רון וקסלר
צילום: סיון פרג
ראיון

ישראכרט: הרווח קפץ מ-10 מ' ש' ל-74 מ' בעיקר הודות למגזר המימון

רווחי פעילות המימון עלו ל-59 מ' ש' מול 3 מ' אשתקד. בינתיים צומצם האשראי ללקוחות פרטיים והורחב האשראי המסחרי. ההפרשות להפסדי אשראי ירדו מ-100 מ' ל-12 מ'. המנכ"ל רון וקסלר מספר על ההשפעה של השקת אפל פיי והתכנית לשווק ביטוח
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה ישראכרט

ישראכרט 0% סגרה את הרבעון הראשון של 2021 עם רווח של 74 מיליון שקל, קפיצה מרמה של 10 מיליון ברבעון המקביל וזאת בחסות הצמצום החד בהוצאות להפסדי אשראי בעקבות ההתאוששות ממשבר הקורונה. אלה ירדו לכ-12 מיליון שקל, לעומת כ-102 מיליון שקל שנה קודם לכן. חברת האשראי רשמה תשואה להון הממוצע של כ-12.6% מול נתון של 1.6% בתקופה המקבילה. "עד רגעים אלו אנחנו רואים התאוששות בביקושים לאשראי", אומר המנכ"ל רון וקסלר בשיחה עם ביזפורטל, "דבר שלצד העלייה במחזורי העסקאות מעיד על העוצמה של המשק, שבסך הכל חוזר לנתיב צמיחה ויש לו יכולת ריבאונד טובה - בהנחה שלא תהיינה הפתעות קדימה".

ההכנסות ירדו מעט לכ-507 מיליון שקל לעומת כ-522 מיליון המקביל, וזאת בעיקר עקב ירידה בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי והכנסות מריבית, נטו. ​האחרונות ירדו לכ-103 מיליון שקל, בהשוואה לכ-109 מיליון שקל ברבעון המקביל, כתוצאה מטיוב התיק, או במלים פשוטות - העמדת אשראי לפחות לקוחות פרטיים בשל החשש מחדלות פרעון. יתרת האשראי לאנשים פרטיים הסתכמה בכ-3.93 מיליארד שקל, לעומת כ-4.07 מיליארד שקל בסוף 2020. יצוין כי ישראכרט שמרה את הריבית הממוצעת בשיעור של כ-9.1%.  החברה צמצמה אם כן את הסיכון, אך בעקבות זאת נהנתה גם מהכנסות ריבית ברמה פחותה יותר.

לעומת זאת, יתרת האשראי המסחרי עלתה בכ-1% לכ-898 מיליון שקל, בהשוואה לכ-892 מיליון שקל בסוף שנת 2020. השיפור ברווחי החברה מיוחס במידה ניכרת גם למגזר המימון, שהניב ברבעון רווח של כ-59 מיליון שקל, לעומת כ-3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הירידה בתיירות היוצאת והנכנסת הביאה לשחיקה של 9 מיליון שקל בהכנסות מפעילות כרטיסי אשראי. בחברה מסבירים כי "סביבה תחרותית מאתגרת המשיכה לשחוק את עמלות הסליקה מבתי עסק" ומזכירים את המשך ירידת העמלה הצולבת מתחילת השנה משיעור של 0.575% לכ-0.55%, ומירידה בשיעור העמלה הצולבת בעסקאות חיוב מיידי משיעור של כ-0.3% לכ-0.275%, כל זאת בקיזוז חלקי עם העלייה בהיקף מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי. אלה קוזזו עם עלייה של 4.5% במחזור העסקאות בכרטיסי אשראי לכ-41.5 מיליארד שקל.

בחברה מדווחים על עלייה של כ-10.8% בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים פעילים במהלך השנה האחרונה, שמספרם הסתכם בכ-4.15 מיליון כרטיסים בהשוואה לכ-4.05 מיליון בסוף הרבעון המקביל. בסוף 2020 הנתון עמד על 4.12 מיליון כרטיסים.

המחיקות נטו בגין חובות אבודים ירדו לכ-17 מיליון שקל לעומת כ-45 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת משיפור בגבייה. ישראכרט רשמה הכנסה של מיליון שקל בגין הפרשה קבוצתית קודמת בסך 49 מיליון שקל לחובות מסופקים ברבעון המקביל. בחברה אומרים כי בשלב זה החליטו להותיר את שיעורי ההפרשה הקבוצתית ללא שינוי "כדי לשקף את הפוטנציאל בסיכון להפסדי אשראי בגין לווים שנפגעו מהמשבר".

ההון העצמי בסוף התקופה עלה לכ-2.53 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.45 מיליארד שקל בסוף שנת 2020, ובהשוואה לכ-2.37 מיליארד שקל בסוף הרבעון המקביל אשתקד.

