ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

רשות ניירות ערך בביקורת על עבודת הדירקטורים - הנה הליקויים

הביקורת בוצעה במספר חברות נסחרות. נמצאו בחברות מסוימות ליקויים משמעותיים - חברה מסוימת לא פיקחה אחר עסקאות של בעל שליטה וקרוביו, חברה אחרת המליצה לאשר דוחות בלי לסקור הערכות שווי מהותיות

סתיו קורן | (1)

כאשר חברה הופכת מפרטית לציבורית, היא מקבלת אפשרויות לגייס כסף מהמשקיעים, ובכך להרחיב ולשפר את החברה. אך לצד היתרונות של חברה ציבורית, קיימת גם אחריות -  החברות הללו מחויבות לשמור על שקיפות ויושר מול המשקיעים.

יש חברות שמתעלמות מהכללים. רשות ניירות ערך פרסמה את ממצאי הביקורת שקיימה בקרב וועדות המאזן של דירקטוריונים בחברות ציבוריות. הביקורת בוצעה במספר תאגידים מדווחים ונועדה לבחון את אופן היישום של הוראות הדין על ידי החברות. סגל הרשות מצא מספר ליקויים, אשר בעקבותיהם עודכנו שווים של חברות, וכן בוצעו פעולות נוספות לתיקון ולשיפור ההליכים המבוצעים בקרב החברות.

עיקרי הסוגיות שעלו במסגרת הביקורת

היעדר פיקוח אקטיבי אחר עסקאות עם בעל שליטה וקרוביו –  נמצא באחת החברות כי במהלך התקופה שקדמה להנפקה ראשונה לציבור ועד למועד הדוח התקופתי הראשון שפורסם לאחריה, לא ניתן גילוי בנגע לשירותים שהעניק קרוב של בעל השליטה לחברה בת. ועדת הביקורת של החברה דנה בהתקשרויות אלה ואשררה אותן כ"עסקאות שאינן חריגות",  על אף העניין האישי שיש  לבעל השליטה.

המלצה לאישור הדוחות מבלי לסקור הערכות שווי מהותיות מאוד - הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים המליצה לדירקטוריון על אישור הדוחות הכספיים, ללא קבלת הערכות השווי של נכסים מהותיים מאוד, המצורפים לדוחות הכספיים המפורסמים במגנ"א. באחד מהמקרים עלה שככל שהמידע הכלול בהערכת השווי היה מובא לידיעת הוועדה, היה עליה להפחית את שווי הנכס ולעדכן את הגילוי בגינו. בהקשר זה יצוין כי שווי הנכס והגילוי עודכנו בעקבות הביקורת.

היעדר ביסוס לאומדני הכנסות ועלויות צפויות בחברה פרויקטלית - מסקירת פרוטוקולי הדיונים של ועדת המאזן בחברה העוסקת בביצוע פרויקטים,  עלה שהחומרים שהועברו לעיונם של חברי הוועדה לא כללו נתונים אשר יכלו לתמוך בנאותות האומדנים בדוחות הכספיים של החברה. כמו כן, לא נערך דיון מעמיק אודות נאותות אומדני ההכנסות וההוצאות של פרויקטים מהותיים מאוד. נוסף על כך, בפרויקט שסווג על ידי החברה כמהותי נמצאו הבדלים מהותיים בין אומדני הבקרה התקציבית לבין אומדני הנהלת הפרויקט, אשר לא הובאו לידיעת הוועדה ולפיכך גם לא נדונו במסגרת דיוניה. זאת חרף העובדה שלפערים הייתה השלכה פוטנציאלית מהותית על תוצאות החברה בכללותה, פוטנציאל שאף התממש בתקופת הדיווח העוקבת.

מנהל מחלקת ביקורת והערכה, עו"ד אמיר הלמר: "ועדת המאזן קריטית בהליך אישור דוחות החברה ופרסומם למשקיעים. חברי ועדת המאזן מהווים המעגל הראשון של שומרי הסף בחברה. לכן, מצופה מהם לוודא שיש בידיהם את כל המידע הנדרש, להיות אקטיביים ולאתגר את עמדות ההנהלה בעת בחינת הסוגיות המהותיות בדוחות והכל כדי להבטיח את איכות הדיווח הכספי של החברה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נו באמת 23/06/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    נו באמת
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.