העולם הפסיק לצמוח; המשבר הוא נקודת פתיחה להחזיר את הצמיחה
קצת קשה להיות אופטימי כרגע, כשמסתכלים על ההשלכות של וירוס הקורונה: בישראל יש כבר יותר מחצי מיליון חסרי עבודה (והמספרים גדלים כל הזמן), הבורסות בעולם צללו ביותר מ- 35% בתוך פחות מחודש (ועוד לא הגענו לקצה). אם זה לא מספיק, שר האוצר האמריקאי הודיע בשבוע שעבר שרמת האבטלה בארה"ב לא תגיע ל- 20%, וגרם למפולת נוספת בשווקים. כנראה שלא רק בארץ מניחים שאם שר מבטיח שמשהו לא יקרה, כנראה שהוא יקרה בקרוב מאוד.
אבל בכל זאת, יש כמה דברים חיוביים שיכולים לקרות בגלל המשבר הזאת. וכדי להתעודד, כדאי לקחת קצת פרספקטיבה של טווח ארוך, וללכת בערך 90 שנים אחורה, לפעם האחרונה שבה שיעור האבטלה בארה"ב עבר את ה- 20%. בסוף אוקטובר 1929 הבורסה בארה"ב התרסקה. בתוך פחות משלוש שנים, מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-80 אחוזים משוויו. יותר ממחצית הבנקים בארה"ב פשטו את הרגל, ולקחו אתם שליש מכמות הכסף שבידי הציבור. עשר שנים אחר כך פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה מתו כ- 75 מיליון בני אדם, כמעט 4% מאוכלוסיית העולם, חלק גדול מהם צעירים ובריאים, והושמדו תשתיות הייצור באירופה ובחלקים גדולים מהמזרח הרחוק.
למרות זאת, עד סוף המלחמה, הדאו ג'ונס כבר היה יותר מ- 200% מעל נקודת השפל. אז למרות שההזהרה של מורינו ורבינו מיינרד קיינס תמיד נכונה ("בטווח הארוך כולם מתים"), אם נשארים בחיים, מגלים שהמצב הרבה יותר טוב, גם אם באמצע היה יותר גרוע.
ואם ישתמשו בו נכון, המשבר הנוכחי יכול להיות נקודת פתיחה נהדרת לצמיחה מחדש. המשבר של 1929 הביא לנו את ההבנה שמעורבות ממשלתית יכולה לעזור, שהזרמה של כסף על ידי הבנקים המרכזיים תמנע קריסה של מערכת הבנקאות, ושדמי אבטלה הם אמצעי חיוני כדי לאפשר לאנשים ולמשק להמשיך לתפקד גם בימים של משברים. בלי התובנות האלו, לא היינו כל כך מתרגשים ממשבר הקורונה, כי עדיין היינו באמצע של המשבר שהתחיל ב- 2008.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
 - שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
את המשבר האחרון שידעה ישראל, זה של 2001 – 2004, ניצל שר האוצר בנימין נתניהו כדי לצמצם קצבאות לאנשים שאינם עובדים, לצמצם את המגזר הציבורי, ולעשות רפורמות במערכת הבנקאות. הרפורמות האלו תרמו מאוד למשק בתקופה שבאה אחר כך, ובעיקר במשבר של 2008. אבל מאז שנתניהו הפך לראש ממשלה, הוא התרחק מאוד מאותם עקרונות: המגזר הציבורי שמן מאוד, הקצבאות לאנשים שלא עובדים גדלו מאוד, ותקציב המדינה גדל מאוד. אחרי המשבר הזה, הממשלה הולכת ליצור גירעונות שייקח הרבה מאוד שנים לשלם אותם. תשכחו מכל מה שכחלון הבטיח על "להחזיר את הכסף לציבור". בתנאים הנוכחיים, זה הציבור שיצטרך לשלם.
אבל זה גם בדיוק הזמן שבו בשם הצורך, אפשר לקצץ במקומות שיש שומנים. למשל, את התקציבים השמנים בביטחון שלא נוגעים בהם כי בכל פעם שנוגעים בביטחון הצבא מתחיל לצעוק שנגמר הכסף לסולר לטנקים. אבל כשאין ברירה, פתאום מגלים שיש מאיפה לקצץ. תשאלו את רבין, שנאלץ לשתוק ב- 1985 כששנוא נפשו פרס קיצץ בתקציב הביטחון בלי רחמים, וזה בזמן שהצבא עוד היה בלבנון. אפשר לקצץ גם תקציבי רווחה שמאפשרים לאנשים לא לעבוד, או לפחות לא לעבוד בשוק המדווח. וכן, יהיה גם צורך לקצץ במגזר הציבורי: בין אם זה על ידי קיצוצי שכר, או על ידי אי קליטה של עובדים חדשים למשך תקופה ארוכה. גם חברות לומדות מהמשבר הזה: חברות מתקינות ציוד לעבודה מרחוק, ולומדות לעבוד איתו. ומכיוון שבמשך עוד תקופה ארוכה החשש מהווירוס יהיה ממשי, אז אולי נראה פחות תנועה בכבישים גם כשדברים יתחילו לחזור לתיקונם, מה שיחסוך פקקים, כסף, וזיהום אוויר.
