לאחר הירידות במניית כיל, הבנקים משחררים חבל לעידן עופר
ברקע ללחץ על מחיר המניה בתקופה האחרונה, החברה לישראל הודיעה היום כי הגיעה להסכמות עם הבנקים על הורדת מחיר הסף למניה כיל, מחיר שיפעיל את הטריגר לבקשה לפירעון מיידי של הלוואות החברה
החברה לישראל לחברה לישראל שבשליטת איש העסקים עידן עופר (כ-51%) יש חוב של 250 מיליון דולר למערכת הבנקאית. הבטוחה לתשלום החוב הזה הן מניות כיל שבבעלותה. היום הודיעה החברה לישראל כי הגיעה להסכמות עם הבנק, הסכמות שנכנסו לתוקף היום, לפיהם במידה ומחיר מניית כיל ירד מתחת ל-1.97 דולר יוכל הבנק להעמיד את ההלוואה (בסך 250 מיליון דולר) לפירעון מידי.
טרם ההסכמות מחיר המינימום של מניית כיל לצורך מימוש הבטוחה שניתנה להלוואה עמד על 2.4 דולר למניה כך שעידן עופר קיבל הטבה משמעותית מהבנק שמשמעות ששווי הבטוחה שהיה גבוה רק ב-19% מטריגר שהיה מעמיד את ההלוואה לפירעון מידי, יהיה גבוה כעת בכ-33% מהטריגר.
המחיר הנוכחי של מניית כיל עומד על כ-2.94 דולר למניה מה שהפך את הטריגר, במצב השווקים הזה לקרוב, קרוב מאוד.
מניית כיל ירדה מתחילת השנה בכ-35% ובמצב השווקים הסיניים וההודים (צרכנים מרכזיים של מוצרי החברה) היא עלולה לסבול מטלטלות בהמשך השנה מה שלא נסתר מעיני הבנק שביקש בתחילת השנה גם להגדיל את מספר המניות המשועבדות לו כדי להבטיח פירעון הלוואות ואשראי בגובה של 405 מיליון דולר.
החברה לישראל דיווחה עוד היום כי היא מחזיקה ביתרות מזומנים ופיקדונות של 511 מיליון דולר מהם 112 מיליון דולר משועבדים לטובת לטובת הלוואות של 112 מיליון דולר ועוד 7 מיליון דולר משמשמים כבטוחות לעסקאות בנגזרים.
- החברה לישראל משקיעה 116 מיליון דולר בחברת פרודלים
- עידן עופר יוצא מיתרת החזקותיו במניות בזן - תמורת 227 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.קש 03/04/2020 13:06הגב לתגובה זוכל המרבה הרי זה משובח אני מודה למשפחת עופר על ההנחה במחיר כן ירבו לארג'ים בשוק המעוף תבורכו משמים צדיקים יראי עולם .מי אומר ולא קונה ?
- 4.יללה שביתה (ל"ת)סוסו 03/04/2020 09:44הגב לתגובה זו
- 3.דירה=קורת גג 03/04/2020 08:30הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- לא שפוי=אברבנל=צורך בסיסי לסתומים (ל"ת)ששון 03/04/2020 14:27הגב לתגובה זו
- 2.לא רק שישנסקי הרס את מניות הגז וכיל גם הפוליטיקאים . (ל"ת)כיל ושישנסקי 03/04/2020 08:24הגב לתגובה זו
- יעל 03/04/2020 14:17הגב לתגובה זופוליטיקאים סתומים שלא מבינים כלום ראה דוגמא מעכשיו ליצמן מה הוא הבין בבריאות ישב שם כדי לדאוג לסקטור שלו
- 1.דירה=קורת גג 03/04/2020 01:43הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
