ראיון

"מצפים לעוד עסקאות בקרוב. אני פורש אבל לא מתכוון להיעלם"

כך אומר מנכ"ל באטמ הפורש דר' צבי מרום בראיון לביזפורטל אחרי שחתמה על הסכם ל-5 שנים עם ספקית התקשורת הבריטית הגדולה CityFibre בתמורה ל-700 אלף דולר בשנה, או 1% מהכנסות החברה; מניית באטמ צללה ב-64% מתחילת השנה. לאן החברה הולכת מכאן?
תומר אמן | (3)

האם הבריטים יסיימו לבאטמ 0% , חברת ייצור מערכות התקשורת והסייבר (ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה), את התקופה הלא טובה ויפתחו בפניה אפשרויות חדשות לצמיחה? בבאטמ נשמעים אופטימיים ומקווים מאוד שזה מה שיקרה. הם מפזרים הרבה הבטחות-תקוות לפריצת דרך ביחס למערכות התקשורת, השאלה כמובן אם זה יצליח. השוק בינתיים לא מאמין במניה וזו התרסקה ב-64% מתחילת השנה, על רקע הוצאתה ממדד הפוטסי ו-81% בשנתיים האחרונות. באטמ כי דיווחה כי הגיעה להסכם מול חברת התקשורת הבריטית הגדולה, סיטיפייבר (CityFibre) לאספקה של השירות של באטמ, ה-Edgility, בתקופה של 5 שנים ו-3.5 מיליון דולר בסך הכל, כלומר הכנסה של כ-700 אלף דולר בשנה לבאטמ. זה לא הרבה כסף אבל עדיין, מדובר על 1% מהכנסותיה של באטמ, ובחברה מקווים שבעקבותיה יגיעו גם חברות נוספות.  הרומן בין החברות החל בפיילוט לפני 3 חודשים, וכעת סיטיפייבר החליטה להחליף את מערכותיה במערכת של באטמ. סיטיפייבר מספקת חיבור לאינטרנט בבית (WiFi) ובסלולר (5G). לחברה כ-1,500 לקוחות והיא גייסה לאחרונה 5.5 מיליארד דולר.    דר' צבי מרום, מנכ"ל באטמ, יפרוש מתפקידו בסוף השנה ובראיון לביזפורטל הוא מספר על ההסכם החדש, על המחליף שלו ולאן הוא רואה את החברה שלו ממשיכה מכאן: מה בעצם תספקו לסיטיפייבר? מרום: "אקביל את השאלה שלך לטכנולוגיה אחרת – רכבים אוטונומיים. אם רכב אוטונומי יצטרך להעביר שאילתה לחברה שייצרה אותו, הוא לרוב ישלח את זה ל-Core – בסיס המערכת. לפעולה זו לוקח זמן רב (במונחים הרלוונטיים) לעבור, ולכן עד שיקבל את התשובה הוא ידרוס חמישה אנשים לפחות.   "ובחזרה אלינו - יצרניות התקשורת הגדולות ביותר מבינות שהן חייבות שמערכות התקשורת יעבדו מהר הרבה יותר. התשובה לשאלה הזו היא לעבור לתחום ה-EDGE – קצה. הכוונה היא שהתשובה תגיע אל הרכב, או במקרה שלנו אל לקוחות ספקית התקשורת – הרבה יותר מהר. חברות התקשורת בוחרות להחליף את מערכות החומרה (hardware) שלהן בתוכנות (Software), זאת על מנת לשפר הן את היעילות שלהן בענף".    מה פיתחתם? מרום: "המערכת אותה פיתחה חברת הבת שלנו Edgility היא מערכת הפעלה עבור ה-EDGE, שפועלת על שתי מערכות מיקרופרוססינג שבחרנו להציג לשוק. ברמת התפעול – המערכת מסוגלת להפעיל ברמת המיליון דיבייסזים בו זמנית. כמו כך, היא יודעת לרוץ על חומרות שונות ולתת סוגים של שירותים שעד כה לא היו קיימים".   האם חברות נוספות בתחום ירכשו מכם את המערכת? מרום: "אנחנו מנהלים משאים ומתנים עם החברות הגדולות בתחום התקשורת ויתכן ונסגור עסקאות נוספות בעתיד. העסקה עם סיטיפייבר מהווה אמון גדול במערכת שלנו, ואנו מאמינים שחברות נוספות יצטרפו לרכישה מיד אחריה."   