מזרחי טפחות מנכל משה לארי
צילום: יחצ

הבנקים בישראל – כולם ייהנו מהעלאת ריבית, אבל מי יותר?

הצפי הוא אמנם להעלאת ריבית ראשונה רק ברבעון השלישי של השנה הבאה אבל זה כבר משפיע על תמחור מניות הבנקים - וההשפעה תלך ותגבר ככל שהעלאת הריבית תהפוך קרובה ומוחשית יותר; כיצד משפיעה האינפלציה על העלאת הריבית? 
ליאור שילה | (8)

בשנת 2019 זכינו לראות העלאת ריבית ראשונה על ידי בנק ישראל מאז שנת 2011, אך מגמת עליית הריבית החזיקה מעמד קצת יותר משנה ומהר מאוד התהפכה בעקבות מגפת הקורונה. לאחרונה, בעקבות רמת האינפלציה הגבוהה החלו לחזור הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב, אמנם הצפי הוא להעלאה ראשונה סביב הרבעון השלישי של שנה הבאה, אך מספיק שיתקיים צפי על מנת שנראה את ההשפעה על תמחור מניות הבנקים. נציין כי גם בישראל קיים צפי להעלאת ריבית במהלך הרבעון השלישי של 2022.

לאור הדברים הללו, ראוי לבחון איזה בנק רגיש יותר לעליית ריבית ומניה של איזה בנק צפויה להגיב באופן חיובי יותר ככל שתתחזק ההערכה לכך. הבנקים מציינים בדוחות הכספיים את הרגישות שלהם לעליית ריבית בכמה מישורים: על השווי ההוגן של הנכסים הפיננסיים נטו של הבנק (מכשירים פיננסיים) וברוו"ה על שני הסעיפים המימוניים. נתמקד בהשפעת הריבית על סעיפי הרוו"ה.

הבנקים מציינים בדוחות את השפעת הריבית על הכנסות הריבית נטו ועל הכנסות המימון שאינן מריבית. בתרחישים המוצגים הם בוחנים עליה של הריבית ב-1% וירידה באותה רמה. נתמקד בתרחיש של עליית ריבית. זה ברור שבנק ישראל לא יעלה את הריבית ב-1% בבת אחת, אך מבחן הרגישות נותן אינדיקציה לגבי המניות שיגיבו בחיוב ככל שנתקרב לתרחיש עליית ריבית. את החישוב עשינו על ידי סכימת ההשפעה על שני הסעיפים וקיזזנו מס בשיעור מקובל של 35%. חשוב לציין שאנו מתעלמים מהשפעות נוספות בצד ההוצאות דוגמת בונוס לעובדים.

בגרף לעיל ניתן לראות שבנק מזרחי בולט מעל כל הבנקים ברגישות שלו לריבית – עלייה של 1% בריבית תוסיף לבנק קרוב ל-4% בתשואה להון, זאת לאור החשיפה הגבוהה שלו למשכנתאות. אחריו בנק דיסקונט ובינלאומי (תוספת של כ-3.5% ו-2.5% בהתאמה) ולבסוף בנק הפועלים ובנק לאומי (כ-2%). כמו כן, עוצמת הרגישות משתנה בכל תקופה, אך הפערים בין הבנקים דומים.

בלי אינפלציה אין ריבית, לכן בשביל להשלים את התמונה המלאה יש להוסיף את השפעת עליית המדד על התשואה להון. להלן השפעת עליית המדד ב-1% על התשואה להון:

 

גם במקרה זה מזרחי עם חשיפה גבוהה, אבל הפעם לצידו ניצב גם בנק לאומי ולשניהם המדד תורם 0.5% לתשואה להון ברמה שנתית. בשנה חריגה כמו זו, בה ההערכות הן שהאינפלציה תסתכם סביב 2.5%, התרומה היא פי 2.5 מהמספרים לעיל.

