האם המיזוג בין גולן טלקום לסלקום יפגע בתחרות?
משרד התקשורת פרסם חוות דעת כלכלית לגבי מיזוג החברות סלקום ו״גולן טלקום״. מחברי הדוח מציינים כי מהפכת הסלולר, בהובלתו של שר האוצר דאז משה כחלון, קידמה מהלכים רגולטורים להסרת חסמי הכניסה בשוק הסלולר, ויצרה מהפכה תחרותית בשוק שהגדילה את רווחתו של הצרכן במיליארדי שקלים. גולן טלקום הייתה החברה הראשונה שניפצה את מחירי הסלולר והכניסה תחרות משמעותית לענף, כעת הועלו התנגדויות רבות למיזוג האפשרי בטענה כי המיזוג יפגע ברפורמה ויעלה את ההוצאה על שירותים סלולריים באופן משמעותי. האמנם?
בעשור האחרון הכנסות השוק ירדו ביותר מ-50%, ההכנסות בשירותים צנחו בכ-55%, ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (APRU) נפלה ב-60%, שיעור הנטישה קפץ ביותר מפי שניים לכ-40% וכתוצאה מכך רווחי החברות התאפסו.
מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.
כיום, שוק הסלולר בישראל הוא מהתחרותיים ביותר בקרב המדינות המפותחות, אך לצד הגברת התחרות והוזלת העלויות לצרכן, חלה הדרדרות משמעותית באיכות תשתית הסלולרית בישראל. אחד המדדים לבחינת הריכוזיות בשוק הוא מדד ״הרפינדל-הירשמן״, HHI, אשר מקובל לבחינת השפעות מיזוגים על הריכוזיות בשוק.
מקור: Analysys Mason ועיבודי אגף כלכלה.
בתחילת העשור הקודם צמחה טכנולוגיית הדור ה-4 בסלולר, בישראל החלה פרישתה רק בשנת 2016. בעוד שבמדינות אחרות בעולם משתפרות מהירות הגלישה, בישראל מהירות הגלישה אינה משתפרת, אלא להפך היא חווה ירידה משמעותית על אף התקדמות בפרישת דור 4.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״החברות אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר בכלל ולדאטה בפרט, והתשתיות זקוקות להשקעות עתירות הון כדי לענות על הביקושים. אומת הסטארט-אפ הולכת יחפה, ועל סיפה של מהפכת המידע, איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרף התחתון – לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה״, נכתב בסקירת משרד התקשורת.
בשוק משוכלל ובתחרות בריאה, קיימת תחרות במספר אפיקים, ביניהם: מחיר, כמות ואיכות המתבטאת בטכנולוגיה ובשירות ללקוח. כיום התחרות היא על המחיר ובמידה מסוימת גם על הכמות, גודל החבילה, אך ללא תחרות כלל באיכות.
היות שהתחרות בשוק נקבעת רק על ידי מחיר ולא על ידי הטכנולוגיה, חברות מתקשות לקבל החלטות אסטרטגיות ולכן לא מצליחות להדביק את הביקוש הגובר. כל אלה גרמו לכך שהשוק נמצא כיום בנקודת שיווי משקל לא מיטבית, כאשר מתחוללת מלחמת מחירים על לבו של הצרכן, אך מצב התשתיות הולך ומדרדר.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.
״לפיכך, אנו ממליצים שלא להתנגד לבקשת סלקום וגולן להתמזג. הבקשה הנוכחית מגיעה לפני תחילתה של פרישת רשת דור 5 ואנו סבורים כי לא רק שהמיזוג לא צפוי להוביל פגיעה, אלא שיש בכוחו לשנות לטובה את מבנה השוק באופן שיביא לאיזון טוב יותר בין תחרות על המחיר לתחרות טכנולוגית״, כך נכתב בדוח של משרד התקשורת.
״ניתוח של השפעות המיזוג על התחרות מעלה כי אין בכוחו של המיזוג לשנות את תמונת התחרות בשוק הסלולר בצורה דרמטית״, הוסיפו מחברי הדוח.
גולן טלקום הייתה מחוללת התחרות (יוצרת התחרות) עד שנת 2016. כיום, הוט מובייל ואקספון הם מחוללי התחרות החדשים, וכי המפעילים הווירטואליים מהווים גורם תחרות נוסף. מה גם שסלקום נכנס לשוק הטלוויזיה והאינטרנט הביתי בסוף שנת 2015, יחד עם חברת פרטנר, וכי השניים מהווים מחולל תחרות בשוק התשתית הנייחת, וכי המיזוג בין החברות יכול להוות יתרון לתחרות מנקודת המבט של כלל שווקי התקשורת.
המבקרים בדקו את השפעת המיזוג על המתחרה אקספון. המיזוג מוציא את השחקן הדומה ביותר לאקספון, גולן טלקום, ומאפשר לחברה להגדיל את נתח השוק בטווח הקצר. בטווח הארוך לא צופיות השלכות דרמטיות או פגיעה ביכולת התחרות של אקספון.

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