האם ביצעתם עסקאות נוספות עם התוכנה? מרום: "מכרנו לסימקס – יצרן הבטון השני בגודלו בעולם. כעת אנחנו מנהלים משא ומתן גם עם היצרן הראשון בגודלו בעולם. לפני העסקה שלנו עם סימקס, לחברה היו מספר רב של לקוחות כאשר כל אחד דרש יציקות בטון שונות ושהכילו הרבה חומרים שונים. בכך נאלצו אותן חברות להזמין בהזמנה מיוחדת – יום או יומיים מראש. המערכת שסיפקנו לו מאפשרת לו ליצוק את החומרים תוך שעה אחת בלבד, דבר שמאפשר לו לעבוד בצורה נוחה יותר ומשתלמת יותר אל מול הלקוחות שלו."   אתם מתמקדים יותר בצמיחה או ברווח? מרום מסרב לקבל החלוקה הזו: "לאורך כל ההיסטוריה התמקדנו גם ברווח וגם בצמיחה. מנגד, את הרוב המכריע של הפיתוח עשינו מהמקורות שלנו - מעולם לא גייסנו כספים מקרנות או מהלוואות מבנקים. "קיימים שני סוגים של חברות – חד קרן, וגמל. חברת חד הקרן לא פעם נאלצת לצבור ולהרוויח המון כסף, ובתקופות קשות הרבה יותר קשה לה לתפקד (התקופה בה אנחנו נמצאים כרגע לצורך העניין). מנגד, יש גם חברות מסוג גמל. הכוונה היא שחברות מסוג זה אינן דורשות כסף רב, ולכן הן הרבה יותר יציבות לתקופה הארוכה – אין פה שאלה של כמה החברה תעלה או תרד, אלא רק העובדה שהיא תוכל לשרוד גם תקופות קשות כמו היום וגם תקופות טובות כמו בחצי השנה הקודמת בשוק".   איפה אתה רואה את החברה בעתיד? "סמנכ"ל הכספים שלנו, מוטי נגר, יחליף אותי בחודש ינואר הקרוב. אני עובד עם מוטי קרוב ל-17 שנים, כאשר מתוכן ב-8 שנים הראשונות הוא שיווק את החברה אבל בכל מקרה אני לא מתכוון להיעלם. אומנם הגעתי לגיל פנסיה, אך אחרי 30 שנה כמנכ"ל החברה צריך לדעת מתי לפנות את הכיסא. "אני מאמין שהחברה תגדל ותצמח בשנים הקרובות, על ידי צמיחה אדירה בשתי החטיבות שלנו – השאלה היחידה היא כמה. כמובן שזה בעיקר תלוי בנו ובאיך נקדם עסקאות וטכנולוגיות, אבל זה גם תלוי במידה רבה גם בגורמי מאקרו עליהם אין לנו השפעה (אינפלציה, מיתון, ריביות וכדומה), ולכן אין לי באמת תשובה".   באטמ נסחרת בשווי שוק של 530 מיליון שקל ומדווחת על תוצאותיה פעם בחצי שנה. בדוחות למחצית הראשונה של 2022 דיווחה באטמ על הכנסות של כ-57.5 מיליון דולר, ירידה של כ-10% לעומת אשתקד, אז הסתכם הנתון בכ-64.2 מיליון דולר. הרווח התפעולי נפל גם הוא בכ-26%, זאת לאחר שהצטמצם מ-24.7 מיליון דולר לכ-18.2 מיליון דולר. שולי הרווח צנחו גם הם ב-7%, כאשר קטנו מכ-38.4% לכדי 31.6%. ה-EBIDTA עמד על כ-3.7 מיליון דולר, צניחה עגומה של כ-57% ביחס לאשתקד – אז רשמה 8.7 מיליון דולר. החברה דיווחה על רווח נקי של כ-670 אלף דולר, נפילה משמעותית לעומת 12 מיליון דולר אשתקד.   מניית באטמ נסחרת במחיר של שקל למניה, צניחה של 64% מתחילת השנה ו-81% מהשיא בזמן הקורונה, יולי 2020. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנשים 21/10/2022 11:18
    הגב לתגובה זו
    "יועץ הקורונה לנתניהו" הוא......רופא שיניים!?!?!?
  • 2.
    דן 20/10/2022 14:40
    הגב לתגובה זו
    בדיחה עלובה בטח הרווח יהיה 10 אלף דולר בשנה מהחוזה. האופטימיות שהבעלים מפיץ היא פשוט הונאה לדעתי האישית. ועוד משהו מצחיק מאוד הכתב כתב הסוף הכתבה שבאטמ נסחרת בשווי של 530 אלף שח חחחחה גדול.
  • 1.
    אנונימי 20/10/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    באולפן עם שרון גל עם עט בכיס ותדבר שטויות.מה עשית למנייה דפקת אותי בעשרים אלף שקל תודה רבה לך ממש תותח על תמשיל לפרוח ולעשות נזקים במקום אחר.איזה מנייה דפוקה לא אחזור לקרן שלי גם עוד 20 שנה
מחלבות גד
צילום: מחלבות גד

