מניית בזק מקבלת אפסייד של 23% מלאומי פרטנרס
"בטווח הבינוני-ארוך מדובר בחברה שיכולה לייצר תזרים חופשי גבוה ולחזור ולחלק דיבידנדים; בזק ממשיכה להציג חוזקה ותוצאות הרבעון הושפעו מהסגר, לכן ההערכה היא שלא מדובר באירועים פרמננטיים"
"בטווח הבינוני-ארוך מדובר בחברה שיכולה לייצר תזרים חופשי גבוה ובעתיד לחזור ולחלק דיבידנדים", כך כותבים בסקירה על קבוצת בזק -0.77% כלכלני לאומי פרטנרס, שמעניקים למניה המלצת "תשואת יתר" במחיר יעד של 4.5 שקלים – אפסייד של 23.2% על שער הבסיס (3.7 שקל) של המניה הבוקר.
לדברי כותבי הסקירה, "בזק עומדת כיום בעיצומם של שינויים רבים. חלק מהפעילויות של החברות הבנות יכולות בעתיד להיות חלק מבזק קווי ולצד זאת רשת הסיבים האופטיים עתידה להיפתח, תחת יעד אופטימי להגעה של כמיליון בתי אב עד סוף 2021. ייתכן שהחברה טרם סיימה לסווג מחדש את הדוחות הכספיים אחורה, וכמו כן נעשו חילופים בצוות ההנהלה, לרבות סמנכ"ל הכספים שעזב, ולצדם התייעלות בחברות הבנות תחת הנהלת אלפא". כל זה מוביל לכך שהטווח הקצר יכול להכיל לא מעט שינויים, אך בלאומי פרטנרס מאמינים ביכולת של החברה לייצר תזרים חופשי גבוה בטווח הבינוני-ארוך.
תוצאות הרבעון השלישי שפרסמה החברה הושפעו מסיווג מחדש של הדוחות וכן מהקורונה, כשבנטרול השפעות חשבונאיות בבזק בינלאומי התוצאות היו מעורבות. הכותבים מציינים בסקירתם כי מצד אחד, בזק קווי ממשיכה להציג חוזקה בביצועים כשהמגמות שאפינו אותה קודם, דוגמת ירידה בפעילות הטלפוניה ועליה בשאר הפעילויות, המשיכו ברבעון הנוכחי. Yes שומרת עדיין על רווחיות, אולם ההפסדים בפלאפון עלו ובזק בינלאומי מציגה הפסד גם ברווח הנקי המתואם.
במגזר הקווי, כמות מנויי האינטרנט עמדה על כ-1.565 מיליון אשר שיקפו ירידה של כ-6,000 מנויים לעומת רבעון קודם, מתוכם קיטון של כ-10,000 לקוחות סיטונאיים וגידול של כ-4,000 לקוחות קמעונאיים. הרווח הממוצע ללקוח (ARPU) קמעונאי באינטרנט עמד על 100 שקל לעומת כ-98 שקל ברבעון הקודם ובזה המקביל אשתקד. בטלפוניה החברה ממשיכה לאבד מנויים עם איבוד רבעוני של כ-22,000 ורמת ה-ARPL עמדה על 51 שקל בדומה לרבעון קודם ול-49 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הכנסות המגזר הקווי הסתכמו בכ-1.042 מיליון שקל, ששיקפו עליה של כ-1.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (כאשר נמשכה מגמת העלייה בהכנסות ממגזר האינטרנט, תקשורת נתונים ותמסורת ושירותי ענן ומנגד ירידה מתמשכת במגזר הטלפוניה הקווית) והרווח התפעולי עמד על כ-446 מיליון שקל.
בחברה הבת פלאפון, כמות המנויים נכון לסוף הרבעון עמדה על כ- 2.406 מיליון מתוכם 1.986 מיליון מנויי Post-Paid (עליה של 27,000 מנויים מרבעון קודם) והיתרה Pre-Paid, ובסך הכל משקף עליה של כ-30 אלף מנויים לעומת רבעון קודם. רמת ה-ARPU עמדה על כ-55 שקל בדומה לרבעון קודם, אך נמוך ב-10 שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור הנטישה הרבעוני עמד על כ-7.1%, ירידה מרמה של כ-7.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כל אלה הובילו לסך הכנסות רבעוניות של כ-545 מיליון שקל, אשר שיקפו ירידה של כ-10.9 לעומת רבעון מקביל אשתקד, ולהפסד נקי של 12 מיליון שקל. הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מהשפעת משבר הקורונה שהביא לירידה בשירותי נדידה עם סגירת השמיים לטיסות.
בגזרת בזק בינלאומי, תוצאות הרבעון השלישי הושפעו מרישום ירידת ערך בשל היערכות לניתוק לקוחות משלמים שלא עשו שימוש בשירותי ה-ISP במשך תקופה ממושכת אולם לא הפסיקו באופן יזום את ההתקשרות מול החברה. ההכנסות ברבעון עמדו על כ-315 מיליון שקל, ששיקפו ירידה של כ-4.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הירידה נבעה מקיטון במכירת ציוד ורישוי לעסקים, בהכנסות מאינטרנט ומשיחות בינלאומיות. לא היה שינוי חשבונאי בדיווח ההכנסות ברבעון שלוש 2019.
- ברוב מוחץ: בעלי המניות אישרו את מיזוג מטריקס ומג'יק
- פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
ההפסד התפעולי הרבעוני עמד על 275 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-21 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד טרום השינוי, והפסד של 40 מיליון שקל לאחר השינוי. ה-EBITDA הרבעוני הסתכם בהפסד של כ-233 מיליון שקל (וה-EBITDA המתואם על כ-49 מיליון שקל) לעומת 26 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד טרום השינוי, ו-7 מיליון שקל לאחר השינוי (וה-EBITDA המתואם על כ-52 מיליון שקל).
אצל Yes כמות המנויים נכון לסוף הרבעון עמדה על כ-556 אלף, ירידה של כאלף לעומת הרבעון הקודם. מנגד, שיעור הנטישה ירד ל-5.4%. רמת ה-ARPU ירדה בחדות לרמה של 187 שקל לעומת 190 שקל ברבעון קודם, דבר שהוביל להכנסות רבעונית של כ-313 מיליון, ששיקפו ירידה שנתית של כ-6.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ורווח נקי של כ-16 מיליון שקל.
פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר
התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות
נאוויטס נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21% מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.
היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.
החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.
יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה
נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
