עידן עופר
צילום: יח"צ

לאחר הירידות במניית כיל, הבנקים משחררים חבל לעידן עופר

ברקע ללחץ על מחיר המניה בתקופה האחרונה, החברה לישראל הודיעה היום כי הגיעה להסכמות עם הבנקים על הורדת מחיר הסף למניה כיל, מחיר שיפעיל את הטריגר לבקשה לפירעון מיידי של הלוואות החברה

ניצן כהן | (7)
נושאים בכתבה החברה לישראל

לחברה לישראל שבשליטת איש העסקים עידן עופר (כ-51%) יש חוב של 250 מיליון דולר למערכת הבנקאית. הבטוחה לתשלום החוב הזה הן מניות כיל שבבעלותה. היום הודיעה החברה לישראל כי הגיעה להסכמות עם הבנק, הסכמות שנכנסו לתוקף היום, לפיהם במידה ומחיר מניית כיל ירד מתחת ל-1.97 דולר  יוכל הבנק להעמיד את ההלוואה (בסך 250 מיליון דולר) לפירעון מידי.

 

טרם ההסכמות מחיר המינימום של מניית כיל לצורך מימוש הבטוחה שניתנה להלוואה עמד על 2.4 דולר למניה כך שעידן עופר קיבל הטבה משמעותית מהבנק שמשמעות ששווי הבטוחה שהיה גבוה רק ב-19% מטריגר שהיה מעמיד את ההלוואה לפירעון מידי, יהיה גבוה כעת בכ-33% מהטריגר.

 

המחיר הנוכחי של מניית כיל עומד על כ-2.94 דולר למניה מה שהפך את הטריגר, במצב השווקים הזה לקרוב, קרוב מאוד.

 

מניית כיל ירדה מתחילת השנה בכ-35% ובמצב השווקים הסיניים וההודים (צרכנים מרכזיים של מוצרי החברה) היא עלולה לסבול מטלטלות בהמשך השנה מה שלא נסתר מעיני הבנק שביקש בתחילת השנה גם להגדיל את מספר המניות המשועבדות לו כדי להבטיח פירעון הלוואות ואשראי בגובה של 405 מיליון דולר.

 

החברה לישראל דיווחה עוד היום כי היא מחזיקה ביתרות מזומנים ופיקדונות של 511 מיליון דולר מהם 112 מיליון דולר משועבדים לטובת לטובת הלוואות של 112 מיליון דולר ועוד 7 מיליון דולר משמשמים כבטוחות לעסקאות בנגזרים.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קש 03/04/2020 13:06
    הגב לתגובה זו
    כל המרבה הרי זה משובח אני מודה למשפחת עופר על ההנחה במחיר כן ירבו לארג'ים בשוק המעוף תבורכו משמים צדיקים יראי עולם .מי אומר ולא קונה ?
  • 4.
    יללה שביתה (ל"ת)
    סוסו 03/04/2020 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דירה=קורת גג 03/04/2020 08:30
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • לא שפוי=אברבנל=צורך בסיסי לסתומים (ל"ת)
    ששון 03/04/2020 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא רק שישנסקי הרס את מניות הגז וכיל גם הפוליטיקאים . (ל"ת)
    כיל ושישנסקי 03/04/2020 08:24
    הגב לתגובה זו
  • יעל 03/04/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
    פוליטיקאים סתומים שלא מבינים כלום ראה דוגמא מעכשיו ליצמן מה הוא הבין בבריאות ישב שם כדי לדאוג לסקטור שלו
  • 1.
    דירה=קורת גג 03/04/2020 01:43
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.54%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?


בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה. 

לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה. 

זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה.  זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"