ענת גואטה: "חייבים לאמץ גישה אוהדת לחדשנות טכנולוגית"
ענת גואטה "אנו מקדמים רגולציה המעודדת ולא מונעת או מעכבת את פיתוח השירותים הפיננסיים, כי היעדר רגולציה מתאימה עלול, בראש ובראשונה, לפגוע בציבור הנחשף אליו ללא ההגנה המתאימה"
כך אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בפורום הגלובלי של ה - OECD בנושא מדיניות בתחום הבלוקצ'יין 2021. גואטה פתחה את המושב שדן בנושא "התאמת שוק ההון לעידן הדיגיטלי".
"ההתפתחות הטכנולוגית תמיד תקדים את הרגולציה בכמה צעדים - רגולטור שמעוניין להישאר רלוונטי, חייבת לאמץ גישה אוהדת לחדשנות טכנולוגית. עם כניסתי לתפקיד גיבשתי יחד עם הנהלת הרשות תכנית אסטרטגית אשר התבססה על שני עוגנים מרכזיים: שמירה על עניינו של הציבור וכלכלת ישראל.
המנדט של רשות ניירות ערך הוא שמירה על עניינם של ציבור המשקיעים, אך לא מדובר רק על הגנה מפני הונאות אלא גם מנדט לשמירה על שוק הון אטרקטיבי, תחרותי ומתקדם.
- יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה, מסיימת את תפקידה ובינתיים אין מחליף
- מחליף לענת גואטה: המשנה ליועמ"ש בדרך לתפקיד יו"ר רשות ני"ע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, הגדרנו את נושא הטמעת חדשנות טכנולוגית בשוק ההון הישראלי כאחד היעדים האסטרטגיים בתכנית של הרשות לשנים הקרובות. אנו מבינים כי יש בהתפתחות הטכנולוגית לשנות את המציאות הקיימת וליצור סדר עולמי חדש. התהליך הזה נמצא בהתהוות ואנחנו עדיין רק בתחילתו".
"אני מובילה גישה רגולטורית המעודדת אימוץ ופיתוח של פעילויות חדשניות הנשענות על טכנולוגיה, הן בשוק ההון והן בתחומים הקשורים אליו התפתחות הטכנולוגית במערכת הפיננסית תקדים כמעט תמיד את הרגולציה בכמה צעדים ולכן, רגולטור המבקש להישאר רלוונטי, חייב לאמץ גישה אוהדת לטכנולוגיה ובפרט לטכנולוגיה חדשנית.
אנו מבינים שעלינו לייצר רגולציה יצירתית וחדשנית באמצעותה נוכל לנהל את הסיכונים בחוכמה. לכן, אנו מקדמים רגולציה המעודדת ולא מונעת או מעכבת את פיתוח השירותים הפיננסיים. כי אנו מבינים כי היעדר הרגולציה עלול, בראש ובראשונה, לפגוע בציבור הנחשף אליו ללא ההגנה המתאימה.
- אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות...
הדבר הראשון שהייתי רוצה לדבר עליו הוא השינוי שעשינו בשוק ההון בישראל. יצרנו מסגרת חדשה בתחום ההייטק למשקיעים בשוק הראשוני והמשני. כשהתחלתי את עבודתי, הבנתי שיש פער בין שוק ההון הישראלי לבין תחום הטכנולוגיה, מבחינת הגיוון של המגזרים הנסחרים בבורסה, חשיפה נמוכה של המשקיעים המוסדיים הישראליים להיי טק ורמת היישום הנמוכה של טכנולוגיה חדשנית בשוק ההון.
אז גיבשנו תוכנית הסוללת את הדרך לחברות טכנולוגיה לגייס כספים בשוק ההון הישראלי ולמשקיעים המוסדיים שלנו להיחשף אליהם בחוכמה. תוך כמעט שנתיים הצטרפו יותר מ -70 חברות טכנולוגיה. בין הענפים הפעילים הנסחרים בבורסה, ענף הטכנולוגיה גדל ב -83% ומהווה כעת: 26% מכלל שווי השוק".
"התפתחות זו התרחשה בעזרת מספר צעדים שנקטה הרשות בשיתוף עם גורמי ממשלה נוספים: כך למשל, הממשלה יצרה תמריצים להשקעות מוסדיות בתחום ההייטק הישראלי, מימון להעסקת אנליסטים מתמחים בהייטק שיועסקו על ידי משקיעים מוסדיים, דבר שיאפשר להם לקבל החלטות השקעה בענף זה. הובטחה ערבות לפיצויים ממשלתיים בגין הפסדים של עד 40% מההשקעה של המוסדות הפיננסיים במגזר ההייטק.
