נדב קדרון מנכל אורמד פארמה
צילום: תמר מצפי

אורמד התרסקה ב-85%, ובכל זאת תיכנס למדד ת"א 125; מה ההשלכות שיהיו לכך?

אורמד צנחה לשווי שוק של 260 מיליון בגלל כישלון בניסוי לטיפול בצנרת; היא רחוקה מלהיות בין 125 החברות הגדולות בבורסה, אבל תיכנס למדדים המובילים כי בזמן המדידה היא עמדה בקריטריונים. מי יפסיד מכך, מי ייהנה והאם הבורסה צודקת בגישתה?
נתנאל אריאל | (3)

יש כלל ויש יוצא מהכלל. ברוב הגדול של המקרים הכלל תופס. אבל יש מצבים שצריך להפעיל גמישות מחשבתית. לא בטוח שאחרי החשיבה תתקבל החלטה שונה, אחרת, וזה בדיוק המקרה הנדיר של אורמד אורמד פארמ. חברה שנסחרת בתל אביב ובוול סטריט ועל פי המבחנים האחרונים אמורה להיכנס בעדכון המדדים הקרוב, בסוף המסחר ביום חמישי הבא, ה-2 בפברואר, למדדים המובילים. אלא שרגע אחרי המבחנים האלו, שוויה קרס בגלל כישלון בניסוי לטיפול בסוכרת. המניה איבדה קרוב ל-85% לשווי של   260 מיליון שקל. היא לא מתאימה בשום מבחן למדדים המובילים, אבל היא תיכנס לשם. הבורסה לא תשנה את הכללים בשביל אורמד, והאמת שיש בזה משהו - אלו הכללים וזה מה שיש, ברגע שהופכים את הכללים לגמישים, ניתן לשחק בהן. הבעיה הגדולה שזה יחייב את קרנות הנאמנות המחקות וקרנות הסל לרכוש את המניות של אורמד כדי להיצמד למדד, לא בטוח שהם בעניין, אבל אפשר להתנחם בכך שזה יהיה במשקל זעיר מאוד. 

ולגבי התדמית? איך זה שחברה נכשלת שמנייתה צנחה אחרי כישלון ניסוי, תיכנס למדד? אין מה לעשות. גם חברות גדולות נופלות. זאת בורסה. יש עליות, יש ירידות, כאן יש קריסה. קורה.    

מה זה מדד ת"א 125?

מדד ת"א 125 הוא המדד שמכיל את 125 המניות הגדולות בבורסה המקומית. במדד ת"א 90 נמצאות 90 החברות הגדולות ביותר אחרי 35 המניות הגדולות ביותר בבורסה. כלומר המניה ה-36 מבחינת שווי השוק ותחת עמידה בתנאים נוספים וכך הלאה. בעדכון המדדים הקרוב יתבצע שינוי אחד במדד ת"א 35 - אופקו תצא ותעבור למדד ת"א 90, ובמקומה תיכנס למדד הדגל אנלייט אנרגיה.

בגזרת מדד ת"א 90, ייכנסו לפידות קפיטל, משק אנרגיה, אפולו פאוור, וייצאו פולירם, מספנות ישראל, מלם תים, דלתא מותגים ואילקס מדיקל.

אבל בעדכון הקרוב יקרה כאמור גם משהו תמוה - מניית חברת אורמד תיכנס כי באותם עשרה ימים שבהם הבורסה 'מסתכלת' על שווי השוק של המניות - היא עמדה בקריטריונים. לקביעה אלו מניות ייכנסו וייצאו מהמדדים יש משמעות גדולה למניות - מניות שיוצאות סופגות היצעים (מכירה) מהמכשירים הפאסיביים שמחויבים להחזיק בהתאם למדד העקיבה, ומניות שנכנסות זוכות לביקושים (קנייה) של המניות.

האם אורמד ראויה להיות במדד? לא, במיוחד כשעוקבים אחרי המסחר במניה ורואים שלפני שהיא קרסה, היא זינקה על רקע התוצאות  הצפויות של הניסוי. המשקיעים העלו אותה מעל 50% בשל האופטימיות שלהם מאחר שחשבו שהנה זה מגיע והחברה תקבל אישור ואז השמיים הם הגבול. אלמלא העליות לקראת פרסום תשובת ה-FDA, המניה לא היתה נכנסת למדד 90 ו-125.   

בבורסה חוששים משימוש בכלי שיש להם שמתיר להחריג מניות כאלה מהמדדים. ועדת המדדים יכולה להפעיל ולאשר חריגות ולא להכניס אותה למדד אבל היא החליטה לא להפעיל שיקול דעת והתוצאה היא בפועל שאורמד תיכנס למדדים למרות הקריסה הגדולה. בבורסה חוששים שאם הם יקבלו החלטה שחורגת מהכללים היבשים זה עשוי לגרום נזק גדול יותר מהתועלת, בעיקר כי זה פתח לבאות. 

מהבורסה נמסר בתגובה כי היא פועלת על פי כללים ברורים וכך פעלה גם לגבי אורמד.

גרף שנתי של מניית אורמד:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גרף 5 שנתי של מניית אורמד:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איתי תוהה 24/01/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
    עיסוקה העיקרי והמישני הוא הונאה.
  • 1.
    רציונאלי 24/01/2023 16:21
    הגב לתגובה זו
    גם אני נותן לה קרדיט כישלום אחד לא מראה את כל היער המניה בשפל ושווה קנייה
  • על מה התגובה? אין לאורמד סל של מוירים (ל"ת)
    ג'סי לייומור 24/01/2023 17:49
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.