בית משפט, חקירה
צילום: Bill Oxford,Unsplash

שוחד עובדי ציבור זרים - למה זה קורה והאם זה משתלם?

מה זה שוחד, למה חברות משחדות, ולמה נגמרו ימי החסד של רשויות האכיפה? שוחד עובד ציבור עלול להביא לסנקציות פליליות ונזק כבד למוניטין 
אסף גל | (1)
נושאים בכתבה אינטר שוחד

בעת האחרונה, אנו עדים לריבוי פרשיות שוחד עובדי ציבור זרים. האחרונה שבהן היא חשד השוחד בחברת פרוטרום לפיה בכירים בחברה היו מעורבים בתשלומי שוחד לפקידי מכס זרים ומתן עמלות אסורות למשווקים ברוסיה ואוקראינה. פרשה זו מצטרפת לחלק ממגמה הולכת וגוברת של הידוק האכיפה של רשויות החוק בישראל ובעולם נגד שחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור זרים וממחישה לנו עד כמה סוגית שוחד עובדי ציבור זרים והצורך בהקמת מערך ציות אפקטיבי למניעת שוחד ושחיתות רלוונטיים לכל חברה בעלת פעילות גלובלית.

ובמה דברים אמורים? נהוג לחשוב על שוחד במובן הקלאסי של קידום עסקה גדולה באמצעות תשלומי שוחד גדולים לגורמי ממשל בכירים, כמו במקרה של חברת ייצור המטוסים "איירבוס" שנקנסה ב-4 מיליארד דולר לאחר חקירה של האשמות בגין שוחד ושחיתות שהתנהלה בארה"ב, צרפת ובריטניה. עם זאת, ההגדרה של פקיד ממשלתי זר הינה רחבה ביותר וכוללת, בין היתר, גם פקידי מכס (כפי שקורה בעניין פרוטרום) והאיסור על מתן תשלומים אסורים חל על כל סכום כסף, אפילו סכום זעום, והן על טובת הנאה.

כך למעשה, כל חברה שמייצאת לחו"ל יכולה למצוא את עצמה חשופה לאישום בגין שוחד עובד ציבור זר במקרה לדוגמא שאחד מעובדיה שילם 100 דולר לפקיד מכס זוטר במדינה זרה, למשל לצורך זירוז שחרור סחורה ממכס או קבלת היתר כלשהו שבסמכותו. 

יש להניח כי ההחמרה במצב העסקי של חברות בשל וירוס הקורונה תביא להגברת התחרות העסקית והדבר אף עשוי לפגום בשיקול הדעת של עובדי ארגונים ולהביא לנכונותם לעבור על החוק באמצעות מתן תשלומי שוחד אסורים לפקידי ציבור זרים, במטרה לקדם אינטרסים עסקיים. מצב דברים זה, מחייב הגברת ערנות והידוק הפיקוח והבקרה של הקברניטים בארגונים השונים לצורך מניעה של מקרים כדוגמת אלה.

השלב הראשון בקיום פיקוח ובקרה הוא הקמה של מערך ציות ומינוי קצין ציות שיבצע ראשית הערכה לגבי הסיכון הספציפי של הארגון, יסייע באימוץ נהלים והטמעה של תכנית ציות המותאמת למידותיו של הארגון ויבצע פיקוח ובקרה אפקטיבית לצורך הבטחת ביצועם התקין. יצוין, כי טוב יעשה הארגון אם יקדים לאמץ תכנית ציות ונהלים ויקיים פיקוח ובקרה למניעת שוחד ושחיתות, מוקדם ככל האפשר, שכן בית המשפט כבר עמד על כך כי, ככלל, יהיה מקום להתחשב בתכניות ציות רק אם נעשו ביזמת החברה קודם לחקירתה או העמדתה לדין.

לסיכום, על כל חברה עם פעילות בינלאומית להפנים – נגמרו ימי החסד של רשויות האכיפה. שוחד עובד ציבור, בכל סכום שהוא, עלול להביא על החברה ומנהליה סנקציות פליליות ונזק כבד למוניטין שממנו הדרך חזרה לא תהיה פשוטה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 09/07/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
    ישראל ו אפריקה ....ממש אן הבדל לדעתי נעשה עוול קשה ל שרי הריסון שיהי ברור מכירות נשק בכל העולם חובה לשלם להזכירכם תשלום ישראלי להודו בעבר
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרנקל מגדיל שוב החזקה בתמר; מחזיק ב-17.5% מתמר פטרוליום

פרנקל רכש  ממנורה 1.5% נוספים מתמר פטרוליום אחרי שיום קודם רכש מחברת הביטוח כ-9% ממניות תמר פטרוליום

אדיר בן עמי |


אחרי שרק אתמול רכש כ-9% ממניות תמר פטרוליום מידי מנורה מבטחים, ממשיך אהרון פרנקל להעמיק את אחזקתו בחברה. פרנקל רוכש 1.5% נוספים מהחזקת מנורה בהיקף של כ-60 מיליון שקל ולפי מחיר של כ-40 שקל למניה. מנורה למעשה חיסלה את החזקתה בתמר פטרוליום.

שתי העסקאות שביצע פרנקל בתוך יממה בלבד הגדילו את אחזקתו בחברה ל-17.5%. מדובר במהלך שמחזיר את פרנקל לעמדת דומיננטיות בתמר פטרוליום, לאחר שבחודש יוני האחרון מכר כ-17% ממניות החברה לחברת האנרגיה הממשלתית של אזרבייג׳אן, סוקאר.

לפני המכירה לסוקאר, החזיק פרנקל ב-24.99% ממניות תמר פטרוליום ונכנס לעימות עקיף על שליטה עם אלי עזור, המחזיק גם הוא בנתח מהותי מהחברה. המהלך הנוכחי, שמשאיר את פרנקל כגורם היחיד מבין השניים שמוסיף להגדיל אחזקות, עשוי להעיד על רצון לחזור למאבק שליטה או לכל הפחות לשמר מעמד משפיע.

ראוי להזכיר כי ביוני האחרון מכר פרנקל גם 10% ממאגר הגז תמר עצמו לסוקאר, מתוכם 7% מאחזקותיו הישירות ו-3% מהמניות שהחזיק דרך תמר פטרוליום,  וזכה לתמורה כוללת של 1.25 מיליארד דולר. העסקאות הנוכחיות, שבוצעו לפי שווי של כ-3.65 מיליארד שקל לתמר פטרוליום, מעידות על פער ניכר בין שווי המכירה הקודם לתמחור הנוכחי שבו בחר פרנקל לרכוש.

מניית תמר פטרוליום רשמה היום עלייה של 4% והמשיכה את מגמת ההתאוששות שנרשמת בחודשים האחרונים. החברה מחזיקה ב-16.5% ממאגר הגז תמר, אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים של ישראל.



תמר פטרוליום - עלייה חדה במניה

העסקה בוצעה במחיר השוק , כשמניית תמר פטרוליום זינקה בכ-76% מתחילת השנה.