"רמת החיים זינקה באופן מלאכותי. עכשיו היא יורדת, בצדק"
"מה שצריך לקרות עכשיו הוא תהליך של התאמה שבו חוזרים למציאות. כלומר רמת החיים הייתה גבוהה באופן מלאכותי בגלל הדפסת כסף, זה גרם לאנשים לתחושת עושר, לניפוח של מחירי דירות, ועל כל זה התבססה הצמיחה. זה לא יכול להמשיך. צריך תהליך של התכנסות שבו רמת החיים תחזור למקום האמיתי שלה". אומר ד"ר אביחי שניר מהאקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן, בראיון לביזפורטל. "השאלה איך עושים את התהליך הזה? מהרגע שהבנקים המרכזיים הבינו את זה, הם אמרו שהתהליך הוא עליית ריבית - כדי לאותת לאנשים שהם לא יכולים להוציא כל כך הרבה, מחירי הנכסים גבוהים מדי, שהם לא יכולים לבנות על השווי הגבוה הזה, ולכן הם התחילו להעלות ריבית ולאותת לאנשים - תרגיעו. העניין הוא שזה קרה מאוחר מדי, היו צריכים לעשות את זה קודם ולהבין שרמת החיים לא יכולה להיות קודם. עכשיו כשמנסים לעשות את זה מאוחר מדי, אתה רואה ששוק ההון נופל".
-האינפלציה זה תשלום על חגיגת פיזור הכספים בקורונה?
"במידה רבה כן. הממשלות הזרימו כסף לשוק, זה התבטא בהרבה דרכים 750 שקל לכל אזרח, פעמיים. בארה"ב זה היה צ'ק לכל אזרח. באנגליה כנ"ל. הזרמת הכסף חלק ממנה מומן על ידי חובות ומי שקנה את החובות האלה היו הבנקים המרכזיים. היום אסור לבנקים מרכזיים לממן ישירות ממשלות, אסור להן לתת הלוואה לממשלה, מהזיכרון שאיך זה יצר אינפלציה בשנות ה-70 וה-80. הבנקים המרכזיים עקפו את זה במה שנקרא 'הקלות כמותיות' - כלומר הם כבר לא קונים ישירות אג"חים מהממשלה, אבל כן קונים אג"חים מהציבור שהממשלה מכרה לו. אבל בסוף מי שמחזיק את האג"חים הממשלתיים האלה זה הבנק המרכזי. בקורונה זה הגיע לממדים עצומים, ומה שקרה זה שהממשלה חילקה כסף לאזרחים, מי שקנה את הכסף ומי שמימן את החוב הזה היה הבנק המרכזי. אם לא, היו מקבלים כאן אינפלציה. אם הדפסת כסף הייתה עובדת, היינו חיים בעולם נהדר וכל הזמן היו מדפיסים כסף כדי להעלות את רמת החיים, אבל אין דבר כזה, הדפסת כסף זה אינפלציה".
-איך האינפלציה התחילה להרים את הראש רק עכשיו?
"בזמן הקורונה, כל עוד היא השתוללה, הצמיחה הייתה מאד מדוכאת. אנשים לא עבדו, אנשים פחדו, היכולת להוציא כסף הייתה מוגבלת כי היו תקועים בבית. ברגע שהקורונה השתחררה, אנשים שצברו את הכסף כי לא הוציאו אותו בקורונה, התחילו להוציא אותו על כל מיני דברים, ואז התחילו לראות כל מיני עליות מחירים - בהתחלה זה היה מורכב כמו למשל בתיירות. ולאט לאט זה התפשט. בנוסף, היציאה מהקורונה לא הייתה אחידה. לאנשים היה הרבה כסף לקנות, אז הרבה כסף רדף אחרי מוצרים, ומחירים התחילו לטוס מעלה. בהתחלה שהמחירים עלו, הבנקים המרכזיים לא רצו להפסיק את ההדפסה של הכסף כי הפחד שלהם היה שאם יעצרו את ההדפסה, שוק ההון ייפול. אז הם אמרו - המחירים עולים אך זה זמני, זה לא באמת אינפלציה, זה רק עליות מחירים. לא עצרו מספיק מהר, הביקושים המשיכו להישאר גבוהים, האינפלציה המשיכה לעלות, ואז נכנס פתאום רוסיה והפלישה לאוקראינה, והעלתה את המחירים עוד. ואז פתאום הבינו שצריכים להגיב. הם היו צריכים להגיב חצי שנה קודם". צפו בראיוןTV
.
