מזרחי טפחות מנכל משה לארי
צילום: יחצ

הבנקים בישראל – כולם ייהנו מהעלאת ריבית, אבל מי יותר?

הצפי הוא אמנם להעלאת ריבית ראשונה רק ברבעון השלישי של השנה הבאה אבל זה כבר משפיע על תמחור מניות הבנקים - וההשפעה תלך ותגבר ככל שהעלאת הריבית תהפוך קרובה ומוחשית יותר; כיצד משפיעה האינפלציה על העלאת הריבית? 
ליאור שילה | (8)

בשנת 2019 זכינו לראות העלאת ריבית ראשונה על ידי בנק ישראל מאז שנת 2011, אך מגמת עליית הריבית החזיקה מעמד קצת יותר משנה ומהר מאוד התהפכה בעקבות מגפת הקורונה. לאחרונה, בעקבות רמת האינפלציה הגבוהה החלו לחזור הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב, אמנם הצפי הוא להעלאה ראשונה סביב הרבעון השלישי של שנה הבאה, אך מספיק שיתקיים צפי על מנת שנראה את ההשפעה על תמחור מניות הבנקים. נציין כי גם בישראל קיים צפי להעלאת ריבית במהלך הרבעון השלישי של 2022.

לאור הדברים הללו, ראוי לבחון איזה בנק רגיש יותר לעליית ריבית ומניה של איזה בנק צפויה להגיב באופן חיובי יותר ככל שתתחזק ההערכה לכך. הבנקים מציינים בדוחות הכספיים את הרגישות שלהם לעליית ריבית בכמה מישורים: על השווי ההוגן של הנכסים הפיננסיים נטו של הבנק (מכשירים פיננסיים) וברוו"ה על שני הסעיפים המימוניים. נתמקד בהשפעת הריבית על סעיפי הרוו"ה.

הבנקים מציינים בדוחות את השפעת הריבית על הכנסות הריבית נטו ועל הכנסות המימון שאינן מריבית. בתרחישים המוצגים הם בוחנים עליה של הריבית ב-1% וירידה באותה רמה. נתמקד בתרחיש של עליית ריבית. זה ברור שבנק ישראל לא יעלה את הריבית ב-1% בבת אחת, אך מבחן הרגישות נותן אינדיקציה לגבי המניות שיגיבו בחיוב ככל שנתקרב לתרחיש עליית ריבית. את החישוב עשינו על ידי סכימת ההשפעה על שני הסעיפים וקיזזנו מס בשיעור מקובל של 35%. חשוב לציין שאנו מתעלמים מהשפעות נוספות בצד ההוצאות דוגמת בונוס לעובדים.

בגרף לעיל ניתן לראות שבנק מזרחי בולט מעל כל הבנקים ברגישות שלו לריבית – עלייה של 1% בריבית תוסיף לבנק קרוב ל-4% בתשואה להון, זאת לאור החשיפה הגבוהה שלו למשכנתאות. אחריו בנק דיסקונט ובינלאומי (תוספת של כ-3.5% ו-2.5% בהתאמה) ולבסוף בנק הפועלים ובנק לאומי (כ-2%). כמו כן, עוצמת הרגישות משתנה בכל תקופה, אך הפערים בין הבנקים דומים.

בלי אינפלציה אין ריבית, לכן בשביל להשלים את התמונה המלאה יש להוסיף את השפעת עליית המדד על התשואה להון. להלן השפעת עליית המדד ב-1% על התשואה להון:

 

גם במקרה זה מזרחי עם חשיפה גבוהה, אבל הפעם לצידו ניצב גם בנק לאומי ולשניהם המדד תורם 0.5% לתשואה להון ברמה שנתית. בשנה חריגה כמו זו, בה ההערכות הן שהאינפלציה תסתכם סביב 2.5%, התרומה היא פי 2.5 מהמספרים לעיל.

בשורה התחתונה

לאחר שבשנת 2020 הבנקים סבלו מסביבת מאקרו רעועה בה האינפלציה הייתה שלילית, שיעור ההפרשות להפסדי אשראי היה גבוה וחוסר הוודאות היתה בשיא, בשנת 2021 נראה שהבנקים נהנים מאינפלציה גבוהה, תיק אשראי צומח, החזר מהפסדי אשראי ויותר בהירות לגבי העתיד. לכל אלו מצטרף וקטור הריבית שמעניק את הרוח הגבית החזקה ביותר עבור הבנקים בכלל, אך הנהנה הבולט יותר הוא בנק מזרחי טפחות -4.85% . אחריו, לפי הסדר ירוויחו מהאינפלציה ועליית הריבית הצפויה בנק דיסקונט -5.52% , בינלאומי -4.83% ולאומי -3.48% בשיעור זהה ולבסוף פועלים -4.03% . יחד עם זאת, חשוב לציין שלבנק לאומי יש את ההתחייבויות האקטואריות שמכבידות על ההון ובעלות רגישות גבוהה לשינוי בריבית. כך שעליית ריבית ב-1% מגדילה את שיעור ההיוון ומקטינה את ההתחייבויות האקטואריות בהיקף של כ-2-4 מיליארד ש"ח מה שמגדיל אפקטיבית את התשואה להון בתרחישים שהוצגו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הכותב הוא אנליסט בנקים, IBI בית השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איתן 19/10/2021 22:19
    הגב לתגובה זו
    עם הריבית האפסית למשך כל כך הרבה שנים. כמה שתתנתקו ממנה מהר יותר, כך תמזערו את הנזק.
  • 7.
    תום 19/10/2021 11:21
    הגב לתגובה זו
    המדענים מוטרדים מה תעשה הריבית לבנקים. לא ממש מעניין אותם מה יקרה לאזרח הפשוט במקרה של שינוי בריבית. מכאן המסקנה ברורה כתבה מוזמנת להתנפלות ל מניןת הבנקים.
  • 6.
    סמואל 18/10/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
    כאשר הריבית תעלה היא תהיה קטנה ולא תהווה שינוי מהותי רציני ברווחי הבנקים.
  • 5.
    שמילו 18/10/2021 15:26
    הגב לתגובה זו
    ריבית הזכות אפסית והבנקים חוגגים על כספי הלקוחות. רווחי נטו של 18% ו10.5% בסביבת ריבית 0.15 הינה שוד הלקוחות בנק מזרחי חוגג עם רווחי נטו על ההון העצמי של מעל 18% . כאשר הריבית שהוא" נותן" ללקוחות היא אפסית .ולרב שקלית.
  • 4.
    תמים 18/10/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
    האם העלאת הריבית לא תפגע בבורסה ובכלכלה? כפי שהיה כשפרנקל היה נגיד
  • 3.
    כל מי שלקח משכנתא על גבול קצה היכולת שלו, שיחזיק חזק (ל"ת)
    אזרח 18/10/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 18/10/2021 14:31
    הגב לתגובה זו
    הצד השני של המטבע הוא שבעלי המשכנתאות יפסידו והרבה, ככה זה רווח שלאחד הפסד של אחר. אולי גם יהיה לזה אפקט מצנן על שוק הנדל"ן
  • 1.
    גם הפד אמר שזה קרוב מכך 18/10/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
    גם הפד אמר שזה קרוב מכך
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.