מולטי ריטייל (אייס): הרווח הנקי ברבעון נחתך ב-54% ל-5.1 מ' ש'
קמעונאית מוצרי הבית, החצר והרכב מולטי ריטייל 0% (לשעבר אייס), שהונפקה בבורסה בתל אביב בינואר 2021, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2021 ולשנה כולה.
חברה מציינת כי תוצאות פעילות הרשת מאופיינת בעונתיות הנובעת בחלקה הגדול ממועדי חגי ישראל (פסח וחגי תשרי) בנוסף להשפעות מזג האוויר (מוצרי אקלים לחורף ולקיץ, בריכות שחיה ומוצרי קמפינג לקיץ), חזרה ללימודים (רבעון שלישי) ו"חגי" הרכישות המקוונות (במהלך הרבעון הרביעי). עוד מדגישה החברה בדוחותיה את צמיחת המכירות אונליין שהגיעו כבר ל-170 מיליון שקל במהלך השנה, לעומת 140 מיליון שקל שנה קודם לכן, מתוך מכירות כוללות של 715 מיליון שקל, כלומר 19% מסך המכירות לעומת שיעור של 17% בשנת 2020 ו-9% בלבד בשנת 2019.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי, אם כן, ירדו ל-173 מיליון שקל לעומת 202 מיליון ברבעון המקביל. עיקר השינוי נובע מעיתוי חגי תשרי. הרווח הגולמי קטן מ-86 מיליון שקל ל-80.2 מיליון שקל, ונבע בעיקר מהירידה במכירות, וזאת למרות שיפור בשיעור הרווח הגולמי עקב נתח גדול יותר של עמלות מזכיינים בתמהיל ההכנסות. הרווח התפעולי היה 10.2 מיליון שקל לעומת 18 מיליון שקל אשתקד, והושפע מעליה בהוצאות שכר ומחשוב. בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 5.1 מיליון שקל לעומת 11 מיליון שקל ברבעון המקביל.
בסיכום שנתי עלו מכירות החברה מ-672 מיליון שקל בשנת 2020 ל-715.5 מיליון בשנת 2021. השיפור נובע בין היתר מעלייה במכירות באתרי הסחר המקוון ושיפור בסינרגיה בין פעילות אתרי הסחר לחנויות, וכן מהעובדה ששנה שעברה חלו מגבלות קורונה חמורות יותר שהשפיעו על תוצאות החברה. יש לציין שגם ביחס לשנת 2019, טרום הקורונה, עלו הכנסות החברה, שכן אז הן עמדו על 571 מיליון שקל.
הרווח הגולמי עלה מ-328 מיליון ל-286 מיליון שקל. הגידול ברווח הגולמי נבע מהעלייה במכירות אך גם בשיעור הרווח הגולמי עקב גידול בהכנסות מזכיינים. למרות השיפור ברווח הגולמי, ברווח התפעולי כבר נרשמה ירידה ביחס לשנה הקודמת גם בשיעור הרווח וגם במספרים מוחלטים כשהרווח התפעולי עמד על 54.3 מיליון שקל לעומת 56.7 מיליון שקל שנה קודם לכן. השינו בשיעור הרווח התפעולי נובע בעיקר מעליה בהוצאות השכר, וכן מהפחתה בהוצאות המכירה והשיווק בשנה הקודמת עקב הגבלות הקורונה. הקיטון ברווח התפעולי ירד גם לשורה התחתונה, כשסך הרווח הנקי היה בשנת 2021 30.7 מיליון לעומת 32.9 מיליון שנה קודם לכן.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
