"רמת החיים זינקה באופן מלאכותי. עכשיו היא יורדת, בצדק"
"מה שצריך לקרות עכשיו הוא תהליך של התאמה שבו חוזרים למציאות. כלומר רמת החיים הייתה גבוהה באופן מלאכותי בגלל הדפסת כסף, זה גרם לאנשים לתחושת עושר, לניפוח של מחירי דירות, ועל כל זה התבססה הצמיחה. זה לא יכול להמשיך. צריך תהליך של התכנסות שבו רמת החיים תחזור למקום האמיתי שלה". אומר ד"ר אביחי שניר מהאקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן, בראיון לביזפורטל. "השאלה איך עושים את התהליך הזה? מהרגע שהבנקים המרכזיים הבינו את זה, הם אמרו שהתהליך הוא עליית ריבית - כדי לאותת לאנשים שהם לא יכולים להוציא כל כך הרבה, מחירי הנכסים גבוהים מדי, שהם לא יכולים לבנות על השווי הגבוה הזה, ולכן הם התחילו להעלות ריבית ולאותת לאנשים - תרגיעו. העניין הוא שזה קרה מאוחר מדי, היו צריכים לעשות את זה קודם ולהבין שרמת החיים לא יכולה להיות קודם. עכשיו כשמנסים לעשות את זה מאוחר מדי, אתה רואה ששוק ההון נופל".
-האינפלציה זה תשלום על חגיגת פיזור הכספים בקורונה?
"במידה רבה כן. הממשלות הזרימו כסף לשוק, זה התבטא בהרבה דרכים 750 שקל לכל אזרח, פעמיים. בארה"ב זה היה צ'ק לכל אזרח. באנגליה כנ"ל. הזרמת הכסף חלק ממנה מומן על ידי חובות ומי שקנה את החובות האלה היו הבנקים המרכזיים. היום אסור לבנקים מרכזיים לממן ישירות ממשלות, אסור להן לתת הלוואה לממשלה, מהזיכרון שאיך זה יצר אינפלציה בשנות ה-70 וה-80. הבנקים המרכזיים עקפו את זה במה שנקרא 'הקלות כמותיות' - כלומר הם כבר לא קונים ישירות אג"חים מהממשלה, אבל כן קונים אג"חים מהציבור שהממשלה מכרה לו. אבל בסוף מי שמחזיק את האג"חים הממשלתיים האלה זה הבנק המרכזי. בקורונה זה הגיע לממדים עצומים, ומה שקרה זה שהממשלה חילקה כסף לאזרחים, מי שקנה את הכסף ומי שמימן את החוב הזה היה הבנק המרכזי. אם לא, היו מקבלים כאן אינפלציה. אם הדפסת כסף הייתה עובדת, היינו חיים בעולם נהדר וכל הזמן היו מדפיסים כסף כדי להעלות את רמת החיים, אבל אין דבר כזה, הדפסת כסף זה אינפלציה".
-איך האינפלציה התחילה להרים את הראש רק עכשיו?
"בזמן הקורונה, כל עוד היא השתוללה, הצמיחה הייתה מאד מדוכאת. אנשים לא עבדו, אנשים פחדו, היכולת להוציא כסף הייתה מוגבלת כי היו תקועים בבית. ברגע שהקורונה השתחררה, אנשים שצברו את הכסף כי לא הוציאו אותו בקורונה, התחילו להוציא אותו על כל מיני דברים, ואז התחילו לראות כל מיני עליות מחירים - בהתחלה זה היה מורכב כמו למשל בתיירות. ולאט לאט זה התפשט. בנוסף, היציאה מהקורונה לא הייתה אחידה. לאנשים היה הרבה כסף לקנות, אז הרבה כסף רדף אחרי מוצרים, ומחירים התחילו לטוס מעלה. בהתחלה שהמחירים עלו, הבנקים המרכזיים לא רצו להפסיק את ההדפסה של הכסף כי הפחד שלהם היה שאם יעצרו את ההדפסה, שוק ההון ייפול. אז הם אמרו - המחירים עולים אך זה זמני, זה לא באמת אינפלציה, זה רק עליות מחירים. לא עצרו מספיק מהר, הביקושים המשיכו להישאר גבוהים, האינפלציה המשיכה לעלות, ואז נכנס פתאום רוסיה והפלישה לאוקראינה, והעלתה את המחירים עוד. ואז פתאום הבינו שצריכים להגיב. הם היו צריכים להגיב חצי שנה קודם". צפו בראיוןTV
.
