"מצפים לעוד עסקאות בקרוב. אני פורש אבל לא מתכוון להיעלם"
האם הבריטים יסיימו לבאטמ -3.51% , חברת ייצור מערכות התקשורת והסייבר (ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה), את התקופה הלא טובה ויפתחו בפניה אפשרויות חדשות לצמיחה? בבאטמ נשמעים אופטימיים ומקווים מאוד שזה מה שיקרה. הם מפזרים הרבה הבטחות-תקוות לפריצת דרך ביחס למערכות התקשורת, השאלה כמובן אם זה יצליח. השוק בינתיים לא מאמין במניה וזו התרסקה ב-64% מתחילת השנה, על רקע הוצאתה ממדד הפוטסי ו-81% בשנתיים האחרונות.
באטמ כי דיווחה כי הגיעה להסכם מול חברת התקשורת הבריטית הגדולה, סיטיפייבר (CityFibre) לאספקה של השירות של באטמ, ה-Edgility, בתקופה של 5 שנים ו-3.5 מיליון דולר בסך הכל, כלומר הכנסה של כ-700 אלף דולר בשנה לבאטמ. זה לא הרבה כסף אבל עדיין, מדובר על 1% מהכנסותיה של באטמ, ובחברה מקווים שבעקבותיה יגיעו גם חברות נוספות.
הרומן בין החברות החל בפיילוט לפני 3 חודשים, וכעת סיטיפייבר החליטה להחליף את מערכותיה במערכת של באטמ. סיטיפייבר מספקת חיבור לאינטרנט בבית (WiFi) ובסלולר (5G). לחברה כ-1,500 לקוחות והיא גייסה לאחרונה 5.5 מיליארד דולר.
דר' צבי מרום, מנכ"ל באטמ, יפרוש מתפקידו בסוף השנה ובראיון לביזפורטל הוא מספר על ההסכם החדש, על המחליף שלו ולאן הוא רואה את החברה שלו ממשיכה מכאן:
מה בעצם תספקו לסיטיפייבר?
מרום: "אקביל את השאלה שלך לטכנולוגיה אחרת – רכבים אוטונומיים. אם רכב אוטונומי יצטרך להעביר שאילתה לחברה שייצרה אותו, הוא לרוב ישלח את זה ל-Core – בסיס המערכת. לפעולה זו לוקח זמן רב (במונחים הרלוונטיים) לעבור, ולכן עד שיקבל את התשובה הוא ידרוס חמישה אנשים לפחות.
"ובחזרה אלינו - יצרניות התקשורת הגדולות ביותר מבינות שהן חייבות שמערכות התקשורת יעבדו מהר הרבה יותר. התשובה לשאלה הזו היא לעבור לתחום ה-EDGE – קצה. הכוונה היא שהתשובה תגיע אל הרכב, או במקרה שלנו אל לקוחות ספקית התקשורת – הרבה יותר מהר. חברות התקשורת בוחרות להחליף את מערכות החומרה (hardware) שלהן בתוכנות (Software), זאת על מנת לשפר הן את היעילות שלהן בענף".
מה פיתחתם?
מרום: "המערכת אותה פיתחה חברת הבת שלנו Edgility היא מערכת הפעלה עבור ה-EDGE, שפועלת על שתי מערכות מיקרופרוססינג שבחרנו להציג לשוק. ברמת התפעול – המערכת מסוגלת להפעיל ברמת המיליון דיבייסזים בו זמנית. כמו כך, היא יודעת לרוץ על חומרות שונות ולתת סוגים של שירותים שעד כה לא היו קיימים".
האם חברות נוספות בתחום ירכשו מכם את המערכת?
מרום: "אנחנו מנהלים משאים ומתנים עם החברות הגדולות בתחום התקשורת ויתכן ונסגור עסקאות נוספות בעתיד. העסקה עם סיטיפייבר מהווה אמון גדול במערכת שלנו, ואנו מאמינים שחברות נוספות יצטרפו לרכישה מיד אחריה."
האם ביצעתם עסקאות נוספות עם התוכנה?
מרום: "מכרנו לסימקס – יצרן הבטון השני בגודלו בעולם. כעת אנחנו מנהלים משא ומתן גם עם היצרן הראשון בגודלו בעולם. לפני העסקה שלנו עם סימקס, לחברה היו מספר רב של לקוחות כאשר כל אחד דרש יציקות בטון שונות ושהכילו הרבה חומרים שונים. בכך נאלצו אותן חברות להזמין בהזמנה מיוחדת – יום או יומיים מראש. המערכת שסיפקנו לו מאפשרת לו ליצוק את החומרים תוך שעה אחת בלבד, דבר שמאפשר לו לעבוד בצורה נוחה יותר ומשתלמת יותר אל מול הלקוחות שלו."
