אביחי שניראביחי שניר
אופטימיות זהירה

העולם הפסיק לצמוח; המשבר הוא נקודת פתיחה להחזיר את הצמיחה

בשיא המשבר קשה לראות את האור בקצה המנהרה, אבל יש אור - השווקים יחזרו לעלות, הכלכלה תבריא  - איך אני יודע? האדם התגבר על קשיים ומכשולים בעבר וזה יקרה גם עכשיו - זה הטבע שלנו 
דר' אביחי שניר | (4)

קצת קשה להיות אופטימי כרגע, כשמסתכלים על ההשלכות של וירוס הקורונה: בישראל יש כבר יותר מחצי מיליון חסרי עבודה (והמספרים גדלים כל הזמן), הבורסות בעולם צללו ביותר מ- 35% בתוך פחות מחודש (ועוד לא הגענו לקצה). אם זה לא מספיק, שר האוצר האמריקאי הודיע בשבוע שעבר שרמת האבטלה בארה"ב לא תגיע ל- 20%, וגרם למפולת נוספת בשווקים. כנראה שלא רק בארץ מניחים שאם שר מבטיח שמשהו לא יקרה, כנראה שהוא יקרה בקרוב מאוד.

אבל בכל זאת, יש כמה דברים חיוביים שיכולים לקרות בגלל המשבר הזאת. וכדי להתעודד, כדאי לקחת קצת פרספקטיבה של טווח ארוך, וללכת בערך 90 שנים אחורה, לפעם האחרונה שבה שיעור האבטלה בארה"ב עבר את ה- 20%. בסוף אוקטובר 1929 הבורסה בארה"ב התרסקה. בתוך פחות משלוש שנים, מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-80 אחוזים משוויו. יותר ממחצית הבנקים בארה"ב פשטו את הרגל, ולקחו אתם שליש מכמות הכסף שבידי הציבור. עשר שנים אחר כך פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה מתו כ- 75 מיליון בני אדם, כמעט 4% מאוכלוסיית העולם, חלק גדול מהם צעירים ובריאים, והושמדו תשתיות הייצור באירופה ובחלקים גדולים מהמזרח הרחוק.

למרות זאת, עד סוף המלחמה, הדאו ג'ונס כבר היה יותר מ- 200% מעל נקודת השפל. אז למרות שההזהרה של מורינו ורבינו מיינרד קיינס תמיד נכונה ("בטווח הארוך כולם מתים"), אם נשארים בחיים, מגלים שהמצב הרבה יותר טוב, גם אם באמצע היה יותר גרוע.

ואם ישתמשו בו נכון, המשבר הנוכחי יכול להיות נקודת פתיחה נהדרת לצמיחה מחדש. המשבר של 1929 הביא לנו את ההבנה שמעורבות ממשלתית יכולה לעזור, שהזרמה של כסף על ידי הבנקים המרכזיים תמנע קריסה של מערכת הבנקאות, ושדמי אבטלה הם אמצעי חיוני כדי לאפשר לאנשים ולמשק להמשיך לתפקד גם בימים של משברים. בלי התובנות האלו, לא היינו כל כך מתרגשים ממשבר הקורונה, כי עדיין היינו באמצע של המשבר שהתחיל ב- 2008.

את המשבר האחרון שידעה ישראל, זה של 2001 – 2004, ניצל שר האוצר בנימין נתניהו כדי לצמצם קצבאות לאנשים שאינם עובדים, לצמצם את המגזר הציבורי, ולעשות רפורמות במערכת הבנקאות. הרפורמות האלו תרמו מאוד למשק בתקופה שבאה אחר כך, ובעיקר במשבר של 2008. אבל מאז שנתניהו הפך לראש ממשלה, הוא התרחק מאוד מאותם עקרונות: המגזר הציבורי שמן מאוד, הקצבאות לאנשים שלא עובדים גדלו מאוד, ותקציב המדינה גדל מאוד. אחרי המשבר הזה, הממשלה הולכת ליצור גירעונות שייקח הרבה מאוד שנים לשלם אותם. תשכחו מכל מה שכחלון הבטיח על "להחזיר את הכסף לציבור". בתנאים הנוכחיים, זה הציבור שיצטרך לשלם.

אבל זה גם בדיוק הזמן שבו בשם הצורך, אפשר לקצץ במקומות שיש שומנים. למשל, את התקציבים השמנים בביטחון שלא נוגעים בהם כי בכל פעם שנוגעים בביטחון הצבא מתחיל לצעוק שנגמר הכסף לסולר לטנקים. אבל כשאין ברירה, פתאום מגלים שיש מאיפה לקצץ. תשאלו את רבין, שנאלץ לשתוק ב- 1985 כששנוא נפשו פרס קיצץ בתקציב הביטחון בלי רחמים, וזה בזמן שהצבא עוד היה בלבנון. אפשר לקצץ גם תקציבי רווחה שמאפשרים לאנשים לא לעבוד, או לפחות לא לעבוד בשוק המדווח. וכן, יהיה גם צורך לקצץ במגזר הציבורי: בין אם זה על ידי קיצוצי שכר, או על ידי אי קליטה של עובדים חדשים למשך תקופה ארוכה. גם חברות לומדות מהמשבר הזה: חברות מתקינות ציוד לעבודה מרחוק, ולומדות לעבוד איתו. ומכיוון שבמשך עוד תקופה ארוכה החשש מהווירוס יהיה ממשי, אז אולי נראה פחות תנועה בכבישים גם כשדברים יתחילו לחזור לתיקונם, מה שיחסוך פקקים, כסף, וזיהום אוויר.

ואם הדברים האלה יעשו כמו שצריך, ישראל תגיע מוכנה יותר (כלכלית) למשבר הבא. ואם קצת מזל, גם בעולם ינצלו את המשבר כדי לתקן את מה שדרוש תיקון. וחוץ מזה, מכיוון שייקח עוד הרבה זמן עד שאני אוכל לטוס לחו"ל בפעם הבאה, יש לי הרבה זמן לברר עכשיו אם באמת יש לנו ארץ יפה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעקב 23/03/2020 21:05
    הגב לתגובה זו
    מה קורה עם כול הפנסיונרים השמנים. אפשר להגביל פנסיות תקצביות לתקרה הגיונית, לפחות לפרק זמן
  • 3.
    אבי 23/03/2020 14:08
    הגב לתגובה זו
    בסוף אוקטובר 1929 הבורסה בארה"ב התרסקה. בתוך פחות משלוש שנים, מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-80 אחוזים משוויו ולאר המילחמה...נעשה חשבון פשוט...ירד ב80% עלה במאתיים. יש לך מאה שח ירדו ב80% נשארו לך 20 שח. עלה במאתיים יש לך 60 שח...הפסדת 40 %...
  • 2.
    עם להדפיס 2 טריליון דולר הצמיחה תחזור בלי משבר קורונה (ל"ת)
    סרגיי 23/03/2020 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עד שזה יקרה השוק יפול בעוד 50 אחוז לפחות (ל"ת)
    שלמה 23/03/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.