שוקי אברמוביץ
צילום: יחצ

סומוטו נכנסת לתחום החם של אגירת אנרגיה - המניה מזנקת

מדווחת על מזכר הבנות לרכישת חברת נוסטרומו הפועלת בתחום האגירה וניהול ביקושי אנרגיה תמורת הקצאת כ-73.5% ממניות סומוטו; במידה והעסקה תושלם סומוטו מתכננת ביצוע Spin-off לפעילות הקיימת
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה מכירה סומוטו

חברת סומוטו העוסקת בפרסום בוידאו ואודיו מדווחת על חתימת מזכר הבנות לרכישת חברת נוסטרומו הפועלת בתחום החם של אגירה וניהול ביקושי אנרגיה תמורת הקצאת מניות וכתבי אופציה אשר יהוו לאחר ההקצאה כ-73.5% ממניות סומוטו. בין בעלי המניות של נוסטרומו נימנים משפחת בן נון, קבוצת תעבורה, יהודית וקובי ריכטר, רמי אונגר ומנורה מבטחים אנרגיה. בתגובה לדיווח המניה מזנקת כעת ב-35% בטרום.

עדכון 13:57 - ראיון עם יו"ר סמוטו, שוקי אברמוביץ: "הטכנולוגיה של נוסטרומו שמתמזגת עם סומוטו צפויה להיות מאד דומיננטית בעולם אגירת האנרגיה"

עדכון 16:55 - זהירות: מניית סומוטו מזנקת בכ-70% למחיר שמשקף לחברה הממוזגת שווי שוק של כ-600 מיליון שקל - בעוד שווי חברת נוסטרומו בעסקה נקבע על 37.5 מיליון דולר בלבד.

במסגרת מזכר ההבנות נקבע כי במידה ותושלם העסקה, סומוטו שומרת לעצמה את הזכות לבצע פיצול (Spin-off) של פעילותה הקיימת של פרסום בוידאו ואודיו ביחד עם יתרת המזומנים המוערכת בכ-15 מיליון דולר, ולרשום למסחר את הפעילות הקיימת כחברה חדשה. החברה מדגישה כי אין כל ודאות כי הפיצול יושלם, בין היתר בגלל שביצועו תלוי בגורמים חיצוניים.

התכנית של סומוטו - פיצול החברה לשתי חברות ציבוריות נפרדות 

מקור: דיווח מיידי של סומוטו

נוסטרומו, שהוקמה בשנת 2017 על ידי היזם ירון בן-נון, עוסקת מאז הקמתה בפיתוח טכנולוגיות נקיות ומתקדמות לאגירה וניהול ביקושי אנרגיה. לנוסטרומו מספר פטנטים בתהליכי רישום בארצות הברית, אירופה, סין וישראל. נוסטרומו פועלת בשוק אגירה וניהול ביקושי אנרגיה הנובעים כתוצאה מדרישות קרור ומיזוג במבנים מסחריים, בתי חולים, מרכזי קניות ובמפעלים, שוק המהווה חלק משמעותי מצריכת האנרגיה העולמית.

נוסטרומו פיתחה מערכת אגירת אנרגיה המבוססת על שינוי פאזה במים. בחברה מציינים כי המערכת שפיתחה נוסטרומו מציגה עליונות אנרגטית ותפעולית ביחס למערכות מתחרות המבוססות על טכנולוגית ליתיום וכי טכנולוגיית נוסטרומו הוכחה כנקייה וללא כל השפעות שליליות על הסביבה.

החברה מעסיקה 15 עובדים בישראל ובצפון אמריקה והיא קיבלה מענקי מו"פ מהמדען הראשי של משרד האנרגיה, הרשות הישראלית לחדשנות, קרן BIRD בשיתוף משרד האנרגיה האמריקאי ומחברת Royal Dutch Shell. החל מחודש יוני 2019, החברה מפעילה מערכת אגירה של 200 קוש"ט על גג בית אלקטרה M&E בנס ציונה והיא פועלת להתקנת מערכות נוספות בישראל ומחוצה לה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חבל שלא קניתי יותר (ל"ת)
    שולתתתת 12/08/2020 12:00
    הגב לתגובה זו
  • חבל שלא קניתי בכלל (ל"ת)
    אא 12/08/2020 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבנר 12/08/2020 11:09
    הגב לתגובה זו
    תודה ערן על ההסבר המקצועי
  • 3.
    יניר 12/08/2020 11:04
    הגב לתגובה זו
    מדהים ברכות לזוכים.אני פספסתי בענק היה לי פק שלא נתפסה לפני כמה ימים.הייתי מרביץ 70% רווח.אין דברים כאלה אני אהיה מדוכא כל הסופש אני אחשוב על הפיספוס שלי...שונא שזה קורה לי....
  • 2.
    זהירות מבארינבוים (ל"ת)
    בועז 12/08/2020 10:52
    הגב לתגובה זו
  • אהרון 12/08/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    צריך יותר מזה
  • 1.
    אא 12/08/2020 10:51
    הגב לתגובה זו
    כנראה ידעו שמשהו הולך לקרות
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.