בזן: השבתה בצנרת קצא"א צפויה לפגוע ברווחים באופן מהותי
בזן חברת בזן 0.2% מדווחת כי בעקבות תקלה בצנרת קצא"א המוליכה נפט גולמי לבית הזקוק בחיפה, היא נדרשת לבצע בדיקות אשר צפויות להימשך כ-21 ימים. בעקבות התקלה היקף הפעילות של החברה יצטמצם באופן מהותי ובהתאמה פגיעה משמעותית ברווחי החברה ברבעון הנוכחי. על רקע הדיווח ירדה מניית בזן כ-3.5%.
האירוע שהתרחש בתחילת השבוע החל בדליפת דלק מצינור של קצא"א באזור המועצה האזורית חוף אשקלון. בעקבות הדליפה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה בחקירה פלילית. ממשרד להגנת הסביבה נמסר כי באירוע פונו 800 טונות קרקע מזוהמת מהמקום.
בעקבות הדליפה הנחה המשרד להגנת הסביבה את החברה לבצע בדיקות שונות אשר צפויות להימשך כ-21 יום במהלכם תושבת צנרת קצא"א. בקצא"א פועלים על מנת לקצר את משך זמן הבדיקות הצפוי ואת תקופת השבתת צנרת קצא"א.
מניית בזן נפלה ב-61% מאז תחילת 2020 ולא מצליחה להתאושש מהסנטימנט השלילי בשוק האנרגיה המזהמת. עם זאת לפני כשבועיים פרסמה החברה דוח כספי חיובי כאשר ה-EBITDA קפץ ב-50% ועמד על 123 מיליון דולר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג התייחסה: "מדובר באירוע חמור ביותר, שממחיש לנו שוב עד כמה מסוכנת ומזיקה עשויה להיות ההובלה של דלק פוסילי בלב מדינת ישראל. האירוע הזה מחדד שתקלות קורות, כל הזמן, ואסור בתכלית האיסור לאפשר לתקלות לקרות בסמיכות לאזורים רגישים, ביבשה או בים, כמו בסמוך לשונית אלמוגים בעלת חשיבות עולמית. נבחן את נסיבות האירוע, ונפעל בהליכי אכיפה מול החברה ככל שיידרש".
- 11.משקיע 04/09/2021 08:51הגב לתגובה זוהסיפור של צינור קצצא זה לא דבר חדש ומעיק על המניה כבר יותר מחודש. המיכליות מהמפרץ כבר בדרך לנמל חיפה. בזן יודעת לעבוד גם בלי קצצא ומרווחי הזיקוק שלה ברבעון השלישי צפויים להיות גבוהים מאוד. זה הזמן לאסוף מניות בתחתית
- 10.עכשיו אחרי שליברמן העביר את תקציב המדינה, הפורייקט 04/09/2021 08:24הגב לתגובה זועכשיו אחרי שליברמן העביר את תקציב המדינה, הפורייקט הבא של ליברמן זה משאבי מדינת ישראל , שחקן טוב, איך אמר לאט לאט לאט לאט
- 9.אני במניה 20 שנה רק הפסד מניה מקוללת אסור להכנס אל 03/09/2021 15:13הגב לתגובה זואני במניה 20 שנה רק הפסד מניה מקוללת אסור להכנס אליה
- 8.לימור 03/09/2021 14:34הגב לתגובה זוהתקלה טופלה כבר תודה לכל אלה שמנסים ליצור פניקה ולקנות בזול נתראה בשער 120 שתרצו לקנות
- 7.הדג מסריח מהראש 03/09/2021 13:33הגב לתגובה זוהטבע זועק הצילו ....
- 6.זרובבל 03/09/2021 10:27הגב לתגובה זוחפש את המנהל. (בעל הבית)
- 5.דרור 03/09/2021 06:31הגב לתגובה זומה עם ההפסדים של הטבע ? העולם בדרך לאבדון .
- 4.קצא"א (ל"ת)יהודיה גאה 02/09/2021 23:41הגב לתגובה זו
- 3.משקיע 02/09/2021 21:39הגב לתגובה זונהול כושל
- וניהול הקורונה והמדינה לא כושל? (ל"ת)הסנגור של פחלון 03/09/2021 07:06הגב לתגובה זו
- דרור 03/09/2021 12:05העולם לומד מאיתנו .
- 2.כל רגע משהו (ל"ת)נמאס מבזן 02/09/2021 19:30הגב לתגובה זו
- 1.אוף 02/09/2021 19:23הגב לתגובה זווכל חברי הכנסת רוצים לעשות קריירה על גב החברות האלה מצאו פטנט . גם קארין אלהרר מתנהלת כמו אדון עולם רוצה להשבית את רותם אמפרט ולזרוק 1200 עובדים העיקר לה יש עבודה וכעת זנדברג הכלומניקית בלה בלה בזן. תדאגו לזקנים לילדים שיפגעו מקורונה ולחיילים במקום לעשות קריירה על גב בזן וכיל
- יוסי 03/09/2021 07:09הגב לתגובה זוכל זיהום של שטח מהפעילות של קצא יש לחייב את החברה לשקם באופן מלא ועל חשבונה.ובנוסף לקנוס אותה כל שיהיה לה תמריץ לתחזק את המערכות שלה בצורה טובה יותר.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
