מזרחי טפחות מנכל משה לארי
צילום: יחצ

הבנקים בישראל – כולם ייהנו מהעלאת ריבית, אבל מי יותר?

הצפי הוא אמנם להעלאת ריבית ראשונה רק ברבעון השלישי של השנה הבאה אבל זה כבר משפיע על תמחור מניות הבנקים - וההשפעה תלך ותגבר ככל שהעלאת הריבית תהפוך קרובה ומוחשית יותר; כיצד משפיעה האינפלציה על העלאת הריבית? 
ליאור שילה | (8)

בשנת 2019 זכינו לראות העלאת ריבית ראשונה על ידי בנק ישראל מאז שנת 2011, אך מגמת עליית הריבית החזיקה מעמד קצת יותר משנה ומהר מאוד התהפכה בעקבות מגפת הקורונה. לאחרונה, בעקבות רמת האינפלציה הגבוהה החלו לחזור הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב, אמנם הצפי הוא להעלאה ראשונה סביב הרבעון השלישי של שנה הבאה, אך מספיק שיתקיים צפי על מנת שנראה את ההשפעה על תמחור מניות הבנקים. נציין כי גם בישראל קיים צפי להעלאת ריבית במהלך הרבעון השלישי של 2022.

לאור הדברים הללו, ראוי לבחון איזה בנק רגיש יותר לעליית ריבית ומניה של איזה בנק צפויה להגיב באופן חיובי יותר ככל שתתחזק ההערכה לכך. הבנקים מציינים בדוחות הכספיים את הרגישות שלהם לעליית ריבית בכמה מישורים: על השווי ההוגן של הנכסים הפיננסיים נטו של הבנק (מכשירים פיננסיים) וברוו"ה על שני הסעיפים המימוניים. נתמקד בהשפעת הריבית על סעיפי הרוו"ה.

הבנקים מציינים בדוחות את השפעת הריבית על הכנסות הריבית נטו ועל הכנסות המימון שאינן מריבית. בתרחישים המוצגים הם בוחנים עליה של הריבית ב-1% וירידה באותה רמה. נתמקד בתרחיש של עליית ריבית. זה ברור שבנק ישראל לא יעלה את הריבית ב-1% בבת אחת, אך מבחן הרגישות נותן אינדיקציה לגבי המניות שיגיבו בחיוב ככל שנתקרב לתרחיש עליית ריבית. את החישוב עשינו על ידי סכימת ההשפעה על שני הסעיפים וקיזזנו מס בשיעור מקובל של 35%. חשוב לציין שאנו מתעלמים מהשפעות נוספות בצד ההוצאות דוגמת בונוס לעובדים.

בגרף לעיל ניתן לראות שבנק מזרחי בולט מעל כל הבנקים ברגישות שלו לריבית – עלייה של 1% בריבית תוסיף לבנק קרוב ל-4% בתשואה להון, זאת לאור החשיפה הגבוהה שלו למשכנתאות. אחריו בנק דיסקונט ובינלאומי (תוספת של כ-3.5% ו-2.5% בהתאמה) ולבסוף בנק הפועלים ובנק לאומי (כ-2%). כמו כן, עוצמת הרגישות משתנה בכל תקופה, אך הפערים בין הבנקים דומים.

בלי אינפלציה אין ריבית, לכן בשביל להשלים את התמונה המלאה יש להוסיף את השפעת עליית המדד על התשואה להון. להלן השפעת עליית המדד ב-1% על התשואה להון:

 

גם במקרה זה מזרחי עם חשיפה גבוהה, אבל הפעם לצידו ניצב גם בנק לאומי ולשניהם המדד תורם 0.5% לתשואה להון ברמה שנתית. בשנה חריגה כמו זו, בה ההערכות הן שהאינפלציה תסתכם סביב 2.5%, התרומה היא פי 2.5 מהמספרים לעיל.

בשורה התחתונה

לאחר שבשנת 2020 הבנקים סבלו מסביבת מאקרו רעועה בה האינפלציה הייתה שלילית, שיעור ההפרשות להפסדי אשראי היה גבוה וחוסר הוודאות היתה בשיא, בשנת 2021 נראה שהבנקים נהנים מאינפלציה גבוהה, תיק אשראי צומח, החזר מהפסדי אשראי ויותר בהירות לגבי העתיד. לכל אלו מצטרף וקטור הריבית שמעניק את הרוח הגבית החזקה ביותר עבור הבנקים בכלל, אך הנהנה הבולט יותר הוא בנק מזרחי טפחות 0.91% . אחריו, לפי הסדר ירוויחו מהאינפלציה ועליית הריבית הצפויה בנק דיסקונט 1.43% , בינלאומי 1.27% ולאומי 2.14% בשיעור זהה ולבסוף פועלים 2.29% . יחד עם זאת, חשוב לציין שלבנק לאומי יש את ההתחייבויות האקטואריות שמכבידות על ההון ובעלות רגישות גבוהה לשינוי בריבית. כך שעליית ריבית ב-1% מגדילה את שיעור ההיוון ומקטינה את ההתחייבויות האקטואריות בהיקף של כ-2-4 מיליארד ש"ח מה שמגדיל אפקטיבית את התשואה להון בתרחישים שהוצגו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הכותב הוא אנליסט בנקים, IBI בית השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איתן 19/10/2021 22:19
    הגב לתגובה זו
    עם הריבית האפסית למשך כל כך הרבה שנים. כמה שתתנתקו ממנה מהר יותר, כך תמזערו את הנזק.
  • 7.
    תום 19/10/2021 11:21
    הגב לתגובה זו
    המדענים מוטרדים מה תעשה הריבית לבנקים. לא ממש מעניין אותם מה יקרה לאזרח הפשוט במקרה של שינוי בריבית. מכאן המסקנה ברורה כתבה מוזמנת להתנפלות ל מניןת הבנקים.
  • 6.
    סמואל 18/10/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
    כאשר הריבית תעלה היא תהיה קטנה ולא תהווה שינוי מהותי רציני ברווחי הבנקים.
  • 5.
    שמילו 18/10/2021 15:26
    הגב לתגובה זו
    ריבית הזכות אפסית והבנקים חוגגים על כספי הלקוחות. רווחי נטו של 18% ו10.5% בסביבת ריבית 0.15 הינה שוד הלקוחות בנק מזרחי חוגג עם רווחי נטו על ההון העצמי של מעל 18% . כאשר הריבית שהוא" נותן" ללקוחות היא אפסית .ולרב שקלית.
  • 4.
    תמים 18/10/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
    האם העלאת הריבית לא תפגע בבורסה ובכלכלה? כפי שהיה כשפרנקל היה נגיד
  • 3.
    כל מי שלקח משכנתא על גבול קצה היכולת שלו, שיחזיק חזק (ל"ת)
    אזרח 18/10/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 18/10/2021 14:31
    הגב לתגובה זו
    הצד השני של המטבע הוא שבעלי המשכנתאות יפסידו והרבה, ככה זה רווח שלאחד הפסד של אחר. אולי גם יהיה לזה אפקט מצנן על שוק הנדל"ן
  • 1.
    גם הפד אמר שזה קרוב מכך 18/10/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
    גם הפד אמר שזה קרוב מכך
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.