עידן עופר
צילום: יח"צ

לאחר הירידות במניית כיל, הבנקים משחררים חבל לעידן עופר

ברקע ללחץ על מחיר המניה בתקופה האחרונה, החברה לישראל הודיעה היום כי הגיעה להסכמות עם הבנקים על הורדת מחיר הסף למניה כיל, מחיר שיפעיל את הטריגר לבקשה לפירעון מיידי של הלוואות החברה

ניצן כהן | (7)
נושאים בכתבה החברה לישראל

לחברה לישראל שבשליטת איש העסקים עידן עופר (כ-51%) יש חוב של 250 מיליון דולר למערכת הבנקאית. הבטוחה לתשלום החוב הזה הן מניות כיל שבבעלותה. היום הודיעה החברה לישראל כי הגיעה להסכמות עם הבנק, הסכמות שנכנסו לתוקף היום, לפיהם במידה ומחיר מניית כיל ירד מתחת ל-1.97 דולר  יוכל הבנק להעמיד את ההלוואה (בסך 250 מיליון דולר) לפירעון מידי.

 

טרם ההסכמות מחיר המינימום של מניית כיל לצורך מימוש הבטוחה שניתנה להלוואה עמד על 2.4 דולר למניה כך שעידן עופר קיבל הטבה משמעותית מהבנק שמשמעות ששווי הבטוחה שהיה גבוה רק ב-19% מטריגר שהיה מעמיד את ההלוואה לפירעון מידי, יהיה גבוה כעת בכ-33% מהטריגר.

 

המחיר הנוכחי של מניית כיל עומד על כ-2.94 דולר למניה מה שהפך את הטריגר, במצב השווקים הזה לקרוב, קרוב מאוד.

 

מניית כיל ירדה מתחילת השנה בכ-35% ובמצב השווקים הסיניים וההודים (צרכנים מרכזיים של מוצרי החברה) היא עלולה לסבול מטלטלות בהמשך השנה מה שלא נסתר מעיני הבנק שביקש בתחילת השנה גם להגדיל את מספר המניות המשועבדות לו כדי להבטיח פירעון הלוואות ואשראי בגובה של 405 מיליון דולר.

 

החברה לישראל דיווחה עוד היום כי היא מחזיקה ביתרות מזומנים ופיקדונות של 511 מיליון דולר מהם 112 מיליון דולר משועבדים לטובת לטובת הלוואות של 112 מיליון דולר ועוד 7 מיליון דולר משמשמים כבטוחות לעסקאות בנגזרים.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קש 03/04/2020 13:06
    הגב לתגובה זו
    כל המרבה הרי זה משובח אני מודה למשפחת עופר על ההנחה במחיר כן ירבו לארג'ים בשוק המעוף תבורכו משמים צדיקים יראי עולם .מי אומר ולא קונה ?
  • 4.
    יללה שביתה (ל"ת)
    סוסו 03/04/2020 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דירה=קורת גג 03/04/2020 08:30
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • לא שפוי=אברבנל=צורך בסיסי לסתומים (ל"ת)
    ששון 03/04/2020 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא רק שישנסקי הרס את מניות הגז וכיל גם הפוליטיקאים . (ל"ת)
    כיל ושישנסקי 03/04/2020 08:24
    הגב לתגובה זו
  • יעל 03/04/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
    פוליטיקאים סתומים שלא מבינים כלום ראה דוגמא מעכשיו ליצמן מה הוא הבין בבריאות ישב שם כדי לדאוג לסקטור שלו
  • 1.
    דירה=קורת גג 03/04/2020 01:43
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

אבי ברזילי אפי נכסים
צילום: תמר מצפי
דוחות

אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים

הרווח המיוחס לבעלים עלה ב-28% ל-611 מיליון שקל; כמו כן החברה צמחה בתזרים התפעולי לצד תרומה של פרויקטים חדשים ואכלוס נכסים שהושלמו בשנים 2024-2025

צלי אהרון |

אפי נכסים אפי נכסים -1.53%  , העוסקת בייזום,הקמה,תפעול והשכרה של מבנים לתעשיה,למשרדים ולמסחר בארץ ובחו"ל מפרסמת דוחות ונראה שהם מבטאים המשך מגמה של צמיחה תפעולית די יציבה. מהדוחות עולה כי החברה רשמה עלייה של 8.5% ב-NOI (הכנסה תפעולית נקייה) שהגיע לכ-803 מיליון שקל, לעומת כ-740 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס בעיקר לשיפור בתפוסות ובשכר הדירה בנכסים מניבים קיימים וכן לתרומה של פרויקטים שהסתיימו בשנים האחרונות והחלו לתרום להכנסות. מנגד, התחזקות השקל מול האירו במהלך התקופה קיזזה חלק מהשפעת העלייה התפעולית, בשל חשיפה של חלק מהנכסים להכנסות במטבע זר.

ה-NOI ברבעון השלישי עלה לכ-277 מיליון שקל, עלייה של כ-4.1% לעומת כ-266 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. בחברה מציינים כי למרות שמדובר בגידול מתון יותר לעומת התקופה המצטברת, הוא ממשיך את המגמה של תרומת נכסים שהושלמו, לצד השפעות מט"ח הפועלות בכיוון ההפוך.

אחד הנתונים המרכזיים בדוח הוא ה-AFFO (תזרים תפעולי מתואם לפי גישת ההנהלה), שנחשב למדד מרכזי עבור משקיעים בחברות נדל"ן מניב, שכן הוא משקף את התזרים הזמין לאחר התאמות שונות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה ה-AFFO לכ-360 מיליון שקל. מדובר על צמיחה של כ-10.7% לעומת התקופה המקבילה. ברבעון השלישי עמד ה-AFFO על כ-119 מיליון שקל, רמה הדומה לזו שנרשמה ברבעונים קודמים השנה. גם כאן, גידול בתרומת פרויקטים חדשים וביצועי נכסים קיימים הושפע בחלקו משינויי מט"ח.

ומה לגבי הרווח?

לצד הנתונים התפעוליים, החברה הציגה עלייה משמעותית בשורה התחתונה. הרווח המיוחס לבעלי המניות בתשעת החודשים הראשונים עלה ב-28% והסתכם בכ-611 מיליון שקל, לעומת כ-478 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לבדו הסתכם הרווח בכ-442 מיליון שקל, לעומת כ-347 מיליון שקל ברבעון המקביל. מה שמבטא עלייה של כ-27%. חלק מהרווח מיוחס לעדכוני שווי הוגן של נכסים, בין היתר על רקע ביצועי קניונים ברומניה ושינויי שיעורי היוון בחלק מהנכסים.

לגבי נתוני התפוסה העתידיים: קצב ה-NOI השנתי הנוכחי, לאחר השלמת ואכלוס פרויקטים שכבר הסתיימו, מוערך בכ-1.19 מיליארד שקל. לאחר שילוב פרויקטים נוספים הנמצאים בשלבי בנייה מתקדמים, הקצב צפוי להגיע לכ-1.38 מיליארד שקל. גם בקצב ה-AFFO מציינת החברה פוטנציאל גידול: כיום הוא מוערך בכ-477 מיליון שקל ברמה שנתית, לאחר אכלוס מלא של פרויקטים שהושלמו הוא צפוי לעלות לכ-535 מיליון שקל, ולאחר השלמת פרויקטים הנוכחיים בבנייה – לכ-671 מיליון שקל.