בשורה התחתונה

לאחר שבשנת 2020 הבנקים סבלו מסביבת מאקרו רעועה בה האינפלציה הייתה שלילית, שיעור ההפרשות להפסדי אשראי היה גבוה וחוסר הוודאות היתה בשיא, בשנת 2021 נראה שהבנקים נהנים מאינפלציה גבוהה, תיק אשראי צומח, החזר מהפסדי אשראי ויותר בהירות לגבי העתיד. לכל אלו מצטרף וקטור הריבית שמעניק את הרוח הגבית החזקה ביותר עבור הבנקים בכלל, אך הנהנה הבולט יותר הוא בנק מזרחי טפחות -1.46% . אחריו, לפי הסדר ירוויחו מהאינפלציה ועליית הריבית הצפויה בנק דיסקונט -1.46% , בינלאומי -0.95% ולאומי 0.29% בשיעור זהה ולבסוף פועלים -1.27% . יחד עם זאת, חשוב לציין שלבנק לאומי יש את ההתחייבויות האקטואריות שמכבידות על ההון ובעלות רגישות גבוהה לשינוי בריבית. כך שעליית ריבית ב-1% מגדילה את שיעור ההיוון ומקטינה את ההתחייבויות האקטואריות בהיקף של כ-2-4 מיליארד ש"ח מה שמגדיל אפקטיבית את התשואה להון בתרחישים שהוצגו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הכותב הוא אנליסט בנקים, IBI בית השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איתן 19/10/2021 22:19
    הגב לתגובה זו
    עם הריבית האפסית למשך כל כך הרבה שנים. כמה שתתנתקו ממנה מהר יותר, כך תמזערו את הנזק.
  • 7.
    תום 19/10/2021 11:21
    הגב לתגובה זו
    המדענים מוטרדים מה תעשה הריבית לבנקים. לא ממש מעניין אותם מה יקרה לאזרח הפשוט במקרה של שינוי בריבית. מכאן המסקנה ברורה כתבה מוזמנת להתנפלות ל מניןת הבנקים.
  • 6.
    סמואל 18/10/2021 16:22
    הגב לתגובה זו
    כאשר הריבית תעלה היא תהיה קטנה ולא תהווה שינוי מהותי רציני ברווחי הבנקים.
  • 5.
    שמילו 18/10/2021 15:26
    הגב לתגובה זו
    ריבית הזכות אפסית והבנקים חוגגים על כספי הלקוחות. רווחי נטו של 18% ו10.5% בסביבת ריבית 0.15 הינה שוד הלקוחות בנק מזרחי חוגג עם רווחי נטו על ההון העצמי של מעל 18% . כאשר הריבית שהוא" נותן" ללקוחות היא אפסית .ולרב שקלית.
  • 4.
    תמים 18/10/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
    האם העלאת הריבית לא תפגע בבורסה ובכלכלה? כפי שהיה כשפרנקל היה נגיד
  • 3.
    כל מי שלקח משכנתא על גבול קצה היכולת שלו, שיחזיק חזק (ל"ת)
    אזרח 18/10/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 18/10/2021 14:31
    הגב לתגובה זו
    הצד השני של המטבע הוא שבעלי המשכנתאות יפסידו והרבה, ככה זה רווח שלאחד הפסד של אחר. אולי גם יהיה לזה אפקט מצנן על שוק הנדל"ן
  • 1.
    גם הפד אמר שזה קרוב מכך 18/10/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
    גם הפד אמר שזה קרוב מכך
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור בוול סטריט תופס נפח ומכתיב קצב במסחר

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

שבוע אחרי ההכרזה מגיע שינוי כיוון. ב-9 באפריל נרשמת הקפאה זמנית של חלק גדול מהמכסים, ומדד ה-S&P 500 קופץ 9.5% ביום אחד. בתוך הרצף הזה נוצר אצל חלק מהציבור הרגל עבודה ברור, לקנות כשיש זעזוע מדיניות מתוך ציפייה לריכוך מהיר, מה שמחזק את הקנייה בירידות גם בפעמים הבאות שהשוק נלחץ.