האב סקיוריטי רוכשת את קומסק של עילדב ב-70 מיליון שקל
חברת האב סקיוריטי האב (HUB Security) שהתמזגה לאחרונה עם חברת ALD הוותיקה שעוסקת במתן שירותים, ייעוץ ותוכנה בתחום אמינות מערכות, רוכשת את ׳קומסק׳ Comsec של עילדב (100% החזקה) תמורת 70 מיליון שקלים.
כבר תהינו על השווי המנופח של האב סקיוריטי ועל עירבוב התחומים, כאשר החברות התמזגו לפי שווי של 145 מיליון דולר (כ-470 מיליון שקל) ומאז המיזוג האב אכן ירדה בכ-30% לשווי של כ-327 מיליון שקל.
בכל מקרה, Comsec שפועלת בתחום הסייבר ואבטחת המידע, שנוסדה ב-1987 ופועלת ב-40 מדינות בעולם, תירכש תמורת 70 מיליון שקלים, 40 מיליון שקל במזומן, ו-30 מיליון שקל במניות נעולות לתקופה של 6 חודשים (8.98 מיליון מניות לפי שער של 3.34 שקל למניה).
בחברת האב צופים כי הרכישה תכפיל את הכנסותיה השנתיות של האב לכ-250 מיליון שקל.
Comsec נותנת מענה בתחומי אבטחת אפליקציות, אבטחת ובדיקת קוד מקור, ייעוץ למחזור חיי פיתוח אפליקטיבי, אבטחת תשתיות, אבטחת תקשורת, מבדקי חדירה- Black Box, ביקורת White Box , Design Review, Threat Modeling ועוד.
- אי.אל.די מגייסת 50 מיליון דולר לצורך המיזוג עם האב סקיוריטי
- ALD תתמזג עם חברת אבטחת הסייבר Hub Security - המניה טסה 26%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2020 רשמה קומסק הכנסות של 120.5 מיליון שקל, ו-EBITDA מתואם שלילי של 500 אלף שקל. בשנת 2019 הכניסה החברה 111.8 מיליון שקל, וה-EBITDA המתואם עמד על 3.45 מיליון שקל. בין לקוחותיה יש גם את חברות הביטוח והבנקים, חברות הייטק, חברות תקשורת, תעשייה ומסחר, חברות תשתית, רשויות וחברות ממשלתיות.
במחצית הראשונה של 2021 הכניסה קומסק 51.2 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDA המתואם של קומסק בתקופה זו היה כ-2.3 מיליון שקל לעומת EBITDA שלילי של כ-4.16 מילון שקל אשתקד.
מנכ״ל HUB Security, אייל משה: ״קומסק היא חברת סייבר ואבטחת מידע ותיקה ומוערכת הפועלת בכ-40 מדינות בעולם. יש סינרגיה גבוהה במיוחד בין החברות מה שיסייע לנו להגדיל בצורה משמעותית את האצת מכירת הפתרונות היחודיים שלנו בעולם״
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
רוני שטרנבך, יו״ר ובעל השליטה בקומסק: ״אנו סבורים כי הפתרון של האב הוא טכנולוגיה שיכולה לשנות את הפרדיגמה של סייבר סקיוריטי בענף כולו. הפתרון שלהם זה הגביע הקדוש שמחפשות מדינות וארגוני ענק".

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
