירידת התפוסות במגדלים וגם לאור ההיצע שגדל בשנים האחרונות והוא צפוי גם להמשיך לגדול, וגם חלק מהחברות של נדל"ן יזמי קנו קרקעות במחירים יקרים וזאת כאשר מצד שני עלויות המימון עולות. יש האטה ברכישת דירות. חברות הגיעו לתקופה המאתגרת הזאת עם רמת אי ודאות גדולה יותר אחרי עשור מאוד מפנק של עלויות מימון מאוד נמוכות, מה שאיפשר לחברות לחזק מאוד את הפרופיל הפיננסי שלהן.

"זה אולי קצת מפתיע כשמסתכלים על מרווחי הסיכון, שאמנם התשואה כמובן עלתה כי הריביות עלו, אבל כשמסתכלים על מרווחי הסיכון בהשוואה לאג"ח ממשלתי, יכול להיות שניתן היה לצפות בתקופה של אי וודאות פער גדול יותר. עליות הריבית, האטה הצפויה בשווקים הגלובליים, המיתון, האטה שצפוייה בישראל - היית מצפה שמרווח הסיכון ייפתח יותר, אבל באמת מרווח הסיכון יחסית די דומה למה שראינו בתחילת השנה, אני חושבת שזה משקף את ההערכה בשוק שהנחיתה תהיה רכה בישראל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדברי פרשן ביזפורטל, מיכאל צ'רניאק, "חלק מהאנשים לא מבינים שפיזור זה אחד הבסיסים של תיק אגרות חוב. זה א'-ב'. יש אבסורד בשוק - בישראל ובכל העולם. הציפיות שאתה גוזר מהשוק, אם אתה לוקח תשואה של אג"ח ממשלתי צמוד מדד ואג"ח שקלי ובודק את הפערים, אתה רואה שהיום כמעט לא משנה המח"מ לאורך הציפיות הן לתשואה של 2.5% בטווח הקצר, הארוך והמאוד ארוך. כלומר, אם פעם היית לוקח סיכון ומקבע את התשואה לטווח ארוך ומצפה לקבל על זה פיצוי - אז היום אין את הפיצוי, ובכלל - בטווח לשנה אתה מקבל את התשואה הכי גבוהה.

אז מה נכון לעשות היום מבחינת מח"מ?

צ'רניאק: "השוק מצפה לעצירה ואפילו בהמשך כנראה להורדה בריבית. במצב הנוכחי המח"מ הכי 'ידידותי לתיקים', זה מח"מ לטווח של 4-2 שנים. לא הייתי רוצה לקבע אלא אם מישהו מצפה לירידות ריבית משמעותיות. אבל לדעתי הריבית האפסית מאחורינו. באג"ח חברות אתה יכול לקבל עכשיו תשואה שהיא סביב 4.8% או 5% ברוטו, שזו תשואה יחסית גבוהה".

 

לדברי הלל בש, מנכ"ל סמארט אופשנס: "אני חושב שהמצב היום משקף יותר הזדמנויות מאשר תחילת 2022. בגלל שחווינו שנה מפתיעה במיוחד, ובמיוחד בשוק האג"ח, היום אפשר למצוא אג"חים טובים שהתמהיל של תשואה ביחס לסיכון שכולל גם את סיכון האינפלציה, הוא תמהיל לטובת המשקיע. למשל - התחום של חברות פיננסים ובנקים, מאוד נהנים מהעדנה של הריבית הגבוהה. דווקא שם, בתחום האג"ח, ייתכן שאפשר למצוא כמה הזדמנויות מאוד מעניינות גם למשקיעים פרטיים. בסקטור הבנקאי שמנפיק אג"חים לכאורה בדירוגים נמוכים, כי הם עם קצת פחות בטחונות, פחות תנאים והתניות, עדין אם נסתכל, הבנק עומד מאחורי הנייר הזה ולכן הסיכוי שהנייר יכשל מאוד נמוך והתשואה מאוד גבוהה.

אז אולי עדיף פשוט לקנות את המניות שלהם ולא את האג"ח?

בש: "כל תיק השקעות צריך אג"ח. הבנקים תמיד ינפיקו אג"ח כי כל פעם מגלגלים סיכונים מול נכסים והתחייבויות. לכן, כל תיק צריך אג"ח ואם יש הזדמנות טובה - אז למה לא לנצל? מנגד, בתעשייה אמנם יש הזדמנויות אבל זה אתגר, זה דורש ממשקיעים זמן ומאמץ כי צריך להיכנס לפרטים. באופן כללי צריך לומר שאג"ח הוא נושא מורכב. גם האסטרטגיה של ניהול תיק אג"ח היא מורכבת וגם למצוא אג"ח ספציפי זה לא עניין של מה בכך. אם למישהו יש זמן ויכולת שווה לנתח אז כן אפשר למצוא הזדמנויות טובות גם בתעשייה, אבל יש בציבור הרבה מאוד בורות על אג"ח ולכן צריך להיזהר".

איך מפזרים סיכון עכשיו כשיש חששות אולי מחדלות פירעון והריביות עולות ופתאום מתפתחות תשואות אלטרנטיביות באפיקים אחרים?

