מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף
ראיון

"בנקים מתייעצים עם מניף על יזמים; ועדות האשראי שואלות 'העסקה טובה?'"

"חברות המימון החוץ בנקאי לא אוכלות שאריות של הבנקים"; "התחרות מצננת את פוטנציאל הצמיחה אבל גם בתרחיש הרע נצמח"; "לא נפרדים מלקוח כשמסתיים פרויקט": מנכ"ל מניף מאור דואק בראיון לביזפורטל רגע אחרי דוחות טובים
איתי פת-יה | (5)

"הקלישאה שחברות המימון החוץ בנקאי אוכלות את השאריות של הבנקים לא נכונה במקרה של הלוואות מזנין באופן כללי, ובפרט במקרה של מניף. ההערכה ביננו לבין הבנקים הדדית", כך עונה מנכ"ל מניף -3.15% , מאור דואק לכל מי שמסתכל על הצמיחה שרשמה בשנה החולפת (43%) וחושב לעצמו "אוקיי – אבל הלקוחות". בשיחה עם ביזפורטל מסביר דואק שמלכתחילה בחרה מניף להתמקד בהלוואות גישור (מזנין) ליזמי נדל"ן, כאלה שמשמשות אותם להשלמת ההון העצמי שדורשים מהם הבנקים כדי לספק ליווי בנקאי לפרויקטים. כלומר לא מדובר בהלוואה לכל מטרה, וזה לא הסיפור על הלווים שבבנקים הראו להם את הדלת. זהו לדברי דואק הייחוד של מניף על פני שאשר חברות המימון החוץ בנקאי.

החברה אמנם הגיע לבורסה רק בדצמבר האחרון, אז גייסה 200 מיליון שקל, אולם פעילה זה 21 שנה. "עבדנו בשוק עולה ובשוק יורד, ניהלנו משברים עם יזמים ומימנו פרויקטים מכל סוג", אומר דואק, "מהרחבות במושבים, דרך מחיר למשתכן ופינוי בינוי ועד עסקאות קומבינציה - אין עסקת נדל"ן שלא חווינו על בשרנו. זה אומר שאנחנו יודעים ממה להיזהר ומעבר לזה, המיקוד במזנין מביא לכך שאנחנו יודעים את מקומנו, ובשונה מחברות אחרות מבינים שהיזם הוא זה שמחזיק את ההגעה ולא מנסים לתפוס את מקומו – או את מקום הבנק המלווה".

את השיחה עם דואק אנחנו מקיימים לאחר שזה עתה פרסמה מניף את תוצאותיה ל-2020. כאמור ההכנסות עלו ב-43% והסתכמו ב-98.2 מיליון שקל, לעומת 68.7 מיליון שקל ב-2019. הרווח הנקי פרופורמה עלה ב-32% לסך של 47.3 מיליון שקל, בהשוואה ל-35.8 מיליון שקל שנה קודם לכן. הרווח פרופורמה הסתכם ב-17 מיליון לעומת 15 מיליון ברבעון השלישי. כלומר קצב הרווחים מגיע לכ-60 מיליון שקל - מכובד.  הרווח הנקי החשבונאי דווקא נחתך בשיעור של 55%, זאת עקב הקצאת מניות בהיקף של 23 מיליון שקל לדואק שנוספה לשורת ההוצאות ונעשתה כחלק מההנפקה. לכן, נכון יותר להסתכל על הרווח פרופורמה שמנכה את ההוצאות החד פעמיות וכן לוקח את מרווח הריבית הנכון/ המתאים לחברה. 

"ההנפקה נועדה לשרת את פוטנציאל הצמיחה שלנו ובעלי המניות, אני, והדירקטוריון מאמינים שהוא לא מוצה", מתייחס דואק להמשך הדרך עבור מניף. בצד זאת הוא מסייג ואומר "התחרות בשוק המימון החוץ בנקאי, בטח בתחום הנדל"ן, הפכה לקשה מאד. קמים הרבה גופים חדשים עם מוצרים תחליפיים שמנסים לזנב ולנגוס בנתח של השחקנים הקיימים. עד היום זה עשה לנו טוב ונתן זרקור על הייחודיות שלנו, אבל התחרות הזאת כן מצננת את פוטנציאל הצמיחה ושוחקת את התשואות בענף".

