יניב גילאור מנכל פיימנט
צילום: פיימנט
דוחות

פיימנט: קצב העמדת הלוואות שנתי של 425 מיליון שקל, עברה לרווח קטן

החברה מציגה המשך צמיחה בתיק האשראי עם 256 מיליון שקל לעומת 146 מיליון בכל 2021. החברה רשמה רווח נקי של 1.4 מיליון שקל לעומת הפסד של מיליון שקל ברבעון המקביל
מתן קובי |

העלאות הריבית בארץ ובעולם לא פגעו (בינתיים) בחברת הפינטק  פיימנט -0.07%  אשר מדווחת על הכנסות בסך של 5.8 מיליון שקל, זאת לעומת 1.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה רשמה רווח תפעולי בסך 1.45 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 1.55 מיליון שקל ברבעון המקביל. פיימנט מתמקדת בתחום ה-BNPL באמצעות פלטפורמת תשלומים טכנולוגית למכירת אשראי צרכני. גם יתרת המזומנים ושווה מזומנים של החברה צמחה אל כ-31 מיליון שקל לעומת 4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. קצב העמדת הלוואות במונחים שנתיים של החברה עמד על 425 מיליון שקל לפי חודש אוגוסט לעומת כ-400 מיליון שקל לפי חודש יוני.

בחודש אוגוסט דיווחה החברה על גיוס של כ-24 מיליון שקל בהובלת מור על ידי הקצאה פרטית של 4.7 מיליון מניות חסומות. מור כעת היא בעל עניין בחברה ומחזיקה כ-10% ממניות החברה, יניב גלאור, המנכ"ל ומייסד החברה, מחזיק ב-23% ממניות החברה וגיא יוחנן מחזיק בכ-17.5%. מניית החברה ירדה מאז תחילת השנה בכ-30% והיא נסחרת כעת בשער של 4.8 שקל למניה ולפי שווי של 120 מיליון שקל.

יניב גילאור, מייסד ומנכ"ל פיימנט, מסר: "ברבעון השלישי של השנה, פיימנט ממשיכה להציג צמיחה עקבית בפעילות העסקית ובהיקף העמדת הלוואות חדשות ביחס לרבעון השני, זאת גם על רקע העליות המתמשכות בשיעורי הריבית והאינפלציה והאקלים המאקרו כלכלי המאתגר. ההכנסות והרווח ברבעון השלישי, המשקפים גידול תלת ספרתי לעומת אשתקד, הושפעו במידה מסוימת מעליית הריבית במשק, בעיקר ביחס להכנסות ממדידת הלוואות מיועדות למכירה בשווי הוגן".

עוד הוסיף גילאור: "אנו צופים המשך צמיחה בקצב העמדת הלוואות חדשות ברבעונים הבאים וגידול במרווחים, תוך התמתנות השפעת העלאות ריבית עתידיות, המגולמות כיום בתשואות האג"ח הנוכחיות, כשבמקביל העלינו את הריבית בהלוואות חדשות בהתאמה להעלאת הריבית במשק, דבר אשר יקבל ביטוי חיובי חזק יותר ברבעונים הבאים. כמו כן, מרבית הלוואות החברה צמודות למדד המחירים לצרכן, מה שמהווה יתרון נוסף לאור העלייה בביקושים לרכישת הלוואות צמודות מדד מצד שותפים פיננסיים ומקור הכנסה נוסף כתוצאה מהעלייה העקבית בשיעורי האינפלציה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.