יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'
דוחות

כלל ביטוח: רווח כולל של 402 מיליון שקל ברבעון. תשואה להון 25.5%

ההכנסות גדלו ב-6.4% ל-5.543 מיליארד שקל; התשואה להון חזרה להיות חיובית, לעומת שיעור תשואה להון שלילי של 33.9% ברבעון המקביל בשנה שעברה
נתנאל אריאל | (2)

חברת הביטוח כלל ביטוח ופיננסים כלל עסקי ביטוח 0.96%  מדווחת על הכנסות (הפרמיות שהורווחו ברוטו, דמי הגמולים והתקבולים בגין חוזי השקעה) של 5.543 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2021, לעומת הכנסות של 5.205 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה שעברה - עליה של כ-6.4%.

הרווח הכולל עמד על 402 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל של 483 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

היקף הנכסים המנוהלים של החברה הגיע בגדל לשיא של 246 מיליארד שקל, גידול של כ-4% לעומת סוף שנת 2020. סך ההון המיוחס לבעלי המניות של החברה ב-31.03.2021 מסתכם בכ-6.7 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-6.3 מיליארד שקל בסוף 2020, גידול של 6%.

יורם נוה, מנכ"ל כלל החזקות עסקי ביטוח: "החברה ממשיכה לעמוד בהצלחה בתוכנית האסטרטגית שלה ומציגה צמיחה משמעותית, לצד המשך התייעלות בהוצאותיה, דבר המוביל לשיפור עקבי ברווח החיתומי. בתוך כך קטנה מצבת העובדים בשנתיים האחרונות בכ-500 עובדים. החברה ממשיכה להציג תשואות מהגבוהות בענף, דבר התורם למיצוב העסקי שלה ולרווחיותה. אנו מסכמים את הרבעון הנוכחי עם היקף נכסים מנוהלים שהגיע לכ-246 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מבוטח כלל מזה שנים 05/06/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
    כלל חברה רצינית וחכמה.יש על מי לסמוך!! ממליץ בחום
  • 1.
    dw 31/05/2021 13:19
    הגב לתגובה זו
    אתם קולטים שאם הוא היה משכיל להביא מימון ביניים ולא למכור ללפידות ואקירוב את הנייר במחירי סופעונה והיה מוכר רק עכשיו (שעדיין לא יקר, 400 מיליון ברבעון לנייר בשווי 4 זה לא יקר) יש מצב שהוא עדיין היה על הסוס? מה שכן צריך לזכור שהיינו בשנת קורונה, ולא פשוט היה בשבילו לגייס מימון ביניים. לפידות ואקירוב עשו את העיסקה של החיים.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.24%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.08% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.