"חברה בלי פרקטיקות של אחריות תאגידית היא בהכרח יותר פגיעה"
הגופים המוסדיים יחויבו מ-1 ביולי הקרוב להתייחס גם להיבטי ESG (אחריות תאגידית), ככל שאלה ישפיעו על ביצועי תיק ההשקעות. תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח, משווה בראיון לביזפורטל חברות למשולש "שבמרכזו יש את החברה, והמשולש מורכב מהצרכנים - אלה שקונים את המוצרים של החברה וצורכים את השירותים של החברה. הצלע השנייה זה המשקיעים, מי שמשקיע ומממן את החברה, והצלע השלישית היא הרגולטור".
במצב כזה, "חברה שלא מאמצת פרקטיות ESG היא בהכרח חברה יותר פגיעה ופחות חסינה. צרכנים פחות ירצו לצרוך אתת המוצרים שלה, מבחינת זיהום ואיך שהיא מתנהגת לעובדים והיעדר תרומה לקהילה. דור ה-Y ודור ה-Z הם היום הרבה יותר מעורבים ורוצים לדעת מה קורה עם הכסף שלהם, לאן הוא הולך ומה עושים איתו".
"הדבר השני זה משקיעים", הוא מסביר. "אנחנו רואים את בלאקרוק – גוף ההשקעה הגדול ביותר בעולם, מוביל מהלך מאד מאד אגרסיבי שבו חברות שלא יאמצו פרקטיקת ESG ברורה ונחרצת, בלאקרוק פשוט לא תשקיע בהן. אנחנו מדברים על עלייה בעלויות מימון, היעדר משקיעים, ובסוף משקיעים מוסדיים בארץ ובעולם או שלא ישקיעו בחברות האלה בכלל, או שישקיעו במחירים נמוכים יותר, וזה ישפיע בסוף על מחיר המניה. ובסוף הרגולטור. החשיפה לקנסות, עיצומם, ביקורות. כשמסכמים את כל המכלול הזה זה בה לידי ביטוי בערך של החברה". צפו בראיוןTV
/
- 1."מיהו ג'ון גאלט?" (ל"ת)יו יו 07/06/2022 11:37הגב לתגובה זו

ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
החשש ממלחמת הסחר בין ארה"ב וסין הכביד על המדדים בפתיחה, אך מאז הירידות התמתנו ות"א 90 סגר בירוק קל; מדד הבנייה בלט לחיוב, כאשר המשקיעים מקווים שהסקטור יתאושש ברקע הפסקת האש וחזרת החטופים
למרות האופטימיות סביב העסקה והעובדה שהחטופים בתקווה גדולה כבר מחר יהיו בבית, המשקיעים מתמקדים בתמקדו בירידות החדות מעבר לים והסנטימנט השלילי סביב האפשרות להחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. מדד ת"א 35 הושפע בעיקר מהארביטרז' השלילי וסגר בירידה של 1.36%, בעוד מדד ת"א 90 סגר בעלייה של 0.2% בהובלת מניות הבנייה.
המניות הביטחוניות, שהובילו את הראלי בשוק מאז תחילת המלחמה עם עליות חדות של מאות אחוזים בחברות כמו אלביט מערכות, נקסט ויז'ן וארית תעשיות, ניצבות
כעת בפני מבחן חדש עם ההתקדמות לעסקת חטופים והפסקת אש ממושכת. ירידת פרמיית הסיכון של ישראל מאותתת שהשוק מתמחר רגיעה, תרחיש שעשוי להביא לירידת סנטימנט ולהאטה בקצב ההזמנות המקומיות, אך גם לפתוח מחדש דלת להזמנות ייצוא שהוקפאו בתקופת הלחימה, בעיקר בשווקי נאט"ו.
להרחבה - איך יושפעו המניות הביטחוניות מ"היום שאחרי"?
בנושא העסקה להשבת החטופים, בסעודיה מדווח כי חמאס וארגוני הטרור הנוספים ברצועה סיימו את כל הסידורים לחילופי שבויים שמהלכם ישוחררו עשרים חטופים ישראלים חיים ומספר חללים בפעימה אחת. אחד המקורות הוסיף, כי הפלגים הפלסטינים הודיעו למתווכות כי הם מוכנים לביצוע העסקה לחילופי שבויים החל מיום ראשון (היום) מבלי למסור פרטים נוספים.
בואו נדלג לעוד חודש מהיום. ננסה להבין מה הטריגרים לעליות ומה הטריגרים לירידות. סיום המלחמה והורדת ההוצאות הביטחוניות זה אירוע משמעותי מבחינה מאקרו כלכלית, זה ישפר בהדרגה את התקציב, אבל זה לא יהיה מחר בבוקר. בשלב הראשון אנחנו עדיין תחת הוצאות ביטחוניות גדולות, הורדת ההוצאות תהיה מדורגת.
הטריגר הגדול להתרוממות בנתונים הכלכליים הוא המצב רוח. מצב רוח מרומם מעלה צריכה וצמיחה, אבל האם אנחנו יכולים לבנות על זה לתקופה ממושכת. ואיך זה בדיוק קשור לבורסה? מצב רוח טוב מעלה צריכה של מוצרים, שירותים ותתפלאו - גם של קניית מניות, כך המחקרים מסבירים.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.