סלקום וגולן טלקום
צילום: לוגו

האם המיזוג בין גולן טלקום לסלקום יפגע בתחרות?

על פי דוח של משרד התקשורת, "חברות התקשורת אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר. איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה"
אור צרפתי |

משרד התקשורת פרסם חוות דעת כלכלית לגבי מיזוג החברות סלקום 2.27% ו״גולן טלקום״. מחברי הדוח מציינים כי מהפכת הסלולר, בהובלתו של שר האוצר דאז משה כחלון, קידמה מהלכים רגולטורים להסרת חסמי הכניסה בשוק הסלולר, ויצרה מהפכה תחרותית בשוק שהגדילה את רווחתו של הצרכן במיליארדי שקלים. גולן טלקום הייתה החברה הראשונה שניפצה את מחירי הסלולר והכניסה תחרות משמעותית לענף, כעת הועלו התנגדויות רבות למיזוג האפשרי בטענה כי המיזוג יפגע ברפורמה ויעלה את ההוצאה על שירותים סלולריים באופן משמעותי. האמנם?

 

בעשור האחרון הכנסות השוק ירדו ביותר מ-50%, ההכנסות בשירותים צנחו בכ-55%, ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (APRU) נפלה ב-60%, שיעור הנטישה קפץ ביותר מפי שניים לכ-40% וכתוצאה מכך רווחי החברות התאפסו. 

מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.

כיום, שוק הסלולר בישראל הוא מהתחרותיים ביותר בקרב המדינות המפותחות, אך לצד הגברת התחרות והוזלת העלויות לצרכן, חלה הדרדרות משמעותית באיכות תשתית הסלולרית בישראל. אחד המדדים לבחינת הריכוזיות בשוק הוא מדד ״הרפינדל-הירשמן״, HHI, אשר מקובל לבחינת השפעות מיזוגים על הריכוזיות בשוק. 

מקור: Analysys Mason ועיבודי אגף כלכלה.

בתחילת העשור הקודם צמחה טכנולוגיית הדור ה-4 בסלולר, בישראל החלה פרישתה רק בשנת 2016. בעוד שבמדינות אחרות בעולם משתפרות מהירות הגלישה, בישראל מהירות הגלישה אינה משתפרת, אלא להפך היא חווה ירידה משמעותית על אף התקדמות בפרישת דור 4. 

 

״החברות אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר בכלל ולדאטה בפרט, והתשתיות זקוקות להשקעות עתירות הון כדי לענות על הביקושים. אומת הסטארט-אפ הולכת יחפה, ועל סיפה של מהפכת המידע, איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרף התחתון – לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה״, נכתב בסקירת משרד התקשורת. 

בשוק משוכלל ובתחרות בריאה, קיימת תחרות במספר אפיקים, ביניהם: מחיר, כמות ואיכות המתבטאת בטכנולוגיה ובשירות ללקוח. כיום התחרות היא על המחיר ובמידה מסוימת גם על הכמות, גודל החבילה, אך ללא תחרות כלל באיכות. 

 

היות שהתחרות בשוק נקבעת רק על ידי מחיר ולא על ידי הטכנולוגיה, חברות מתקשות לקבל החלטות אסטרטגיות ולכן לא מצליחות להדביק את הביקוש הגובר. כל אלה גרמו לכך שהשוק נמצא כיום בנקודת שיווי משקל לא מיטבית, כאשר מתחוללת מלחמת מחירים על לבו של הצרכן, אך מצב התשתיות הולך ומדרדר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.

״לפיכך, אנו ממליצים שלא להתנגד לבקשת סלקום וגולן להתמזג. הבקשה הנוכחית מגיעה לפני תחילתה של פרישת רשת דור 5 ואנו סבורים כי לא רק שהמיזוג לא צפוי להוביל פגיעה, אלא שיש בכוחו לשנות לטובה את מבנה השוק באופן שיביא לאיזון טוב יותר בין תחרות על המחיר לתחרות טכנולוגית״, כך נכתב בדוח של משרד התקשורת. 

״ניתוח של השפעות המיזוג על התחרות מעלה כי אין בכוחו של המיזוג לשנות את תמונת התחרות בשוק הסלולר בצורה דרמטית״, הוסיפו מחברי הדוח.

גולן טלקום הייתה מחוללת התחרות (יוצרת התחרות) עד שנת 2016. כיום, הוט מובייל ואקספון הם מחוללי התחרות החדשים, וכי המפעילים הווירטואליים מהווים גורם תחרות נוסף. מה גם שסלקום נכנס לשוק הטלוויזיה והאינטרנט הביתי בסוף שנת 2015, יחד עם חברת פרטנר, וכי השניים מהווים מחולל תחרות בשוק התשתית הנייחת, וכי המיזוג בין החברות יכול להוות יתרון לתחרות מנקודת המבט של כלל שווקי התקשורת.  

המבקרים בדקו את השפעת המיזוג על המתחרה אקספון. המיזוג מוציא את השחקן הדומה ביותר לאקספון, גולן טלקום, ומאפשר לחברה להגדיל את נתח השוק בטווח הקצר. בטווח הארוך לא צופיות השלכות דרמטיות או פגיעה ביכולת התחרות של אקספון. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

רמי לוי
צילום: שלומי יוסף

רמי לוי: הכנסות מעל 2 מיליארד שקל, הרווח הנקי נשחק עקב גידור הדולר

רשת הדיסקאונט מציגה צמיחה של כ-4.1% במכירות ושיפור ברווחיות הגולמית, התפעולית וה-EBITDA, לצד ירידה של כ-17% ברווח הנקי על רקע עלייה בהוצאות מימון וצעדי גידור מטבע

ליאור דנקנר |

רמי לוי שיווק השקמה רמי לוי 3.48%  , הפועלת בקמעונאות מזון, פארם וסלולר ברחבי הארץ, מדווחת על רבעון עם המשך הרחבת פעילות הסניפים וצמיחה במכירות. ההכנסות צמחו בכ-4.1%, הרווח הגולמי גדל בכ-8.8%, הרווח התפעולי עלה בכ-13.7% וה-EBITDA עלה בכ-12.7%, בעוד שהרווח הנקי ירד בכ-17% בהשוואה לרבעון המקביל.


צמיחה מתונה בהכנסות, שיפור ברווחיות התפעולית

ברמת המספרים המלאה, ההכנסות ברבעון השלישי של 2025 עלו לכ-2.04 מיליארד שקל, לעומת כ-1.96 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, צמיחה של כ-4.1%. לפי החברה, עיקר העלייה נבע מפתיחת שלושה סניפי דיסקאונט חדשים במסגרת תכנית להרחבת הרשת, בעוד שפדיון חנויות זהות בקמעונאות המזון נותר ללא שינוי. במקביל, רשת הפארם גוד-פארם רשמה גידול של כ-4.5% בפדיון חנויות זהות ועלייה בהכנסות בעקבות פתיחת חמש חנויות פארם חדשות.

הרווח הגולמי ברבעון עלה לכ-493 מיליון שקל, לעומת כ-453 מיליון שקל ברבעון המקביל - צמיחה של כ-8.8%. שיעור הרווחיות הגולמית התחזק ל-24.2% מההכנסות, בהשוואה לכ-23.1% ברבעון המקביל. לפי החברה, השיפור מוסבר בעיקר בתנאי סחר טובים יותר מול ספקים, גידול ביבוא הישיר ושימוש בכלים טכנולוגיים לניהול מלאי ותמחור, תוך המשך קיום מבצעי מחיר.