ירון: "אם מסתכלים על ההיסטוריה של השוק האמריקאי, כל פעם כשעקום התשואות מתהפך כך שהתשואות הקצרות נותנות תשואה גבוהה יותר מאשר הארוכות יותר- זה כלי טוב לחזות מצבי מיתון. היום אנחנו במצב הזה ולכן קיימת הסתברות לא מבוטלת שהשוק האמריקאי במהלך 7 עד 18 החודשים הבאים (בממוצע 12 חודשים) נכנס למיתון, המרווחים היום בשוק האג"ח משקפים את זה. הפד' לא מסתכל על השוק אלא על דיכוי האינפלציה. הוא אומר - כן התהליך לא יהיה נעים כל-כך. לכן, זו לא נבואה הזויה לחשוב שאנחנו הולכים להאטה ואפילו למיתון. במצבים כאלה, בדרך כלל המרווחים, של החברות גדלים. השיקולים שלנו כוללים כמובן פיצוי על הסיכון - סיכון מול סיכוי. אנחנו אמנם צריכים לשמור על נזילות כדי לאפשר ללקוחות לפדות אם הם רוצים אבל לקוח תמיד צריך לדעת שהתשואה נקבעת ביום שהוא מממש, לא לפני כן.

"אז חלק מהשיקולים שלנו בפיזור של תיק אג"ח כוללים גם את הפיצוי על הסיכון וגם נושאים של נזילות, צריך לזכור שהשוק הישראלי לא מספיק נזיל. אפשר להיכנס כאן לפינות, לעשות תשואות טובות בתקופות טובות אבל אז להיות בבעיה כשמגיע יום פקודה ופידיונות".

אם החברות המנהלות בשוק הסולידי מכות לאורך זמן את התשואות במדדים?

צ'רניאק: "התשובה הקצרה לא. הארוכה- זה לא הוגן. קשה מאוד לקרנות נאמנות או למנהלי תיקים להכות מדדי ייחוס. הסיבה העיקרית שההשוואה לא הוגנת. כי לתפעל תיק זה לא דבר קל. יש כל מיני עלויות. השוואה למדד זה כמו להסתכל בדיעבד ולהגיד אם הייתי הולך בדרך ההיא ולא בנתיב ההוא הייתי חוסך 5 דקות, אבל אם המטרה שלך היא לחסוך דמי ניהול - אז למשקיע לא מתוחכם, שמתקשה לבחור לעצמו, השקעה במדדים לאורך שנים מוכיחה את עצמה. זה לא רק בתחום של אגרות חוב אגב, זה גם בתחום של מניות. קשה מאוד להכות את מדד ה-S&P500"

ירון טען מנגד שאי אפשר לומר זאת בצורה רחבה. לדבריו "השוק הישראלי פחות משוכלל ויש פחות שחקנים. זה ברור שאפשר לבחור נקודה ספציפית ולהראות שמישהו לא הצליח אבל שחקנים אקטיביים מכים את השוק ולגבי שוק האג"ח- אין מספיק מידע ואין מספיק מדדים בעולם שאפשר לעשות את הבדיקה, השווקים לא נסחרים באותה הצורה".

האם זה סביר בעיניך שיש כל כך הרבה קרנות נאמנות, וכאשר קרן לא מצליחה אז סוגרים אותה ומפרסמים רק את הקרן שהצליחה? אגב, זה לא קיים בקרנות ההשתלמות. שם יש בדיוק קופה אחת להשוואה

ירון: "זה מצב טרגי של המשקיעים. אפשר לראות שאחוז קרנות הנאמנות עם ותק של יותר מ-3 שנים נמוך מידיי. ובכל זאת, כדאי לבדוק לאלו מנהלים יש תרבות של ניהול קרנות לטווח ארוך, זה המקום היחיד שאתה יכול להתרשם מהיכולת של מנהל השקעות. ביצועים של שנה-שנתיים לא משקפים שום דבר".

תחזית ל-2023 בתחום אגרות החוב?

בש: "אופטימיות זהירה. הרבה הזדמנויות. בגלל המכה שהן חטפו בתחום האג"ח והסולידי. פחות טוב ממה שקרה לא יוכל לקרות".

צ'ארניאק: "מתחילת שנה אגרות החוב עלו ב-2% בממוצע, זה כבר טוב. אם מסתכלים 3 שנים קדימה, אפשר לבנות תיקי השקעות ואג"ח חברות שנותנים סדר גודל של 4.8% שקלי ברוטו. אם מתסכלים שלוש שנים קדימה מדובר על 15%. אני חושב שזה לא משהו שהיו רגילים אליו בשנים האחרונות ולכן זה מסר אופטימי".