בתחילת השנה החלה החברה ביישום תכנית התייעלות בה יפרשו מרצון כ-220 עובדים  במהלך השנה. בישראכט אומדים את החסכון השנתי בכ-44-56 מיליון שקל (לפני מס). יאמר כי ההוצאות המיוחסות לתכנית ההתייעלות הוכרו כבר בתוצאות של שנת 2020 ובהיקף כולל של כ-45 מיליון שקל (לפני מס).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בישראכרט מדגישים את השקת אפל פיי בישראל, שתאפשר למשתמשי האייפון והשעון של אפל להזין את פרטי כרטיסי האשראי שלהם באפליקציה ולבצע באמצעות המכשיר תשלומים ללא מגע. בחברה מצפים לכך שהדבר יסיט עסקאות מזומן לתשלום באמצעות כרטיס אשראי (ללא מגע כאמור ובעזרת הסמארטפון), וכך יהנו בחברה מעמלות סליקה. אם הציפייה לא תתממש, וכל עוד מדובר יהיה רק בהסטת עסקאות שגם ככה נעשו בכרטיסי אשראי ללא הסמארטפון לכאלה שנעשות באמצעותו, פירוש הדבר שישראכרט תצטרך לחלוק את עמלות הסליקה עם עוד חוליה בשרשרת - אפל במקרה הזה.

עוד יוזכר כי זה עתה המפקח על הבנקים יאיר אבידן הודיע שאינו מתנגד לכך שישראכרט תחל לשווק ביטוחים (רכב ודירה בשלב ראשון), כפי שאישר הממונה על שוק ההון משה ברקת. בכוונת החברה להתחיל לפעול בתחום במהלך המחצית השנייה של השנה.

נמשיך לראות את מחזור העסקאות גדל על פני הרבעונים המקבילים, או שיכול להיות שבולמוס הרכישות עם היציאה מהמשבר ימצה את עצמו ודווקא תדווחו על ירידה?

"בנק ישראל צופה עלייה של 6.3% בתוצר וזה נתון שאפשר להשען עליו. זה התרחיש האופטימי שהציגו עוד בנובמבר-דצמבר 2020, והוא באמת מעיד על אופטימיות".

מאיפה הביטחון שההשקה של אפל פיי תסיט עסקאות ממוזמן לאשראי, ולא פשוט תסיט עסקאות אשראי קיימות לכאלה באמצעות אייפון שיאלצו אתכם להתחלק בעמלות הסליקה?

"קודם כל צריך לזכור ש-70% ויותר מהסמארטפונים בישראל הם לא של אפל, והם יכולים להשתמש באפליקצה שלנו אני-פיי, ושם אנחנו לא מתחלקים בעמלה עם אפל. בין כה וכה אפל לוקחת לעצמה נתח מאד קטן, שמתחלק גם הוא בין השותפים השונים שהם חברות הסליקה, שב"א ועוד.

"מעבר לכך, מקרים מהעולם הראו שכניסה של ענקיות הטק לתחום התשלומים יוצרת תומכת בוקטור של הסטה ממוזמן לכרטיסי אשראי. גם הארנקים הדיגיטליים משרתים את חברות כרטיסי האשראי להגדלת המחזורים. תחשוב עליך או על כל אחד מאיתנו - אנחנו זוכרים את הימים שהיה לנו כרטיס אשראי בארנק והיינו מוציאים בעזרתו מזומן מבנקט או כספומט, זה קורה פחות ופחות".

אתם בונים על תרחיש שההשקה המתוקשרת של אפל פיי תביא לאימוץ גדול יותר של אני פיי שלכם על ידי משתמשי אנדרואיד?

"ברמה הכללית, גם ההייפ והעיסוק בנושא וגם חינוך השוק של אפל יכולים להביא לדבר כזה. למשל אם אני משתמש אנדרואיד, ואני עומד לידך כשאתה משלם עם האייפון שלך, אז הגיוני שאשאל את עצמי איך אני יכול לעשות את זה גם. בגלל שאפל פיי תפס וההשקה הייתה מוצלחת אפשר לומר שיש השפעה - אבל היא לא ממש אחד לאחד".

ספר על פעילות שיווקי הביטוחים - איך זה יראה, כיצד אתם מתכוונים להגיע ללקוחות?

"זאת תהיה סוכנות במודל ייחודי שתעבוד עם מספר חברות ביטוח. תזכור את בסיס הלקוחות והדאטה הרחב כדי להביא להם ערך והצעות רלוונטי ומזה אפשר לדמיין את הפוטנציאל. לא פירטנו את אסטרטגיית החדירה אבל די לחכימא ברמיזה שהלקוחות רגילים לקבל מאיתנו פניות בכל האמצעים כולל כמובן בדיגיטל. נדע ליצור איתם קשר בכל הערוצים הנכונים עבורם ועבורנו".

אז לכם יש דאטה ואתם יכולים להגיע ללקוחות קיימים בדיגיטל, אבל המתחרים המסורתיים - סוכני הביטוח - נמצאים יותר בשטח. זה לא מטריד אתכם?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?