אז בתרחיש הרע על מה אנחנו מדברים? דריכה במקום או צמיחה שלילית?

"גם בתרחיש הגרוע נצמח מעט. בתרחיש הטוב נצמח המון, בוודאי אם חלק מהמוצרים שאנחנו רוצים לפתח, עדיין במסגרת הלוואות מזנין, יצליחו".

בדוח הבא סעיף דמי הסיכון כבר לא יכביד על התוצאות. תסביר למשקיעים במה בעצם מדובר ועד כמה ההשפעה תהיה מהותית ברבעון הקרוב?

"גייסנו מבעלי המניות ערבויות בנקאיות שהיו בטוחות מול הבנקים שמולם עבדנו וגייסנו כנגדן הלוואות, כך שנוספו לכך עוד הוצאות ריבית. קשה להפריד את המספר אבל להערכתי מדובר ב-40 מיליון שקל בערך. מאז ההנפקה אנחנו כבר לא משלמים את דמי הסיכון האלה וזה יהיה מאד משמעותי בדוחות הרבעון הקרוב. ב-2020 שבה הכנסנו 98 מיליון שקל דמי הסיכון עמדו על 34 מיליון שקל. הוצאות הריבית האחרות יגדלו קצת אבל בכלל לא מתקרב לאותם מספרים".

רבע מההכנסות השנה הגיעו משני יזמים, מתי ההלוואה שלהם תיפרע ותצטרכו להפרד מהם?

"אלה לקוחות שיש להם 4 פרויקטים שונים, 2 יסתיימו בשנה הקרובה ו-2 הנותרים ייקח להערכתי עוד זמן. צריך לזכור שזה לא אומר שסיום של פרויקט לא בהכרח אומר שנצטרך לחפש לקוח חדש, כי מי שהיה איתנו בפרויקט אחד הרבה פעמים ירצה להמשיך גם לאלה הבאים".

מצד שני, לקוח שהשלים פרויקט בהצלחה יכול לבוא לאחר מכן לבנק וידרש להון עצמי נמוך יותר בפרויקט הבא באופן שבו הוא לא יזדקק לכם. עזרתם לו לעמוד על הרגליים ועכשיו הוא יכול ללכת לבדו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"זה יכול לקרות, זה לא תרחיש תלוש מהמציאות. אלא שהרבה פעמים התיאבון של היזמים האלה גדולים והיקפי הפעילות עולים. אם איתנו הם קידמו פרויקט של 100 מיליון שקל ונדרשו להון עצמי של 25%, שהם 25 מיליון שקל, הפרויקט הבא יכול להיות בהיקף 200 מיליון שקל – ואז גם אם יורידו לו את דרישת ההון העצמי ל-20%, הוא עדיין יצטרך 40 מיליון שקל ובשביל זה יפנה אלינו".

בעלת השליטה בחברה היא מבטח שמיר (49%) של מאיר שמיר, ומשקיעים בולטים נוספים הם דיסקונט (17%) כלל (7%) ודואק (3.5%). מתחילת השנה עלתה המניה בכ-23% וכעת היא נסחרת לפי שווי של 850 מיליון שקל. בסוף 2020 בפורטפוליו של החברה היו כ-60 פרויקטים של כ-45 יזמים.

ההלוואות שמעמידה מניף ליזמים משלימות בדרך כלל 50-70% מההון העצמי שדורשים מהם הבנקים. כאמור, הלוואות מזנין הן המיקוד ואלה מהוות כ-70-80% מההכנסות לפי דואק, אולם בחברה מעמידים גם הלוואות אחרות לעתים ליזמים.

