בזן צנחה בהכנסות והפסידה 10.8 מיליון דולר - אז למה המניה מזנקת?
קבוצת הזיקוק והפטרוכימיה בזן 0.2% דיווחה הבוקר על ירידה של כ-58% בהכנסות לצד הפסד נקי של כ-10.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2020. בין היתר, על רקע הצניחה במחירי הנפט והסגר ברחבי העולם, בעקבות משבר הקורונה - המניה מזנקת בתגובה בכ-7%. למה בדיוק? האנליסטים מסבירים כי התוצאות החלשות היו צפויות נוכח השפעות משבר הקורונה על פעילות החברה, אולם בהנחה שבסופו של דבר יגיע החיסון לקורונה (כרגע הצפי הינו שזה יקרה בשנה הבאה) - המחיר הנוכחי של בזן פשוט אטרקטיבי. עד כמה? בבית ההשקעות IBI מעניקים למניה אפסייד של יותר מ-70% על מחיר השוק הנוכחי.
לדברי אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, בתגובה לדוחות בזן: "התוצאה טובה מאוד ביחס לצפי ולתקופה. המרווח האזרי (מדד ייחוס לזיקוק המשתמש בסוג נפט שמקורו באזרבייג'ן) הממוצע של החודש האחרון - כ-1.8 דולר לחבית - גוזר שוב EBITDA של 0. כלומר, מדובר ברבעון חריג לטובה במציאות של היום. מחיר השפל של המניה ושינוי הטעמים בשווקים, שמחפשים 'לגלות' מחדש מניות סיקליקליות ברגע שתגיע הבשורה על חיסונים - בהחלט הופכים את המניה לקנייה אטרקטיבית לטווח הארוך".
לדברי פריד, "הדו"ח סביר, בוודאי ביחס לתקופה ולחששות שלנו. לצערנו, לא מייצג ביחס לנתוני המרווחים של היום. ה-EBITDA המאוחד המנוטרל (הפרמטר החשוב שבו נמדדת רווחיות בתי זיקוק) הסתכם בכ-82 מיליון דולר ברבעון השני, לעומת 0 ברבעון הקודם. הרבעון השני של השנה החזיר, כמובטח, לתוצאות המנוטרלות של בז״ן חלק מההפסדים החשבונאיים והריאליים שנגרמו למרווחי הזיקוק והמלאי".
גם בבית ההשקעות IBI סבורים כי המניה נמצאת הנקודת כניסה אטרקטיבית. לדברי לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, IBI בית השקעות "הדו"ח של בז"ן הציג תוצאות טובות מהצפי שהיוו תמונת ראי של השפעות הניטרולים ברבעון הראשון. העתיד קצר הטווח של החברה ממשיך להיות תלוי בביקושים הנמוכים ובמרווחי הזיקוק שינועו בקורלציה עם המשך ההתפשטות של נגיף הקורונה בהמשך השנה. בינתיים הנהלת החברה ממשיכה לצמצם הוצאות ע"י הקטנת תקציב ההשקעות לשנה ותוכנית פרישה של עובדים על מנת לשמור תזרים מאוזן. בסה"כ ניתן לומר שתוצאות מגזר הדלקים לא היו מרשימות אך עדיין הציגו ביצועים טובים מהבנצ'מארק בעוד היציבות בפולימרים צפויה להימשך גם בהמשך השנה.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.בזן 06/08/2020 15:59הגב לתגובה זואולי צריך לשאול את ביבי באיזה מניות להשקיע . המדינה שייכת לו.
- 2.בז"ן על סף סגירה. בתי הזיקוק בקומה ועל סף מוות. (ל"ת)נוכלים 06/08/2020 15:08הגב לתגובה זו
- א 06/08/2020 23:14הגב לתגובה זועזוב מכוניות פרטיות... שגם הן לא יעברו לחשמל עד 2030. מה עם אוניות? משאיות? טנקים? מטוסי קרב? ממי תקנה דלק עבורם? מארדואן? בז"ן אולי ישנה את תמהיל המוצרים שלה, היא תיכנס לטכנולוגיות חדשות אבל היא כאן כדי להישאר. לעומת זאת, השרה לאיכות הסביבה לא תהיה שרה לאיכות הסביבה ב-2030 (אולי גם לא ב-2021), אז היא בטח יכולה להבטיח דברים.
- לסגור הכל 06/08/2020 16:05הגב לתגובה זורוצים לסגור את בזן ואת כיל ואת אל על ואת שדה דב ואת תנובה שמא הסינים ירעילו את העם סגולה הזה מדינה עם אוסף שטופי מוח . מעניין אם תתרום מעשר למובטלי אל על, כיל, בזן ועוד ועוד.. רק את טבע מפחדים לסגור תחיית המתים בהתגלמותה כנראה העם חי על תרופות ארגעה מטבע. לא פלא שכולם פה שואפים לדרכון נוסף יודעים שפה אין עתיד
- 1.היא לא תעלה. עד יום א תגיע שוב ל 60 (ל"ת)בזן 06/08/2020 15:05הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