אתם מתמקדים יותר בצמיחה או ברווח?
מרום מסרב לקבל החלוקה הזו: "לאורך כל ההיסטוריה התמקדנו גם ברווח וגם בצמיחה. מנגד, את הרוב המכריע של הפיתוח עשינו מהמקורות שלנו - מעולם לא גייסנו כספים מקרנות או מהלוואות מבנקים.
"קיימים שני סוגים של חברות – חד קרן, וגמל. חברת חד הקרן לא פעם נאלצת לצבור ולהרוויח המון כסף, ובתקופות קשות הרבה יותר קשה לה לתפקד (התקופה בה אנחנו נמצאים כרגע לצורך העניין). מנגד, יש גם חברות מסוג גמל. הכוונה היא שחברות מסוג זה אינן דורשות כסף רב, ולכן הן הרבה יותר יציבות לתקופה הארוכה – אין פה שאלה של כמה החברה תעלה או תרד, אלא רק העובדה שהיא תוכל לשרוד גם תקופות קשות כמו היום וגם תקופות טובות כמו בחצי השנה הקודמת בשוק".
איפה אתה רואה את החברה בעתיד?
"סמנכ"ל הכספים שלנו, מוטי נגר, יחליף אותי בחודש ינואר הקרוב. אני עובד עם מוטי קרוב ל-17 שנים, כאשר מתוכן ב-8 שנים הראשונות הוא שיווק את החברה אבל בכל מקרה אני לא מתכוון להיעלם. אומנם הגעתי לגיל פנסיה, אך אחרי 30 שנה כמנכ"ל החברה צריך לדעת מתי לפנות את הכיסא.
"אני מאמין שהחברה תגדל ותצמח בשנים הקרובות, על ידי צמיחה אדירה בשתי החטיבות שלנו – השאלה היחידה היא כמה. כמובן שזה בעיקר תלוי בנו ובאיך נקדם עסקאות וטכנולוגיות, אבל זה גם תלוי במידה רבה גם בגורמי מאקרו עליהם אין לנו השפעה (אינפלציה, מיתון, ריביות וכדומה), ולכן אין לי באמת תשובה".
באטמ נסחרת בשווי שוק של 530 מיליון שקל ומדווחת על תוצאותיה פעם בחצי שנה. בדוחות למחצית הראשונה של 2022 דיווחה באטמ על הכנסות של כ-57.5 מיליון דולר, ירידה של כ-10% לעומת אשתקד, אז הסתכם הנתון בכ-64.2 מיליון דולר. הרווח התפעולי נפל גם הוא בכ-26%, זאת לאחר שהצטמצם מ-24.7 מיליון דולר לכ-18.2 מיליון דולר. שולי הרווח צנחו גם הם ב-7%, כאשר קטנו מכ-38.4% לכדי 31.6%. ה-EBIDTA עמד על כ-3.7 מיליון דולר, צניחה עגומה של כ-57% ביחס לאשתקד – אז רשמה 8.7 מיליון דולר. החברה דיווחה על רווח נקי של כ-670 אלף דולר, נפילה משמעותית לעומת 12 מיליון דולר אשתקד.
מניית באטמ נסחרת במחיר של שקל למניה, צניחה של 64% מתחילת השנה ו-81% מהשיא בזמן הקורונה, יולי 2020.

- 3.אנשים 21/10/2022 11:18הגב לתגובה זו"יועץ הקורונה לנתניהו" הוא......רופא שיניים!?!?!?
- 2.דן 20/10/2022 14:40הגב לתגובה זובדיחה עלובה בטח הרווח יהיה 10 אלף דולר בשנה מהחוזה. האופטימיות שהבעלים מפיץ היא פשוט הונאה לדעתי האישית. ועוד משהו מצחיק מאוד הכתב כתב הסוף הכתבה שבאטמ נסחרת בשווי של 530 אלף שח חחחחה גדול.
- 1.אנונימי 20/10/2022 13:48הגב לתגובה זובאולפן עם שרון גל עם עט בכיס ותדבר שטויות.מה עשית למנייה דפקת אותי בעשרים אלף שקל תודה רבה לך ממש תותח על תמשיל לפרוח ולעשות נזקים במקום אחר.איזה מנייה דפוקה לא אחזור לקרן שלי גם עוד 20 שנה
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