התשואות המקובלות בתחום הלוואות המזנין הן דו ספרתיות ברף הנמוך, סביבות ה-12%, כשיש לציין כי לא מדובר על ריבית לבדה, אלא על חבילת מימון שכוללת לצד הריבית גם עמלות, ריבית משתנה, ו"קיקרים", שהם פיצוי הוני בדמות אחוזים בפרויקט או השתתפות ברווחים. אגב "מוצרים חדשים" עליהם דיבר דואק, רעיון שבוחנים במניף הוא מעין תחליף לאג"ח שמגייסות החברות כדי להשלים את ההון העצמי בהלוואות שניטלות מהבנקים.

כביכול ההיגיון המנחה מאחורי המהלך הוא שבעוד שלוח ההחזרים בגיוסי אג"ח הוא קשיח, הלווים תלויים בהתפתחות הפרויקט, דבר שלא פעם אינו תלוי בהם באופן בלעדי. כך למשל, קבלת היתר הבניה עשויה להתארך, ייתכנו עיכובים בבנייה או קבלנים שנקלעים למשבר ויש להחליפם, עיכובים בקבלת טופס 4 וכו'. במניף יכולים לנסות להציע ליזמים ששוקלים להנפיק אג"ח הלוואה בריבית אפקטיבית גבוהה יותר, אך נמוכה יותר מהמקובל בהלוואות מזנין כשלוח ההחזרים גמיש יותר.

ובחזרה ללקוחות, כשדואק נשאל על מידת הסיכון בהעמדת אשראי עבורם ובמוסר התשלומים של אלה הוא משיב כי ב"מאות הפרויקטים להם העמדנו מימון עד היום, אחוז הכשל הגיע ל-0.6% מהקרן, שזה זניח. אמנם לא לעולם חוסן, אבל מדובר בחצי פרומיל". עוד הוא מוסיף כי "אלה לקוחות שעברו חיתום בבנק, כמו שהסברתי, הלוואת מזנין היא מוצר משלים לליווי הבנקאי, ולבנקים עצמם יש אינטרס שתהיה להם עוד שכבת הגנה".

"אגיד לך יותר מזה – הרבה פעמים מתקשרים אלי ראשי צוותים מסקטור הנדל"ן של הבנקים ואומרים 'אישרת את העסקה? זו עסקה טובה? אני פשוט רוצה לרשום בשביל הוועדה שהעסקה אושרה במניף'. זה מלמד על המוניטין שלנו בענף. הבנקים סומכים על שיקול הדעת שלנו".

איפה תהיה החברה עוד 3-4 שנים?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אורן 02/03/2021 23:20
    הגב לתגובה זו
    צומחת 40% בשנה ונותנת הלוואות במרווח אשראי של 11%. ככה נראית חברה אטרקטיבית.
  • 3.
    אז הנה האמת. יש תחרות גדולה בשוק של האשראי והריבית 02/03/2021 22:04
    הגב לתגובה זו
    אז הנה האמת. יש תחרות גדולה בשוק של האשראי והריבית יורדת מזה זמן.לאחרונה נאוי נכנס לשוק ונותן הלוואות בריבית הרבה יותר טובה.רק השבורים עובדים עם מניף.השווי מנותק מכל ערך כלכלי ראלי.
  • 2.
    יש ר אלי 02/03/2021 16:11
    הגב לתגובה זו
    ותשוו דוחות ומכפילים לנאווי, לא שווה חצי משווי שוק.
  • 1.
    יש ר אלי 02/03/2021 15:43
    הגב לתגובה זו
    שווי חברה מוגזם. תבדקו דוחות ומכפילים, תשוו ותחליטו.
  • אחד שמכיר 02/03/2021 17:16
    הגב לתגובה זו
    מכפילי ההון לרוב יהיו יותר מ-1 כי הן צומחות מהר, למעשה הן צריכות לתת להון שלהם לעבוד כל הזמן ולא להישאר בחשבון. החברה צומחת והתשואה על הכסף משמעותית יותר גבוה מנאוי.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.