פיימנט: קצב העמדת הלוואות שנתי של 425 מיליון שקל, עברה לרווח קטן
העלאות הריבית בארץ ובעולם לא פגעו (בינתיים) בחברת הפינטק פיימנט -0.07% אשר מדווחת על הכנסות בסך של 5.8 מיליון שקל, זאת לעומת 1.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה רשמה רווח תפעולי בסך 1.45 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 1.55 מיליון שקל ברבעון המקביל. פיימנט מתמקדת בתחום ה-BNPL באמצעות פלטפורמת תשלומים טכנולוגית למכירת אשראי צרכני. גם יתרת המזומנים ושווה מזומנים של החברה צמחה אל כ-31 מיליון שקל לעומת 4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. קצב העמדת הלוואות במונחים שנתיים של החברה עמד על 425 מיליון שקל לפי חודש אוגוסט לעומת כ-400 מיליון שקל לפי חודש יוני.
בחודש אוגוסט דיווחה החברה על גיוס של כ-24 מיליון שקל בהובלת מור על ידי הקצאה פרטית של 4.7 מיליון מניות חסומות. מור כעת היא בעל עניין בחברה ומחזיקה כ-10% ממניות החברה, יניב גלאור, המנכ"ל ומייסד החברה, מחזיק ב-23% ממניות החברה וגיא יוחנן מחזיק בכ-17.5%. מניית החברה ירדה מאז תחילת השנה בכ-30% והיא נסחרת כעת בשער של 4.8 שקל למניה ולפי שווי של 120 מיליון שקל.
יניב גילאור, מייסד ומנכ"ל פיימנט, מסר: "ברבעון השלישי של השנה, פיימנט ממשיכה להציג צמיחה עקבית בפעילות העסקית ובהיקף העמדת הלוואות חדשות ביחס לרבעון השני, זאת גם על רקע העליות המתמשכות בשיעורי הריבית והאינפלציה והאקלים המאקרו כלכלי המאתגר. ההכנסות והרווח ברבעון השלישי, המשקפים גידול תלת ספרתי לעומת אשתקד, הושפעו במידה מסוימת מעליית הריבית במשק, בעיקר ביחס להכנסות ממדידת הלוואות מיועדות למכירה בשווי הוגן".
עוד הוסיף גילאור: "אנו צופים המשך צמיחה בקצב העמדת הלוואות חדשות ברבעונים הבאים וגידול במרווחים, תוך התמתנות השפעת העלאות ריבית עתידיות, המגולמות כיום בתשואות האג"ח הנוכחיות, כשבמקביל העלינו את הריבית בהלוואות חדשות בהתאמה להעלאת הריבית במשק, דבר אשר יקבל ביטוי חיובי חזק יותר ברבעונים הבאים. כמו כן, מרבית הלוואות החברה צמודות למדד המחירים לצרכן, מה שמהווה יתרון נוסף לאור העלייה בביקושים לרכישת הלוואות צמודות מדד מצד שותפים פיננסיים ומקור הכנסה נוסף כתוצאה מהעלייה העקבית בשיעורי האינפלציה".
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