- 7.עולם גאונים בדיעבד (ל"ת)רון 27/06/2022 12:18הגב לתגובה זו
- 6.שיין 27/06/2022 11:23הגב לתגובה זוכתבה מוזמנת ומגמתית. קשקושים במיץ. האזרחים מתלוננים ובצדק על יוקר המחייה שיזום עי הממשלה ע"י התלת מיסים על מוצרים שבשליטתה המלאה כגון דלק, חשמל, מים,. העלאה שגורמת ישירות להעלאת מחירים כוללת במשק. הממשלה הארורה הזו וליברמן בראשה אחראים ישירות ליוקר המלייה הנוכחי ולא כל הקשקושים שבכתבה. ברוך שפטרנו מעונשו של זה..
- חוסר הבנה ברמה הבסיסית ביותר (ל"ת)רני 28/06/2022 07:43הגב לתגובה זו
- 5.איזה גאון (ל"ת)d 27/06/2022 08:14הגב לתגובה זו
- 4.מיקליס 26/06/2022 20:18הגב לתגובה זוהלילה מכריזים פשיטת רגל טכנית לרוסים על חובותיהם, הם יכולים ורוצים להחזיר אבל הסנקציות מונעות זאת מהם כי הכסף מולהם ולא מגיע למשקיעים, לפי החוזים הרוסים יכולים להחזיר את החוב ברובל וזה מה שהם עושים, השאלה אם המשקיעים יאספו את הכסף שקשה להגיע אליו, לרוסים לא איכפת כי זה לא משפיע עליהם בשום צורה, רק על המשקיעים שאחרי זה יהיו עצבניים על האמריקנים כי הם הגורם לבעיה, זה יפתח תיבת פנדורה כזו שהאמריקנים יצטערו עליה בהמשך כי כולם יברחו כמו מאש מהדולר כי אמריקה לא אמינה, האינפצליה פתרה את מלחמת הסחורות ולא צריך לאגור יותר דולרים כדי להחליש את המטבע המקומי כדי להיות אטרקטיבי לייצוא סחורות, כולם נפטרים מהדולר, מדינות עוברות למסחר במטבעות מקומיים והדולר יילך ויישחק, החוב הלאומי המטורף של אמריקה לא יאפשר להם להחזיר בהמשך את החובות והם בעצמם יפשטו רגל, הדפסת כסף כבר לא תעזור כי לא יהיה בשבילו ביקוש והסנקציות שהם הטילו על רוסיה היו ממחשבה שיוכלו להימנע מפשיטת הרגל, יחליפו את רוסיה כיצואנית נפט וגז, תבואה ונשק אבל זה חזר נגדם כמו בומרנג ונגד השותפים שלהם שנמצאים באותה הבעיה והם רק דוחים את הקץ
- 3.ברוך 26/06/2022 20:08הגב לתגובה זועליית המחירים החלה כאשר מחירי התובלה הימית הרקיעו שחקים. זה היה ברור שעליות המחירים בדרך וחבל שהפדרל ריזרב לא התערב בזמן. אפשר להגיד שהוא נרדם בשמירה
- 2.צצ 26/06/2022 18:58הגב לתגובה זומאז המחאה הגדולה שכר הדירה של 3 חד' קפץ מ-500$ לחודש ל-2500$ .כמה הרוויחו אז וכמה היום ?
- 1.יובל 26/06/2022 17:06הגב לתגובה זומרבית שכבות האוכלוסיה סובלות כבר עשרים שנה מגזירה אחרי גזירה , שהביאה למצב חברתי גרוע במדינה. משפחה ממוצעת צריכה שני בני זוג בשלוש עבודות בשביל לחיות בצורה סבירה.הורים במדינה לא יכולים להרים את הראש לחיים אישיים אלא להיות עסוקים בפרנסה כל הזמן. זה לא נורמלי ממצב שלפני עשרים שנה הספיק מפרנס אחד והיום זוגות רבים לא מוצאים את דרכם הכלכלית ומפרקים משפחות על כך.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