- 7.עולם גאונים בדיעבד (ל"ת)רון 27/06/2022 12:18הגב לתגובה זו
- 6.שיין 27/06/2022 11:23הגב לתגובה זוכתבה מוזמנת ומגמתית. קשקושים במיץ. האזרחים מתלוננים ובצדק על יוקר המחייה שיזום עי הממשלה ע"י התלת מיסים על מוצרים שבשליטתה המלאה כגון דלק, חשמל, מים,. העלאה שגורמת ישירות להעלאת מחירים כוללת במשק. הממשלה הארורה הזו וליברמן בראשה אחראים ישירות ליוקר המלייה הנוכחי ולא כל הקשקושים שבכתבה. ברוך שפטרנו מעונשו של זה..
- חוסר הבנה ברמה הבסיסית ביותר (ל"ת)רני 28/06/2022 07:43הגב לתגובה זו
- 5.איזה גאון (ל"ת)d 27/06/2022 08:14הגב לתגובה זו
- 4.מיקליס 26/06/2022 20:18הגב לתגובה זוהלילה מכריזים פשיטת רגל טכנית לרוסים על חובותיהם, הם יכולים ורוצים להחזיר אבל הסנקציות מונעות זאת מהם כי הכסף מולהם ולא מגיע למשקיעים, לפי החוזים הרוסים יכולים להחזיר את החוב ברובל וזה מה שהם עושים, השאלה אם המשקיעים יאספו את הכסף שקשה להגיע אליו, לרוסים לא איכפת כי זה לא משפיע עליהם בשום צורה, רק על המשקיעים שאחרי זה יהיו עצבניים על האמריקנים כי הם הגורם לבעיה, זה יפתח תיבת פנדורה כזו שהאמריקנים יצטערו עליה בהמשך כי כולם יברחו כמו מאש מהדולר כי אמריקה לא אמינה, האינפצליה פתרה את מלחמת הסחורות ולא צריך לאגור יותר דולרים כדי להחליש את המטבע המקומי כדי להיות אטרקטיבי לייצוא סחורות, כולם נפטרים מהדולר, מדינות עוברות למסחר במטבעות מקומיים והדולר יילך ויישחק, החוב הלאומי המטורף של אמריקה לא יאפשר להם להחזיר בהמשך את החובות והם בעצמם יפשטו רגל, הדפסת כסף כבר לא תעזור כי לא יהיה בשבילו ביקוש והסנקציות שהם הטילו על רוסיה היו ממחשבה שיוכלו להימנע מפשיטת הרגל, יחליפו את רוסיה כיצואנית נפט וגז, תבואה ונשק אבל זה חזר נגדם כמו בומרנג ונגד השותפים שלהם שנמצאים באותה הבעיה והם רק דוחים את הקץ
- 3.ברוך 26/06/2022 20:08הגב לתגובה זועליית המחירים החלה כאשר מחירי התובלה הימית הרקיעו שחקים. זה היה ברור שעליות המחירים בדרך וחבל שהפדרל ריזרב לא התערב בזמן. אפשר להגיד שהוא נרדם בשמירה
- 2.צצ 26/06/2022 18:58הגב לתגובה זומאז המחאה הגדולה שכר הדירה של 3 חד' קפץ מ-500$ לחודש ל-2500$ .כמה הרוויחו אז וכמה היום ?