מחלבות גד הונפקה בתל אביב לפי שווי של 725 מיליון שקל

החברה גייסה 280 מיליון שקל בהנפקה שנרשמה בביקושי יתר של פי שלושה; כ־210 מיליון יוזרמו להשקעות ולפירעון חוב, ו־70 מיליון ממכירת מניות של גרין לאנטרן, דיסקונט קפיטל ומגדל.

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחלבות גד הנפקה

מחלבות גד, אחת מיצרניות הגבינות המובילות בישראל, השלימה בהצלחה את הנפקת המניות שלה בבורסה בתל אביב. החברה גייסה 280 מיליון שקל לפי שווי של 725 מיליון שקל "לפני הכסף", מה שמציב את שוויה לאחר ההנפקה על 935 מיליון שקל.


הביקושים להנפקה חצו את רף 900 מיליון שקל, פי שלושה מסכום הגיוס. בסופו של דבר, כ־210 מיליון שקל יוזרמו ישירות לחברה להרחבת פעילותה ולפירעון חובות, ואילו 70 מיליון שקל גויסו ממכירת מניות של בעלי עניין – קרן גרין לאנטרן, דיסקונט קפיטל וחברת הביטוח מגדל. בין הרוכשים בהנפקה נמנו שמות בולטים בשוק ההון המקומי: מור, ילין לפידות, מיטב, כלל ואנליסט. עבורם, מדובר בחשיפה לחברה בעלת נתח משמעותי בשוק הגבינות, אשר מציגה צמיחה מתמשכת ורווחיות עולה בשנים האחרונות. עזרא כהן, מייסד החברה, שבידיו היה חצי מהמניות טרם ההנפקה, בחר שלא למכור מניות, כשהוא מחזיק כ־40% מהמניות.


הגיוס הנוכחי מהווה שלב נוסף בתוכנית הצמיחה של מחלבות גד. עיקר הכספים שייכנסו לקופת החברה – כ־200 מיליון שקל – צפויים להיות מופנים להשקעה במחלבה החדשה ובמרכז הלוגיסטי שמוקמים בתימורים. הפרויקט צפוי להכפיל את כושר הייצור של החברה ל־25 אלף טון בשנה, ולהגדיל משמעותית את המכירות והרווחיות עד סוף העשור.


בנוסף, חלק מהתמורה צפוי לשמש לפירעון מסגרות אשראי בהיקף של כ־115 מיליון שקל ולמימוש תוכניות נדל"ן. כך למשל, כהן מתכנן להסב את הקרקע עליה יושבת המחלבה הוותיקה בבת ים לטובת הקמת מגדל בן 35 קומות.


החברה, שהוקמה ב־1985, מחזיקה כיום בנתח של כ־6% משוק החלב המקומי. עם זאת, היא שחקן מוביל בתחומים ייחודיים: 37% מנתח שוק הגבינות המלוחות, 32% בקטגוריית הלאבנה, 29% בגבינות מיוחדות ו־19% בגבינות שמנת. מגוון המוצרים כולל גבינות בקר, עיזים וכבשים, לצד יוגורטים, רטבים וקינוחים.