צבי מרום באטמ
צילום: צילום מסך
ראיון

"מצפים לעוד עסקאות בקרוב. אני פורש אבל לא מתכוון להיעלם"

כך אומר מנכ"ל באטמ הפורש דר' צבי מרום בראיון לביזפורטל אחרי שחתמה על הסכם ל-5 שנים עם ספקית התקשורת הבריטית הגדולה CityFibre בתמורה ל-700 אלף דולר בשנה, או 1% מהכנסות החברה; מניית באטמ צללה ב-64% מתחילת השנה. לאן החברה הולכת מכאן?
תומר אמן | (3)

האם הבריטים יסיימו לבאטמ 0.13% , חברת ייצור מערכות התקשורת והסייבר (ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה), את התקופה הלא טובה ויפתחו בפניה אפשרויות חדשות לצמיחה? בבאטמ נשמעים אופטימיים ומקווים מאוד שזה מה שיקרה. הם מפזרים הרבה הבטחות-תקוות לפריצת דרך ביחס למערכות התקשורת, השאלה כמובן אם זה יצליח. השוק בינתיים לא מאמין במניה וזו התרסקה ב-64% מתחילת השנה, על רקע הוצאתה ממדד הפוטסי ו-81% בשנתיים האחרונות. באטמ כי דיווחה כי הגיעה להסכם מול חברת התקשורת הבריטית הגדולה, סיטיפייבר (CityFibre) לאספקה של השירות של באטמ, ה-Edgility, בתקופה של 5 שנים ו-3.5 מיליון דולר בסך הכל, כלומר הכנסה של כ-700 אלף דולר בשנה לבאטמ. זה לא הרבה כסף אבל עדיין, מדובר על 1% מהכנסותיה של באטמ, ובחברה מקווים שבעקבותיה יגיעו גם חברות נוספות.  הרומן בין החברות החל בפיילוט לפני 3 חודשים, וכעת סיטיפייבר החליטה להחליף את מערכותיה במערכת של באטמ. סיטיפייבר מספקת חיבור לאינטרנט בבית (WiFi) ובסלולר (5G). לחברה כ-1,500 לקוחות והיא גייסה לאחרונה 5.5 מיליארד דולר.    דר' צבי מרום, מנכ"ל באטמ, יפרוש מתפקידו בסוף השנה ובראיון לביזפורטל הוא מספר על ההסכם החדש, על המחליף שלו ולאן הוא רואה את החברה שלו ממשיכה מכאן: מה בעצם תספקו לסיטיפייבר? מרום: "אקביל את השאלה שלך לטכנולוגיה אחרת – רכבים אוטונומיים. אם רכב אוטונומי יצטרך להעביר שאילתה לחברה שייצרה אותו, הוא לרוב ישלח את זה ל-Core – בסיס המערכת. לפעולה זו לוקח זמן רב (במונחים הרלוונטיים) לעבור, ולכן עד שיקבל את התשובה הוא ידרוס חמישה אנשים לפחות.   "ובחזרה אלינו - יצרניות התקשורת הגדולות ביותר מבינות שהן חייבות שמערכות התקשורת יעבדו מהר הרבה יותר. התשובה לשאלה הזו היא לעבור לתחום ה-EDGE – קצה. הכוונה היא שהתשובה תגיע אל הרכב, או במקרה שלנו אל לקוחות ספקית התקשורת – הרבה יותר מהר. חברות התקשורת בוחרות להחליף את מערכות החומרה (hardware) שלהן בתוכנות (Software), זאת על מנת לשפר הן את היעילות שלהן בענף".    מה פיתחתם? מרום: "המערכת אותה פיתחה חברת הבת שלנו Edgility היא מערכת הפעלה עבור ה-EDGE, שפועלת על שתי מערכות מיקרופרוססינג שבחרנו להציג לשוק. ברמת התפעול – המערכת מסוגלת להפעיל ברמת המיליון דיבייסזים בו זמנית. כמו כך, היא יודעת לרוץ על חומרות שונות ולתת סוגים של שירותים שעד כה לא היו קיימים".   האם חברות נוספות בתחום ירכשו מכם את המערכת? מרום: "אנחנו מנהלים משאים ומתנים עם החברות הגדולות בתחום התקשורת ויתכן ונסגור עסקאות נוספות בעתיד. העסקה עם סיטיפייבר מהווה אמון גדול במערכת שלנו, ואנו מאמינים שחברות נוספות יצטרפו לרכישה מיד אחריה."   