למה מנורה לא הולכת בעקבות אלטשולר שחם ומציפה ערך בפעילות הפנסיה והגמל?
באלטשולר שחם יש אנשים חכמים. הם הגיעו כבר לפני כמה שנים טובות למסקנה שצריך לפתח את תחום הגמל. להבדיל מתחום קרנות הנאמנות, ניהול התיקים ותתי תחומים נוספים בניהול השקעות, תחום הפנסיה וקופות הגמל הם תחומים יציבים. אנשים מפקידים בהם מדי חודש, ומדובר בהשקעות לטווח ארוך, כך שאין בהן את התנודתיות של קרנות הנאמנות וההשקעות לטווח קצר ובינוני.
מעבר לכך - המגמה בפנסיה ובגמל חיובית. מה זה חיובית? ההפקדות בפנסיה מסתכמות בעשרות מיליארדים (בפנסיות החדשות מעל 40 מיליארד שקל) והיקף הקרנות החדשות (שבהן יש צבירות חדשות) מסתכם במעל 400 מיליארד שקל.
קופות הגמל שעד לפני כשלוש שנים היו מוצר מדף מדמם, קיבלו פוש גדול משר האוצר כחלון שהשיק את קופת גמל להשקעה - מוצר שחוץ מהשם הוא לא ממש קופת גמל. ניתן לחסוך בו לתקופות שונות, לעבור בין מסלולים ללא תשלום מס, ובכלל - יש בו הטבות מס אם נשארים בחיסכון עד תקופת הפנסיה. חוץ מזה יש יתרונות מובהקים לחוסכים שרוצים להגדיל את החיסכון בפנסיה לחסוך דרך קופות גמל (סעיף 190).
וגם - המוצר המוביל היום בשוק בזכות הטבות המס - קרנות השתלמות הוא בעצם תת קטגוריה של קופות גמל. אז גם קופות הגמל מגייסות עשרות מיליארדים בשנה, ויחד עם קרנות הפנסיה, מדובר בגיוסי ענק שוטפים שגם משבר, כמו המשבר הנוכחי, הוא מבחינתם מכה קלה בכנף.
- "מי שחושב ש-2025 הייתה שנה קלה לתשואות - טועה; זו הייתה שנה מבלבלת"
- מנורה: תשואה על ההון של 31.6%; הרווח הנקי טיפס בכ-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז באלטשולר שחם התמקדו בשוק הגמל, ובזכות ביצועים טובים ושיווק כבשו את השוק עם היקף נכסים מנוהלים שעולה על 100 מיליארד שקל; והכי חשוב, השכילו להציף ערך דרך הנפקת הפעילות של הגמל והפנסיה (לפני פחות משנה). אלטשולר שחם גמל שווה היום בבורסה 2.4 מיליארד שקל, למרות שקצב הרווחים הוא באזור ה-120 מיליון שקל. החברה נהנית מגיוסים בתחום הגמל, חדירה לתחום הפנסיה, והפקדות שרק הולכות וגדלות. זה יכול כמובן להשתנות, אבל נכון לעכשיו הכיוון חיובי.
אבל האמת שממש לא התכוונתי להחמיא לאלטשולר שחם, אלא בעיקר לשאול - למה מנורה מבטחים לא עושה מה שעשו באלטשולר. למנורה מבטחים יש את קרן הפנסיה הגדולה ביותר, עם ההפקדות הגדולות ביותר, עם הרווחים הגבוהים ביותר.
מנורה מבטחים מנהלת קרנות פנסיה בהיקף של 137 מיליארד שקל כשהיא גדלה בקצב של 20% בשנה. פעילות הפנסיה מכניסה מעל 550 מיליון שקל בשנה ומרוויחה לפני מס כ-190 מיליון שקל. וזה, ככל הנראה, רק יילך ויגדל, למרות שפה ושם יהיו משברים בשוק.
- פלסאנמור בדרך לרישום בנאסד"ק; מאחדת הון ביחס של 1 ל-8
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
וזה עוד בלי לקחת בחשבון את פעילות הגמל - שלרוב "יושבות" באותו החברה. למנורה יש פעילות גמל עם היקף של מעל 30 מיליארד שקל. במילים אחרות, מדובר בגוף הדומיננטי ביותר בשוק הפנסיה, וגוף חזק גם בגמל. גוף כזה, אם יונפק בבורסה, בהינתן המגמות בו, עשוי להיות שווה הרבה כסף. ייתכן שיותר מאלטשולר, למרות שתחום הפנסיה, כמו בכל תחום אחר, לא נטול סיכונים. הסיכון כנראה הגדול הוא "מלחמה" על דמי הניהול, גם דרך תחרות מצד קרנות הפנסיה ברירת מחדל.
ועדיין - כשמסתכלים על מנורה שהיא בראש וראשונה חברת ביטוח עם פעילות רחבה בתחום ביטוח החיים, ביטוח כללי, ביטוחים בכלל, ולצד זה פעילויות השקעה - בנוסטרו וגם ניהול השקעות - פנסיה, גמל, ומוצרים נוספים, עולה שאלה - למה הם לא מציפים ערך ועושים בעצם מה שעשו באלטשולר - מנפיקים את "החלק הטוב" שלהם? זה עשוי להציף ערך למשקיעים, במיוחד שכל מנורה נסחרת ב-2.8 מיליארד שקל. על פניו, פעילות הפנסיה והגמל עשויה להיות גדולה מכל השלם.