ואם הדברים האלה יעשו כמו שצריך, ישראל תגיע מוכנה יותר (כלכלית) למשבר הבא. ואם קצת מזל, גם בעולם ינצלו את המשבר כדי לתקן את מה שדרוש תיקון. וחוץ מזה, מכיוון שייקח עוד הרבה זמן עד שאני אוכל לטוס לחו"ל בפעם הבאה, יש לי הרבה זמן לברר עכשיו אם באמת יש לנו ארץ יפה.
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
 - קסטרו-הודיס מצרפת את טננגרופ להשקעה ברדיקסיס בהיקף של 4.5 מיליון דולר
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
 
ד"ר אביחי שניר
- 4.יעקב 23/03/2020 21:05הגב לתגובה זומה קורה עם כול הפנסיונרים השמנים. אפשר להגביל פנסיות תקצביות לתקרה הגיונית, לפחות לפרק זמן
 - 3.אבי 23/03/2020 14:08הגב לתגובה זובסוף אוקטובר 1929 הבורסה בארה"ב התרסקה. בתוך פחות משלוש שנים, מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-80 אחוזים משוויו ולאר המילחמה...נעשה חשבון פשוט...ירד ב80% עלה במאתיים. יש לך מאה שח ירדו ב80% נשארו לך 20 שח. עלה במאתיים יש לך 60 שח...הפסדת 40 %...
 - 2.עם להדפיס 2 טריליון דולר הצמיחה תחזור בלי משבר קורונה (ל"ת)סרגיי 23/03/2020 14:05הגב לתגובה זו
 - 1.עד שזה יקרה השוק יפול בעוד 50 אחוז לפחות (ל"ת)שלמה 23/03/2020 13:45הגב לתגובה זו
 
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
מניית בנק לאומי לאומי -1.03% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
 - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
 תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
 הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברההפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
חברת זוז אסטרטגיה, שהפכה בבת אחת מחברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה לחברת ביטקוין דואלית, נהנתה בחודשים האחרונים מפרמיה משמעותית על שווי הנכסים שבידיה, עד שהסתיימה תקופת החסימה של המשקיעים שקיבלו מניות בדיסקאונט משמעותי; לאחר נפילה של כמעט 50% ביום אחד מי שנשאר עם ההפסדים זה בעיקר המשקיעים הקטנים
חברת זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה -3.27% , לשעבר זוז פאוור שעסקה בטכנולוגיות אגירת אנרגיה, עברה בשנה האחרונה שינוי פעילות משמעותי. החברה הפכה ממפתחת מערכות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. השינוי הזה לווה בהבטחות גדולות, גיוסי עתק, וגם בפרמיה מופרזת שהשוק העניק לה, עד שהבועה התפוצצה.
המניה של זוז החלה לעלות עוד לפני השינוי הרשמי בפעילות, בלי שהחברה סיפקה כל בשורה עסקית שתצדיק את הראלי. היא הפכה לחלק מגל ספקולטיבי רחב של מניות קטנות בוול סטריט ובתל אביב, מניות שמזנקות על בסיס סנטימנט בלבד. בתוך שבועות ספורים עלתה זוז ביותר מ-300% והגיעה לשיא של כמעט 4.5 דולר, בזמן ששווי השוק שלה קפץ בלי שינוי אמיתי בעסקי החברה, אך העליות רק העצימו את העניין סביב הנייר. כבר אז כתבנו מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי.
על הרקע הזה, ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון עצום ביחס לשווי השוק של החברה, בהיקף של עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של למעלה מ-70% לעומת מחיר השוק באותו מועד. בהנפקה השתתפו גופים זרים מתחום הקריפטו, קרנות כמו Pantera ו-FalconX, והמשקיעים הקטנים גילו לפתע כי החברה שבה הם מחזיקים תדולל משמעותית. ולא רק הקטנים, גופים מוסדיים כמו מור והפניקס כבר היו אז בין המחזיקים, ויום לאחר ההודעה המניה צנחה בכ-45%. מאז המניה עוד הספיקה לעלות, הפעם על רקע הכרזת החברה על רכישות ביטקוין חדשות. המהלך נבנה כסיפור על “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, חברה ציבורית שמחזיקה ביטקוין כעוגן פיננסי, כמה שנותן למשקיעים ערך ופרמיה.
זוז לאחרונה הודיעה כי השלימה רכישה של 1,036 ביטקוין, בעלות כוללת של כ-110 מיליון דולר, והציגה עצמה כראשונה בישראל שמחזיקה בנכס דיגיטלי בהיקף כזה, המאפשרת למשקיעים חשיפה בשקלים לנכס הקריפטוגפי. עם זאת שווי השוק של החברה זינק אך לא בהתאם לשווי הנכסים, ועמד עד לאחרונה על קרוב למיליארד שקל, פי שניים ויותר משווי הביטקוין שבידיה בפועל. במילים אחרות, השוק תימחר את זוז בפרמיה גבוהה מאוד, שנבעה בעיקר מההייפ סביב המטבע, ולא מתוצאות עסקיות. על הכל כתבנו כאן בזמן אמת - הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
 - איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