- 1.יובל 26/06/2022 17:06הגב לתגובה זומרבית שכבות האוכלוסיה סובלות כבר עשרים שנה מגזירה אחרי גזירה , שהביאה למצב חברתי גרוע במדינה. משפחה ממוצעת צריכה שני בני זוג בשלוש עבודות בשביל לחיות בצורה סבירה.הורים במדינה לא יכולים להרים את הראש לחיים אישיים אלא להיות עסוקים בפרנסה כל הזמן. זה לא נורמלי ממצב שלפני עשרים שנה הספיק מפרנס אחד והיום זוגות רבים לא מוצאים את דרכם הכלכלית ומפרקים משפחות על כך.

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון
דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד
שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%
דלק קבוצה דלק קבוצה 0% מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה
וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.
הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.
ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- דלק רוכשת החזקה בחברת נפט קנדית
- דלק ברווח של 400 מיליון שקל על ישראכרט; מדרוג מעלה את הדירוג לקבוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

היום בבורסה: אלוני חץ, טאואר ובנקים
וול סטריט ירדה אמש, אבל מניות הארביטאז' חוזרות עם עלייה של 0.2% . טאואר 0% ו פורמולה יבלטו עם עלייה של 3%.
בחרנו אתמול לבחון את אלוני חץ אלוני חץ 0% , התזמון שלנו היה נהדר - היום מתברר שאהרון פרנקל מגדיל את ההחזקה, והופך בעצם לבעל הבית בקבוצה.
הדוחות הצביעו על הפסד בשורת הרווח הכולל, בגלל הפרשי שער, אך כשמסתכלים על השורה התפעולית וה-FFO, וה-NOI רואים שיש התייצבות. קחו גם את הפעילויות למטה - אמות ואנרג'יקס ותקבלו חברת החזקות שעוברת משבר, אבל בהחלט עשויה להיות מעניינת למשקיעים לטווח ארוך בזכות דיסקאונט של כ-30% על הנכסים שלה. ואז נזכרנו שאהרון פרנקל רכש נתח, אבל במקביל קיבל גם אופציות ודובר אז על הרחבת החזקתו. אלוני חץ עלתה בכ-10%-15% מאז שהוא נכנס אליה, אבל אם הוא לא יקנה באזורים האלו ובתקופה הקרובה, יש סיכוי שהוא יפספס. נקודה למחשבה.
ובכן, אהרון פרנקל מתקרב לשליטה. פרנקל, רכש מבנק זר אופציה לרכישת 2.4% נוספים בחברה לפי מחיר של 36.5 שקל למניה, מעט מעל מחיר השוק. בנוסף, ברשותו אופציה לרכישת 2.5% נוספים עד סוף השנה. אם יממש את שתי האופציות, הוא יגיע להחזקה של 17.9% כשלנתן חץ 12% בלבד.
למרות השינוי הדרמטי במבנה ההחזקות, פרנקל הבהיר בעבר כי אין בכוונתו להדיח את נתן חץ מתפקיד המנכ״ל. לדבריו, מערכת היחסים הקרובה ביניהם והאמון הרב שחץ נהנה ממנו בשוק ההון יאפשרו שיתוף פעולה גם בעתיד.
- הבורסה ירדה כ-0.9%; טאואר ונובה איבדו 5%
- טאואר זינקה ב-9%, אנלייט יורדת 3% בעקבות הנפקה פרטית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם מניות הבנקים עדיין אטרקטיביות?
מניות הבנקים בהתבסס על הרווחים ברבעון האחרון מבטאים תשואה של 11%-12% בשנה. כשחושבים על זה בצורה קרה - זו השקעה טובה עם סיכון יחסית נמוך. כשחושבים על הסיכונים מבינים שהרגולציה וכמובן מצב המשק משפיעים מאוד על הבנקים ויכולים להיות ה"מוקשים" בהשקעה. מצד אחד - הבנקים עבו את השנים האחרונות בהצלחה. הם אפילו הגדילו רווחים למרות קורונה ומלחמה. מצד שני - אף אחד לא מבטיח שזה יימשך. במילים פשוטות, כשמסתכלים על המספרים הבנקים מעניינים, כשמנסים לחזות את הרגולציה ואת מצב המשק - כל אחד בתחושותיו ויש לזה השלכה על ההחלטה. נראה שרוב אופטימי.