שילוב האמצעים הללו יצר שינוי בפרופיל הביקוש, וכיום אנו רואים השתתפות רחבה יותר של משקיעים מוסדיים ישראלים בהנפקות של חברות טכנולוגיה בישראל. בנוסף, התפקיד העיקרי של מחלקת הפיתוח העסקי החדש שלנו הוא להבטיח שהסביבה הרגולטורית הישראלית תהיה אטרקטיבית לשחקנים גלובליים. הצעדים שנקטנו לעידוד פעילות החתמים הזרים בהנפקות בישראל נושאים גם הם פרי ואנו רואים התפתחות חיובית נוספת שחושפת את המנפיקים בישראל למשקיעים גלובליים.
פעילות זו הביאה לכך ש -2020 הייתה נקודת המפנה מבחינת התיאבון שיש לשוק ההון הישראלי למנפיקי הייטק חדשים. כמות המנפיקים החדשים שהגיעו לשוק זינקה באופן דרמטי: משנת 2020 ועד היום נרשמו 100 מנפיקים חדשים בבורסה וכ -50 חברות נוספות נמצאות כעת בצינור, כך שחלה האצה משמעותית ביותר של פעילותם של מנפיקים חדשים בשוק הראשוני, בעוד שרובם חברות טכנולוגיה.
הדבר השני שהייתי רוצה לדבר עליו הוא אחריות חדשה שהרשות קיבלה לאחרונה, ושמה - רפורמת הבנקאות הפתוחה. ממשלת ישראל מינתה את רשות ניירות ערך להיות אחד הגורמים האחראים לקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל, שרק ממריאה בימים אלה. השלב הראשון ברפורמה זו נקרא רפורמת הבנקאות הפתוחה שנועדה להגביר את החדשנות והתחרות בשוק המערכת הבנקאית ושירותי התשלומים. השלב הראשון יכלול רק את מערכת הבנקאות ובשלב השני, שיימשך ככל הנראה מספר שנים, יצרף מגוון רחב יותר של שחקנים פיננסיים ויאפשר שיתוף מידע של לקוחות עם צדדים שלישיים (בכפוף כמובן להסכמת הלקוח) . הרשות תצטרך לוודא שחידוש זה יפעל לטובת הצרכנים".
"החקיקה נועדה להיות אטרקטיבית עבור פינטקים, ולכן הדרישה תהיה תואמת את החקיקה האירופית (PSD2). זה יאפשר לחברות שכבר פועלות על פי חקיקה אירופאית להוסיף פעילות בישראל בשינוי מינימלי הנדרש.
עד השלמת החקיקה בנושא, מכיוון שתהליכי רגולציה אורכים מטבעם זמן רב, אנו לא מחכים ובינתיים בנינו סביבת בדיקה ידידותית שתאפשר לשוק לבדוק את אימוץ התכנות של טכנולוגיות חדשניות.
הקמנו 'ארגז חול' המכונה Sandbox Data, במסגרתו חברות פינטק עם פתרונות ייחודיים לקידום חדשנות בשוק ההון, יכולות לקבל מימון ומסדי נתונים מרשות ניירות ערך. תשע חברות אושרו להשתתף בשלוש התוכניות עד כה. כעת אנו פותחים את התוכנית הרביעית שתתמקד באתגרים המבוססים על API ו- PSD, כחלק מהזדמנויות שמביאה עמה רפורמת הבנקאות הפתוחה.
והנושא האחרון שאדבר עליו הוא התהליך שמובילה הרשות להנחת יסודות לשוק ההון העתידי של האלף השלישי. בשנים האחרונות החלו הבורסות המובילות בעולם ובתי סליקת ניירות ערך בתהליך אימוץ טכנולוגיית רישום מבוזרת (DLT), ובפרט סליקה והתנחלויות. היוזמות האלו מקודמות באופן מתון ומחושב, ועם דיאלוג משמעותי בין השוק לרגולטור.
הפרויקטים הגלובליים המובילים מתמקדים גם ביכולת פעולה הדדית בין פתרון DLT שנבחר לפרויקט, לבין פתרונות של טכנולוגיות אחרות. יכולת הדדיות יעילה עשויה להפחית את עלויות העברת ניירות הערך בין השווקים ובסופו של דבר לאפשר חיבור של שווקים קטנים לשוק הגלובלי היוצר את מאגר הנזילות העולמי".
"כדי להגיע לשם - אחד הצעדים הראשונים יהיה להגיע להסכמה על המינוח האוניברסלי (טקסונומיה) ביחס לטכנולוגיה. הסכמה על הטרמינולוגיה תקדם את האחידות בתקנים העולמיים בכל הקשור לאימוץ הטכנולוגיה.
