אביחי שניר
אביחי שניר
אופטימיות זהירה

העולם הפסיק לצמוח; המשבר הוא נקודת פתיחה להחזיר את הצמיחה

בשיא המשבר קשה לראות את האור בקצה המנהרה, אבל יש אור - השווקים יחזרו לעלות, הכלכלה תבריא  - איך אני יודע? האדם התגבר על קשיים ומכשולים בעבר וזה יקרה גם עכשיו - זה הטבע שלנו 
דר' אביחי שניר | (4)

קצת קשה להיות אופטימי כרגע, כשמסתכלים על ההשלכות של וירוס הקורונה: בישראל יש כבר יותר מחצי מיליון חסרי עבודה (והמספרים גדלים כל הזמן), הבורסות בעולם צללו ביותר מ- 35% בתוך פחות מחודש (ועוד לא הגענו לקצה). אם זה לא מספיק, שר האוצר האמריקאי הודיע בשבוע שעבר שרמת האבטלה בארה"ב לא תגיע ל- 20%, וגרם למפולת נוספת בשווקים. כנראה שלא רק בארץ מניחים שאם שר מבטיח שמשהו לא יקרה, כנראה שהוא יקרה בקרוב מאוד.

אבל בכל זאת, יש כמה דברים חיוביים שיכולים לקרות בגלל המשבר הזאת. וכדי להתעודד, כדאי לקחת קצת פרספקטיבה של טווח ארוך, וללכת בערך 90 שנים אחורה, לפעם האחרונה שבה שיעור האבטלה בארה"ב עבר את ה- 20%. בסוף אוקטובר 1929 הבורסה בארה"ב התרסקה. בתוך פחות משלוש שנים, מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-80 אחוזים משוויו. יותר ממחצית הבנקים בארה"ב פשטו את הרגל, ולקחו אתם שליש מכמות הכסף שבידי הציבור. עשר שנים אחר כך פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה מתו כ- 75 מיליון בני אדם, כמעט 4% מאוכלוסיית העולם, חלק גדול מהם צעירים ובריאים, והושמדו תשתיות הייצור באירופה ובחלקים גדולים מהמזרח הרחוק.

למרות זאת, עד סוף המלחמה, הדאו ג'ונס כבר היה יותר מ- 200% מעל נקודת השפל. אז למרות שההזהרה של מורינו ורבינו מיינרד קיינס תמיד נכונה ("בטווח הארוך כולם מתים"), אם נשארים בחיים, מגלים שהמצב הרבה יותר טוב, גם אם באמצע היה יותר גרוע.

ואם ישתמשו בו נכון, המשבר הנוכחי יכול להיות נקודת פתיחה נהדרת לצמיחה מחדש. המשבר של 1929 הביא לנו את ההבנה שמעורבות ממשלתית יכולה לעזור, שהזרמה של כסף על ידי הבנקים המרכזיים תמנע קריסה של מערכת הבנקאות, ושדמי אבטלה הם אמצעי חיוני כדי לאפשר לאנשים ולמשק להמשיך לתפקד גם בימים של משברים. בלי התובנות האלו, לא היינו כל כך מתרגשים ממשבר הקורונה, כי עדיין היינו באמצע של המשבר שהתחיל ב- 2008.

את המשבר האחרון שידעה ישראל, זה של 2001 – 2004, ניצל שר האוצר בנימין נתניהו כדי לצמצם קצבאות לאנשים שאינם עובדים, לצמצם את המגזר הציבורי, ולעשות רפורמות במערכת הבנקאות. הרפורמות האלו תרמו מאוד למשק בתקופה שבאה אחר כך, ובעיקר במשבר של 2008. אבל מאז שנתניהו הפך לראש ממשלה, הוא התרחק מאוד מאותם עקרונות: המגזר הציבורי שמן מאוד, הקצבאות לאנשים שלא עובדים גדלו מאוד, ותקציב המדינה גדל מאוד. אחרי המשבר הזה, הממשלה הולכת ליצור גירעונות שייקח הרבה מאוד שנים לשלם אותם. תשכחו מכל מה שכחלון הבטיח על "להחזיר את הכסף לציבור". בתנאים הנוכחיים, זה הציבור שיצטרך לשלם.

אבל זה גם בדיוק הזמן שבו בשם הצורך, אפשר לקצץ במקומות שיש שומנים. למשל, את התקציבים השמנים בביטחון שלא נוגעים בהם כי בכל פעם שנוגעים בביטחון הצבא מתחיל לצעוק שנגמר הכסף לסולר לטנקים. אבל כשאין ברירה, פתאום מגלים שיש מאיפה לקצץ. תשאלו את רבין, שנאלץ לשתוק ב- 1985 כששנוא נפשו פרס קיצץ בתקציב הביטחון בלי רחמים, וזה בזמן שהצבא עוד היה בלבנון. אפשר לקצץ גם תקציבי רווחה שמאפשרים לאנשים לא לעבוד, או לפחות לא לעבוד בשוק המדווח. וכן, יהיה גם צורך לקצץ במגזר הציבורי: בין אם זה על ידי קיצוצי שכר, או על ידי אי קליטה של עובדים חדשים למשך תקופה ארוכה. גם חברות לומדות מהמשבר הזה: חברות מתקינות ציוד לעבודה מרחוק, ולומדות לעבוד איתו. ומכיוון שבמשך עוד תקופה ארוכה החשש מהווירוס יהיה ממשי, אז אולי נראה פחות תנועה בכבישים גם כשדברים יתחילו לחזור לתיקונם, מה שיחסוך פקקים, כסף, וזיהום אוויר.