- 14.שמתי לב שכשתמיד יש שם מאבקים בהנהלה,התשואות גרועות 10/05/2020 10:02הגב לתגובה זושמתי לב שכשתמיד יש שם מאבקים בהנהלה,התשואות גרועות. ככה זה השנה מינואר עד מאי. ככה היה לפני 2-5 שנים. אני הולך לעבור לחברה אחרת. גם היום שומעים קבוע על מאבקים ואינטריגות. נמאס לי.
- 13.בן ארי 07/05/2020 21:27הגב לתגובה זואלטשולר תותחים ומקצועיים בתחום.ממליץ בחום
- 12.גיגי 07/05/2020 12:30הגב לתגובה זולא ברור למה מאפשרים בכלל להנפעק חברת גמל? הרי כך כל הסיכון יורד מאלטשולר ועובר לציבור החוסכים והמשקיעים. יקח סיכונים ויציג תשואות גרועות? אין בעיה. כך או כך הציבור ישלם. הרגולטור הישראלי במלוא תפארתו. מישהו שמע על חברת ניהול פנסיה סחירה בארהב?
- 11.למה הלמן אלדובי לא מנפיק את הגמל? (ל"ת)PAN 06/05/2020 20:11הגב לתגובה זו
- 10.אם היית בודק תשואות מנורה היית מביו... (ל"ת)אורנה 06/05/2020 18:28הגב לתגובה זו
- 9.לרון 06/05/2020 18:23הגב לתגובה זוהנפיקו הגמל היתה השאלה כאן בביז למה הם מנפיקים מה שהם לא היו קונים....
- 8.הלל ב. 06/05/2020 17:13הגב לתגובה זוהכיצד שקרנות ההשתלמות של מנורה מבטחים הפסידו/עבדו מערכן ב 2020 כ 15% ? בקרנות סולידיות של בני 60+ ????
- 7.פנסיונר 06/05/2020 17:11הגב לתגובה זולמקבלי פנסיה.המודל הסיציליאני לא תופס לפנסיונרים?החודש הפנסיה שלי נחתכה ב10%.למעשה קיבלתי בדיוק אותו סכום כמו בעתהיציאה לפנסיה לפני 8 שנים.פחד.
- 6.עמוס 06/05/2020 17:09הגב לתגובה זוהסבר בבקשה למושג להציף ערך.
- 5.אנונימי 06/05/2020 14:54הגב לתגובה זומנורה לא תהיה כמו אלשולר בגלל הניהול הכושל שלה בהובלתו של יהודה בן אסאייג. כל מקום שהיה הוא נכשל בו החל ממנורה גאון, מנורה בית השקעות ומנהל אגף ביטוח חיים במנורה. מנורה שבויים בקונספציה של בינוניות ולכן לא מצליחים.
- מומי 06/05/2020 17:22הגב לתגובה זותשעה אחוז הניבו לי מאמצע 2018 עד היום אין לי טענות אצל אלטשולר אני מושקע בסכום קטן יותר ואני מאוכזב .אני ממתין לתיקון עקב הירידות של מרץ עובר למנורה
- מנורה הפסידו 06/05/2020 19:48ספגו את הירידות הכי חדות. אתה כנראה עובד מנורה.
- מישהו כאן ממורמר?! (ל"ת)אנונימי 2 06/05/2020 16:32הגב לתגובה זו
- עובד מנורה 06/05/2020 16:14הגב לתגובה זומדובר על מנורה פנסיה. קצת הבנת הנקרא. וחוץ מזה בן אסייאג מנהל מעולה
- 4.בני 06/05/2020 14:53הגב לתגובה זואנשי מנורה לא מסוגלים לתפוס שחברת הפנסיה טובה יותר
- 3.מנורה לא תהיה כמו אלטשולר כי אין לה את יכולות הניה 06/05/2020 14:53הגב לתגובה זומנורה לא תהיה כמו אלטשולר כי אין לה את יכולות הניהול של אלטשולר. הם שבויים בקונספציה של בינוניות שמוביל אותה יהודה בן אסאייג ולכן לא יצליחו לעולם. יש להם יתרון כל כל גדול בהיקף הנכסים שלא מנצלים אותו. יהודה בן אסאייג נכשל בכל מה שעשה כמו מנורה גאון ומנורה בית השקעות.
- 2.אני 06/05/2020 14:48הגב לתגובה זואני מניח שגם לכלל ביטח
- 1.עופר 06/05/2020 13:40הגב לתגובה זושאלה טובה. מדוע לא טרחת לשאול את החברה את השאלה הזו כדי לשמוע את תגובת החברה והסבריה?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגריטיילורס נופלת 6%, בזק מוסיפה 4%, המדדים בעליות קלות
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.09%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
