סלקום וגולן טלקום
צילום: לוגו

האם המיזוג בין גולן טלקום לסלקום יפגע בתחרות?

על פי דוח של משרד התקשורת, "חברות התקשורת אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר. איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה"
אור צרפתי |

משרד התקשורת פרסם חוות דעת כלכלית לגבי מיזוג החברות סלקום 2.27% ו״גולן טלקום״. מחברי הדוח מציינים כי מהפכת הסלולר, בהובלתו של שר האוצר דאז משה כחלון, קידמה מהלכים רגולטורים להסרת חסמי הכניסה בשוק הסלולר, ויצרה מהפכה תחרותית בשוק שהגדילה את רווחתו של הצרכן במיליארדי שקלים. גולן טלקום הייתה החברה הראשונה שניפצה את מחירי הסלולר והכניסה תחרות משמעותית לענף, כעת הועלו התנגדויות רבות למיזוג האפשרי בטענה כי המיזוג יפגע ברפורמה ויעלה את ההוצאה על שירותים סלולריים באופן משמעותי. האמנם?

 

בעשור האחרון הכנסות השוק ירדו ביותר מ-50%, ההכנסות בשירותים צנחו בכ-55%, ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (APRU) נפלה ב-60%, שיעור הנטישה קפץ ביותר מפי שניים לכ-40% וכתוצאה מכך רווחי החברות התאפסו. 

מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.

כיום, שוק הסלולר בישראל הוא מהתחרותיים ביותר בקרב המדינות המפותחות, אך לצד הגברת התחרות והוזלת העלויות לצרכן, חלה הדרדרות משמעותית באיכות תשתית הסלולרית בישראל. אחד המדדים לבחינת הריכוזיות בשוק הוא מדד ״הרפינדל-הירשמן״, HHI, אשר מקובל לבחינת השפעות מיזוגים על הריכוזיות בשוק. 

מקור: Analysys Mason ועיבודי אגף כלכלה.

בתחילת העשור הקודם צמחה טכנולוגיית הדור ה-4 בסלולר, בישראל החלה פרישתה רק בשנת 2016. בעוד שבמדינות אחרות בעולם משתפרות מהירות הגלישה, בישראל מהירות הגלישה אינה משתפרת, אלא להפך היא חווה ירידה משמעותית על אף התקדמות בפרישת דור 4. 

 

״החברות אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר בכלל ולדאטה בפרט, והתשתיות זקוקות להשקעות עתירות הון כדי לענות על הביקושים. אומת הסטארט-אפ הולכת יחפה, ועל סיפה של מהפכת המידע, איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרף התחתון – לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה״, נכתב בסקירת משרד התקשורת. 

בשוק משוכלל ובתחרות בריאה, קיימת תחרות במספר אפיקים, ביניהם: מחיר, כמות ואיכות המתבטאת בטכנולוגיה ובשירות ללקוח. כיום התחרות היא על המחיר ובמידה מסוימת גם על הכמות, גודל החבילה, אך ללא תחרות כלל באיכות. 

 

היות שהתחרות בשוק נקבעת רק על ידי מחיר ולא על ידי הטכנולוגיה, חברות מתקשות לקבל החלטות אסטרטגיות ולכן לא מצליחות להדביק את הביקוש הגובר. כל אלה גרמו לכך שהשוק נמצא כיום בנקודת שיווי משקל לא מיטבית, כאשר מתחוללת מלחמת מחירים על לבו של הצרכן, אך מצב התשתיות הולך ומדרדר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.

״לפיכך, אנו ממליצים שלא להתנגד לבקשת סלקום וגולן להתמזג. הבקשה הנוכחית מגיעה לפני תחילתה של פרישת רשת דור 5 ואנו סבורים כי לא רק שהמיזוג לא צפוי להוביל פגיעה, אלא שיש בכוחו לשנות לטובה את מבנה השוק באופן שיביא לאיזון טוב יותר בין תחרות על המחיר לתחרות טכנולוגית״, כך נכתב בדוח של משרד התקשורת. 

״ניתוח של השפעות המיזוג על התחרות מעלה כי אין בכוחו של המיזוג לשנות את תמונת התחרות בשוק הסלולר בצורה דרמטית״, הוסיפו מחברי הדוח.