ירון: "מסכים לגמרי. החשיבה צריכה להיות לטווח יותר ארוך משנה. אני נגד תחזיות שנתיות. הן מובילות למקומות לא מוצלחים במיוחד. אפילו הפד לא כל-כך פגע. בתחזיותיו. יש פתגם סיני שאומר מתי היה הזמן הכי טוב לשתול עץ שיניב לך פירות? זה היה לפני 20 שנה. כל הזמן צריך להסתכל לטווח ארוך - כשהכסף הוא לטווח ארוך, ובתיק אג"ח בהחלט אפשר להסתכל לטווח ארוך ולא מידיי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלי 23/01/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
    תבנו לכם תוכנית עבודה מסודרת, ובמקום לעשות גרושים תעשו כסף יפה כל שבוע. לא מתעשרים מאגח. יש סימולטורים מעולים לאופציות, אני משתמש ב bestoptionsimulator הוא עושה בשבילי הכל.
  • 4.
    שועל שועלי 23/01/2023 10:38
    הגב לתגובה זו
    אין לי הידע שלהם, אך אינני אינטרסנט.אגח ארוכות אינן מפצות על הסכוןף עדיף קצרות, הקצרות האיכותיחות נותנות ארבעה אחוז, לא כדאי. הפחות איכותיות מסוכנות מדי בעת משברף סיכון רב מדי עבור חמישה אחוזים. אם נשקיע בקרן נקבל פיזור וניתוח מידע, אך דמי הקרן יבלעו את היתרון. אם נשקיע במדדים גם כן יהיו נפילות. הכל פשוט יקר מדי. נותרנו עם מכשיר אחד להשקעה, לי ברור מהו.
  • 3.
    דיבורים כמו חול ואמן מה לאכול (ל"ת)
    אליעזר 23/01/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גד 23/01/2023 06:27
    הגב לתגובה זו
    עדיין יש אג"חים שכדאי להשקיע עם מח"מ קצר ותשואה גבוהה ובטוחה .מה שמפחיד אותי הכי הרבה למה בנק דיסקונט הנפיק אג"ח בתשואה של 5.7% לחברות בחו"ל
  • 1.
    1-לא אמרו אם עדיף לקנות ישירות אגח או קרן נאמנות. 23/01/2023 01:25
    הגב לתגובה זו
    1-לא אמרו אם עדיף לקנות ישירות אגח או קרן נאמנות. 2-לא פירטו מחם מומךץ,שקלי או מדדי,ממשלתי או קונצרני. כתבה מזעזעת. הרבה כותרת על אפס תוכן
  • צפד 23/01/2023 08:54
    הגב לתגובה זו
    אם הם לא אמרו, ברור שעדיף לקנות ישירות אג"ח. 2. מחמ דווקא פרטו: 2-4 שנים.
  • כדאי גם לקרוא את הכת 23/01/2023 08:54
    הגב לתגובה זו
    למה סתם להיות טוקבקיבט בלי לקרוא?
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א 90 מתחזק 1.4% - למה פרפל ביוטק מזנקת 80%?

חברת הביוטכנולגיה מעדכנת כי הצליחה לייצר את נוגדן לסרטן בתפוקה מסחרית - ומזנקת; המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי נדחה, וההתקשרויות עם חברות הסיעוד הוארכו עד לסוף 2026 – מניות חברות הסיעוד, שנפלו אתמול, מתקנות היום מעלה
מערכת ביזפורטל |

אחרי שהכבידה על השוק אתמול, המתיחות בגזרה הדרומית יורדת כאשר הפסקת האש מתחדשת. מדד ת"א 35 עולה ב-1.1% ומדד ת"א 90 מתחזק גם הוא 1.4%. 


אחרי ש-דנאל 3.33%   ו- תיגבור 2.03%  , חברות הסיעוד רשמו אתמול ירידות חדות של עד כ-12%, בעקבות חששות מהשלכות פסק הדין של בית המשפט המנהלי ומהאפשרות לכניסתו הקרובה של מכרז חדש שרצה לקבוע תקרת רווחיות של 4%, הן מתקנות כעת ללמעלה. זה מגיע אחרי שהמוסד לביטוח לאומי הודיע כי המכרז החדש נדחה וההתקשרויות עם החברות הקיימות יוארכו עד לסוף 2026.

החלטת ועדת המכרזים, שאושרה בידי ממלא מקום המנכ"ל צבי כהן, נומקה בכך שהליך המכרז החדש מורכב וצפוי להימשך זמן רב, ולכן יש לאפשר למוסד להמשיך לספק שירותי סיעוד סדירים לקשישים הזכאים. מדובר במכרז בהיקף שנתי של כ-13 מיליארד שקל, הנוגע לכ-200 אלף מטפלים ולמאות אלפי סיעודיים ברחבי הארץ, ושנמצא במוקד מחלוקת משפטית ממושכת מאז פורסם לראשונה בשנת 2022. על פי ההערכות, גם אם לא יוגש ערעור נוסף, ההליך החדש לא ייכנס לתוקף לפני 2026. המשמעות היא המשך פעילותן של החברות בתנאים הנוכחיים, מה שמוביל לעליות במניות הסיעוד, בהן דנאל, שמתקנת אחרי שצנחה אתמול.


מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? קרן ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן


במקביל להתחזקות בשוק גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות כשאגרת ממשלתית שקלית ברבית קבועה עם מח"מ של 10.4 שנים מוסיפה 0.2% ונסחרת בריבית ברוטו של 3.99% -