נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: דודי מוסקוביץ
ראיון

"אגד נכנסת לעשור מלא באפשרויות בעבורה; ניכנס גם לתחומים חדשים"

מנכ"ל קיסטון נבות בר: "כגוף פיננסי גדול, יש לנו הרבה מה לתרום לאגד בתוך אותם מכרזים עליהם היא מתמודדת; כניסת מתחרים כמו אלקטרה ואחרים זה הסימן הטוב ביותר לכך שהתעשייה שוקקת ואנשים רואים את הפוטנציאל"
דור עצמון | (8)

קרן ההשקעות קיסטון ריט העוסקת בתשתיות-התפלת מים, אנרגיה מסורתית ומתחדשת, תחבורה ותקשורת, השלימה את עסקת הרכישה של 60% מחברת אגד בתמורה ל-2.961 מיליארד שקל. לאחר השלמת העסקה גדל שווי הנכסים של קיסטון לסך של כ-2.55 מיליארד שקל וההון העצמי עומד על כ-1.5 מיליארד שקל. ההכנסות של אגד בחציון הראשון השנה הסתכמו בכ-2.19 מיליארד שקל והרווח הנקי שלה הסתכם בכ-43.6 מיליון שקל.

מניית קיסטון ריט ירדה מתחילת השנה ב-30% למחיר של 6.4 שקל המבטא שווי של 984.8 מיליון שקל. הרווח של החברה במחצית הראשונה השנה הסתכם ב-105.2 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 62.5 מיליון שקל על הכנסות של 55 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 6. בראיון לביזפורטל מדבר מנכ"ל החברה, נבות בר, על השלמת העסקה, השבחתה של אגד ושאר פעילויותיה של קיסטון.

מה המטרה ברכישה של אגד?

"כמו כל העסקאות של קיסטון, אנחנו משקיעים בנכסי תשתית שאמורים לייצר גם תזרים מזומנים יציבי ואיכותי לטווח ארוך למשקיעים שלנו וגם להביא פוטנציאל השבחה שיתממש בידיים של קיסטון ולהביא עליית ערך למשקיעים. אגד עונה על כל הפרמטרים הללו כיוון שהיא גם חברה שמייצרת מזומנים ורווחים בהיקפים מאוד גדולים - החברה עומדת בקצב של 300 מיליון שקל רווח נקי השנה נכון לעכשיו.

"לאגד יש תכנית התייעלות עליה היא חתמה עם המדינה כך שב-5 השנים האחרונות אגד נפרדה מ-250 עובדים כל שנה. המדינה היא זו שדרשה את ההתייעלויות הללו במסגרת הסכם התפעול החדש שלה עם אגד והעובדים משתפים עם זה פעולה. מדובר לרוב באנשים שקרובים ממילא לגיל הפנסיה והסידור הזה מתאים להם כאשר הם מקבלים חבילת פרישה עם מענקים והטבות שונות. מדובר במשהו שגורם לרווחיות של אגד לאורך השנים לגדול עוד יותר".

איך אתם מתכוונים לפתח ולהשביח את אגד?

"אגד מייצרת ערימה של כסף ויש לה פוטנציאל צמיחה גדול עוד יותר. אגד היא פלטפורמת התחבורה הגדולה ביותר בישראל עם פריסה של אלפי אוטובוסים ונהגים ועם מיליון נוסעים ביום. מדינת ישראל נמצאת בכאוס תחבורתי ולכן אגד נכנסת לעשור שהוא מלא באפשרויות בעבורה. המדינה משקיעה מיליארדים בנתיבי תחבורה מהירים, חניוני 'חנה וסע', אגרות גודש, רכבות קלות ועוד. כל אלו מהווים נדבך חשוב בפוטנציאל הצמיחה של החברה. אגד תפעיל את הקו האדום הראשון בתל אביב, פתחה שווקים בהולנד ובפולין וזוכה שם במכרזים, מתמודדת על הפעלת הנתיבים המהירים בכביש 5 ועוד. לנו, כגוף פיננסי גדול, יש הרבה מה לתרום לאגד בתוך אותם מכרזים עליהם היא מתמודדת".

האם יהיה צורך בפיטורים של עובדים נוספים?

