סלקום וגולן טלקום
צילום: לוגו

האם המיזוג בין גולן טלקום לסלקום יפגע בתחרות?

על פי דוח של משרד התקשורת, "חברות התקשורת אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר. איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה"
אור צרפתי |

משרד התקשורת פרסם חוות דעת כלכלית לגבי מיזוג החברות סלקום -0.71% ו״גולן טלקום״. מחברי הדוח מציינים כי מהפכת הסלולר, בהובלתו של שר האוצר דאז משה כחלון, קידמה מהלכים רגולטורים להסרת חסמי הכניסה בשוק הסלולר, ויצרה מהפכה תחרותית בשוק שהגדילה את רווחתו של הצרכן במיליארדי שקלים. גולן טלקום הייתה החברה הראשונה שניפצה את מחירי הסלולר והכניסה תחרות משמעותית לענף, כעת הועלו התנגדויות רבות למיזוג האפשרי בטענה כי המיזוג יפגע ברפורמה ויעלה את ההוצאה על שירותים סלולריים באופן משמעותי. האמנם?

 

בעשור האחרון הכנסות השוק ירדו ביותר מ-50%, ההכנסות בשירותים צנחו בכ-55%, ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (APRU) נפלה ב-60%, שיעור הנטישה קפץ ביותר מפי שניים לכ-40% וכתוצאה מכך רווחי החברות התאפסו. 

מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.

כיום, שוק הסלולר בישראל הוא מהתחרותיים ביותר בקרב המדינות המפותחות, אך לצד הגברת התחרות והוזלת העלויות לצרכן, חלה הדרדרות משמעותית באיכות תשתית הסלולרית בישראל. אחד המדדים לבחינת הריכוזיות בשוק הוא מדד ״הרפינדל-הירשמן״, HHI, אשר מקובל לבחינת השפעות מיזוגים על הריכוזיות בשוק. 

מקור: Analysys Mason ועיבודי אגף כלכלה.

בתחילת העשור הקודם צמחה טכנולוגיית הדור ה-4 בסלולר, בישראל החלה פרישתה רק בשנת 2016. בעוד שבמדינות אחרות בעולם משתפרות מהירות הגלישה, בישראל מהירות הגלישה אינה משתפרת, אלא להפך היא חווה ירידה משמעותית על אף התקדמות בפרישת דור 4. 

 

״החברות אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותי סלולר בכלל ולדאטה בפרט, והתשתיות זקוקות להשקעות עתירות הון כדי לענות על הביקושים. אומת הסטארט-אפ הולכת יחפה, ועל סיפה של מהפכת המידע, איכות תשתיות הסלולר בישראל התדרדרה לרף התחתון – לרמתן של מדינות מתפתחות כגון אנגולה, בורקינה-פאסו וניקרגואה״, נכתב בסקירת משרד התקשורת. 

בשוק משוכלל ובתחרות בריאה, קיימת תחרות במספר אפיקים, ביניהם: מחיר, כמות ואיכות המתבטאת בטכנולוגיה ובשירות ללקוח. כיום התחרות היא על המחיר ובמידה מסוימת גם על הכמות, גודל החבילה, אך ללא תחרות כלל באיכות. 

 

היות שהתחרות בשוק נקבעת רק על ידי מחיר ולא על ידי הטכנולוגיה, חברות מתקשות לקבל החלטות אסטרטגיות ולכן לא מצליחות להדביק את הביקוש הגובר. כל אלה גרמו לכך שהשוק נמצא כיום בנקודת שיווי משקל לא מיטבית, כאשר מתחוללת מלחמת מחירים על לבו של הצרכן, אך מצב התשתיות הולך ומדרדר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מקור: נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה.

״לפיכך, אנו ממליצים שלא להתנגד לבקשת סלקום וגולן להתמזג. הבקשה הנוכחית מגיעה לפני תחילתה של פרישת רשת דור 5 ואנו סבורים כי לא רק שהמיזוג לא צפוי להוביל פגיעה, אלא שיש בכוחו לשנות לטובה את מבנה השוק באופן שיביא לאיזון טוב יותר בין תחרות על המחיר לתחרות טכנולוגית״, כך נכתב בדוח של משרד התקשורת. 

״ניתוח של השפעות המיזוג על התחרות מעלה כי אין בכוחו של המיזוג לשנות את תמונת התחרות בשוק הסלולר בצורה דרמטית״, הוסיפו מחברי הדוח.

גולן טלקום הייתה מחוללת התחרות (יוצרת התחרות) עד שנת 2016. כיום, הוט מובייל ואקספון הם מחוללי התחרות החדשים, וכי המפעילים הווירטואליים מהווים גורם תחרות נוסף. מה גם שסלקום נכנס לשוק הטלוויזיה והאינטרנט הביתי בסוף שנת 2015, יחד עם חברת פרטנר, וכי השניים מהווים מחולל תחרות בשוק התשתית הנייחת, וכי המיזוג בין החברות יכול להוות יתרון לתחרות מנקודת המבט של כלל שווקי התקשורת.  

המבקרים בדקו את השפעת המיזוג על המתחרה אקספון. המיזוג מוציא את השחקן הדומה ביותר לאקספון, גולן טלקום, ומאפשר לחברה להגדיל את נתח השוק בטווח הקצר. בטווח הארוך לא צופיות השלכות דרמטיות או פגיעה ביכולת התחרות של אקספון. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?