אם תשאלו כל בן אדם מענף השלדים היום מה של הענף, סביר להניח שהוא יענה לכם במילה אחת - מת. הסיבה לזה היא לא חוסר ביקוש, הרי שוק ההנפקות כעת לוהט, עוד ועוד חברות רוצות להיכנס לבורסה. הסיבה היא בצד ההיצע, ניתן לספור על כף יד אחת (מובייל מקס, אינפימר, קנזון ואינטרנט זהב) את מספר השלדים שיש כיום בשוק, וגם הם ברובם "שלדים בעייתים" - כלומר נמצאים ברשימת השימור ולכן קשה יותר להביא אליהם מיזוג.

אבל דווקא המחסור הזה, גורם לשחקנים בשוק להיות יותר יצירתיים ובעלי תושייה. כך לדוגמא, חברת גלילאו טק שבניהולו של שלומי טופז הגישה הצעה לרכישת חברת צמיחה, חברה שכבר נמחקה מהבורסה ונשלטת על ידי אקסל -1.37%  עוד מגלגולה הקודם שהייתה שלד בעצמה.

כעת - אנחנו רואים את פעילי שוק השלדים פונים באופן אקטיבי לחברות שעומדות על סף פשיטת רגל לצורך ביצוע הסדר חוב בהן.

מה זה שלד?

אבל לפני שאנחנו מתקדמים - בואו נחזור רגע לבסיס הכה חשוב, מה זה שלד ולמה בכלל צריך אותו?

ההגדרה של שלד היא חברה, שאין לה פעילות עסקית או יש לה פעילות עסקית, אך היא מינורית בהחלט ומרבית הנכסים שלה זה המזומן שבקופתה, ככל ויש כזה. בדרך כלל מדובר על חברה שפעם הייתה לה פעילות ואז הפעילות נקלעה לקשיים ונסגרה. או לחילופין חברה שעשתה "אקזיט" ומכרה את הפעילות שלה ונשארה רק עם מזומן. יכול גם להיות מצב שבו חברה עוברת הסדר חוב וכחלק מהסדר החוב הנכסים ממומשים והחברה חוזרת למסחר, בלי פעילות עסקית ובשליטת בעלי החוב.

כיום, רק לעובדה שחברה נסחרת בבורסה יש ערך. כמה ערך? זה תלוי. שלד ברשימת השימור יהיה שווה פחות משלד ברשימה הראשית ושלד שנסחר ברשימה הראשית ובעוד בורסות במקביל יהיה שווה יותר משלד שנסחר רק ברשימה הראשית. עד לאחרונה כלל האצבע עמד על בערך 5 מיליון שקל לשלד, שזה מחיר גבוה ביחס למה שהיה בשנים עברו - אבל כיום אין באמת מחיר אצבע לשלד, כי אין שלדים המוצעים למכירה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל למה בכלל צריך שלד? למה שחברה לא תלך להנפקה? אז זוהי שאלה מאוד טובה ומתבקשת. התשובה היא שקודם כל הנפקה עולה כסף ולא כל ההנפקות מצליחות. יש חברות שאין להן את העלויות הנדרשות להכנת תשקיף, דוחות מסודרים לקראת ההנפקה ועוד עלויות נלוות. במיזוג עם שלד החברה גם נדרשת להכין תשקיף ולעשות את כל הבלאגן הזה, אבל פשוט לעיתים השלד מממן את זה.

דבר שני, שנכון להגיד אותו בריש גלי: הרבה חברות שלא היו בחיים נכנסות דרך הנפקה, מוצאות את עצמן נכנסות לבורסה דרך השלדים שמכונים "הדלת האחורית".

מי ינצח?

בחזרה לענייננו. על שני חברות שנמצאות על סף פשיטת רגל הוצאו עסקאות. השלד הראשון הוא פלאזה סנטרס 0%  שקיבל הצעות לרכישה מצד יניב חברון - שהוא גם הרוח הפועלת מאחורי נקסט ג'ן וגו.די.אם - לשעבר שלדים פנויים, שכיום נמצאים בשלבי מיזוג.

יניב חברון הציע שיקבל 74.9% מהשלד כאשר לבעלי המניות הנותרים שיורכבו מבעלי המניות הקיימים כעת ומבעלי האג"ח תהיה אופציה לחייב אותו לקנות את חלקם בחברה בתמורה לכ-8 מיליון שקל. כלומר במקרה שהוא מביא מיזוג טוב, כולם נהנים והוא לא משלם על 75% מהשלד שקיבל. במקרה שהמיזוג שהוא מביא לא טוב - הוא משלם 8 מיליון שקל על השלד.

• אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
• טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

ההצעה השנייה הגיעה מצד כפיר זילברמן, שהציע לשלם כ-2 מיליון תמורת כ-74.99% מפלאזה, כאשר גם בהצעה הזו לבעלי המניות תהיינה אופציה למכור את חלקם בחברה בתמורה לכ-7 מיליון שקל. כלומר אם הוא מביא מיזוג טוב, כולם נהנים וגם הוא שילם 2 מיליון שקל על 75% מהשלד. אם הוא לא הביא מיזוג טוב אז הוא שילם לא פחות מ-9 מיליון שקל על השלד.

אין ספק שההצעה של זילברמן עדיפה כעת, ונשאר רק לראות האם יניב חברון ישווה ויעלה, או ירד מהמירוץ.

על פטרוכימיים מתחרים שני שחקנים שונים - ליאת בידס וראובן יגאנה. ליאת בידס, שכבר ביצעה מספר רב של מיזוגים בשוק ההון מציעה כ-5 מיליון שקל עבור כל השלד - כאשר הקבוצה שלה תוכל לבחור האם לרכוש 74.99% מהשלד או 99.99% לפי השווי המדובר.

ראובן יגאנה שכיהן כיו"ר בפנטזי נטוורק ובדיירקט קפיטל השווה והעלה את ההצעה ל-5.5 מיליון שקל עבור כל השלד. כמו כן, הוא גם הציע לקבל 74.99% מהשלד כאשר בעלי השלד הנותרים יוכלו למכור לו את מניותיהם בתמורה לכ-3 מיליון שקל.

סכנה - דילול