חמת: ההכנסות עלו ב-23% ל-193 מ' ש'; הרווח הוכפל ל-21 מ'
חמת קבוצת חמת -0.29% המייצרת ומשווקת ברזים, מוצרי אינסטלציה, קרמיקה ומוצרים נוספים לענף הבנייה והשיפוצים מדווחת על צמיחה של 23.4% ברבעון הראשון להכנסות בסך 193.3 מיליון שקל, בחסות איחוד תוצאות שיש אלוני החל מפברואר 2020 שהשפיע לחיוב על התוצאות בכל הרבעונים עליהם דיווחה מאז. הרווח התפעולי צמח בכ-75.2% לכ-28.1 מיליון שקל (14.5% מההכנסות), לעומת כ-16 מיליון שקל (כ-10.2%) ברבעון המקביל אשתקד.
המכירות של אלוני מדווחים תחת מגזר הקמעונאות והקרמיקה, בו פועלת גם חזיבנק של חמת, ואלה עלו בתקופת הדוח בכ-27.36%. בנטרול המגזר כולו, חמת צמחה בכ-8.6%. מנגד יצוין כי האטה באספקה ללקוחות פרטיים בחזיבנק פגעה ברווח הגולמי במגזר והביאה לירידה של כ-45% ברווח התפעולי בו ל-3.5 מיליון שקל מול כ-6.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
למעט מגזר זה, הרווח התפעולי בכלל המגזרים עלה. השינויים הבולטים נרשמו במגזר ברזים, בו הרווח התפעולי צמח בכ-70.9% לכ-5.9 מיליון שקל לעומת כ-3.5 מיליון שקל ברבעון המקביל; ובמגזר פלסטיק ואינסטלציה הרווח גדל בכ-53.4% לכ-5.7 מיליון שקל לעומת כ-2.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, גם הודות להרחבת מפעל הפלסטיק ליפסקי. במגזר כלים סניטרים בישראל בין היתר הכנסה חד-פעמית בגין ביטול חלקי של הפרשה לדרישת תשלום חוב לרשות ההשקעות סייע לרווח התפעולי לצמוח לכ-4.3 מיליון שקל, לעומת כ-0.3 מיליון שקל שנה קודם לכן.
הרווח בתקופה כמעט והוכפל (עלייה של כ-96.2%) לכ-21 מיליון שקל, בהשוואה ל-10.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2020. בסוף התקופה ההון העצמי עמד על כ-303.8 מיליון שקל, לעומת כ-282.7 מיליון שקל בסוף 2020, וחמת יצרה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת נטו של כ-8.2 מיליון שקל, לעומת כ-30.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי מוסבר בעלייה בהיקפי ההון החוזר התפעולי ביחס לאשתקד בגין צמיחה במרבית פעילויות הקבוצה.
- קבוצת חמת: הרווח הנקי הסתכם ב-20 מיליון שקל והרווח התפעולי קפץ ב-126%
- חמת מציגה רבעון שני טוב, אך השורה התחתונה בעייתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.גלעד אבנר 30/05/2021 16:10הגב לתגובה זואין כמו קבוצת חמת , הברזים היחידים שהם כחול לבן.
- אלעד ארביב 30/05/2021 22:27הגב לתגובה זומפעל חזק ואנשים שחקני נשמה
- 1.משה 30/05/2021 15:15הגב לתגובה זואחרי הראשון, יבואו הבאים בתור ויספרו על ההתנהלות של יואב גולן
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה? השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?
מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
