רוני על דור סאפיינס
צילום: יוסי אלוני
דוחות

סאפיינס מפספסת בשורה העליונה ובשורה התחתונה

החברה רושמת הכנסות בהיקף 118.6 מיליון דולר ורווח למניה של 27 סנט; החברה מורידה את צפי ההכנסות השנתי והמניה צוללת 6%
דור עצמון | (3)

חברת סאפיינס סאפיינס 0.07% הישראלית, העוסקת בפיתוח ואספקת פתרונות תוכנה לתחומים הפיננסים, רושמת ברבעון השני הכנסות בהיקף 118.6 מיליון דולר לעומת צפי של 122.4 מיליון דולר. הרווח המתואם למניה עומד על 27 סנט לעומת צפי האנליסטים שעמד על 29 סנט.

הרווח התפעולי (Non-GAAP) ברבעון עלה בכ-4.8% לכ-20.7 מיליון דולר, לעומת כ-19.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי (Non-GAAP) ברבעון עלה לכ-17.5%, בהשוואה לכ-17.2% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה (Non-GAAP) ברבעון הסתכם בכ-15 מיליון דולר (0.27 דולר למניה בדילול מלא), לעומת כ-16 מיליון דולר (0.29 דולר למניה בדילול מלא) ברבעון המקביל אשתקד.

מניית סאפיינס שנסחרת בארץ ובחו"ל ירדה מתחילת השנה ב-26% למחיר של 78.4 שקל המבטא שווי של 4.32 מיליארד שקל. הרווח של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-14 מיליון שקל על הכנסות של 117.7 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הרוויחה החברה 47.3 מיליון שקל על הכנסות של 461 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 29.

רוני על-דור נשיא ומנכ"ל סאפיינס: "ההכנסות רשמו עלייה של 3.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. על בסיס שערי מטבע קבועים מייצגים, הציגה החברה שיעור צמיחה אורגנית של 8.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. אנחנו רואים גידול בהזדמנויות שלנו בצפון אמריקה, לצד צבר הזמנות חזק מאוד שיש לנו באירופה ובשאר העולם. סאפיינס הורידה היום את צפי ההכנסות שלה מטווח של 495-500 מיליון דולר ל-480-485 מיליון דולר לשנת 2022, ומנגד החברה מעדכנת מעלה את תחזית שיעור הרווח התפעולי מטווח של 17.4%-17.6%, לטווח של 17.5%-17.7%. שינוי זה בהכנסות נובע בעיקר מהשפעת מט"ח שלילית וכן מעיכוב של חתימה על עסקה גדולה באירופה. על בסיס שערי מטבע קבועים מייצגים, אנו צפויים להציג ב-2022 גידול של 9.5% בהכנסות לעומת 2021. הודענו היום שדירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד במזומן בסך של 0.23 דולר למניה, או 12.7 מיליון דולר בסך הכל בגין ששת החודשים הראשונים של 2022".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מדהים איך חברות הפח האלו מחזיקות שנים (ל"ת)
    נילס 04/08/2022 00:49
    הגב לתגובה זו
  • עמי 11/08/2022 12:39
    הגב לתגובה זו
    לקרוא לסאפיינס פח זה זה חוסר הבנה בסיסי
  • dw 04/08/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    זה היה הזוי איך לייבפרסון המפסידה, או בקושי רווחית, נסחרה יותר גבוה מסאפיאנס המציגה תוצאות עדיפות לאורך זמן (שנים)
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?