אורי אלדובי ורמי דרור הלמן אלדובי
צילום: יח"צ

הלמן אלדובי: ההכנסות צמחו ב-9%, אך הרבעון הסתיים בהפסד

הכנסות החברה צמחו ל-39 מיליון שקל ברבעון הראשון, אך על אף היקף הנכסים הגבוה בית ההשקעות לא מצליח להרוויח; אין ביכולת החברה לאמוד את השפעת הקורונה על תוצאותיה בטווח הבינוני והארוך
איתן גרסטנפלד | (3)

בית ההשקעות הלמן אלדובי השק מדווח על גידול של 9% בהכנסות, לצד הפסד נקי של 2.5 מיליון שקל ברבעון הראשון. זאת, למרות שהחברה מנהלת נכסים בהיקף גבוה של כ-65.9 מיליארד שקל. אין ביכולת החברה לאמוד את השפעות התפשטות נגיף הקורונה על תוצאותיה בטווח הבינוני והארוך.

ההכנסות החברה ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו בכ-39 מיליון שקל, עליה של כ-9%, בהשוואה ל-35.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019. הגידול מיוחס לעליה בהכנסות בכל מגזרי הפעילות (גמל, פנסיה והשקעות מתקדמות).

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על הפסד נקי של כ-2.3 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-2.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

ה-EBITDA של החברה לרבעון ראשון 2020, הסתכם בכ-6.2 מיליון שקל גידול של 249.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

נכון לסוף הרבעון, מנהלת החברה נכסים בהיקף של כ-65.9 מיליארד שקל, גידול של כ-16.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, נכון לסוף חודש מאי (רבעון שני) צמחו הנכסים המנוהלים לכ-70.3 מיליארד שקל.

השפעות נגיף הקורונה

על פי החברה, אין ביכולתה לאמוד את היקף ההשפעה של התפשטות נגיף הקורונה על פעילותה העסקית ועל תוצאותיה בטווח הבינוני והארוך. בתוך כך, מרבית הכנסות הלמן-אלדובי גמל, חברת הבת, תלויות באופן ישיר בהיקף הנכסים המנוהלים על ידה. אלו מושפעים באופן ישיר ממצב השווקים הפיננסיים בארץ ובעולם. על כן, ירידות בשווקים הפיננסיים עלולות להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות של החברה.

להערכת החברה, במידה ומגמת הירידות החדות בשווקים תמשכנה, עלולה להיות בכך השפעה מהותית על תוצאותיה העסקיות של החברה (לרבות מדדי רווחיותה) בטווח הקצר. 

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות: "כפי שהערכנו ברבעונים הקודמים, ולאור ההשקעות הגבוהות שביצע בית ההשקעות בבניית תשתית חזקה לצמיחה אורגנית ובמיצוב פעילות החברה, אנו מתחילים לראות את התוצאות בכל תחומי הפעילות למרות השפעת הקורונה שבאה לידי ביטוי חלקי כבר במהלך הרבעון הנוכחי".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לנהל 70 מיליארד ולא להרוויח, איך ? (ל"ת)
    משה 23/06/2020 12:26
    הגב לתגובה זו
  • מבין 24/06/2020 20:08
    הגב לתגובה זו
    בית השקעות ללא מנועי צמיחה .
  • תכנוני מס (ל"ת)
    אחד שיודע 23/06/2020 13:35
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?