הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'

פז נפט - התאוששות איטית; הצליחה לצמצם את ההפסד - 4 מיליון ברבעון

דיווחה על ירידה של 61% בהכנסות הרבעון השני של 2020 וירידה של 80% ברווח התפעולי כתוצאה מירידת מחיר הנפט; בנוסף, צופה התאוששות איטית בסביבת המרווחים וחוסר ודאות מהשלכות וירוס הקורונה
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה נפט

חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על התוצאות לרבעון השני שכללו ירידה של 61% בהכנסות ל-1.36 מיליארד שקל, ירידה של 80% ברווח התפעולי והפסד נקי של 4 מיליון שקל. 

הכנסות פז ברבעון השני הסתכמו בכ-1.36 מיליארד שקל, ירידה של כ-61% לעומת הכנסות של כ-3.45 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הירידה נובעת בעיקר בשל ירידת מחיר הנפט הממוצעת בין תקופות הדוח ובשל ירידה בכמויות המכירה. עם זאת הירידה במכירות הן בכלל מגזרי הפעילות של החברה.

ניתוח מכירות לפי מגזרים 

מקור: דוחות פז

בשורה התחתונה החברה הפסידה בכ-4 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2020 לעומת רווח רווח נקי של כ-49 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. ירידה זו ברווח נובעת בעיקר מירידה בכמויות הדלקים שנמכרו עקב מגיפת הקורונה בעיקר במגזר הזיקוק וגם בתחנות. ירידה של 36 מיליון שקל בהוצאות המימון קיזזו חלק משמעותי מההפסד.

רווח התפעולי ברבעון השני של 2020 הסתכם לכ-25 מיליון שקל ירידה של 80% בהשוואה לכ-127 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

תמצית דוח רווח והפסד (במיליוני שקלים):

השפעות הקורונה - החברה מעריכה כי השיפור בסביבת המרווחים יהיה איטי

התפרצות מגיפת הקורונה הביאה לירידה חדה בביקושים בצריכת הדלקים. החל מחודש מאי 2020 חלה התאוששות הדרגתית בצריכת הדלקים לתחבורה ובמהלך חודש מאי 2020 עלה הביקוש בארץ לרמה של כ-90% מקצב הצריכה הרגיל, ובחודש יוני 2020 לרמה של כ-96% מקצב הצריכה הרגיל (בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד).

יחד עם זאת, ועל אף התאוששות הביקוש בארץ ובעולם, בשל עודפי המלאי הרבים שנצברו, ברבעון השני של שנת 2020 המשיכו המרווחים להיות נמוכים למרות הצפי לעליה ברמת הביקושים לדלקים בארץ ובעולם. החברה מעריכה כי השיפור בסביבת המרווחים יהיה איטי.

עוד מציינים בדוחות החברה "לאור אי הוודאות הקיימת בקשר עם השפעת ההתפרצות על היקף הצריכה הפרטית, הביקוש לדלקים ולתזקיקים, היקף התנועה, הנסועה והתעופה בתקופה הקרובה, ובקשר עם התפרצות הגל השני של נגיף הקורונה, החברה אינה יכולה להעריך את מלוא ההשלכות של התפשטות הנגיף על התוצאות הכספיות המלאות שלה. "

ניר שטרן, מנכ"ל החברה: "הדוחות הכספים לסיכום המחצית הראשונה של פז, אומנם מציגים ירידה בתוצאות העסקיות כתוצאה ישירה של משבר הקורונה, אבל ניתוח הדוחות יגלה שבזכות פעולות שנקטה החברה להתייעלות וחסכון לצד פעולות להגדלת ההכנסות והרווחים, היא הצליחה למתן את הירידות במגזר הקו"מ והנדל"ן; במגזר התעשייה הציגה החברה עלייה ברווח התפעולי בזכות גידול ברווחי חברות פזגז, פז שמנים ופזקר אשר קוזזו באופן חלקי לאור הירידה בביקושים לדס"ל בחברות פז שירותי ונכסי תעופה. מגזר הזיקוק, שהושפע מהמשבר העולמי רשם את הירידה הגדולה ביותר בעיקר עקב קיטון בכמות החביות שנמכרו בשל ירידה בביקוש לדלקים וצמצום היקף הייצור (בהתאמה לירידה בביקושים).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המשקיף 19/08/2020 22:04
    הגב לתגובה זו
    בעלי שליטה מטומטמים לכו תקחו בסטיונר בשוק יודע יותר טוב מאבו ארבע שמפסיד אה סליחה יש תואר
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הבורסה בתל אביב איתי בן זאב

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

להמשך הכתבה לחץ כאן