ואם הדברים האלה יעשו כמו שצריך, ישראל תגיע מוכנה יותר (כלכלית) למשבר הבא. ואם קצת מזל, גם בעולם ינצלו את המשבר כדי לתקן את מה שדרוש תיקון. וחוץ מזה, מכיוון שייקח עוד הרבה זמן עד שאני אוכל לטוס לחו"ל בפעם הבאה, יש לי הרבה זמן לברר עכשיו אם באמת יש לנו ארץ יפה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעקב 23/03/2020 21:05
    הגב לתגובה זו
    מה קורה עם כול הפנסיונרים השמנים. אפשר להגביל פנסיות תקצביות לתקרה הגיונית, לפחות לפרק זמן
  • 3.
    אבי 23/03/2020 14:08
    הגב לתגובה זו
    בסוף אוקטובר 1929 הבורסה בארה"ב התרסקה. בתוך פחות משלוש שנים, מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-80 אחוזים משוויו ולאר המילחמה...נעשה חשבון פשוט...ירד ב80% עלה במאתיים. יש לך מאה שח ירדו ב80% נשארו לך 20 שח. עלה במאתיים יש לך 60 שח...הפסדת 40 %...
  • 2.
    עם להדפיס 2 טריליון דולר הצמיחה תחזור בלי משבר קורונה (ל"ת)
    סרגיי 23/03/2020 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עד שזה יקרה השוק יפול בעוד 50 אחוז לפחות (ל"ת)
    שלמה 23/03/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

עמיר לונדון מנכל קמהדע
צילום: אפי שמח

קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה קמהדע

חברת קמהדע קמהדע 4.55% , שבשליטת קרן פימי ועוסקת בטיפול במחלות חמורות ונדירות מודיעה היום כי זכתה בהארכת המכרז של שירותי הדם הקנדיים (CBS) להמשך האספקה של ארבעת מוצרי הפלסמה הייחודיים שלה WINRHO®,CYTOGAM®, HEPAGAM® ו-VARIZIG® לשנתיים נוספות. הזכייה במכרז, שהיקפו מוערך בין 10 ל-14 מיליון דולר, מבטיחה המשך מכירות שוטפות של מוצרים אלו בשוק הקנדי במהלך התקופה שבין הרבעון השני של שנת 2026 לרבעון הראשון של שנת 2028. 

ארבעת המוצרים המסחריים מאושרים על ידי משרד הבריאות הקנדי ועל ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). CBS מנהלת את אספקת מוצרי הדם הקנדיים לכל הפרובינציות והטריטוריות הקנדיות, למעט קוויבק.

"הארכת הסכם אספקת ארבעת מוצרי הפלסמה הייחודיים שלנו, בהמשך לאספקת מוצר האימונוגלובולין נגד כלבת שלנו, KAMRAB®, המופץ בקנדה, ו-GLASSIA®, מוצר ה-AAT שלנו המופץ בקנדה על ידי חברת Takeda במסגרת הסכם רישיון, מוכיחים את מעמדנו כספקית המובילה בקנדה של מוצרי פלסמה ייחודיים," אמר עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע. "אנו בטוחים בפוטנציאל המסחרי המשמעותי למוצר ה-AAT ולפורטפוליו מוצרי האימונוגלובולינים הייחודיים שלנו בשווקים הבינלאומיים, ואנו מתכוונים להמשיך לקדם הסכמי אספקה נוספים במדינות מפתח אסטרטגיות".

"כפי שפירסמנו לאחרונה, בהתבסס על הביצועים העקביים והחזקים שלנו במהלך 2025, אנו מאשררים את תחזית ההכנסות לשנת 2025 בטווח של 178 מיליון דולר עד 182 מיליון דולר ותחזית ה-EBITDA המתואם בטווח של 40 מיליון דולר עד 44 מיליון דולר. בנוסף, אנו צופים גידול דו-ספרתי בהכנסות וברווחיות בשנת 2026 בהתבסס על פורטפוליו המוצרים המסחריים החזק שלנו, מוצרי הביוסימלר הצומחים בישראל, והרחבת מכירות הפלסמה של החברה. במקביל אנו ממשיכים בקידום הזדמנויות חדשות לפיתוח עסקי של מוצרים בשלב מסחרי, תוך ניצול יתרת המזומנים החזקה שלנו, כדי לתמוך בצמיחה ארוכת טווח", סיכם לונדון.

הרבעון האחרון של קמהדע

ברבעון השלישי של 2025, דיווחה קמהדע על הכנסות של 47 מיליון דולר, עלייה של 13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-11.7 מיליון דולר, עלייה של 34% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו ב-135.8 מיליון דולר, עלייה של 11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד; ה-EBITDA היה 34.2 מיליון דולר, עלייה של 35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התחזית לכל השנה היתה ללא שינוי, עם הכנסות של 178-182 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם של 40-44 מיליון דולר.