פיימנט: קצב העמדת הלוואות שנתי של 425 מיליון שקל, עברה לרווח קטן
העלאות הריבית בארץ ובעולם לא פגעו (בינתיים) בחברת הפינטק פיימנט -1.67% אשר מדווחת על הכנסות בסך של 5.8 מיליון שקל, זאת לעומת 1.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה רשמה רווח תפעולי בסך 1.45 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 1.55 מיליון שקל ברבעון המקביל. פיימנט מתמקדת בתחום ה-BNPL באמצעות פלטפורמת תשלומים טכנולוגית למכירת אשראי צרכני. גם יתרת המזומנים ושווה מזומנים של החברה צמחה אל כ-31 מיליון שקל לעומת 4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. קצב העמדת הלוואות במונחים שנתיים של החברה עמד על 425 מיליון שקל לפי חודש אוגוסט לעומת כ-400 מיליון שקל לפי חודש יוני.
בחודש אוגוסט דיווחה החברה על גיוס של כ-24 מיליון שקל בהובלת מור על ידי הקצאה פרטית של 4.7 מיליון מניות חסומות. מור כעת היא בעל עניין בחברה ומחזיקה כ-10% ממניות החברה, יניב גלאור, המנכ"ל ומייסד החברה, מחזיק ב-23% ממניות החברה וגיא יוחנן מחזיק בכ-17.5%. מניית החברה ירדה מאז תחילת השנה בכ-30% והיא נסחרת כעת בשער של 4.8 שקל למניה ולפי שווי של 120 מיליון שקל.
יניב גילאור, מייסד ומנכ"ל פיימנט, מסר: "ברבעון השלישי של השנה, פיימנט ממשיכה להציג צמיחה עקבית בפעילות העסקית ובהיקף העמדת הלוואות חדשות ביחס לרבעון השני, זאת גם על רקע העליות המתמשכות בשיעורי הריבית והאינפלציה והאקלים המאקרו כלכלי המאתגר. ההכנסות והרווח ברבעון השלישי, המשקפים גידול תלת ספרתי לעומת אשתקד, הושפעו במידה מסוימת מעליית הריבית במשק, בעיקר ביחס להכנסות ממדידת הלוואות מיועדות למכירה בשווי הוגן".
עוד הוסיף גילאור: "אנו צופים המשך צמיחה בקצב העמדת הלוואות חדשות ברבעונים הבאים וגידול במרווחים, תוך התמתנות השפעת העלאות ריבית עתידיות, המגולמות כיום בתשואות האג"ח הנוכחיות, כשבמקביל העלינו את הריבית בהלוואות חדשות בהתאמה להעלאת הריבית במשק, דבר אשר יקבל ביטוי חיובי חזק יותר ברבעונים הבאים. כמו כן, מרבית הלוואות החברה צמודות למדד המחירים לצרכן, מה שמהווה יתרון נוסף לאור העלייה בביקושים לרכישת הלוואות צמודות מדד מצד שותפים פיננסיים ומקור הכנסה נוסף כתוצאה מהעלייה העקבית בשיעורי האינפלציה".
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