רשות ניירות ערך מכירה בחשיבות קידום טכנולוגיית DLT בשוק ההון הישראלי. יכולת פעולה הדדית ביעילות בין השוק הישראלי לשוק העולמי תהווה גם כלי משלים ל'הסדר הרישום הכפול' המאפשר לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסות מסוימות בחו"ל לרשום למסחר גם בישראל, בהתבסס על הדיווח הנוכחי.
בנוסף, לא מעט ספקי טכנולוגיית DLT המובילים הם פרי יוזמה ישראלית. אז יצירת תשתית רגולטורית מתאימה יכולה להחזיר את אותן חברות פינטק הביתה בתחומים רבים של שירותים פיננסיים.
- 2.משקיע, בערך 24/09/2021 18:24הגב לתגובה זוזאת רוח התקופה, וזה ימשך עד שתהיה מכה קשה, שאף אחד לא יודע מתי תגיע. אין לה סיבה להתהדר בנוצות לא לה.
- 1.אזרח 24/09/2021 17:02הגב לתגובה זומשמעותו אבטלה המונית. בזכות התפתחות מואצת של הטכנולוגיה הכלכלה עדיין פורחת!
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגחלל נופלת 17%, זוז פאוור מאבדת 12%; מגמה שלילית בבורסה
המסחר בת"א מתנהל בירידות, כאשר החשש מקריסת הפסקת האש וחזרה ללחימה מכביד על המדדים; דיווח על תקיפות של חיל האוויר ברפיח
המימוש הטבעי צפוי להימשך היום בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. באותה כתבה דיברנו על הסיכון הכפול, מצד אחד השוק מתמחר הפסקת אש ארוכה ומצד שני יש אפשרות לחזרה למלחמה אם הפסקת האש לא תחזיק מעמד, ובשני המקרים יש סיכון לירידות.
והנה, כשבוע לאחר הפסקת האש ונסיגת צה"ל מחלקים נרחבים ברצועה, הלחימה מתחדשת בדרום עזה: חיל האוויר תקף ברפיח בעקבות ירי לעבר כוח צה"ל, ובמקביל דווח בעזה על אש מסירות חיל הים לעבר החוף. מדובר בהפרה נוספת של הפסקת האש, לאחר שבימים האחרונים מחבלים חמושים יצאו ממנהרות בחאן יונס וברפיח ותקפו כוחות צה"ל, חלקם חוסלו מהאוויר. לפי ההנחיות החדשות, כוחות צה"ל במרחבי החיץ מוגבלים מאוד בפתיחה באש, גם מול חמושי חמאס, שעל פי הערכות פרסו מחדש כ-7,000 לוחמים ברחבי הרצועה. ברקע אמור להתקיים המו"מ לשלב השני בתוכנית טראמפ הכולל נסיגות נוספות ופריסת כוח בינלאומי, בעוד בעזה נותרו 16 חטופים חללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס. גורם ישראלי הוסיף כי בתום הערכת מצב, צה״ל מכין כעת ״סט תקיפות״ בעזה. הערת אגב, הבוקר החליטו על שינוי השם של המלחמה, מחרבות ברזל למלחמת התקומה, והדיווחים מהיום מעלים שאלות על התזמון.
ברקע הדיווח הירידות מעמיקות. בעוד הירידות במדדים מעמיקות, הדולר גם מתחזק מול השקל דרך המסחר באופציות, אם כי התנועה האחרונה בדולר כבר גילמה ככל הנראה חלק מהסיכון. הדולר הגלום נסחר לפי 3.31 שקל לדולר.
מה שעוד הדיווח על התקיפה אומר שהריבית בישראל עשויה להישאר ללא שינוי, למרות שהשוק תמחר עד הבוקר שהריבית תרד בוודאות בהחלטה הקרובה של בנק ישראל. כרגע אין וודאות כזו, וייתכן שבנק ישראל יחכה למועד מאוחר יותר.
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שתי מניות שהזהרנו מהן ויורדות היום בחדות, חלל תקשורת חלל תקשורת וזוז פאוור זוז פאוור -11.94% . הראשונה זינקה מאז הסדר החוב שהשאיר ערך אצל בעלי המניות, אבל השאלה היא כמה ערך? החברה הציגה תכנית ותזרים עתידי שעשוי לשלם את התחייבויות החברה בתוך כ-4 שנים ולאחר מכן להשאיר את הפעילות של עמוס 17, אך שווי השוק אליו הגיעה החברה תמחר בתוכו את הרבה מההתפתחויות קדימה עוד לפני שהם הגיעו. בפועל יש עוד סיכונים ולתחזיות ויש עוד הזרמה שבעלי המניות צריכים לעשות דרך זכויות שישנה את מצבת המניות והשווי, כך שבפועל הירידות לא מפתיעות.
