הבנקים בישראל – כולם ייהנו מהעלאת ריבית, אבל מי יותר?
בשנת 2019 זכינו לראות העלאת ריבית ראשונה על ידי בנק ישראל מאז שנת 2011, אך מגמת עליית הריבית החזיקה מעמד קצת יותר משנה ומהר מאוד התהפכה בעקבות מגפת הקורונה. לאחרונה, בעקבות רמת האינפלציה הגבוהה החלו לחזור הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב, אמנם הצפי הוא להעלאה ראשונה סביב הרבעון השלישי של שנה הבאה, אך מספיק שיתקיים צפי על מנת שנראה את ההשפעה על תמחור מניות הבנקים. נציין כי גם בישראל קיים צפי להעלאת ריבית במהלך הרבעון השלישי של 2022.
לאור הדברים הללו, ראוי לבחון איזה בנק רגיש יותר לעליית ריבית ומניה של איזה בנק צפויה להגיב באופן חיובי יותר ככל שתתחזק ההערכה לכך. הבנקים מציינים בדוחות הכספיים את הרגישות שלהם לעליית ריבית בכמה מישורים: על השווי ההוגן של הנכסים הפיננסיים נטו של הבנק (מכשירים פיננסיים) וברוו"ה על שני הסעיפים המימוניים. נתמקד בהשפעת הריבית על סעיפי הרוו"ה.
הבנקים מציינים בדוחות את השפעת הריבית על הכנסות הריבית נטו ועל הכנסות המימון שאינן מריבית. בתרחישים המוצגים הם בוחנים עליה של הריבית ב-1% וירידה באותה רמה. נתמקד בתרחיש של עליית ריבית. זה ברור שבנק ישראל לא יעלה את הריבית ב-1% בבת אחת, אך מבחן הרגישות נותן אינדיקציה לגבי המניות שיגיבו בחיוב ככל שנתקרב לתרחיש עליית ריבית. את החישוב עשינו על ידי סכימת ההשפעה על שני הסעיפים וקיזזנו מס בשיעור מקובל של 35%. חשוב לציין שאנו מתעלמים מהשפעות נוספות בצד ההוצאות דוגמת בונוס לעובדים.
בגרף לעיל ניתן לראות שבנק מזרחי בולט מעל כל הבנקים ברגישות שלו לריבית – עלייה של 1% בריבית תוסיף לבנק קרוב ל-4% בתשואה להון, זאת לאור החשיפה הגבוהה שלו למשכנתאות. אחריו בנק דיסקונט ובינלאומי (תוספת של כ-3.5% ו-2.5% בהתאמה) ולבסוף בנק הפועלים ובנק לאומי (כ-2%). כמו כן, עוצמת הרגישות משתנה בכל תקופה, אך הפערים בין הבנקים דומים.
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי אינפלציה אין ריבית, לכן בשביל להשלים את התמונה המלאה יש להוסיף את השפעת עליית המדד על התשואה להון. להלן השפעת עליית המדד ב-1% על התשואה להון:
גם במקרה זה מזרחי עם חשיפה גבוהה, אבל הפעם לצידו ניצב גם בנק לאומי ולשניהם המדד תורם 0.5% לתשואה להון ברמה שנתית. בשנה חריגה כמו זו, בה ההערכות הן שהאינפלציה תסתכם סביב 2.5%, התרומה היא פי 2.5 מהמספרים לעיל.
בשורה התחתונה
לאחר שבשנת 2020 הבנקים סבלו מסביבת מאקרו רעועה בה האינפלציה הייתה שלילית, שיעור ההפרשות להפסדי אשראי היה גבוה וחוסר הוודאות היתה בשיא, בשנת 2021 נראה שהבנקים נהנים מאינפלציה גבוהה, תיק אשראי צומח, החזר מהפסדי אשראי ויותר בהירות לגבי העתיד. לכל אלו מצטרף וקטור הריבית שמעניק את הרוח הגבית החזקה ביותר עבור הבנקים בכלל, אך הנהנה הבולט יותר הוא בנק מזרחי טפחות 0.63% . אחריו, לפי הסדר ירוויחו מהאינפלציה ועליית הריבית הצפויה בנק דיסקונט 1.17% , בינלאומי 1.32% ולאומי 0.59% בשיעור זהה ולבסוף פועלים 0.57% . יחד עם זאת, חשוב לציין שלבנק לאומי יש את ההתחייבויות האקטואריות שמכבידות על ההון ובעלות רגישות גבוהה לשינוי בריבית. כך שעליית ריבית ב-1% מגדילה את שיעור ההיוון ומקטינה את ההתחייבויות האקטואריות בהיקף של כ-2-4 מיליארד ש"ח מה שמגדיל אפקטיבית את התשואה להון בתרחישים שהוצגו.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
הכותב הוא אנליסט בנקים, IBI בית השקעות
- 8.איתן 19/10/2021 22:19הגב לתגובה זועם הריבית האפסית למשך כל כך הרבה שנים. כמה שתתנתקו ממנה מהר יותר, כך תמזערו את הנזק.
- 7.תום 19/10/2021 11:21הגב לתגובה זוהמדענים מוטרדים מה תעשה הריבית לבנקים. לא ממש מעניין אותם מה יקרה לאזרח הפשוט במקרה של שינוי בריבית. מכאן המסקנה ברורה כתבה מוזמנת להתנפלות ל מניןת הבנקים.
- 6.סמואל 18/10/2021 16:22הגב לתגובה זוכאשר הריבית תעלה היא תהיה קטנה ולא תהווה שינוי מהותי רציני ברווחי הבנקים.
- 5.שמילו 18/10/2021 15:26הגב לתגובה זוריבית הזכות אפסית והבנקים חוגגים על כספי הלקוחות. רווחי נטו של 18% ו10.5% בסביבת ריבית 0.15 הינה שוד הלקוחות בנק מזרחי חוגג עם רווחי נטו על ההון העצמי של מעל 18% . כאשר הריבית שהוא" נותן" ללקוחות היא אפסית .ולרב שקלית.
- 4.תמים 18/10/2021 15:19הגב לתגובה זוהאם העלאת הריבית לא תפגע בבורסה ובכלכלה? כפי שהיה כשפרנקל היה נגיד
- 3.כל מי שלקח משכנתא על גבול קצה היכולת שלו, שיחזיק חזק (ל"ת)אזרח 18/10/2021 14:39הגב לתגובה זו
- 2.חיים 18/10/2021 14:31הגב לתגובה זוהצד השני של המטבע הוא שבעלי המשכנתאות יפסידו והרבה, ככה זה רווח שלאחד הפסד של אחר. אולי גם יהיה לזה אפקט מצנן על שוק הנדל"ן
- 1.גם הפד אמר שזה קרוב מכך 18/10/2021 13:04הגב לתגובה זוגם הפד אמר שזה קרוב מכך
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