האם ביצעתם עסקאות נוספות עם התוכנה? מרום: "מכרנו לסימקס – יצרן הבטון השני בגודלו בעולם. כעת אנחנו מנהלים משא ומתן גם עם היצרן הראשון בגודלו בעולם. לפני העסקה שלנו עם סימקס, לחברה היו מספר רב של לקוחות כאשר כל אחד דרש יציקות בטון שונות ושהכילו הרבה חומרים שונים. בכך נאלצו אותן חברות להזמין בהזמנה מיוחדת – יום או יומיים מראש. המערכת שסיפקנו לו מאפשרת לו ליצוק את החומרים תוך שעה אחת בלבד, דבר שמאפשר לו לעבוד בצורה נוחה יותר ומשתלמת יותר אל מול הלקוחות שלו."   אתם מתמקדים יותר בצמיחה או ברווח? מרום מסרב לקבל החלוקה הזו: "לאורך כל ההיסטוריה התמקדנו גם ברווח וגם בצמיחה. מנגד, את הרוב המכריע של הפיתוח עשינו מהמקורות שלנו - מעולם לא גייסנו כספים מקרנות או מהלוואות מבנקים. "קיימים שני סוגים של חברות – חד קרן, וגמל. חברת חד הקרן לא פעם נאלצת לצבור ולהרוויח המון כסף, ובתקופות קשות הרבה יותר קשה לה לתפקד (התקופה בה אנחנו נמצאים כרגע לצורך העניין). מנגד, יש גם חברות מסוג גמל. הכוונה היא שחברות מסוג זה אינן דורשות כסף רב, ולכן הן הרבה יותר יציבות לתקופה הארוכה – אין פה שאלה של כמה החברה תעלה או תרד, אלא רק העובדה שהיא תוכל לשרוד גם תקופות קשות כמו היום וגם תקופות טובות כמו בחצי השנה הקודמת בשוק".   איפה אתה רואה את החברה בעתיד? "סמנכ"ל הכספים שלנו, מוטי נגר, יחליף אותי בחודש ינואר הקרוב. אני עובד עם מוטי קרוב ל-17 שנים, כאשר מתוכן ב-8 שנים הראשונות הוא שיווק את החברה אבל בכל מקרה אני לא מתכוון להיעלם. אומנם הגעתי לגיל פנסיה, אך אחרי 30 שנה כמנכ"ל החברה צריך לדעת מתי לפנות את הכיסא. "אני מאמין שהחברה תגדל ותצמח בשנים הקרובות, על ידי צמיחה אדירה בשתי החטיבות שלנו – השאלה היחידה היא כמה. כמובן שזה בעיקר תלוי בנו ובאיך נקדם עסקאות וטכנולוגיות, אבל זה גם תלוי במידה רבה גם בגורמי מאקרו עליהם אין לנו השפעה (אינפלציה, מיתון, ריביות וכדומה), ולכן אין לי באמת תשובה".   באטמ נסחרת בשווי שוק של 530 מיליון שקל ומדווחת על תוצאותיה פעם בחצי שנה. בדוחות למחצית הראשונה של 2022 דיווחה באטמ על הכנסות של כ-57.5 מיליון דולר, ירידה של כ-10% לעומת אשתקד, אז הסתכם הנתון בכ-64.2 מיליון דולר. הרווח התפעולי נפל גם הוא בכ-26%, זאת לאחר שהצטמצם מ-24.7 מיליון דולר לכ-18.2 מיליון דולר. שולי הרווח צנחו גם הם ב-7%, כאשר קטנו מכ-38.4% לכדי 31.6%. ה-EBIDTA עמד על כ-3.7 מיליון דולר, צניחה עגומה של כ-57% ביחס לאשתקד – אז רשמה 8.7 מיליון דולר. החברה דיווחה על רווח נקי של כ-670 אלף דולר, נפילה משמעותית לעומת 12 מיליון דולר אשתקד.   מניית באטמ נסחרת במחיר של שקל למניה, צניחה של 64% מתחילת השנה ו-81% מהשיא בזמן הקורונה, יולי 2020. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנשים 21/10/2022 11:18
    הגב לתגובה זו
    "יועץ הקורונה לנתניהו" הוא......רופא שיניים!?!?!?
  • 2.
    דן 20/10/2022 14:40
    הגב לתגובה זו
    בדיחה עלובה בטח הרווח יהיה 10 אלף דולר בשנה מהחוזה. האופטימיות שהבעלים מפיץ היא פשוט הונאה לדעתי האישית. ועוד משהו מצחיק מאוד הכתב כתב הסוף הכתבה שבאטמ נסחרת בשווי של 530 אלף שח חחחחה גדול.
  • 1.
    אנונימי 20/10/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    באולפן עם שרון גל עם עט בכיס ותדבר שטויות.מה עשית למנייה דפקת אותי בעשרים אלף שקל תודה רבה לך ממש תותח על תמשיל לפרוח ולעשות נזקים במקום אחר.איזה מנייה דפוקה לא אחזור לקרן שלי גם עוד 20 שנה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.