האם המיזוג בין גולן טלקום לסלקום יפגע בתחרות?
משרד התקשורת פרסם חוות דעת כלכלית לגבי מיזוג החברות סלקום -0.73% ו״גולן טלקום״. מחברי הדוח מציינים כי מהפכת הסלולר, בהובלתו של שר האוצר דאז משה כחלון, קידמה מהלכים רגולטורים להסרת חסמי הכניסה בשוק הסלולר, ויצרה מהפכה תחרותית בשוק שהגדילה את רווחתו של הצרכן במיליארדי שקלים. גולן טלקום הייתה החברה הראשונה שניפצה את מחירי הסלולר והכניסה תחרות משמעותית לענף, כעת הועלו התנגדויות רבות למיזוג האפשרי בטענה כי המיזוג יפגע ברפורמה ויעלה את ההוצאה על שירותים סלולריים באופן משמעותי. האמנם?
בעשור האחרון הכנסות השוק ירדו ביותר מ-50%, ההכנסות בשירותים צנחו בכ-55%, ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (APRU) נפלה ב-60%, שיעור הנטישה קפץ ביותר מפי שניים לכ-40% וכתוצאה מכך רווחי החברות התאפסו.
מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.
כיום, שוק הסלולר בישראל הוא מהתחרותיים ביותר בקרב המדינות המפותחות, אך לצד הגברת התחרות והוזלת העלויות לצרכן, חלה הדרדרות משמעותית באיכות תשתית הסלולרית בישראל. אחד המדדים לבחינת הריכוזיות בשוק הוא מדד ״הרפינדל-הירשמן״, HHI, אשר מקובל לבחינת השפעות מיזוגים על הריכוזיות בשוק.
מקור: Analysys Mason ועיבודי אגף כלכלה.
בתחילת העשור הקודם צמחה טכנולוגיית הדור ה-4 בסלולר, בישראל החלה פרישתה רק בשנת 2016. בעוד שבמדינות אחרות בעולם משתפרות מהירות הגלישה, בישראל מהירות הגלישה אינה משתפרת, אלא להפך היא חווה ירידה משמעותית על אף התקדמות בפרישת דור 4.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״החברות אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר בכלל ולדאטה בפרט, והתשתיות זקוקות להשקעות עתירות הון כדי לענות על הביקושים. אומת הסטארט-אפ הולכת יחפה, ועל סיפה של מהפכת המידע, איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרף התחתון – לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה״, נכתב בסקירת משרד התקשורת.
בשוק משוכלל ובתחרות בריאה, קיימת תחרות במספר אפיקים, ביניהם: מחיר, כמות ואיכות המתבטאת בטכנולוגיה ובשירות ללקוח. כיום התחרות היא על המחיר ובמידה מסוימת גם על הכמות, גודל החבילה, אך ללא תחרות כלל באיכות.
היות שהתחרות בשוק נקבעת רק על ידי מחיר ולא על ידי הטכנולוגיה, חברות מתקשות לקבל החלטות אסטרטגיות ולכן לא מצליחות להדביק את הביקוש הגובר. כל אלה גרמו לכך שהשוק נמצא כיום בנקודת שיווי משקל לא מיטבית, כאשר מתחוללת מלחמת מחירים על לבו של הצרכן, אך מצב התשתיות הולך ומדרדר.
- המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
- המדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
״לפיכך, אנו ממליצים שלא להתנגד לבקשת סלקום וגולן להתמזג. הבקשה הנוכחית מגיעה לפני תחילתה של פרישת רשת דור 5 ואנו סבורים כי לא רק שהמיזוג לא צפוי להוביל פגיעה, אלא שיש בכוחו לשנות לטובה את מבנה השוק באופן שיביא לאיזון טוב יותר בין תחרות על המחיר לתחרות טכנולוגית״, כך נכתב בדוח של משרד התקשורת.
״ניתוח של השפעות המיזוג על התחרות מעלה כי אין בכוחו של המיזוג לשנות את תמונת התחרות בשוק הסלולר בצורה דרמטית״, הוסיפו מחברי הדוח.
גולן טלקום הייתה מחוללת התחרות (יוצרת התחרות) עד שנת 2016. כיום, הוט מובייל ואקספון הם מחוללי התחרות החדשים, וכי המפעילים הווירטואליים מהווים גורם תחרות נוסף. מה גם שסלקום נכנס לשוק הטלוויזיה והאינטרנט הביתי בסוף שנת 2015, יחד עם חברת פרטנר, וכי השניים מהווים מחולל תחרות בשוק התשתית הנייחת, וכי המיזוג בין החברות יכול להוות יתרון לתחרות מנקודת המבט של כלל שווקי התקשורת.
המבקרים בדקו את השפעת המיזוג על המתחרה אקספון. המיזוג מוציא את השחקן הדומה ביותר לאקספון, גולן טלקום, ומאפשר לחברה להגדיל את נתח השוק בטווח הקצר. בטווח הארוך לא צופיות השלכות דרמטיות או פגיעה ביכולת התחרות של אקספון.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.39% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%
על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?
המדדים פותחים ביציבות לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 ות"א 90 יציבים כעת בנטיה לעליות קלות.
במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.
אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט
מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC)
מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס
התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס
כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
