תומר אייזן ביומילק
צילום: ליבי קטן נאור

וילק: הרכב השומן המתורבת שיצרנו תואם את זה של חלב אם טבעי

ממחקרים שערכה בתאי שדיים אנושיים שגודלו בתרבית, עלה שאלה הפיקו שומן חלב עם 95% לערך. לדברי החברה, השומן הוא הרכיב החשוב שבחלב האם, והתחליפים לו כיום מבוססים על מקורות צמחיים נחותים יותר
דניאל ליברמן | (5)
נושאים בכתבה מחקר

חברת וילק -4.84%  (לשעבר ביומילק) המפתחת חלב אם מתורבת קופצת בבורסה בתל אביב אחרי שעכדנה כי ממחקרים שערכה עלה שהצליחה ליצר שומן שהרכבו תואם את זה שבחלב אם טבעי. 

למעשה החברה פועלת בשני נתיבים להשגת היעד שלה: האחד הוא פיתוח חלב אם מתורבת על בסיס תרומות של חלב אם אמיתי, והשני הוא פיתוח במעבדה של מקור חלב האם, כלומר, גידול של תאים של שדי אישה אנושיים בתרבית, והם בתורם ייצרו את החלב - כמו שקורה באופן טבעי אצל נשים. במסגרת המחקרים שביצעה החברה בשיתוף מחלקת יולדות שבמרכז הרפואי רבין והמחלקה לכירורגיה פלסטית באיכילוב נבחנה מידת היכולת של אותם תאי שד הומניים לייצר גם שומן חלב מסוג טריגליצריד, המהווה מעל 95% משומן חלב האם.

היום ב-19:00 שיעור שלישי בקורס ללימודי שוק ההון. אבישי עובדיה על השקעה במניות, הנפקות, שווי שוק, מכפילי רווח, תמחור יחסי ועוד - להצטרפות לחצו כאן

 

בוילק מצטטים מחקרים חיצוניים לפיהם שומן חלב אם הינו אחד המרכיבים החיוניים בהתפתחות התינוק ועשוי להשפיע על התפתחות תקינה של מערכת העיכול, מערכת החיסון ואף להשפיע על התפתחות קוגניטיבית. כיום מרבית מתחליפי החלב לתינוקות  מספקים שומן ממקורות צמחיים והשפעתו ויעילותו אינה זהה לשומן חלב האם המקורי.

מכאן לפי החברה החשיבות בדיווח ש"פותח אפשרות להפיק את שומן החלב מתאי שד בתרבית ולשלבו בתחליפי חלב לתינוקות על מנת לשפר את איכותם ואת השפעתם ולהפוך אותם לדומים יותר ל-gold standard, חלב אם". 

עוד פורט כי יכולת ייצור שומן החלב בתרבית התאים מהווה אינדיקציה ליכולת ביטוי שאר רכיבי החלב כגון חלבונים ואוליגוסכרידים (HMO). בשונה משיטות לייצור תחליפי חלבון בפרמנטציה של שמרים, יכולת ייצור שומן החלב בתרבית הינה ייחודית לתאים אלו, כך מסבירים בוילק.

 

בנוסף, מקורות חיצוניים מייחסים לשומן החלב מגוון רחב של יתרונות נוספים כמו: ריפוי פצעים, אנטיבקטריאלי ואנטי פטרייתי וכן השפעה על התפתחות מיקרוביום תקין במעי התינוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ירמי יצחקי 24/12/2021 09:36
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה לקבל את הפורמולציה של חלב אם שיפנה לאלוהים. השאר זה עבור הבורסה. אם שתסכים להחליף את החלב הטיבעי שלה בחלב מרבית תאים מוזמנת לפסיכיאטר. ואיפה הלסינקי. מדובר בניסוי בבני אדם?
  • זה לא תחליף להנקה, זה תחליף לתחליפי החלב הלא בריאים (ל"ת)
    רמי 28/12/2021 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש לה עתיד מעניין (ל"ת)
    אבי 23/12/2021 00:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נומורה 22/12/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
    זה יכול להיות אקזיט גדול בשווי מיליארדים
  • 1.
    מעריץ סודי של ירון 22/12/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    היידה ווילק היידה וולק היידה מכבי ווילקו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?