"קשה לייעל חברה שהתחילה כאגודה שיתופית העובדת בצורה שיוויונית ולהפוך אותה לחברה שעובדת במתודולוגיה תחרותית. לשמחתנו, אגד כבר התחייבה על תכנית התייעלות אל מול המדינה והגיעה עימה להבנות עם העובדים, ההסתדרות וכו'. לכן מבחינה זו אין לנו מה לדאוג מלבד להמשיך ליישם את אותה תכנית התייעלות עליה כבר חתמה החברה. ההתייעלות הזו תביא להשבחת הנכס ולהגדלת הרווחים שלו. יש מצוקת נהגים ולכן מי שרוצה לנהוג ינהג".

איך תשמרו על נתח השוק של אגד? התחרות גוברת, הרי גם אלקטרה נכנסו לתחום עם רכישת אפיקים.

"כניסת מתחרים כמו אלקטרה ואחרים זה הסימן הטוב ביותר לכך שהתעשייה שוקקת ואנשים רואים את הפוטנציאל. כל חברות התחבורה הציבוריות המשמעותיות החליפו ידיים בשנים האחרונות מהמייסדים שלהן לגופים גדולים. מדובר בשוק שוקק חיים שצפויה בו עליית ערך וצריך להיות שם. כמות האוטובוסים, כמות הקווים, אורך הקווים בכל הארץ - גם כדי להזין רכבות - תגדל ותגבר. נתמודד במכרזים השונים, נעשה פיתוח עסקי, ניכנס לתחומים חדשים ונגדיל את אלו הקיימים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה שלום שאר הפעילות בקיסטון מלבד אגד?

"קיסטון מחזיקה היום ארסנל נכסים איכותי בתחום האנרגיה, יש לנו אחיזה יפה בתחום האנרגיה הקונבנציונאלית בתחנות כוח ברמת חובב ובחגית, בנוסף יש לנו אחזקות בחברה של אנרגיה מתחדשת שעושה צעדים שיתחילו להראות בקרוב סימני פיתוח וצמיחה. יש לנו החזקה במתקן התפלה באשקלון, אנחנו משקיעים בפיתוח פריסה של סיבים אופטיים בין-יבשתיים מאיטליה עד הודו, נכנסו לחברה בספרד בשלב מאוד מוקדם שלה שצומחת יפה בתחום פריסת עמדות טעינה לרכבים חשמליים.

אנחנו מגוונים בעסקי התשתית וזה נכון שאחרי עסקת אגד המשקל של התחבורה הציבורית והמשקל של האנרגיה הם פחות או יותר שווים, עם למעלה מ-40% לכל אחת מהן בהפרוטפוליו שלנו. אני מניח שהעסקאות הבאות תהיינה בתחומים אחרים מתחבורה ציבורית".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יוקר חודשי חופשי ברמה מטורפת שלא לצורך. (ל"ת)
    תלתלים 10/10/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    dw 09/10/2022 19:08
    הגב לתגובה זו
    בהנחת 100 מלשח שנתי קיסטון קנו את אגד לפי מכפיל 29. זה די יקר.
  • 6.
    אחד שיודע 09/10/2022 18:24
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט נראה איך מפשירים לבניה תחנות ישנות, דוגמת בת גלים בחיפה. הפריארים שירותו לקנות דירות במימון ומינוף , ישלמו על הקניה.
  • 5.
    דרור 09/10/2022 14:51
    הגב לתגובה זו
    אגד חברה שוויונית חחחחחחחח הצחקתם את סבתא שלי
  • 4.
    אמיר 09/10/2022 14:50
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא רצה להשתתף
  • 3.
    יוסי 08/10/2022 22:27
    הגב לתגובה זו
    יש מחסור בניהול מקצועי ונהגים, חלומות לא חסר וזה בחינם. צריך לשנות את כיוון הפעלת תפעול התחבורה לידי הממשלה אחרת האזרחים ימשיכו לסבול.
  • 2.
    יוגב נהג ותיק 08/10/2022 22:13
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהורידו לנו את ההפסקות, אין זמן לארוחות, אין זמן ולפעמים אין מקום להתפנות. סידורי העבודה צפופים(כמו מפת קורונה)..
  • 1.
    מבין2 08/10/2022 20:51
    הגב לתגובה זו
    אתה צריך לדווח על מוניטין שלילי בגובה מיליארדים
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.