ארז בלשה ויוסי זינגר, ג'נריישן קפיטל
צילום: תמוז רחמן

GES של ג'נריישן קפיטל רוכשת השליטה בק.מ.מ מיחזור ב-195 מיליון שקל

ג'נריישן תרכוש 75% מהמניות, ומתכוונת לבצע גיוס חוב כדי לבצע את הרכישה (לצד רכישות נוספות); לק.מ.מ יש חוב פיננסי של 36 מילין שקל והיא רשמה השנה הכנסות של 240 מיליון שקל ורווח נקי של 28 מיליון שקל - הרכישה מתבצעת בדיוק לפני חלוקת הדיבידנד כך שג'נריישן תקבל את רוב הדיבידנד שיחולק
נתנאל אריאל |

GES של קרן התשתיות והאנרגיה  ג'נריישן קפיטל 0.25%  רוכשת 75% ממניות ק.מ.מ מפעלי מחזור תמורת כ-195 מיליון שקל, כאשר ג'נריישן צפויה לגייס חוב של עד 400 מיליון שקל כדי לממן את הרכישה, כמו גם לממן את העסקאות הנוספות: מתקן ההתפלה ותחנת הכוח אשדוד, תחנת פיקר אלון תבור, מתקן מיחזור אשפה בשפדן ומתקן אגירה שאובה בגלבוע. ההסכם כולל אפשרות לרכישת 25% המניות הנוספות, כאשר המוכרים יספקו שירותי ניהול לפחות עד חודש ספטמבר 2024. ק.מ.מ מיחזור מטפלת בסוגי הפסולת היבשה המופרדת במקור, שאותם היא אוספת הנאספים ברחבי הארץ, מרשויות מקומיות, גופים מוסדיים ופרטיים ולאחר עיבוד הם נמכרים בארץ ומיוצאים לחו"ל.   בשנת 2021 הכניסה ק.מ.מ כ-242 מיליון שקל לעומת כ-200 מיליון שקל בשנת 2020. ה-EBITDA בשנת 2021 הסתכם בכ-50 מיליון שקל לעומת כ-27.6 מיליון שקל בשנת 2020. הרווח הנקי בשנת 2021 הסתכם בכ-28 מיליון שקל לעומת כ-12 מיליון שקל ב-2020. לק.מ.מ יש חוב פיננסי נטו של כ-36 מיליון שקל. סמוך להשלמת העיסקה, ק.מ.מ צפויה לבצע חלוקת דיבידנד של כל רווחי שנת 2021, וחלקה של GES יעמוד על כ-20 מיליון שקל. ק.מ.מ מעסיקה כ-550 עובדים ובבעלותה כ-150 משאיות וכלי רכב. המיחזור מתבצע בחמישה מתקנים – שני מפעלי מחזור למיון ואריזת פסולת נייר וקרטון, בראשון לציון ובניצני שלום, מתקן למיון פסולת אריזות ומתקן למיון פסולת מעורבת עירונית בראשון לציון ומפעל לטיפול ומחזור פסולת צמיגים בבאר שבע.  ק.מ.מ פיזרה ברחבי הארץ את "המיכלים הכחולים" שמשמשים לאיסוף, טיפול ומחזור של הנייר הבייתי והקרטון ומתבצעת באמצעות איסוף נייר מהפחים הכחולים, וגם מבצעת איסוף ממכלי אצירה עירוניים ופרטיים וכן מאיסוף חומר ייחודי ומסווג.

 
בתחום האריזות, ק.מ.מ אוספת אריזות מהפחים הכתומים (מחדרה ודרומה), בהתבסס, על הסכם זיכיון עם תאגיד המיחזור ת.מ.י.ר. בנוסף, היא פעילה בתחום של מיחזור צמיגים, ויש לה גם פעילות של שאיבה ואיסוף של מיכלי פלסטיק ממתקני אצירה וייצור חומרי גלם ממוחזרים לתעשיית הפלסטיק, באמצעות קבלנות משנה עם תאגיד המיחזור אל"ה תאגיד המחזור, וכן של מיחזור מוצרי טקסטיל.
  על פי ג'נריישן, הפעילות של ק.מ.מ משתלבת עם התוכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה, והרכישה "מהווה הזדמנות לצמיחה משמעותית עבור GES, תוך יצירת סינרגיות בין פעילותה של ק.מ.מ לשאר פעילויותיה של GES בתחום איכות הסביבה, הכוללת את: זירו וויסט בע"מ (50%) ודקל תשתיות בע"מ (50%)".  ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל ויו"ר GES: "רכישת ק.מ.מ מהווה נדבך מרכזי במימוש אסטרטגיית הצמיחה של GES לחיזוק מעמדנו בשוק בשוק הפסולת. הפעילות משתלבת עם אסטרטגיית המשרד להגנת הסביבה והמיקוד של מדינת ישראל בהקטנת ההטמנה - ומהווה כר פורה לצמיחה."   מיכאל דיין, מנכ"ל  GES: "לק.מ.מ יש יכולת טיפול בתוצרי פסולת, עיבוד ומיחזור של מוצרים רבים. יכולות קבוצת ק.מ.מ הינן סינרגטיות לפעילויות גרינט וזירו וויסט. הטיפול בפסולת בישראל להערכתנו צפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות" ג'נריישן קפיטל מנהלת נכסים בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל בתחומים: ייצור חשמל, אנרגיה מתחדשת, תחבורה, חלוקת גז טבעי, לוגיסטיקה, מים, שפכים ואיכות סביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.