נתניהו ישראל כץ רכבת קרית מלאכי
צילום: ששון תירם

הלמ"ס: התמ"ג התכווץ ב-6.5% ברבעון הראשון; כלכלנים: לא צפוי להשפיע על שוק ההון

שאריות הקורונה וההסגר השלישי תרמו לכיווץ התוצר לעומת הרבעון הקודם לאחר עליה של 6.3% ברבעון הרביעי של 2020; עפר קליין מהראל: "נתון הצמיחה של הרבעון הראשון הוא אינדיקטור פחות רלוונטי כיום עבור שוק ההון"
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה למס צמיחה

התוצר הגולמי ירד ברבעון הראשון של השנה ב-6.5% לעומת הרבעון הקודם (מנוכה עונתיות) לאחר עלייה של 6.3% ברבעון הרביעי של 2020. כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמעדכנת את אומדן הצמיחה ברבעון הראשון של השנה.

ברבעון הראשון הראשון של 2021, בו מדינת ישראל הייתה תחת סגר שלישי, התמ"ג ירד אחרי שני רבעונים של עלייה. יש לציין כי חלק מהירידה מוסבר גם על ידי הירידה ביבוא מכוניות נוסעים לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2020 (עקב שינוי במדיניות המיסוי). על אף שמכוניות הנוסעים אינן מיוצרות בארץ, המיסים על היבוא בכלל ועל מכוניות הנוסעים בפרט הם חלק מהתמ"ג וכך הירידה במיסים על היבוא תרמה לירידת התמ"ג.

תוצר מקומי גולמי - מנוכי עונתיות

מקור: הלמ"ס

התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-7.9% בחישוב שנתי

התוצר העסקי – התמ"ג בניכוי תוצר שירותי הדיור ותוצר המגזר הציבורי הושפע גם הוא מהירידה ביבוא כלי הרכב וירד ברבעון הראשון של שנת 2021 ב-7.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 8.4% ברבעון הרביעי של שנת 2020. 

יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הראשון של השנה ב-9.6% בחישוב שנתי. עלייה זו מבטאת עלייה של 15.1% ביבוא השירותים, כאשר יבוא השירותים למעט תיירות עלה ב-31.7% (7.1% בחישוב רבעוני). יצוין כי יבוא שירותי התיירות עדיין נמוך מאוד לעומת התקופה שלפני משבר הקורונה. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-11.3% ברבעון הראשון של שנת 2021. בנוסף על כך, יבוא היהלומים עלה בצורה חריגה ברבעון הראשון של שנת 2021. כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הראשון של 2020 ב-4.9% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה פרטית

ההוצאה לצריכה פרטית שהושפעה מהירידה החדה ביבוא מכוניות הנוסעים לעומת הרבעון הקודם ירדה ב-3.2% ברבעון הראשון של שנת 2021 בחישוב שנתי, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית למעט מוצרים בני קיימה שאינה כוללת את רכישת מכוניות הנוסעים עלתה ב-7.2% בחישוב שנתי.

הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-4.7% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2021 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2020 . השינויים  בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2021 משקפים עלייה של 9.1% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) עלתה ברבעון הראשון של 2021 ב-7.2% בחישוב שנתי.  כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-2.5% בחישוב שנתי.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-58.7% בחישוב שנתי (19.8% בחישוב רבעוני). ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-85.8% בחישוב שנתי (38.6% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה גבוהה ברבעון הקודם בשל שינוי מדיניות המיסוי.

בתגובה לנתונים אומר עפר קליין מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "התוצר ברבעון הראשון של 2021 התכווץ ב-6.5 אחוזים (בשיעור שנתי), בעיקר בשל העובדה שהתחלנו את השנה בסגר שפגע בצריכה הפרטית, הציבורית ובהשקעות (ללא מיסים על יבוא כלי רכב המשק התכווץ רק ב-2.5 אחוזים). המשך החוזק ביצוא השירותים מנע התכווצות חדה יותר.

יש לציין שבעינינו נתון הצמיחה של הרבעון הראשון הוא אינדיקטור פחות רלוונטי כיום עבור שוק ההון (אנחנו כבר באמצע הרבעון השני), במיוחד כשאנחנו יודעים שחל שינוי גדול מאוד בתנאים הכלכליים מאז (יציאת המשק מהסגר). לאחר הנתון המאכזב אנו צופים התאוששות משמעותית ברבעון הנוכחי (השני), בשל הנתונים הראשוניים שמצביעים על צריכה פרטית חזקה מאוד ,לפחות עד לעימות הצבאי בדרום.

"יחד עם זאת, בעקבות הנתון אנחנו מעדכנים כלפי מטה את תחזית הצמיחה השנתית שלנו לשנת 2021 ל-4.2 אחוזים (בנק ישראל ושאר הגופים הכלכליים צפויים לעשות זאת בקרוב) בתחזית לשנת 2022 אין שינוי (4.8 אחוזים).

הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות רונן מנחם סבור כי למרות ש"הנתון מאכזב ומפתיע אני סבור שהשלכותיו השליליות על שוק המניות תהיינה מוגבלות, ממספר סיבות:

הראשונה, כי התמ"ג ללא מיסים נטו על הייבוא משקף הרבה יותר את התמונה הנכונה והוא התכווץ רק 2.5% ברבע הראשון.

השניה, הרבעון הראשון היה קשה מאוד למדידה ולמתן הערכות היות וחלקו עמד בסימן הסגר השלישי וחלקו בסימן פתיחה של הפעילות. לכן, הרבעים הבאים ישרטטו תמונה מדויקת יותר.

שלישית, צמצום של התוצר מבחינת בנק ישראל הינו סיבה להמשיך עם המדיניות המוניטארית המרחיבה מאוד וסביר שתינתן לכך התייחסות בהודעת הריבית הבאה.

רביעית - שוק ההון המקומי מושפע יותר מחברות גדולות עם פעילות ענפה בשוקי חו"ל דווקא. ייתכן כי מדדים כמו SME 150 יושפעו יותר. ו

לבסוף - נוסף על כך, ההשקעה בנכסים קבועים קטנה 14.2% ברבע הראשון ומשכה מטה את נתוני התמ"ג, אך היא הושפעה מאוד מרכיב ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים (כלי רכב) שהתכווץ כמעט 90%. רכיב זה רשם עלייה חריגה ברבע הקודם והתנודות החדות נוגעות לשינויי שיטת ייבוא הרכבים. לכן, צריך להמתין ולבחון את נתוני ההשקעה ברבעונים הבאים. 

"עם זאת, הדריכות לקראת נתוני הרבע השני, כל כולו בסימן היציאה מהסגרים, תהייה גבוהה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שוק ההון ישבור שיא נוסף (ל"ת)
    דניאל 18/05/2021 16:23
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?