הבנקים מורידים לחץ מבזן - ויתרו על הדרישה ליחס חוב ל-EBITDA
קבוצת הזיקוק והפטרוכימיה בזן 0.4% דיווחה על מהלך לחיזוק יציבותה הפיננסית על רקע משבר הקורונה, באמצעות חתימת כתב ויתור עם המערכת הבנקאית, במסגרתו הקלו הבנקים על אמת המידה של יחס החוב ל-EBITDA בה נדרשת הקבוצה לעמוד עד לסוף שנת 2020.
במסגרת כתב הוויתור עם הבנקים, סוכם כי יחס החוב הפיננסי נטו ל-EBIDTA מנוטרל, על פי הסכמי המימון הבנקאיים, יעלה מרמה מקסימלית של 5.0, באופן מדורג בשלושת הרבעונים הקרובים. היחס הנדרש החדש, נכון לתאריך ה-30.6.2020 לא יעלה על 6.5, נכון לתאריך ה-30.9.20 לא יעלה על 7.7 ונכון לתאריך ה-31.12.20 לא יעלה על של 7.0. לאחר מכן ישוב היחס לעמוד על רמה מקסימלית של 5.0.
עוד התחייבה בזן, כי במהלך שלושת הרבעונים האמורים תגדל יתרת המזומנים המינימאלית הנדרשת על פי הסכמי המימון הבנקאיים, מ-75 מיליון דולר ל-110 מיליון דולר. בנוסף סוכם כי חלוקת דיבידנד במהלך שלושת הרבעונים האמורים או על פי הדוחות הכספיים בגינם תהיה כפופה לאישור הבנקים.
בבזן מציינים כי כפי בהתאם לאמור בדוחות הרבעון הראשון של 2020, בזן פעלה בשבועות האחרונים מול הבנקים לקבלת כתב הוויתור, על רקע אי הוודאות העסקית שנוצרה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. מדובר בהמשך ישיר למהלכים מוקדמים שביצעה החברה בשבועות האחרונים בהיקף כולל של למעלה מ-100 מליון דולר למחזור החלויות השוטפות של החוב לזמן ארוך שלה לשנת 2020, על ידי נטילת הלוואות לזמן ארוך מהבנקים והרחבה פרטית של אג"ח (סדרה י') וכן הארכת מח"מ נוספת על ידי הרחבה פרטית של אג"ח (סדרה ה'), שתמורתה יועדה לפדיון מוקדם של אג"ח (סדרה ד') בעלת מח"מ קצר יותר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.דוד 22/06/2020 12:33הגב לתגובה זובדיחה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