גולן טלקום הייתה מחוללת התחרות (יוצרת התחרות) עד שנת 2016. כיום, הוט מובייל ואקספון הם מחוללי התחרות החדשים, וכי המפעילים הווירטואליים מהווים גורם תחרות נוסף. מה גם שסלקום נכנס לשוק הטלוויזיה והאינטרנט הביתי בסוף שנת 2015, יחד עם חברת פרטנר, וכי השניים מהווים מחולל תחרות בשוק התשתית הנייחת, וכי המיזוג בין החברות יכול להוות יתרון לתחרות מנקודת המבט של כלל שווקי התקשורת.  

המבקרים בדקו את השפעת המיזוג על המתחרה אקספון. המיזוג מוציא את השחקן הדומה ביותר לאקספון, גולן טלקום, ומאפשר לחברה להגדיל את נתח השוק בטווח הקצר. בטווח הארוך לא צופיות השלכות דרמטיות או פגיעה ביכולת התחרות של אקספון. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

איילון ביטוח
צילום: יחצ

איילון ביטוח: הרווח הכולל זינק ל-119 מיליון שקל

צמיחה דו-ספרתית ברווח הכולל ועלייה מתונה בדמי הביטוח, לצד שיפור ברווחיות המגזרים וחלוקת דיבידנד נוספת לבעלי המניות

ליאור דנקנר |

איילון ביטוח איילון 6.44%  , הפועלת בישראל בתחומי ביטוח כללי, חיים ובריאות, מסכמת רבעון שלישי עם קפיצה של כ-30% ברווח הכולל ועלייה של כ-1% בסך דמי הביטוח, כשברקע גידול של כ-7% בפרמיות ביטוחי הבריאות, צמיחה של כ-2% בביטוחי החיים וירידה של כ-2% בביטוח הכללי. מהנתונים ברבעון עולה דגש על שיפור רווחיות ויעילות חיתומית ופיננסית יותר מאשר על צמיחה מהירה בפרמיות, לצד מדיניות חלוקת רווחים באמצעות דיבידנד ותכנון להרחבת פעילות החיסכון ארוך הטווח, לרבות כניסה מתוכננת לניהול קופות גמל.

רווח כולל, דמי ביטוח והון - תמונת המקרו של הרבעון

ברבעון השלישי של השנה רשמה איילון רווח כולל של 119 מיליון שקל, לעומת 91.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך דמי הביטוח ברבעון הגיע ל-1.27 מיליארד שקל, לעומת 1.26 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, כשהנתונים משקפים את איחוד תוצאות חברת ווישור ביטוח.

לצד השיפור ברווחיות החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד נוספת בסך 50 מיליון שקל בגין הרווחים, כך שסך הדיבידנדים השנה יגיע ל-125 מיליון שקל. יחס כושר הפירעון ללא התחשבות בתקופת הפריסה עמד נכון לסוף יוני על 129%, ובהתחשב בתקופת הפריסה על 136%, לעומת 121% ו-128% בהתאמה בסוף השנה שעברה. מאזן החברה מצביע על נכסים מנוהלים בהיקף של 18.9 מיליארד שקל והון עצמי של 1.458 מיליארד שקל, לעומת 1.094 מיליארד שקל בסוף שנה שעברה – עלייה הן בהון והן בהיקף הנכסים המנוהלים.


מגזרי הפעילות: ירידה בביטוח הכללי מול צמיחה בבריאות ובחיים

במגזר הביטוח הכללי הסתכם היקף הפרמיות ברבעון השלישי ב-721.6 מיליון שקל, מתוכם 78.4 מיליון שקל מיוחסים לווישור, לעומת 736.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, מתוכם 65.3 מיליון שקל מיוחסים לווישור. הירידה בפרמיות מגיעה בעיקר מתיקי רכב חובה, ביטוחי עסקים, קבלנים ואחריות מקצועית. הרווח הכולל במגזר זה ברבעון עלה ל-91 מיליון שקל, לעומת 87.2 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד.

בביטוחי הבריאות הסתכם היקף הפרמיות ברבעון ב-377 מיליון שקל, לעומת 352.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, גידול שנבע בעיקר מעלייה במכירות פוליסות הוצאות רפואיות פרט, מחלות קשות פרט, פוליסות בריאות קבוצתיות ופוליסות לעובדים זרים. הרווח הכולל במגזר הבריאות ברבעון הגיע ל-28.3 מיליון שקל, לעומת 26 מיליון שקל בתקופה המקבילה.